עסקה עם הטבות / סוזאנה קאר

דיגיטלי : ₪39.00
קינדל : ₪38.00

נקה

תיאור

סוזאנה קאר – עסקה עם הטבות

ז’אנר: רומן רומנטי
הוצאה לאור: שלגי הוצאת ספרים
עמודים: כ-208

 

עסקה עם הטבות / סוזאנה קאר (668)

אשלי ג’ונס יושבת במשרדו של סבסטיאן קרוז. במשך שעות. מאחורי דלתות העץ המרשימות נמצא הגבר שגזל ממנה את האי של משפחתה. והיא רוצה אותו בחזרה.

אך רוח הלחימה נוטשת את אשלי כשהיא מגלה שמדובר בגבר שהיא מכירה היכרות אינטימית. הגבר שבגד בה אחרי הלילה המאושר שלהם יחד.

לסבסטיאן אין כל כוונה לוותר על האי, אבל הוא כן רוצה את אשלי. הוא מסכים לעסקה שלה, אבל מוסיף כמה סעיפים משלו. והחשוב מביניהם: חודש שהיא תעמוד לשירותו – ותבלה במיטתו!

 

תרגום: ענת הודיה צימט

דאנקוד: 50-1846

 

לחצו כאן לצפייה בכל הספרים של שלגי הוצאה לאור

לחצו כאן לצפייה בכל ספרי הרומן הרומנטי

טעימה מהספר

סוזאנה קאר / עסקה עם הטבות

פרולוג

"האורח שלנו הקדים, מיס אשלי. אוהה, הסירה הזאת מדליקה," אמרה קליאה, סוכנת הבית, והשמיעה צווחת צחוק שהדהדה במסדרון. "את צריכה לראות את לואיס רץ על הרציף כדי להעיף מבט מקרוב בסירה."

"זו כנראה סירה מרשימה," אמרה אשלי. בעלה של קליאה לא  נע מהר. איש לא נע מהר באינז קי. משפחותיהם חיו כאן במשך דורות, וכולם התאימו את עצמם לקצב האיטי של החיים באי.

אשלי יצאה מהבית והביטה בסירה האדומה הבוהקת. הקווים החדים והדרמתיים נראו אגרסיביים עד כדי גסות לעומת גלי האוקיינוס העצלים. הסירה לימדה הרבה על הבעלים. רועשת ומושכת תשומת לב. אשלי צמצמה את עיניה והבחינה שיש רק אדם אחד על הסיפון. "לעזאזל," רטנה. "הוא רווק."

קליאה טפחה על זרועה החשופה של אשלי. "אני בטוחה שהוא לא ידרוש ממך הרבה עבודה."

אשלי גלגלה עיניים. "אורחים רווקים הם תמיד הכי גרועים. הם מצפים שישעשעו אותם."

"אני יכולה ללכת לקראתו בזמן שאת תחליפי לשמלה," אמרה קליאה כשהחלה לרדת מהגבעה אל הרציף.

אשלי הלכה בעקבותיה. "לא, תודה. אני לא מתגנדרת יותר בשביל אורחים בתשלום. לא אחרי שאותו שחקן כדורסל חשב שאני כלולה בחבילת סוף השבוע."

קליאה החוותה על אשלי. "ומה האיש הזה יחשוב כשהוא יראה אותך לבושה ככה?"

אשלי השפילה מבט אל הגופייה הצהובה העליזה שלה שלא נפגשה לגמרי עם המכנסיים הגזורים הפרומים שלה. סנדליה המהוהים היו כה ישנים עד שנצמדו לכפות רגליה באהבה, ושערה הארוך היה אסוף בקוקו מבולגן. היא התאפרה או ענדה תכשיטים רק באירועים מיוחדים. גבר לא נכלל בקטגוריה הזאת. "שאנחנו לא רשמיים כאן."

קליאה צקצקה בלשונה והביטה ברגליה השחומות הארוכות של אשלי. "את לא יודעת הרבה על גברים, נכון?"

