עת התבונה / צבי לניר

דיגיטלי : ₪35.00
קינדל : ₪34.00
מודפס : ₪94.00

נקה

תיאור

צבי לניר – עת התבונה

תאריך הוצאה לאור: 2018-02

ז’אנר:  עיון / עידן חדש

מס’ עמודים: 200

 

אנחנו חווים, אם כי עדיין איננו מבינים, את אחת המהפכות הגדולות ביותר בתולדות האדם – העלייה הדרמטית בתוחלת החיים .

המשמעות העיקרית של מהפכה זו אינה – כפי שחושבים רבים – תוספת שנות חיים לזקנתנו, אלא התהוותה של תקופת חיים חדשה – תקופת התבונה. תקופה זו שונה באיכותה מתקופת הזקנה, שבאה אחריה, ומתקופת הבגרות, שקודמת לה.

תקופת חיים זו מאפשרת למי שערוך לכך להתחיל סבב חדש של חיים פעילים, נבונים, מאוזנים ומספקים יותר מזו שחווה בתקופת הבגרות של חייו ולהרחיק את תקופת הזקנה הסיעודית עד לסוף החיים ממש. זוהי מתנה שקיבלנו, אך עדיין אין לנו את ‘הוראות ההפעלה’ שלה. החשיפה של תקופת התבונה ושל ‘הוראות ההפעלה’ שלה היא הנושא של ספר מיוחד זה.

זהו ספר חובה לכל מי שמתקרב לגיל הגמלאות, למי שכבר מצוי בו ושואל את עצמו איך לחיות מעתה את חייו ומה תכליתם, וגם לצעירים יותר, הרחוקים עדיין מהיציאה לגמלאות אך מעוניינים להתכונן לכך.

 

ד”ר צבי לניר הוא הנשיא המייסד של מכון ‘פרקסיס’, המתמחה כבר למעלה מעשרים שנה בחשיפת פערי הרלוונטיות במערכות התפיסתיות ובאורחות החיים שלנו, ובהתאמתם לשינויים המהירים המתרחשים במציאות חיינו במאה ה־21.

 

מחיר דיגיטלי: 35 ש”ח.

מחיר מודפס: 79 + 15 דמי משלוח בדואר ישראל.

דאנאקוד: 1272-137

טעימה מהספר

פרק 1. מסע 'הגיל הנעלם' שלי

 

הכול התחיל לפני כשלוש־עשרה שנה, כאשר קיבלתי יום אחד מכתב רשמי מהמוסד לביטוח הלאומי, שבו הם מבשרים לי כי החל מעכשיו אני זכאי לקצבת זקנה. עיינתי במכתב כמה וכמה פעמים: אני זקן?! הרגשתי שאני נמצא בשיא של חיי, פעיל ומלא תכניות לעתיד, והם מודיעים לי שמעתה אני זקן.

הרגשתי שמשהו בסיסי כאן אינו כשורה: נכון שכבר אינני צעיר, אך אני גם לא זקן. הרגשתי שהכינוי 'זקן' אינו מבטא את מהותי ואת שלב החיים שאני מצוי בו, ואז התחילה לקנן בי השאלה שנראתה לי תחילה מאוד מוזרה - אז מה אני?

וכאן אני צריך לספר לכם קצת על עצמי. אני המייסד והבעלים של מכון המחקר פרקסיס, שהוקם עוד בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת ומתמחה מאז בהבחנה ב'פערי הרלוונטיות התפיסתיים' ובאיתורם. מדובר בפערים הנוצרים בעקבות השינויים הבסיסיים המתרחשים בסביבה האנושית. אנו מתמודדים עם שינויים אלה בדרכים המוכרות לנו במקום לפתח תפישות ודרכי התמודדות חדשות.

המאה העשרים ואחת מתאפיינת בשינויים בסיסיים מהירים רבים, יותר מכל מה שהאנושות הכירה בעבר. גם בעבר התרחשו שינויים בסיסים כאלה אך הם היו נדירים יותר והיו יותר איטיים - לדוגמה השינויים שחוללו בחיי האדם המצאת האש, המצאת הגלגל, המצאת הדפוס או המהפכה התעשייתית. המאפיין את תקופתנו הוא שהשינויים הבסיסים הם רבים יותר, מהירים יותר, ומתרחשים כמעט במקביל - מהפכות המחשב, האוטומטיזציה, הרשתות החברתיות, ה־Big Data או המכונית האוטונומית. אנחנו חיים אותם אך עדיין לא מבינים את כל משמעותיהם ואת ההשפעות הצפויות שלהם עלינו. אין ספק שהם הולכים לשנות את עולמנו, אך אנחנו עדיין לא מבינים את כל הסיכויים והסיכונים הנובעים מהם.

