ייחוד האל הדרוזי

ספרו של ד"ר רדואן מנצור, "ייחוד האל הדרוזי – בין ליבה למודרנה", פותח צוהר ל"מעגל הסגור" של העדה הדרוזית, מאיר את הווייתה מזווית ייחודית, ותורם רבות למחקר ההיסטורי עליה.

בספר העמקה בנבכי היסוד החבוי, המיסטי, באמונה הדרוזית.

הספר חושף בפני קוראיו את המערך של הערכים, הזהויות, תפיסות העולם והפילוסופיה של האמונה הדרוזית, ומציג גיבורי תרבות בהווייה הדרוזית בדורות האחרונים.

הספר בוחן את הקהילה הדרוזית במגוון רחב של היבטים: דתי, חברתי, תרבותי, דמוגרפי, גאוגרפי, היסטורי, מורשתי ואנתרופולוגי.

הספר מנתח את מכלול האמונות והערכים שגיבשה לעצמה החברה הדרוזית כמערך חי ונושם המתכתב עם מציאויות השעה, מתאים עצמו באופן אבולוציוני למציאות מורכבת ומשתנה, מפגיש את מערכי הקהילה הדרוזית המסורתית-פטריארכלית עם המציאות המודרנית ודן במעבר המרתק שנכפה על חברות מסורתיות בעידן המודרני ובוחן אותו מבחינה סוציולוגית ותרבותית.

הספר שלפניכם הוא מורה נבוכים להבנת "הצופן הדרוזי", ומציע ראייה שונה ויצירתית.

ספרו זה של מנצור משקף נאמנה את המתח שקיים בין הנאמר לקיים, תוך השוואה בין עמים ותרבויות, ותוך תהייה אם המטען הערכי-תרבותי של הדרוזים בעולם המתפתח מושפע מאקלים סביבתי דומיננטי, או שמא בדלנותם נשמרת.

בספר ניתן למצוא עומק ורוחב תודעתיים ומחקריים על אודות הדרוזים במספר רב של תחומים, וכן התייחסות לדמויות מפתח בעלות השפעה ומנתבות דרך בקהילה הדרוזית, אשר היוו דוגמה בתחומיהם עד כדי יצירת מיתוס.

ד"ר רדואן מנצור נושא באמתחתו חמישה תארים אקדמיים, רובם ככולם בהצטיינות.

הוא חוקר את העדה הדרוזית בהקשרים מולטי דיסציפלינאריים, ובכלל זה ערכים, אמונות, מורשת, היסטוריה, חברה, תורשה וגנטיקה, ובחינתם בהקשרים של סגנונות ניהול ומנהיגות בקרב הדרוזים, תוך תהייה אם הערכים שמתחנכים וגדלים עליהם הדרוזים, ממשיכים ללוות אותם בהגיעם לעמדות הובלה וניהול, או שמא משתנה דבר מה בדרך. כמו כן הוא חוקר את הדומה והשונה ואת הפערים בין פלחי אוכלוסיית המחקר הדרוזית.

האם קיימים הבדלים בין הנאמר לבין הקיים בפועל במכניזם החינוכי ערכי התנהגותי בקרב הדרוזים.

המחבר פרסם מאמרים מדעיים ומאמרי דעה רבים, וכן ספר אשר ראה אור בשנת 2021, שמו: Management Behaviours, Values and Community. הספר שופך אור על העדה הדרוזית בהיבטים רב תחומיים בפריזמה מחקרית וקהילתית כאחד.

הקדשה

ספר זה מוקדש למשפחתי האהובה והיקרה בתודה מיוחדת ובהערכה רבה, על שאפשרה לי בשפע התחשבות, חמלה ונחת להעמיק את חקירתי ואת ידיעותיי, להעלותם על הכתב לכדי הפקדתם בידיכם.

זוהי הכרת תודה על חלקם של יקיריי, אשתי, בני ובנות משפחתי הגרעינית, במה שנחשב ליצירה ציבורית בלעדית שלי.

לצד משפחתי אני להקדיש ספר זה לכל החפצים בהרחבת הידע שלהם והעמקתו על אודות העדה הדרוזית, בראש פתוח ומקבל את השונה והנבדל.

תודה מיוחדת ניתנת לפרופ' עוזי רבי על הליווי, התמיכה ועל התובנות אשר חלק עימי.

