השוד

השוד הוא ההרפתקה הראשונה בסדרת ספרים חדשה ומחשמלת, בכיכובם של סוכנת FBI, שתמיד משיגה את מבוקשה, ונוכל נועז, שהאקשן הוא בדמו.

קייט או’הייר, סוכנת מיוחדת ב־FBI הידועה במסירותה לתפקיד, רודפת אחרי הפושעים המבוקשים ביותר בעולם ומכניסה אותם מאחורי סורג ובריח.

הבוס שלה חושב שהיא שאפתנית, החברים שלה חושבים שהיא קשוחה, עקשנית ואולי אפילו קצת אובססיבית.

למרות שקייט עשתה לעצמה שם בחמש השנים האחרונות, השם היחידי שאכפת לה ממנו הוא ניקולס פוקס, נוכל בינלאומי שעליו היא רוצה לשים את ידיה – ביותר ממובן אחד.

ניקולס (ניק) פוקס הוא גבר נאה, חצוף ומקסים בצורה מסוכנת, והוא גם נוכל הידוע לשמצה במעשי ההונאה הנועזים שלו, שקורבנותיהם עשירים ומפורסמים. בהתחלה הוא עשה זאת בשביל הכסף, עכשיו הוא עושה זאת בשביל הריגוש. הוא יודע שה־FBI דולק בעקבותיו, בייחוד קייט או’הייר החטובה, שעוקבת אחרי כל צעד שלו.

מבחינתו, אין דבר מדליק יותר מאישה יפהפייה שרודפת אחריך, גם אם מטרתה היא להשליך אותך לכלא. בדיוק כשנדמה שניק פוקס כבר בידי ה־FBI, הוא שולף משרוולו את התכסיס הגדול מכולם…

היעד למבצע העוקץ המתוחכם בספר השוד הוא בנקאי השקעות מושחת, שמסתתר מפני שלטונות החוק באי פרטי באינדונזיה.

כדי לתפוס אותו, צריך צוות מגוון ורב־כישורים, שכולל בין היתר שחקן תיאטרון, גנבת רכבות ואת אביה

השוד
מאת ג‘נט איוונוביץ‘ ולי גולדברג
מאנגלית: שרית פרקול
השוד
9
1
התלבושת האהובה על קייט או‘הייר הייתה מעיל רוח כחול שעל גבו
האותיות FBI בצהוב, ומתחתיו חולצת טריקו שחורה, מלווה באפוד
מגן שחור תואם. השילוב הזה הלך נהדר עם כל דבר. במיוחד עם
מכנסי ג‘ינס ועם אקדח גלֹוק. הסוכנת-המיוחדת בת ה-33 ,או‘הייר,
לא אהבה להרגיש חשופה ופגיעה, במיוחד כשהיא בתפקיד. דבר
זה הוציא מכלל אפשרות עבודה כסוכנת סמויה, ומבחינתה זה
היה בסדר גמור. היא תמיד העדיפה את הסגנון המסתער באכיפת
החוק, וזה בדיוק מה שעשתה באותו אחר צהרים חורפי בלאס וגאס,
כשהטמפרטורה הייתה 35 מעלות, והיא נכנסה למרכז הרפואי סיינט
קוסמס בתלבושת האהובה עליה, כשמאחוריה תריסר סוכנים נוספים
בתלבושת דומה.
בעוד הסוכנים האחרים מתפרשים כדי לסגור הרמטית כל יציאה
בבניין, קייט חלפה בסערה על פני אנשי הביטחון בלובי כמו טיל
מונחה, היישר למשרדו של רופוס סטוט, המנהל האדמיניסטרטיבי
של בית החולים, ששכן בקומה הראשונה. היא עברה על פני
ג'נט איוונוביץ' | לי גולדברג
10
העוזרת האישית ההמומה שלו, ללא סימן שהבחינה בכלל בקיומה,
והתפרצה למשרד.
סטוט הנחרד צווח בבהלה וכמעט נפל מכסאו - יצירה ארגונומית
מכרום ומרשת. הוא היה ברנש קטן ושמנמן, שמראהו העלה על
הדעת לפת שקוסם משועמם החליט להפוך לבירוקרט בן 55 .היו
לו שיזוף שהושג באמצעות שימוש קבוע בתרסיס, משקפיים עם
מסגרת משריון צב וקמטים באזור המפשעה של מכנסיו החומים.