"למדתי יותר ממה שאני ארצה אי פעם לדעת," אמרה אשלי. היא הרחיבה את השכלתה כל אימת שאביה היה בסביבה במהלך העונה המתה של הטניס. מה שלא למדה דרך דונלד ג'ונס, היא למדה מהפמליה שלו.

לבסוף היא השתמשה בכל הידע הזה כדי להשיג הלוואה נדיבה מריימונד קסיאס. הסיכון היה עצום בגודלו. היא לא בטחה בפלייבוי המזדקן וידעה שהוא ימצא דרך לאלץ אותה לפרוע את חובה באמצעות סקס. זה לא יקרה.

לרוע המזל, היא כבר איחרה בתשלום ההלוואה שלה ואסור לה לפספס חודש נוסף. אשלי נרעדה, הפחד הקר כקרח מזרזף במורד גבה כששקלה את ההשלכות. רק עוד מעט סלבריטאים עשירים שמחפשים פרטיות על האי שלה – או-קיי, לא מעט – והיא תשתחרר מהאיום.

אשלי ירדה מהגבעה בנחישות מחודשת. היא פסעה לאורך רציף העץ האיתן וחסמה את השמש היוקדת בידה כשהעיפה מבט בוחן יותר באורח שלה, סבסטיאן אסטבן.

האיש עמד על המזח כמו כובש גיבור שממתין שתושבי האי אסירי התודה יתגודדו סביבו. ליבה החל לדפוק בחזה. היא הבחינה בשיער הכהה הסמיך שהתבדר קלות ברוח ובחולצת הטי שנמתחה על חזהו הרחב. רגליו החזקות היו מכוסות במכנסי ג'ינס דהויים. היא הרגישה כיווץ לא מוכר בבטנה כשלטשה עיניים בזר החתיך.

"הא," אמרה קליאה כשפסעה לצד אשלי. "יש משהו מוכר בגבר הזה."

"הוא מפורסם? שחקן?" אשלי ביטלה מיד את האפשרות. אף שהמראה החיצוני המהמם שלו היה גורם להוליווד לפרוס לרגליו שטיח אדום, היתה לה תחושה שסבסטיאן אסטבן לא היה הטיפוס שיסחר בתווי פניו הגבריים והקשוחים. להב אפו ושסע פיו רמזו על אריסטוקרטיה, אך עצמות הלחיים הגבוהות והמלוכסנות וסנטרו הזוויתי הזקור העידו שהוא נלחם על כל סנטימטר בטריטוריה שלו.

"לא יודעת בוודאות," מלמלה קליאה. "אני מרגישה כאילו ראיתי אותו פעם."

זה לא משנה מה הוא עושה למחייתו, החליטה אשלי. היא לא תחוש כלפיו הערצה. אשלי התנתקה במתכוון מהעולם כשהוריה מתו לפני חמש שנים. היא קרוב לוודאי תזהה כמה כוכבי-על, אך היא לא היתה מעודכנת בסלבריטאים הנוכחיים. עם זאת, היא לא חשבה שתוכל לשאת עוד אדם מפורסם שחושב שנימוס בסיסי תקף לגבי כולם מלבדו.

"מר אסטבן?" שאלה אשלי כשהושיטה את ידה. היא נשאה את עיניה ומבטיהם התנגשו וננעלו. עולמה הקטן והמוגן עמד מלכת כשהלמות ליבה דפקה באוזניה. ציפייה זרמה בה כשסבסטיאן נגע בידה. כשאצבעותיו הגדולות עטפו את אצבעותיה, עולמה נטה על צדו. היא ראתה את הזוהר בעיניו הכהות בשעה שאנרגיה סוערת ופראית פילחה אותה.

אשלי רצתה להירתע ממנו, אך הזר לכד את אצבעותיה. שריריה נדרכו כשכל האינסטינקטים אמרו לה להסתתר. אך היא לא יכלה לזוז. היא היתה קפואה כשהרגשות האפלים והמסתחררים איימו להטביע אותה.