הקדמה

מפרי עטו של פרופ' עוזי רבי

פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב ומרצה ברחבי הארץ ובעולם בנושאים הקשורים לגאופוליטיקה אזורית, ישראל והמזרח התיכון.

ספרו של ד"ר רדואן מנצור, "ייחוד האל הדרוזי: בין הליבה למודרנה", פותח צוהר ל"מעגל הסגור" של העדה הדרוזית. הוא מאיר את הווייתה מזווית ייחודית, ובכך תרומתו הרבה למחקר ההיסטורי. העדה הדרוזית היא קבוצה ייחודית בהיבט האתני, הדתי, הגאוגרפי והתרבותי. המחקר ההיסטורי נתן דעתו על היבטים אלה וזיהה קהילות דרוזיות במדינות לאום שונות במזרח התיכון וברחבי עולם בניסיון לאפיין את מעמדן בכל אחד מהמקרים דרך היבטים של מיעוט ומדינת לאום.

אחד מעיקריו של ספר זה הוא בחינה תאולוגית של הקהילה, ליתר דיוק העמקה בנבכי היסוד החבוי, המיסטי, באמונה הדרוזית. אומנם יש בנמצא מאמרים ספורים הנדרשים לסוגיה זו, אך מרביתם דנים בתופעה באופן שטחי ואינם מבקיעים את מעטה העלטה האופף את קהילת מייחדי האל הדרוזים במתכונתה הייחודית.

הנקודה הארכימדית בהוויה הרוחנית של הקהילה הדרוזית היא האמונה הבלתי מסויגת בבורא עולם נעלה ונשגב וביטול כל אמונה מלבדו. לכך מתלוות שורת מצוות שבלעדיהן אין קיום לדת הייחוד. הספר חושף בפני קוראיו את המערך של הערכים, הזהויות, תפיסות העולם והפילוסופיה, ומציג גיבורי תרבות בהוויה הדרוזית במהלך הדורות ובעת המודרנית, כדי לחדד את עיקרי האמונה של הדרוזים לעומת תרבויות אחרות, הנשענות על עקרון זה. מהדיון עולה כי שני יסודות קוסמיים – השכל האוניברסלי והנפש האוניברסלית – פועלים אהדדי במעין מערכת של איזונים ובלמים. הדת הדרוזית אינה טקסית או פולחנית ואין בה מצוות פומביות, ובכך היא שונה בעליל מהדתות השמימיות. מושגים כמו 'יום הדין' ו'תחיית המתים', שהם כה אינסטרומנטליים בדתות שמימיות אחרות, אינם בנמצא בדת הדרוזית.

הספר, כאמור, בוחן את הקהילה הדרוזית במגוון רחב של היבטים כקבוצה אתנית בעלת מאפיינים ייחודיים במובנים רבים, בהיבט הדתי, החברתי-תרבותי, ובהיבטים דמוגרפיים וגאוגרפיים, היסטוריים ומורשתיים, אנתרופולוגיים ותורשתיים. עם זאת, בניתוח המרכיב הזהותי מתמקד הדיון במוטיבים אזוטריים, וגולש לקשר רגשי מיסטי המובנה בליבו ובנשמתו של מייחד האל הדרוזי, קשר החוצה גבולות ואזורי זמן שבו משמשים עבר עתיק יומין, הווה ועתיד בערבוביה. מרחב זמן אמורפי זה נעדר זהות טריטוריאלית ייחודית ומנטרל את עדת המאמינים הדרוזית מתופעות של פוליטיזציה דתית. היסוד האזוטרי באמונה הדרוזית מציע כי באמצעות אמונה בייחוד האל ניתן להגיע לטוהרה מיוחלת ולצעוד לעבר שלמות מעשה הבריאה. כך למשל הספר מבקש לבאר את עיקר היסוד של גלגול נשמות באמונה הדרוזית, ומציג אותו כתהליך של מתן הזדמנויות חוזרות ונשנות לבן האנוש. בגלגולי הנשמה השונים עוברת הנשמה תהליך התפתחותי, שעיקרו סינון וחתירה לשלמות והתקרבות לבורא עולם.