כאמור, המכון שלנו עוסק בסיוע לאנשים ולארגונים לחשוף את פערי הרלוונטיות התפיסתיים שהם יוצרים בהתייחסותם למציאות החדשה, ובעיצוב תפיסות ודרכי פעולה חדשות שתואמות את המצב החדש. זו היא התמתחותי. על כן, כשקיבלתי את הודעת הביטוח הלאומי, הבנתי מיד כי אני ניצב נוכח מצב כזה של 'פער רלוונטיות תפיסתי'. אם כבר אינני צעיר ועדיין אינני זקן, מה אני עכשיו?

ההודעה שקיבלתי מהביטוח הלאומי הציבה את גיל שישים ושבע כגיל שבו צפוי שהגבר יפרוש מעולם העבודה והעשייה הפעילה, אך אני לא הייתי מוכן להשלים עם כך, לא נפשית, לא גופנית ולא תִפקודית. הוא אולי היה רלוונטי לדורות הקודמים, אך לא לדורי; אולי התאים לסבי, אך אינו מתאר את מי שאני עכשיו.

ובכן, מהו הגיל האמיתי שלי? חשתי שבינתיים הוא בבחינת 'גיל נעלם' - מעין X במשוואה שעדיין אינה מחוורת לי.

תגלית זו העלתה בי תחושה חריפה של 'הפתעה בסיסית' - אירוע מפתיע ודרמטי החושף בעליל מערכת מושגית שחדלה להיות רלוונטית למציאות החדשה, שהתהוותה בלי שהבחינו בה.

אחת התופעות המדהימות שמצאתי כמעט בכל אירועי ה'הפתעה הבסיסית' שחקרתי היא ההכחשה - הניסיון להסביר את ההתרחשות כשינוי מצבי שמחייב רק עדכונים קלים במערכת התפיסתית הקיימת. התעלמות זו וההימנעות מביצוע תהליכי שינוי עמוקים הנדרשים בעקבות 'ההפתעה הבסיסית' גורמות למשברים עמוקים ומתמשכים, לבזבוז הון כספי ולסבל אנושי. 'הלמידה הבסיסית' הנדרשת בעקבות הפתעה בסיסית היא מסע ארוך וקשה, ועתה הבנתי שעליי לעבור אותו.

הבנתי שאם לא אצליח לגבש לעצמי מערכת תפיסתית חדשה, שבאמצעותה אוכל להסביר לעצמי את מה שאני מרגיש ועדיין לא מבין, אני נידון להיקלע למשבר אישי עמוק, שחוסר היכולת לצאת ממנו יסתיים בכך שאאלץ להשלים עם התפיסה הרווחת לגבי הגמלאות והזקנה.

הבנתי שעלי להתעשת ולהתחיל בתהליך של מסגור מחדש (Reframing) של המערכת התפיסתית שלי, כך שתוכל להסביר לי את מה שעובר עליי ושתשמש לי גם כמנחה לפעולה אפקטיבית במציאות החדשה, שבה מצאתי את עצמי ללא הכנה מוקדמת. תהליך זה היה הכרחי כדי שאוכל לעצב לעצמי 'נרטיב זהותי' חדש במקום נרטיב הזקנה שהחברה מציעה לי, וכדי שאוכל לראות בתקופת החיים שאני נכנס אליה הזדמנות חדשה במקום תחנה אחרונה.

אומנם אני עוסק זה שנים רבות בתהליכים של מסגור מחדש ואפשר לומר שאני מומחה לכך, אך עד כה היה זה כסיוע לאחרים, הפעם הייתי צריך לעבור זאת בעצמי. בכל נושא, גם כשאתה מומחה בו, קל יותר לעסוק באחרים מאשר בעצמך, וזה קשה שבעתיים כאשר עליך לשנות בעצמך את המערכת התפיסתית שלך.

כבר בתחילת הדרך הבנתי שיהיה זה מסע ארוך ומרתק, מסע רצוף בממצאים מפתיעים ובתובנות חדשות על מאפייניו של העולם שבו אנו מצויים עתה - ועליי אישית - אך לא הערכתי עד כמה.

הדבר הקרוב ביותר שאתם יכולים לחשוב עליו כדי לחוש את המסע הזה הוא לדמיין מסע בארץ לא נודעת, שלא נחקרה עד כה. לא רק שאין לכם תוכנת 'וויז' שתנחה אתכם כיצד להגיע למטרתכם, אלא שגם אינכם יודעים עדיין להגדיר מה היא אותה מטרה. הדבר דומה מעט למשחק 'חפש את המטמון', שבו בכל תחנה במסע צריך למצוא ולפענח את כתב החידה שיורה היכן להמשיך ולחפש את המטמון. וכך גם כאן, אתה מפלס את דרכך במסע, ולומד תוך כדי ההתקדמות בו.

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “עת התבונה / צבי לניר”

מידע נוסף

בחר את סוג הספר

דיגיטלי, מודפס, קינדל