הָאֳנִיָּה הִטַּלְטְלָה מִצַּד לְצַד, הַגָּרוֹן הָיָה יָבֵשׁ, מַיִם וְצִיּוּד הָיוּ בַּמְּשׂוּרָה. הַנַּעַר דּוּבְּנִיק הִתְעוֹרֵר לְמִשְׁמַע לְחִישׁוֹת אַנְשֵׁי הַפַּלְמָ”ח שֶׁעָלוּ לְסִפּוּן הָאֳנִיָּה וְזֵרְזוּ אֶת הַמַּעְפִּילִים לָרֶדֶת אֶל הַסִּירוֹת שֶׁנִּצְמְדוּ אֵלֶיהָ.
בַּחוֹף הִמְתִּינוּ מַשָּׁאִיוֹת מוּכָנוֹת לָנוּעַ וּלְפַזְּרָם בִּיעָדִים שֶׁנִּקְבְּעוּ מֵרֹאשׁ. הַיָּמִים הַבָּאִים הָיוּ יְמֵי הִתְאַרְגְּנוּת. דּוּבְּנִיק הִגִּיעַ לְמַזְכִּירוּת הַקִּבּוּץ כְּדֵי לְהֵרָשֵׁם בָּהּ וְקִבֵּל אֶת שְׁמוֹ – דּבֹ. גֵּאֶה בִּשְׁמוֹ הֶחָדָשׁ הִצְטָרֵף דּבֹ לְאֵיתָן וְיַחַד הִתְגַּיְּסוּ לַפַּלְמָ”ח, שָׁם הוּצְמַד כִּנּוּי לְכָל פָּעִיל. דּבֹ הָפַךְ לְדוּדוּלוּ, הַנַּעַר מֵהַפַּלְמָ”ח.
דּוּדוּלוּ הַנַּעַר מֵהַפַּלְמָ”ח – סיפור מופלא ומיוחד במינו על נער יהודי, אמיץ לב מהעיירה לַיְבְּנִיץ בפולין, שהפליג לארץ ישראל, בשנות הארבעים של המאה הקודמת באוניית מעפילים והתגייס לפלמ”ח. הוא נהיה למפקד אחד הכוחות והשתתף במבצעים נועזים נגד הבריטים.
פסקאות ראשונות:
הָאֳנִיָּה הִטַּלְטְלָה מִצַּד לְצַד, הַגָּרוֹן הָיָה יָבֵשׁ, מַיִם וְצִיּוּד הָיוּ
בַּמְּשׂוּרָה. הַנַּעַר דּוּבְּנִיק, מֵהָעֲיָרָה לַיְבְּנִיץ בְּפּוֹלִין, יָשַׁב לְבַדּוֹ עַל
הַסִּפּוּן הַקִּדְמִי, הֵיכָן שֶׁעַשְׂרוֹת בְּנֵי אָדָם הִצְטוֹפְפוּ וְהָיוּ דְּבוּקִים זֶה
לָזֶה: יְלָדִים קְטַנִּים וּגְדוֹלִים, אִשָּׁה שֶׁרַק לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁעוֹת יָלְדָה
אֶת בְּנָהּ הָרִאשׁוֹן וְכֵן זוּגוֹת צְעִירִים. כֻּלָּם הִבִּיטוּ לְמַעְלָה בְּתִקְוָה
שֶׁהִנֵּה עוֹד מְעָט יַגִּיעַ הָרֶגַע שֶׁעָלָיו חָלְמוּ.
הַנַּעַר דּוּבְּנִיק הִתְעוֹרֵר לְמִשְׁמַע לְחִישׁוֹת אַנְשֵׁי הַפַּלְמָ"ח שֶעָלוּ לְסִפּוּן
הָאֳנִיָּה וְזֵרְזוּ אֶת הַמַּעְפִּילִים לָרֶדֶת אֶל הַסִּירוֹת שֶׁנִּצְמְדוּ אֵלֶיהָ. אֵלֶּה
הָיוּ אֲמוּרוֹת לְהוֹבִילָם לְחוֹף מִבְטָחִים, אַחֲרֵי תְּקוּפָה קָשָׁה שֶׁבָּהּ חָיוּ
כַּאֲסִירֵי מַחֲנוֹת בְּמִזְרָח אֵירוֹפָּה.
אֵיתָן מֵהַפַּלְמָ"ח הָיָה דוֹבֵר פּוֹלָנִית כְּמוֹ יֶתֶר הַמַּעְפִּילִים שֶהָיוּ בָּאֳנִיָּה.
הוּא עָלָה זֶה מִכְּבָר בַּעֲלִיַּת הַנֹּעַר וְהִצְטָרֵף לְקִבּוּץ “עֵין תִּקְוָה".
בְּפוֹלָנִית רְהוּטָה פָּנָה לַמַּעְפִּילִים הַחֲדָשִׁים והוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לְעֶזְרָתָם
כְּשֶׁיָּרְדוּ מִיַּרְכְּתֵי הָאֳנִיָּה אֶל הַסִּירוֹת שֶׁבְּעֶזְרָתָן הִגִּיעוּ לַחוֹף. בַּחוֹף
הִמְתִּינוּ מַשָּׁאִיוֹת מוּכָנוֹת לָנוּעַ וּלְפַזְּרָם בִּיעָדִים שֶׁנִּקְבְּעוּ מֵרֹאשׁ.
מֵהָרֶגַע הָרִאשׁוֹן רָאָה דּוּבְּנִיק בְּאֵיתָן דְּמוּת לְחִקּוּי. הוּא הִגִּיעַ לַקִּבּוּץ
שֶׁל אֵיתָן, וּבַהֶמְשֵׁךְ שִׁמֵּשׁ אֵיתָן אָח בּוֹגֵר לְדּוּבְּנִיק. הַשָּׂפָה הַפּוֹלָנִית
הִיא שֶׁקָּשְׁרָה בֵּין הַשְּׁנַיִם, אַךְ עַד מְהֵרָה לָמַד דּוּבְּנִיק לְדַבֵּר עִבְרִית.