ייחודו של הניתוח המוצע הוא, שאין הוא מתייחס למכלול האמונות והערכים שגיבשה לעצמה החברה הדרוזית כאל מערך סטטי ונוקשה, אלא כאל מערך חי ונושם המתכתב עם מציאויות השעה ומתאים עצמו לפיהן. לשם כך מצמיד הספר למלאכת הניתוח סקירה כרונולוגית ומתאר באופן אבולוציוני את ההתאמות שנעשו ואת התכונות שסיגלו ראשי העדה בדיאלוג עם מציאות מורכבת ומשתנה, שלא אחת הערימה אתגרים קיומיים לפתחן של קהילות דרוזיות. מכל מקום, מדובר במיעוט דתי מגובש המתאפיין בערבות הדדית בין חבריו, מה שמעצים את תחושת השייכות ומחדד את הזהות הייחודית.

החלק המעניין ביותר בספר זה מפגיש את מערכי הקהילה הדרוזית המסורתית-פטריארכלית עם המציאות המודרנית. למעשה, הוא דן במעבר המרתק שנכפה על חברות מסורתיות בעידן המודרני, ובוחן אותו ברמה הסוציולוגית והתרבותית. מקרה המבחן הוא בני העדה הדרוזית בישראל, שבעת המודרנית השתלבו במשרות ניהול, והערכים, האמונות וסגנונות הניהול שפיתחו. הספר בוחן את התמודדות בני ובנות העדה עם אתגרי העולם המודרני, עם התרבות המערבית ועם ההתפתחות הטכנולוגית. דיון מיוחד מקדיש הספר למעמד הנשים בחברה הדרוזית לעת המפגש עם מערכי המודרניזציה. מהדיון עולה כי מעמדן החברתי משכבר והפונקציות שמילאו נשים בהוויה הדרוזית זכו ל"עדכון" בעת המודרנית.   

כך נסוב הדיון סביב הקשרים בין ערכים לבין סגנונות ניהול, מאבחן את הערכים המובילים בקרב מנהלים ומנהלות דרוזים, מדרג את סדר חשיבותם ומציב אותם במערך השוואתי מול הערכים המסורתיים שהתחנכו לאורם במסגרת האמונה והלכות הדת. הוא בוחן את ההבדלים בין פלחי האוכלוסייה על פי מגדריות, רמת דתיות, קבוצות גיל ועוד. לבסוף מציב הדיון שאלה בקשר להשפעות שיש לערכי יסוד מסורתיים של החברה הדרוזית על סגנון הניהול והמנהיגות של מנהלות ומנהלים מבני ובנות העדה. מסקנות המחקר בשאלות אלה מעניינות במיוחד הן בהיבט העיוני הן בהיבט היישומי. מהמחקר עולה כי מנהלים מבני העדה הדרוזית משמרים את ערכי היסוד שעליהם התחנכו, ויוצקים באמצעותם תוכן ייחודי לסגנון הניהול שהם מפתחים. עם זאת, הדיון מעמיק ומפלח את שכבת המנהלים הדרוזים בהתאם למגדר, לגיל ולמידת הדבקות בעקרונות הדת. עוד מצביע המחקר על מרכזיותם של ערכים של מסורתיות, קונפורמיות, נדיבות, אוניברסליות וביטחון בקרב רוב המנהלים בני העדה. התנהלות זו, המאופיינת ברגש אחריות ונאמנות כלפי הקולקטיב ופחות להאדרה עצמית, שליטה, נהנתנות וכוח, בולטת בשכבת המנהלים הדרוזים. ערכים חברתיים אלה תואמים את הערכים הדתיים שמכוונים את ההלכה הדתית ואת כללי החיים של מייחדי האל הדרוזים.

הספר שלפנינו הוא מורה נבוכים להבנת "הצופן הדרוזי". הוא מציע ראייה שונה ויצירתית, הן של העדה ביחס לדתות מוכרות באזורנו הן של השתלבותה של העדה במרקם הישראלי לנוכח השינויים המהירים שמכתיבה מציאות המאה ה-21. 

מבוא

ספר זה עוסק בקהילה-עדה הדרוזית, שהיא קבוצה ייחודית בהיבט האתני, הדתי, התרבותי והגאוגרפי. קהילה אתנית מגובשת בעלת מאפיינים ייחודיים משלה, זהותה מושתת על קשר רגשי מיסטי, אשר מקורו בלב ובנשמה, קשר חוצה גבולות ומחבר בין עבר עתיק יומין להווה ולעתיד ללא זהות טריטוריאלית. אף שלקהילה זו תשתית דתית וחברתית ייחודית. חבריה חיים במעגל חברתי סגור ללא אפשרות להצטרף אליה. אורח חייהם הוא לרוב מסורתי, פרימורדיאלי[1], נבדל, המחזק את הקשרים החברתיים ואת הערבות ההדדית והחברתית בין חבריה, והתשתית הדתית מגבירה את אחיזתם בתרבותם ובדתם.