הוא הניח את ידו על לבו והשתנק.
”אל תירי,“ הצליח לבסוף לומר.
”אני לא מתכוונת לירות,“ אמרה קייט, ”בכלל לא שלפתי את
האקדח. אתה צריך מים או משהו? אתה בסדר?“
”לא, אני לא בסדר,“ אמר סטוט. ”הפחדת אותי עד מוות! מי את?
מה את רוצה?“
”אני סוכנת מיוחדת קייט או‘הייר, FBI ”.היא שמטה על שולחנו
פיסת נייר. ”זה צו שנותן לי גישה מלאה לאגף הרפואה הפרטית
שלכם.“
”אין לנו אגף רפואה פרטית,“ אמר סטוט.
קייט רכנה כלפיו ונעצה בו מבט חודר בעיניה הכחולות. ”שישה
פציינטים עשירים להחליא ונואשים ביותר הוטסו לכאן היום מכל
רחבי ארצות הברית. הם נאספו בשדה התעופה מק‘קארן באמצעות
לימוזינות והובאו לכאן. עם הגיעם לאגף הרפואה הפרטית שלכם,
כל אחד מהם ביצע העברה של מיליון דולר לחשבון בנק חבוי
של סיינט קוסמס והוקפץ מיד לראש רשימת ההמתנה של מקבלי
תרומות איברים.“
”זה מגוחך,“ אמר סטוט. ”אין לנו שום חשבונות חבויים, ואנחנו
בהחלט לא יכולים להרשות לעצמנו לשכור לימוזינות. אנחנו על
סף פשיטת רגל.“
”וזו הסיבה שאתם מבצעים בסתר השתלות של איברים שהושגו
בדרך בלתי חוקית ונקנו בשוק השחור. אנחנו יודעים שהפציינטים
האלה נמצאים כאן ועוברים עכשיו הכנה לניתוח. אנחנו ננעל את
הבניין הזה ונחפש בכל חדר, אפילו בארון המטאטאים, אם נצטרך.“
השוד
11
”בבקשה רבה,“ אמר סטוט והושיט לה בחזרה את הצו. ”אנחנו לא
עושים שום השתלות איברים, ואין לנו אגף רפואה פרטית. אפילו
חנות מתנות אין לנו.“
סטוט כבר לא נראה מבוהל, והוא גם לא נראה כאילו שיקר. אלה
לא סימנים טובים, חשבה קייט. הוא אמור להיות עכשיו מכוסה
בזיעה קרה. הוא אמור להתקשר לעורך הדין שלו.
18 שעות קודם לכן קייט ישבה ליד שולחנה בלוס אנג‘לס. היא
בכלל בדקה מידע מודיעיני על מכריו של עבריין מבוקש, כשנתקלה
במידע על בית חולים בלאס וגאס, ששקוע בקשיים כספיים ומציע
השתלות איברים למרבה במחיר. היא התעמקה במידע, גילתה
שהפציינטים כבר בדרכם לווגאס, עזבה הכול וארגנה מבצע בהול.
”תראה את זה,“ אמרה, מראה לסטוט תמונה באייפון שלה.
זו הייתה תמונת תקריב של גבר בערך בגילה, לבוש חולצת פולו
רפויה, רכה ודהויה מרוב שימוש. שערו החום התנופף ברוח ופניו
הוארו בחיוך נערי, שהדגיש את קמטי הצחוק בזוויות עיניו החומות.
”אתה מכיר את האיש הזה?“ שאלה.
”בטח,“ אמר סטוט. ”זה קליף קלווין, המהנדס שמטפל בסילוק
האסבסט מהבניין הישן שלנו.“
קייט הרגישה כאב עמום בבטנה, וזה לא היה בגלל כריך ”ג‘ק
אין דה בוקס“ עם ביצה ונקניקיה שאכלה לארוחת הבוקר. הבטן
שלה, שטוחה ושרירית למרות הרגלי האכילה האיומים שלה,
הייתה המקום שבו הצטברו החרדות והאינסטינקטים שלה, שאהבו
לתקשר איתה באמצעות התכווצויות, כאבים, בחילה וחולשה
כללית.
