ארנב הקטיפה

"כְּשֶׁיֶּלֶד אוֹהֵב אוֹתְךָ הַרְבֵּה מְאוֹד זְמַן, לֹא רַק אוֹהֵב לְשַׂחֵק אִתְּךָ אֶלָּא בֶּאֱמֶת אוֹהֵב אוֹתְךָ, אַתָּה נַעֲשֶׂה אֲמִתִּי."

אֶל חֲדַר הַיְּלָדִים הֶעָמוּס בְּצַעֲצוּעִים מִתְוַסֵּף יוֹם אֶחָד אַרְנַב קְטִיפָה מְהֻדָּר. סוּס הָעֵץ מְגַלֶּה לוֹ שֶׁיֵּשׁ קֶסֶם מְיֻחָד אֲשֶׁר הוֹפֵך צַעֲצוּעִים לַאֲמִתִּיִּים, וְהָאַרְנָב מְקַוֶּה בְּכָל מְאוֹדוֹ שֶׁגַּם הוּא, בְּבוֹא הַזְּמַן, יִהְיֶה אֲמִתִּי. אוּלָם הַקֶּשֶׁר הַמְּיֻחָד שֶׁנִּרְקָם בֵּין הַיֶּלֶד לְאַרְנַב הַקְּטִיפָה נִגְדָּע בְּמַפְתִּיעַ, וְהֶעָתִיד אֵינוֹ בָּרוּר כְּלָל...

                                                          ***

"אַרְנַב הַקְּטִיפָה" שֶׁכָּתְבָה מַרְגֶ'רִי וִילְיַאמְס הוּא מִן הַפְּנִינִים שֶׁל סִפְרוּת הַיְּלָדִים הָעוֹלָמִית. מֵאָז צֵאתוֹ לָאוֹר בִּשְׁנַת 1922 כָּבַשׁ אֶת לִבּוֹתֵיהֶם שֶׁל יְלָדִים וּמְבֻגָּרִים בִּזְכוּת הַקֶּסֶם, הַכֵּנוּת וְהָרֶגֶשׁ הַמְּפַעֲמִים בְּכָל שׁוּרָה בַּסֵּפֶר.

אָנוּ נִרְגָּשִׁים לְהַצִּיג מַהֲדוּרָה מְיֻחֶדֶת שֶׁל הַסֵּפֶר עִם אִיּוּרָיו הַמַּרְהִיבִים שֶׁל דּוֹן דֵּיילִי, הַחוֹגְגִים אֶת יָפְיוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר בְּוִירְטוּאוֹזִיּוּת צִבְעוֹנִית.


"הספר "ארנב הקטיפה" מציע לקורא הצעיר חוויה רגשית מזככת".
(חמוטל לוין, TimeOut)

"ב"ארנב הקטיפה", הנוגע והמכמיר לב כל כך, יש הרבה: אהבה שיכולה לחולל מטאמורפוזה ולשנות מהויות".
(שלומית כהן-אסיף, הארץ)

"כמו אגדה או מיתוס, נדמה ש"ארנב הקטיפה" נוגע בדפוסים אוניברסליים של התפתחות. כל ילד זקוק לאהבה כדי להיות אמתי, זקוק להשתקפותו מבעד לעיני מי שמטפל בו ואוהב אותו."
(לי עברון-ועקנין, הפנקס)

פרק ראשון: 

הָיֹה הָיָה אַרְנַב קְטִיפָה. בַּהַתְחָלָה הוּא הָיָה מַרְהִיב בְּיוֹתֵר. שָׁמֵן וְתָפוּחַ, כְּפִי שֶׁאַרְנָב צָרִיךְ לִהְיוֹת. עִם פַּרְוָה מְנֻמֶּרֶת בְּחוּם וְלָבָן, שָׂפָם שֶׁל מַמָּשׁ מִחוּטִים וְאָזְנַיִם מְרֻפָּדוֹת בְּבַד אַטְלָס וָרֹד. בְּבֹקֶר חַג הַמּוֹלָד, כְּשֶׁהוּא יָשַׁב לוֹ בְּתוֹךְ גֶּרֶב הַמַּתָּנוֹת שֶׁל הַיֶּלֶד וּבֵין כַּפּוֹתָיו עֲנַף עֵץ אֶדֶר, הָיָה זֶה מַרְאֶה רַב קֶסֶם.
הָיוּ עוֹד דְּבָרִים בַּגֶּרֶב: אֱגוֹזִים וְתַפּוּזִים וְקַטַּר צַעֲצוּעַ וּשְׁקֵדֵי שׁוֹקוֹלָד וְעַכְבָּר שֶׁמֻּפְעָל בִּקְפִיץ, אֲבָל הָאַרְנָב בָּלַט בְּקִסְמוֹ. הַיֶּלֶד אָהַב אוֹתוֹ לְמֶשֶׁךְ שְׁעָתַיִם, וְאָז הִגִּיעוּ דּוֹדִים וְדוֹדוֹת לַאֲרוּחַת עֶרֶב וְנִשְׁמְעוּ רִשְׁרוּשִׁים רָמִים שֶׁל נְיָרוֹת אֲרִיזָה וְקֻפְסָאוֹת נִפְתָּחוֹת, וּבַהֲמֻלָּה הַנִּרְגֶּשֶׁת שֶׁעוֹרְרוּ הַמַּתָּנוֹת הַחֲדָשׁוֹת נִשְׁכַּח אַרְנַב הַקְּטִיפָה.