קהילה זו נחקרה לרוב בהיבטים היסטוריים, נחקרו תולדותיהם וזהותם, ולאחרונה נחקרו היבטים גאוגרפיים בקרבם. לצד זאת, המעטה הסודי שעוטף קהילה זו הוליד עניין וסקרנות בהיבטים של רזי האמונה והדת. אומנם היו ניסיונות לחקור אותם, אולם לרוב באופן שטחי למדי בשל מגבלות העלטה שנשמרת סביב אמונת הדרוזים.

ייחודו של ספר זה וחשיבותו באים לידי ביטוי בהרחבתם של מעגלי חקירת קהילה זו בסינתזה מחקרית מולטי־דיסציפלינארית, החל מחקירת תופעת ייחוד האל ככלל, על פני ההיסטוריה והתרבויות, המשך בחקירת אל-מֻוחְדון אַ-דֻרוּז – מייחדי האל הדרוזים – בהיבטים מגוונים של אמונה, ערכים, זהות, מוסדות, פילוסופיה, התנהלות, ניהול, השפעתם של הערכים הדרוזיים על ההתנהלות היומיומית, מערכות הקשרים של היהודים עם הדרוזים על פני השנים, וכלה בדמויות מפתח וסמלים מנתבי דרך עבור הדרוזים.

אילו ערכים הדרוזים מביאים עימם? האם קיימת התאמה בין הערכים שגדלים ומתחנכים עליהם המנהלים, לבין הערכים המובילים בקרבם כאשר הם יושבים על כס הניהול, והאם ערכים אלה מנתבים ומכווינים את סגנונות הניהול וההתנהלות שלהם? האם ערכים אלה תואמים את הערכים שחונכו עליהם? האם משתני הגיל, המגדר ורמת הדתיות של המנהלים הנחקרים משפיעים על הערכים המובילים בקרבם ויוצרים שונות כלשהי ביניהם? על שאלות אלה ועוד אשתדל לתת מענה בפרקי ספר זה.

התבוננות זו תקדימית במבחן רמת התכלול והשילוב של סוגי מחקר על אודות קהילת הדרוזים, על האינטראקציה בין התנהלות ארגונית, פרטית וקולקטיבית לבין היבטי ניהול מסורתיים בקהילה, על התפתחותם והשינויים שחלו בהם לאורך הזמן ולאור התהליכים המודרניים ששררו בתוך הקהילה והסביבה. תכלול זה יבוא לידי ביטוי בחיבורים בין מחקרים בהיבטים חברתיים ומדעיים שונים על אודות קהילה זו, לבין תולדות היסטוריות, אנתרופולוגיות, ולבין ההיבטים האתניים, מחקרי תורשה, גאוגרפיה ותאולוגיה, ושילובם יחד בספר אחד באמצעות סוגי מחקרי שטח מגוונים: כמותי, איכותני ומשווה.

בספר אביא לידי ביטוי אמונות וערכים שמבטאים אספקטים מהותיים המוטמעים בקרב הדרוזים, את בריאת העולם אשר משקפת נאמנה את הלך המחשבה ועומק האמונה באל אחד, את ההיגיון שעומד מאחורי ההבניה והבריאה, את הרצף הרעיוני שקיים בהקשרים הרוחניים והגשמיים בסיפור הבריאה, את עקרון ייחוד האל על פי תפיסת הדרוזיים, ואת עקרון ההתגלות האלוהית בדמות אדם, אשר נשען על עקרונות תאולוגיים נשגבים, על פילוסופיה כנה ואמיתית ועל עקרונות רוחניים עמוקים.

בהיבט הגאוגרפי ועל פי האמונה הדרוזית, קהילה זו פזורה ברחבי העולם וקיים קושי לחקור אותה מסיבות אובייקטיביות בשל הביזור הרחב. והקושי לא פוסח על המזרח התיכון בשל הגבולות המדיניים והסכסוכים הפוליטיים בין ישויות פוליטיות באזור זה. על כן מחקרי השטח הכמותי והאיכותני נערכו בקרב הקהילה הדרוזית בישראל, לצד השוואה והשלכה על מחקרים שנעשו על קהילה זו בישויות פוליטיות נוספות.