"בבקשה, תקראי לי סבסטיאן."

היא נרעדה לשמע קולו העמוק והמחוספס. "אני אשלי," אמרה. היה קשה לה לפלוט את המילים מתוך גרונה המכווץ. "ברוך הבא לאינז קי. אני מקווה שתיהנה משהותך כאן."

משהו לוהט ומושחת הבהב בעיניו לפני שהוא הרפה מידה. "תודה, אני איהנה."

כשהציגה בנוקשות את קליאה ולואיס, היא שמה לב בעל כורחה שסבטיאן התנשא מעליה, כתפיו הרחבות חוסמות את השמש. היא הרגישה את כוחו הגברי נפלט ממנו בגלים.

היא צפתה בו בגניבה כשסירב לעזרתו של לואיס והכתיף את תרמילו. מי היה האיש הזה? הוא היה עשיר דיו כדי להחזיק בסירה כזאת, אך הוא לא לבש בגדי מעצבים. לא היו לו פמליה והררי מטען, אך הוא יכול היה להרשות לעצמו להתאכסן בביתה לסוף שבוע אקסקלוסיבי.

"אתה תשתכן כאן, בבית הראשי," אמרה קליאה כשהם ליוו אותו במעלה הגבעה לעבר האחוזה הלבנה.

סבסטיאן עמד רגע ובחן את בית המטע. פניו היו נטולות הבעה ועיניו היו עצומות למחצה, אבל היא הרגישה במתח הנפיץ שנדף ממנו.

אשלי תהתה מה הוא חשב על ביתה. האורחים תמיד הביעו יראת כבוד לנוכח האדריכלות שמקורה בתקופה שקדמה למלחמת האזרחים. הם ראו את הקווים הנקיים ואת הסימטריה החיננית ואת העמודים המסיביים שהתנוססו מהקרקע אל הגג השחור והקיפו את הבית מכל עבריו. המרפסות רמזו על עולם אלגנטי שנשכח זה מכבר, וכמעט אפשר היה להתעלם מהידיעה שהתריסים השחורים הגדולים שבחלונות נועדו להגנה מפני פגעי מזג האוויר ולא לקישוט.

אך איש לא שם לב שביתה מט ליפול. יש גבול למה ששכבת צבע, שולחן שממוקם בקפידה וזר פרחים טרי יכולים להסתיר. הריהוט העתיק, יצירות האמנות, כל הדברים בעלי הערך, נמכרו זה מכבר.

כשנכנסו לאולם הכניסה הגדול, היא שמעה במעומעם את קליאה מציעה כיבוד. אשלי הביטה סביב וקיוותה שלא שכחה דבר. היא רצתה שסבסטיאן אסטבן יבחין בגרם המדרגות המעוקל ובאור השמש שהבזיק על נברשת הבדולח במקום בטפט הדהוי. אולם מהסקירה השקטה שערך בחדר היא חשה שהוא ראה הכול.

אשלי החניקה השתנקות כשהרגישה שקליאה נועצת מרפק גרמי בצלעותיה. "מיס אשלי, למה שלא תיקחי את מר סבסטיאן לחדרו בזמן שאני אדאג למשקאות?"

היא חרקה שיניים. "כמובן. מכאן, בבקשה." אשלי הרכינה את ראשה כשהתקרבה למדרגות. היא לא רצתה להיות לבד עם הגבר הזה. היא לא פחדה מסבסטיאן אסטבן, אך היא הרגישה לא בנוח עם תגובתה. זה לא היה אופייני לה.

עורה של אשלי עקצץ כשעלתה במדרגות לפני סבסטיאן. מכנסיה הקצרים הגזורים הרגישו הדוקים כשחשה במבטו הלוהט על רגליה החשופות. היא היתה צריכה לשמוע בקולה של קליאה וללבוש שמלה שמכסה כל סנטימטר מעורה.