”קליף קלווין הוא דמות מסדרת הטלוויזיה ’חופשי על הבר‘,“
אמרה.
”כן, איזה צירוף מקרים, הא?“
”איזה בניין ישן?“ שאלה קייט.
הוא פנה לעבר החלון והצביע על בניין בן חמש קומות בצד השני
ג'נט איוונוביץ' | לי גולדברג
12
של מגרש החנייה. ”שם.“
הבניין היה שריד ארכיטקטוני משנות ה-60 העליזות, בעל עיטורים
של אבן בזלת, חלונות גדולים כהים וכניסה מחופה חצץ לבן.
”זה היה בית החולים המקורי,“ אמר סטוט. ”עברנו משם לפני
שלוש שנים. בנינו את הבניין החדש כדי להתמודד עם הביקוש
למיטות, שחשבנו בטעות שיבוא מ...“
קייט לא שמעה אותו, היא כבר שעטה החוצה. ברגע שראתה
את הבניין השני, ידעה בדיוק איך עבדו עליה ועל אותם שישה
פציינטים עשירים. האיש בתמונה באייפון שלה אינו קליף קלווין,
והוא לא מהנדס. קוראים לו ניקולס פוקס, והוא האיש שאחריו
התחקתה, כשנתקלה בהונאת השתלת האיברים.
פוקס היה נוכל וגנב בינלאומי נועז, שנודע לשמצה במעשי הונאה
ושוד מסוכנים ובהנאה הגלויה ששאב מהם. לא משנה מה היה
גובה המכה שהרביץ — והיו לו כמה מכות כבדות מאוד — הוא
תמיד רצה עוד.
קייט הפכה את ניק פוקס למשימה האישית שלה ב-FBI .היא כבר
כמעט תפסה אותו לפני שנתיים, כשחשפה מזימה שלו לשדוד את
כל המזומנים והתכשיטים מהפנטהאוז שבקומה ה-20 של ברוקר
משיקגו, בדיוק בזמן ש“מלך ההשתלטויות העוינות“, כפי שזה
הכתיר את עצמו, היה עסוק בלהתחתן בסלון ביתו.
זה היה צעד נועז, שכולו זעק ניק פוקס. כדי לבצע את השוד הזה,
פוקס הצליח לגרום לברוקר להעסיק אותו כמתכנן חתונות, וצירף
אליו חבורת גנבים על תקן מלצרים. כשקייט התפרצה לחתונה עם
צוות התקיפה שלה, האנשים של ניק נפוצו לכל עבר כמו ג‘וקים
שבורחים מהאור, וניק עצמו ירד מגג הבניין עם מצנח.
מסוקים הוזעקו, רחובות נסגרו, מחסומים הוצבו, בניינים נסרקו
בקפדנות, אבל ניק חמק. כשקייט המותשת חזרה לבסוף עם שחר
לחדרה במלון, חיכו לה שם בקבוק שמפניה וזר ורדים. באדיבות
ניק, ובחיוב חשבונה במלון, כמובן. במשך כל הזמן שהיא ניסתה
למצוא אותו, ניק נח לו בחדרה, צופה בסרטים בתשלום בטלוויזיה,
מזמין שירות חדרים ומתכבד בשוקולד ”טובלרון“ מהמיני-בר שלה.
השוד
13
הוא אפילו גנב את המגבות בדרכו החוצה.
הבן-זונה הזה נהנה יותר מדי על חשבוני, חשבה קייט כשמיהרה
דרך הלובי ויצאה מהדלת. היא חלפה על פני שני סוכנים מופתעים,
והסתערה לעבר מגרש החנייה.
כשהגיעה לגדר שהקיפה את הבניין הישן של בית החולים, היא
הזיעה, ולבה הלם כל כך חזק, עד שכמעט יכלה לשמוע אותו. היא
שלפה את האקדח והתקרבה באיטיות לכניסה לבניין. כשהתקרבה
ראתה שטיח אדום ושלט שהיה מוסתר בצללים שמתחת לעמודים.
על השלט נכתב:
ברוכים הבאים למרכז סיינט קוסמס לרפואה פרטית.
אנא סלחו לנו על הבלגן. אנחנו משפצים כדי להעניק לכם פרטיות,
יוקרה וטיפול בדרגה הגבוהה ביותר.