כיום הקהילה הדרוזית שרויה בתקופת מעבר. מחברה מסורתית אשר הייתה נתונה להשפעה סביבתית מתמשכת, מרצונה או בעל כורחה, הפכה לימים לחברה פטריארכלית, וכעת היא בתהליך מעבר לחברה מודרנית או מודרנית בחלקה. כיצד מעבר זה משפיע עליה ועל התנהלותה כקולקטיב חברתי ודתי, על מערכות הקשרים הפנימיים ועל הדיאלקט בין המחנה הדתי ללא דתי, בין ההנהגה לשאר הדרוזים? עד כמה מעבר זה כרוך בשינויים משמעותיים, במבחנים ובאתגרים מורכבים?

מהו עומק המתח בין התפיסה המסורתית והמנהיגות המסורתית, הנורמות, המנהגים, המסורת והדת לבין המאפיינים המודרניים המשתקפים בקרב צעירי הקהילה, כגון התפתחות מנטלית, השכלה רחבה, קדמה, ידע, טכנולוגיה, איכות חיים משופרת, עצמאות כלכלית והתפתחות מקצועית, והשלכתם על הסולידריות החברתית והלכידות החברתית ומשבר הזהות?

לצד האתגרים החברתיים והאינטראקציה עם ההתפתחות המודרנית תהיה התייחסות לחיי הישרדות יומיומיים שאותם מנהלת קהילה זו, לנוכח היותה קהילת מיעוט שחיה בסביבה עוינת ולא סלחנית כלפיה. חיים אלה היו כרוכים בסבל, ייסורים, רדיפות, התנכלויות ופוגרומים לאורך ההיסטוריה, ונשמרו בזיכרון הקולקטיבי של הקהילה הדרוזית, אשר סבלה מפוגרומים רבים לאורך שנות קיומה. די בלציין את הפוגרומים האחרונים נגדם, פוגרום ארגון דאעש שהתרחש על אדמת סוריה במאה ה-21 ואת פוגרום הפלנגות של לבנון, אשר זוועותיו התרחשו על אדמת לבנון במאה ה-20. במציאות זו השמורה בזיכרון ההיסטורי והקולקטיבי ולאורה של מציאות זו, הקהילה סיגלה לעצמה גישות הישרדותיות ופעלה לפיהן. מנגנונים אלה יזכו לסיקור בהמשך הספר.

בספר זה תיבחן תחילה תופעת ייחוד האל על פני ההיסטוריה והתרבויות לאורך הזמן, ויידונו השאלות אם תופעה זו היא תכונה נרכשת או מולדת או מתפתחת, או שמא היא חלק מיצר אנושי מובנה ומוטבע באדם, או שמא מדובר בצורך ובהכרח כדי שהיצור האנושי יתמודד עם תופעות טבע גדולות ממנו. שאלות אלה ואחרות יידונו כאן, לצד בחינה השוואתית בין תרבויות ועמים, מה דומה ומה שונה בין מייחדי האל למיניהם, ככל שיתאפשר לחזור במנהרת הזמן ובהיסטוריה, לצד נגיעות בתרבויות עתיקות ובנות זמננו, דומות ושונות באופן התייחסותן לתופעת ייחוד האל.

המישור השני שיזכה להתייחסות הוא המאפיינים וההיבטים הייחודיים של הדרוזים, תפיסות, גישות, סתירות ומה שביניהן, החל מצמיחתה של הדת הדרוזית על פי הגישה הדתית אשר בבסיסה תהליך התפתחותי לאורך זמן, לצד התגלות אלוהית, מנתבת ומלווה לעומת הגישה ההיסטורית המקובלת במחקרים היסטוריים, בכתבי נוסעים, בהגירות ובהתיישבויות.

ייערך דיון השוואתי בין מחקרים מגוונים על אודות הדרוזים, הדומה והשונה ביניהם. תיערך השוואה בין מחקרים גנטיים כדי לבחון ייחוד ומוצא דרוזיים, השוואתם לדגימות גנטיות בנות ימינו ולדגימות עתיקות יומין החוזרות במנהרת הזמן אל תקופת הברונזה ואף אל התקופה הכלקוליתית.