אך היא מיהרה לבטל את הרעיון. היא רצתה להתחבא, אבל במקביל רצתה שסבסטיאן יבחין בה. החזה שלה עלה וירד כשהאיצה את פסיעותיה. אשלי ייחלה שהיתה יכולה להתעלם מהמשיכה המהירה והעזה. אז מה אם סבסטיאן מושך בעיניה? הוא יהיה נחשק בעיני כל אישה.

אשלי לא הביטה בסבסטיאן כשפתחה את הדלת אל הסוויטה הראשית והחוותה לו להיכנס. "זה החדר שלך," הכריזה. "חדר הארונות וחדר הרחצה נמצאים מעבר לדלת ההיא."

הוא פסע אל מרכז החדר, ואשלי ידעה שהוא לא ימצא פגם בתנאי הלינה שלו כאן. זה היה החדר הגדול ביותר והוא הציע נוף מרהיב. היא הציבה את הרהיטים הכי טובים באזור הישיבה. מיטת האפיריון היתה עשויה מהגוני מגולף והיתה גדולה דיה כדי לאפשר שכיבה במרכזה עם זרועות פשוטות לצדדים.

אשלי עצמה עיניים כשהחום הלא רצוי שטף את עורה. למה היא היתה חייבת לחשוב על זה? היא רצתה למחוק את התמונה שלו במיטה, שוכב על הסדינים הסתורים, עירום ומבריק מזיעה. היא דמיינה את זרועותיו הרזות והשריריות מושטות כאילו חיכה לה. הזמין אותה.

"אני מגרש אותך מהמיטה שלך?" שאל סבסטיאן.

"מה?" שאלה בצרידות. תמונה שבה היא מכורבלת לצדו במיטת האפיריון השתלטה על מוחה. היא נענעה בראשה כדי להיפטר ממנה. "לא, אני לא ישנה כאן."

"למה לא?" שאל כשהטיל את תרמילו על המיטה. התיק נראה כנטע זר לעומת שמיכת הווינטג' התפורה ביד. "זו הסוויטה הראשית, לא?"

"כן." היא שרבבה את קצה לשונה בעצבנות לאורך שפתיה היבשות. היא לא יכלה להסביר לו את זה. שהחדר הזה, המיטה הזאת, היו הבמה המרכזית למערכת היחסים ההרסנית של הוריה. הרומן בין אביה, דונלד ג'ונס, לבין אמה, הפילגש רבת-השנים שלו לינדה ואלדז, לובה על-ידי קנאה, בגידות ואובססיה מינית. היא לא היתה מעוניינת בתזכורת הנוספת. "טוב, אם תצטרך משהו, תודיע לי בבקשה," אמרה כשעשתה לאט את דרכה אל הדלת.

הוא קרע את מבטו מנוף האוקיינוס, ואשלי ראתה את הצללים בעיניו. לא היה מדובר רק בעצב. זה היה יגון. אובדן. סבסטיאן מצמץ והצללים נעלמו לפתע.

סבסטיאן הנהן חרש ופסע איתה אל הדלת. הוא מיקם את ידו על גבה התחתון והוביל אותה מעבר לסף. אצבעותיו התחככו בעורה החשוף ושריריה התכווצו כשעורה נמתח. הוא שמט את ידו, אך היא עדיין הרגישה את הדם רוטט בעורקיה.

אשלי נשמה עמוק ונחפזה להתרחק מסבסטיאן כשהיא מסרבת להביט לאחור. היא פחדה להתעמק ברגשות האלה. לרוב היא לא חשה בפיתוי כשהתגוררה באינז קי, וזה היה צפוי להיות אתגר. היא הסתתרה במשך שנים, מתנתקת במתכוון מהעולם. אף אחד מהאורחים שהגיע לביתה לא עניין אותה, אבל הגבר הזה... הגבר הזה הזכיר לה מה היא מפספסת.

והיא לא היתה בטוחה שהיא רוצה להסתתר יותר..

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “עסקה עם הטבות / סוזאנה קאר”

מידע נוסף

בחר את סוג הספר

דיגיטלי, קינדל