קייט התקדמה לעבר הדלת, פתחה אותה בתנופה ומיהרה פנימה
בתנוחת ירי, אך לא היה שם איש שאפשר לכוון אליו אקדח. קייט
ראתה לובי מרוהט באלגנטיות ברהיטי עור מודרניים, ריצוף שיש
יוקרתי וצמחייה עשירה. על הקיר מאחורי דלפק הקבלה הריק
נתלו תמונות של צוות המנתחים. קייט הביטה בתמונות וזיהתה
מיד שניים מהפרצופים. אחד מהם היה ניק פוקס, עם סתתוסקופ
לצווארו, שופע הדר רפואי וביטחון עצמי. הפרצוף הנוסף היה
שלה, חיוך שיכור מטופש מרוח על פניה. תמונה ממסיבת רווקות
לפני כמה שנים, שנלקחה מדף הפייסבוק של אחותה מייגן ועברה
טיפול בפוטושופ. ”ד“ר וויליאם שול“, נכתב באותיות ברונזה
מתחת לתמונתו של ניק, ואילו מתחת לתמונתה נכתב ”ד“ר יוניס
האפנגל“.
בסדר, אז איפה ”צוות חדר הניתוח“ עכשיו? קייט שאלה את עצמה.
ומה בנוגע לששת הפציינטים העשירים שהגיעו מכל קצוות הארץ
להשתלת איברים?
ג'נט איוונוביץ' | לי גולדברג
14
היא פנתה לעבר הדלתות הכפולות שלצד דלפק הקבלה, פתחה
אותן ונכנסה לחדר המבואה, מוכנה לירות. אבל שוב, לא היה שם
איש. היא ראתה מולה עוד שלוש דלתות כפולות ועליהןהשלטים
”חדר ניתוח 1“ ,”חדר התאוששות 1 ”ו“חדר הכנה לניתוח“.
משמאלה הייתה מעלית. מימינה - דלת מסתובבת.
היא פתחה את הדלת שצוינה כ“חדר ניתוח 1 ”ומצאה חדר מצויד
היטב, מעוצב בסגנון החנויות של ”אפל“. הכול היה אלגנטי ולבן.
הציוד הבהיק כמו מכוניות חדשות בחדר תצוגה.
היא סגרה את הדלת והציצה ב“חדר התאוששות 1 .”היו שם מיטת
בית חולים סטנדרטית, מתקן אינפוזיה והמשגוחים הרגילים, אבל
בכך תמו קווי הדמיון לחדר בבית חולים. החדר היה מרוהט בריהוט
צרפתי מהודר, עם מדפים מעוטרים עמוסי ספרים בכריכות
עור, טלוויזיה בעלת מסך שטוח ובר מצויד במבחר משקאות
אלכוהוליים.
הוא חכם, חשבה לעצמה. חברת סילוק אסבסט הייתה כיסוי
מושלם. זה הבטיח לניק שכל אנשי בית החולים יתרחקו כמו
אש מהבניין הישן, בזמן שהוא והצוות שלו יוצרים את התפאורה
המשוכללת למעשה ההונאה.
לבסוף, ניגשה קייט ל“חדר הכנה לניתוח“. הדלת נפתחה לאגף
ארוך עם תחנת אחיות נטושה שמאחוריה, וכמה אזורים סגורים
בווילונות. קייט נכנסה והסיטה בזהירות את הווילון הראשון. גבר
מחוסר הכרה בגיל העמידה, לבוש פיג‘מה של בית החולים, שכב
על אלונקה, מחובר לאינפוזיה. קייט בדקה את הדופק שלו, שהיה
חזק.
היא עברה דרך האגף, פותחת בזה אחר זה את הווילונות. כל ששת
הגברים שהגיעו באותו יום מנמל התעופה היו שם, כל אחד מהם
היה שקוע בשינה עמוקה והיה עני יותר, כך הניחה, במיליון דולר.
חלונות הבניין רעדו, וקייט שמעה את הצלילים המובהקים של
להבי מסוק מעל ראשה. ניק פוקס נמצא על הגג, חשבה. שוב!
היא מיהרה בריצה לעבר המדרגות, מטפסת את ארבע הקומות
מהר ככל האפשר, שזה די מהר בשביל אשה ששותפיה העיקריים
השוד
15
לארוחה היו רונלד מקדונלד, נתן מלך הנקניקיות ובן אנד ג‘ריס.
