אַגָּדָה עַל מֶלֶךְ טוֹב יְרוּשָׁלַיִם, עַל סוּס ש

"אָמְנָם הַלֵּילוֹת בִּירוּשָׁלַיִם קְרִירִים, אַךְ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה סָבַל הַמֶּלֶךְ מֵחֹם פְּנִימִי, וְהָיָה לוֹ חֲלוֹם בַּלָּהוֹת. בַּחֲלוֹמוֹ נִפְתַּח חַלּוֹן, וְסוּס שָׁחֹר עִם רַעֲמָה כְּתֻמָּה עָף הַיְשֵׁר מֵהַשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן פְּנִימָה. מֵאֲחוֹרָיו עָפוּ צִפּוֹרִים שְׁחֹרוֹת וּלְבָנוֹת: יוֹנִים לְבָנוֹת מִיָּמִין, עוֹרְבִים שְׁחֹרִים מִשְּׂמֹאל. וְהָעוֹרְבִים הָיוּ רַבִּים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַיּוֹנִים... בְּרֶגַע זֶה נֶאֱנַח הַמֶּלֶךְ בִּכְבֵדוּת וּפָקַח אֶת עֵינָיו. הַיָּרֵחַ הֶעָגֹל הִבִּיט אֵלָיו מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ. הוּא נִזְכַּר בַּחֲלוֹמוֹ, וְהֵבִין שֶׁהַצִּפּוֹרִים הַלְּבָנוֹת וְהַשְּׁחֹרוֹת שִׁקְּפוּ אֶת מַעֲשָׂיו הַצּוֹדְקִים וְהַבִּלְתִּי צוֹדְקִים שֶׁעָשָׂה בְּחַיָּיו."

הספר "אַגָּדָה עַל מֶלֶךְ טוֹב יְרוּשָׁלַיִם, עַל סוּס שָׁחֹר וְעַל סִי-יוּ הַבַּלָּשׁ הַסִּינִי" כתוב בסגנון ייחודי, מרענן ומודרני. זוהי אגדה שמשלבת נקודות ציון אוטוביוגרפיות, ובו בזמן מזכירה את סיפורי האגדות והמעשיות של פעם, שיש בהם "ניחוח" נוסטלגי מאוד.

ילדים, בני נוער ומבוגרים גם יחד יוכלו ליהנות מאוד מהספר ולהפיק ממנו לקחים רבים.

הַמְּאַבְטֵחַ גְּרֶגוֹרִי

בְּדֶרֶךְ כְּלָל מְסַפְּרִים בָּאַגָּדוֹת עַל מָה שֶׁקָּרָה מִזְּמַן אוֹ עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁבִּכְלָל לֹא קָרָה. בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת – מַמְצִיאִים בְּדָיוֹת.

לֹא כָּךְ בַּסִּפּוּר הַזֶּה אֲשֶׁר קָרָה לֹא מִזְּמַן. אִם לְדַבֵּר בְּכֵנוּת, אֵינִי בָּטוּחַ בַּאֲמִתּוּתָם שֶׁל הָאֵרוּעִים הַמְּתֹאָרִים, אַךְ חֲבֵרִי, הַמְּאַבְטֵחַ גְּרֶגוֹרִי, שֶׁסִּפֵּר לִי אֶת הַסִּפּוּר, מוּכָן לְהִשָּׁבַע שֶׁהוּא זוֹכֵר בִּמְדֻיָּק וּבִפְרָטֵי פְּרָטִים אֶת כָּל הָאֵרוּעִים, שֶׁעֲלֵיהֶם סִפֵּר לוֹ לַיְלָה אֶחָד אָדָם זָר בַּחֲלִיפָה שְׁחֹרָה עִם עֲנִיבָה כְּתֻמָּה...

כַּמָּה מִלִּים עַל גְּרֶגוֹרִי: הוּא שׁוֹמֵר עַל הַכְּנִיסָה לְגַג הַבִּנְיָן הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר בָּעִיר. אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה נִמְצָא שָׁם עַל הַגַּג, אֲבָל בָּרוּר שֶׁזֶּה מַשֶּׁהוּ סוֹדִי מְאוֹד, כִּי אַף אֶחָד אַף פַּעַם לֹא נִסָּה לְהִכָּנֵס לַמָּקוֹם הַמִּסְתּוֹרִי הַזֶּה. כָּךְ אוֹ כָּךְ, גְּרֶגוֹרִי שׁוֹמֵר עַל הַגַּג בְּשִׂיא הָרְצִינוּת – וְעִם זֹאת נוֹתָר לוֹ זְמַן פָּנוּי רַב. וּבַזְּמַן הַפָּנוּי הַזֶּה הוּא מְחַבֵּר שִׁירִים וְכוֹתֵב אוֹתָם עַל גַּבֵּי הַדַּפִּים שֶׁל יוֹמַן אֵרוּעֵי הַמִּשְׁמֶרֶת שֶׁלּוֹ. הַיּוֹמָן הַזֶּה רֵיק, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הִתְרַחֲשׁוּ אֵרוּעִים מְיֻחָדִים, אַךְ בְּצִדָּם הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַדַּפִּים שׁוּרוֹת פּוֹאֶטִיּוֹת רַבּוֹת, מְחוּקוֹת וּכְתוּבוֹת מֵחָדָשׁ. עַל כֵּן בָּרוּר שֶׁגְּרֶגוֹרִי אֵינוֹ רַק מְאַבְטֵחַ אֶלָּא גַּם מְשׁוֹרֵר, וַאֲפִלּוּ קְצָת פִילוֹסוֹף.

הָאֲמִירָה הַפִילוֹסוֹפִית הָעִקָּרִית שֶׁל מְשׁוֹרֵר-מְאַבְטֵחַ קְשׁוּרָה בְּאֹפֶן טִבְעִי לַעֲבוֹדָתוֹ תַּחַת קוֹרַת גַּג הַבִּנְיָן הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר בָּעִיר:

"אֲנָשִׁים נָעִים לְמַעְלָה וּלְמַטָּה לְאֹרֶךְ הַחַיִּים, בְּעוֹד אֲנִי נִתְקַעְתִּי גָּבוֹהַּ כָּל כָּךְ, שֶׁכָּל מָה שֶׁנִּשְׁאַר לִי זֶה רַק לְהַבִּיט לְמַטָּה עַל חַיַּי וְלַחְשֹׁב: מָה אֱלֹהִים יַרְשֶׁה לִי לָקַחַת אִתִּי לְמַסָּעִי הָאַחֲרוֹן לְאֶרֶץ הַנֶּצַח – אֶת הַטּוֹב אוֹ אֶת הָרַע שֶׁעָשִׂיתִי...?"

טוֹב, דַּי לְדַבֵּר עַל גְּרֶגוֹרִי, אֶעֱבֹר לַסִּפּוּר שֶׁהוּא שָׁמַע לַיְלָה אֶחָד מֵאָדָם זָר בַּחֲלִיפָה שְׁחֹרָה עִם עֲנִיבָה כְּתֻמָּה.