במישור השלישי וברזולוציה המזרח תיכונית ייבחנו היבטים גאוגרפיים, התיישבותיים, ניהול, מנהיגות והתנהלות, המאפיינים את קהילת הדרוזים. ייבדקו הבדלים, שינויים ותמורות במגוון מישורים, החל ממנהיגות דתית מקומית, חמולתית, ארצית ואזורית ולצידה מועצה דתית ציבורית, מוסדות ציבור וכלה בבדיקה של מידת שיתופה של המנהיגות בתהליך קבלת ההחלטות.

האישה הדרוזית תזכה גם היא להתייחסות ולסקירה מחקרית ראויה כדי להעמיק את הידע על אודות מעמדה הדתי החברתי, דעתנותה, וחלקה בהובלה ובהנהגה בקרב קהילה זו על פני ההיסטוריה עד לימינו, תוך עמידה על ההשפעות והשינויים שליוו מרכיבים אלה בקרב מעמד האישה.

במישור הרביעי יתמקד ספר זה בקהילה הדרוזית בישראל, במאפייניה הקהילתיים-חברתיים-תרבותיים, בתמורות שהתרחשו בה, בהתנהלות ובהובלה המנהיגותית בקרבה בחיי שגרה ובמשברים, בהתהוות הקשרים בין היהודים לדרוזים והתפתחותם החל מראשית המאה העשרים עד ימינו, בעוגנים ובערכים המובילים בתוכם ובשינויים שחלו בהם לאורך השנים.

במחקר הערכים המובילים נבחרו כמה מנהלים על פי מפתח שמייצג את מבנה האוכלוסייה, בהתאם לחלוקת המגורים שלהם בחמישה אזורי מגורים גאוגרפיים: רמת הגולן, הגליל העליון, הגליל המערבי, הגליל התחתון והר הכרמל. מספר הנשאלים ייצג 19 יישובים כפריים שונים על פי משקלם היחסי בהתאם לנתונים המספריים הכלליים של קהילה זו בישראל.

נבחנו הבדלים בתפיסת הערכים בין מנהלים לפי חתכי גילים שונים, לפי רמת דתיות ולפי מגדר. נבדקו עוצמת הקשר בין הערכים, המתאם ורמת חוזק הקשר בין הערכים, תוך התייחסות למשתנים שעלו משאלות מהתחום הסוציודמוגרפי ומשאלון הערכים האישי ולבחינת קיום מתאם סטטיסטי ביניהם לפי מקדמי מתאם ולפי סוגי ניתוח מגוונים.

נערכו השוואות, התאמות וביסוסים מחקריים הקושרים בין תוצאות הניתוחים הסטטיסטיים לבין סגנונות מנהיגות, כמו מנהיגות מעצבת, מנהיגות מתגמלת ועוד. בסוף פרק זה אשתדל לתת מענה לשאלה אם המנהלים מקהילת הדרוזים משמרים את הערכים שהם גדלים ומתחנכים עליהם גם כאשר הם בסטטוס של מנהלים.

ספר זה הוא פרי של עשייה ראשונה מסוגה, הממוקדת בקהילה הדרוזית וטומנת בחובה תרומה מרחיבת מודעות פנים־קהילתית דרוזית ומודעות אוניברסלית להכרתה של קהילה זו לעומק ולרוחב בהיבטים שונים וייחודים שלא התייחסו אליהם באותה מידה ובאותו היקף בעבר. הספר יפרוש בפני הקוראים התייחסות לרבדים שונים ולתחומים מגוונים, תוך התבוננות מקיפה ורב מערכתית.

הפרק האחרון יתייחס לדמויות מפתח מקרב מייחדי האל הדרוזים, אשר היוו ומהווים מגדלור בתחומם, וניתבו ומנתבים את דרכה של קהילה זו עד עצם היום הזה. עשייתם ואישיותם הטביעו חותם דתי, מנהיגותי, תרבותי, פוליטי ואינטלקטואלי בנתיבי העדה הדרוזית, ובנו לה מורשת והיסטוריה החרוטה בזיכרון הקולקטיבי של בני ובנות העדה, ונושאים אותה בזיכרונם בגאווה גדולה.

רבה התקווה כי יריעת הידע המדעי תהא רחבה דיה, ולצידה הרחבת המודעות והעמקתה לאספקטים רבים שהיו עמומים עד כֹה על אודות הדרוזים, וספר זה יביא לתרומה אישית ולגירויים אינטלקטואלים, שיניבו התעניינות וידע מבוסס ואמיתי על הדרוזים.

קריאה מעניינת ופורייה!