קייט פרצה לגג, מוכנה לירות, כשראתה לפניה מסוק כחול ועליו
הכיתוב ”סיורי אוויר לאס וגאס“. דלת ההזזה שלו הייתה פתוחה,
ומבעדה נשקפו כמה ”רופאים“ ו“אחיות“.
ניק פוקס לא היה ביניהם. הוא עמד בנונשלנטיות באמצע הדרך
בינה לבין המסוק, ידיו בכיסיו, שערו מתבדר מהרוח שיצרו להבי
המסוק, ושולי חלוק הרופאים שלו מתנופפים כמו גלימה של
גיבור-על.
קייט יצרה לעצמה את גבר חלומותיה כשהייתה בת 12 ,ומאז
דבקה בדמות הזאת. לגבר חלומותיה היו שער חום רך, עיניים
חומות נבונות וחיוך נערי. גובהו היה 80.1 מטר וגופו דק וזריז. הוא
היה חכם וסקסי ומשעשע. לכן לא נעלמה ממנה האירוניה המרה
שאליה הובילו אותה השנים האחרונות: ניק פוקס הוא התגלמות
גבר חלומותיה.
”דוקטור שול?“ צעקה קייט בניסיון לגבור על רעש המסוק. ”נראה
לך?“
”זה שם מכובד מאוד בעולם הרפואה,“ צעק ניק לעברה בתגובה.
”אני שמח לראות שאת נועלת נעליים נוחות.“
ניק ידע שקייט תמיד מניחה רפידות ג‘ל של ד“ר שול בתוך נעלי
הנייקי השחורות שלה. זה אחד הדברים הרבים שלמד על אודותיה
בשנים האחרונות. רוב הדברים שלמד עליה סקרנו אותו, אחרים
היו מפחידים ממש, אבל החלק המפחיד התאזן על ידי משיכה
גופנית שהוא לא הצליח להסביר.
שערה החום של קייט היה אסוף בקוקו, ועורה המושלם הבריק
מעט בגלל הריצה במגרש החנייה ובמדרגות. זה היה סקסי, אבל
הוא חשש שהפנטזיה שעורר הברק הזה טובה יותר מהמציאות.
היא כל כך מסורה לתפקידה, שמן הסתם היא לובשת אפוד מגן
במיטה. סוף הסיפור.
ובכל זאת, הוא נהנה להשתעשע איתה. הוא אהב את עיניה
ג'נט איוונוביץ' | לי גולדברג
16
הכחולות הגדולות, את אפה הקטן והחמוד, את גופה הדק והגמיש,
את מסירותה העזה להפוך את העולם למקום הגון יותר. זה הפך
את התמסרותו לפשע לכל כך הרבה יותר מעניינת.
”אתה עצור!“ קראה קייט.
”איך הגעת למסקנה הזאת?“
”כי האקדח שלי מכוון אליך, ואני צלפית אדירה.“ היא התקדמה
צעד אחד לעברו.
ניק לקח צעד אחורה. ”אני בטוח, אבל את לא תירי בי.“
”למען האמת, אני מופתעת שלא יריתי בך עדיין.“ היא התקדמה
עוד צעד לעברו.
”עדיין כועסת בגלל הטובלרון?“ הוא לקח עוד צעד אחורה.
”אם אתה עושה עוד צעד אחד, אני יורה.“
”את לא יכולה,“ אמר.
”אני יכולה לירות באשכים של נשר ממרחק של 100 מטר.“
”לנשר אין אשכים.“
”אני אולי לא טובה במטפורות, אבל אני קלעית מעולה.“
”את לא יכולה לירות בי, כי אני לא חמוש ולא מהווה שום איום
פיזי.“
”אני יכולה לירות במסוק.“
”ותסתכני בכך שהוא יתרסק על בית חולים מלא ילדים? אני לא
חושב.“
”בית החולים לא מלא ילדים.“
”את מחמיצה את הנקודה.“ הוא הגניב מבט לעבר מגרש החנייה
וראה עשרות סוכני FBI ממהרים לעבר הבניין, ואז הביט אחורה
וראה שהיא התקדמה עוד שני צעדים. ”היה ממש כיף לראות אותך
שוב, קייט.“
”סוכנת מיוחדת או‘הייר בשבילך,“ אמרה. ”ואתה לא הולך לשום
מקום.“
ניק חייך והתחיל לרוץ לעבר המסוק.
”שיט!“ קייט הכניסה את האקדח לנרתיק והסתערה בעקבותיו.
אפילו אחרי שרצה ארבע קומות במדרגות, היא הייתה מהירה ממנו,
השוד
17
וזה הסב לה עונג רב. היא סגרה במהירות את המרחק ביניהם,
והייתה די בטוחה שתצליח לשים עליו את ידיה לפני שיספיק
לטפס לתוך המסוק.
ככל הנראה, הטייס והצוות היו שותפים לאופטימיות של קייט,
שכן המסוק התרומם לפתע והתרחק מעבר לקצה הבניין, משאיר
מאחור את ראש הכנופיה. ניק הגביר את המהירות והמשיך לרוץ
כאילו קצה הגג היה במרחק של מאה מטרים נוספים, לא רק כמה
מטרים.
באימה הולכת וגוברת קלטה קייט מה הוא מתכוון לעשות. הוא
מתכוון לקפוץ. והפעם אין לו מצנח.
”עצור!“ צעקה וזינקה לעברו, מקווה להכניע אותו לפני שיעשה
טעות שתעלה לו בחייו.
מאוחר מדי. היא החמיצה אותו בסנטימטרים ספורים ונחתה
בחוזקה על רצפת הבטון, בעוד ניק מנתר מהבניין לעבר המסוק
המרחף. לבה של קייט החסיר פעימה או שתיים בזמן שניק היה
באוויר, וחזר לפעול כשראתה את ניק נאחז בכן הנחיתה של
המסוק. הוא נאחז בו ביד אחת, הפריח לעברה נשיקה בידו השנייה,
והמסוק שייט לעבר הסטריפ של לאס וגאס.
בתוך שניות קייט כבר דיברה במכשיר הקשר, מנסה להזניק לאוויר
מסוק משטרתי ולהפעיל ניידות משטרה על הקרקע, במרדף אחר
המסוק של ניק. היא ידעה שזה בזבוז זמן ומאמץ, אבל היה עליה
לעשות כל מה שצריך.
במרחב האווירי מעל הסטריפ שייטו שישה מסוקים זהים של
”סיורי אוויר לאס וגאס“, ואף כי רק מאחד מהם השתלשל מישהו,
עד שההתרעה תופץ, המסוק של ניק כבר ייעלם. לא עזרה במיוחד
גם העובדה, שמרוב התרגשות קייט שכחה להסתכל על המספר
של המסוק, כך שלא היה בידיה כל מידע למסור לבקרי הטיסה.
לא שזה שינה משהו. המסוק לא היה באמת חלק מצי המסוקים של
חברת ”סיורי אוויר לאס וגאס“. הוא רק נצבע כך לצורך הסוואה.
קייט מיהרה מבית החולים אל החדר ששכרה במלון הכי זול
בסטריפ, ”סירקוס סירקוס“. היא התקרבה בשקט לדלת חדרה, יד
ג'נט איוונוביץ' | לי גולדברג
18
אחת מונחת על האקדח שבנרתיק. היא העבירה את כרטיס המפתח
במנעול ופתחה באיטיות את הדלת, מקווה שניק פוקס שחצן
מספיק כדי לעשות אותו תעלול פעמיים.
לא היה לה מזל כזה. החדר היה ריק והסריח מכלור של בריכת
שחייה. קייט התיישבה על קצה המיטה ונאנחה. זה לא היה אחד
הימים הכי טובים שלה. היא ידעה שתחטוף על הראש כהוגן, משום
שהניחה לניק להתחמק במקום למצוא תירוץ לירות בו. אין ספק
שהיו לה מספיק תירוצים. האחרון היה תמונת ”ד“ר יוניס האפנגל“,
שהצליחה לסלק מהקיר לפני שמישהו יבחין בה.
קייט הביטה בקדרות בהשתקפותה במראה והתחילה להסיר את
אפוד המגן. ואז הבחינה בזה. היא לא האמינה למראה עיניה
ונאלצה להסתכל שוב מעבר לכתפה כדי להיות בטוחה, אבל לא
היה בכך ספק: על הכרית שלה היה מונח שוקולד ”טובלרון“.