ערכים ודמוקרטיה

הספר ערכים ודמוקרטיה בוחן את הקבוצתיות הערכית והרעיונית ודן בסיבות יסודיות לקיומן של קבוצתיות וקוטביות בחברה שלנו ובחברות אחרות. קבוצות ערכיות ומוסריות שונות אוחזות בדעות, באמונות ובערכים שונים, ולא בטוח שיימצא אפילו רעיון או ערך מסוים שיהיה מקובל על כל האנשים בכל הקבוצות. במילים אחרות, אין מוסר אוניברסלי שיהיה מקובל על כל אדם באשר הוא אדם.

בהיסטוריה האנושית יש דוגמאות רבות למי שטענו שהם מקור סמכות, ובכוחם לקבוע מה טוב ומה נכון — ליחיד ולאנושות כולה. הבולטים שבהם הם מי שהתבססו ומתבססים על הסמכות האלוהית. אולם גם הנחת קיומה של סמכות אלוהית לא הביאה את האנושות לתלם מוסרי אלא למלחמות דת עקובות מדם על ערכים ואמונות. במקביל, גם החשיבה הרציונלית לא הצליחה להוות מקור סמכות שיתווה תלם מוסרי אוניברסלי, שבלכתנו בו נוכל להיות בטוחים שאנחנו בכיוון הטוב או הנכון.

כשאין תלם מוסרי אוניברסלי, אלא לכל קבוצה תלם מוסרי ומקור סמכות ערכי ומוסרי משלה, ושואפים שלכל דעה ולכל ערך יהיה ביטוי, אין ברירה אלא להתנהל במסגרת דמוקרטית. דמוקרטיה היא המנגנון שמאפשר ניהול דעות של הקבוצות הערכיות והמוסריות השונות בחברה. דמוקרטיה עומדת על שלושה יסודות: חופש, שוויון וערבות הדדית. השוויון שבדמוקרטיה שונה משוויון הזדמנויות, והחופש קיים רק כשיש ערבות הדדית.

משה מנשהוף עוסק בכתיבה הגותית פילוסופית, והוא ניחן בחשיבה מקורית שיורד לעומקם של נושאים שעליהם הוא כותב. בשנים האחרונות חיבר מאמרים רבים, בהם: "ימי הביניים של החשיבה החופשית והיצירתית", "האם הכרחי להניח את קיום הלא מודע", "הגורם הבסיסי לשינוי בפילוסופיה של ויטגנשטיין", "נאורות וקוץ בה" ועוד. באמתחתו ספרים מסוגות שונות: "חלום וזיכרון" (2019) ו-רגש והרגשה (2022) — בסוגה ההגותית פילוסופית. "אופוריה" (1994), הכפיל הווירטואלי (2010) והאחרים (2014) — בסוגת המדע הבדיוני. עמוס — גואל הגורל (2012) — רומן פילוסופי-פסיכולוגי. סיפור המטמון באי ודאות (2012), סיפור פילוסופי בחרוזים. כמו כן, תרגם וערך את שירת רוּמי — שירים מהמַַתְְ'נַַווי ופרקים בהגותו של ג'לאל אל-דין רוּמי (2013).

גיבור־על, ישות מאגית עליונה שאין כמותה אף בארץ האגדות, מלווה את האדם משחר ההיסטוריה. מכפיל כוח אדיר שמתגלם בחליפה שאותה לובש האדם על גופו הפגיע והופך לבעל כוחות־על: יכולות לעבור בין יבשות ולהגיע לכוכבים אחרים, לברוא עולמות ולהיות רואה ואינו נראה – שרואה הכול, נוכח בכל מקום ויודע הכול. גם אם לא ממש יכול הכול ואינו ממש אין־סוף, הוא נוכח ועובד לטוב ולרע. האדם רגיל אליו, כי מדובר ביציר כפיו. יכולותיו האדירות משתפרות והוא מתייעל מדי יום בקצב אדיר, לא כמו התיאורים האין־סופיים שלא ניתנים למדידה.

גיבור־על זה נועד לשרת את האדם הקטן, לחשב בשבילו מסלולים גאוגרפיים והתנהגותיים, ולעשות בשבילו כל שנדרש. אבל הוא לא יכול לעזור לו כשליבו נשבר. שם האדם בודד וגלמוד. בגידות, מוסר וערכים הם בליבו של האדם, גם אם פה ושם הוא השליך את מקורם על כוחות עליונים. שם נשאר האדם לבדו וגם אם נעזר באותה ישות, עדיין הוא הוא שיוצר וחי את המוסר ואת אמונתו. כל אחד בדרכו וחשיבתו לפי נטיית ליבו, וכך נוצרת אנדרלמוסיה אדירה שבה כל אחד צודק לטעמו, ואפילו אותה ישות עליונה, אין ביכולתה ליישב את ההתנגשויות. על האדם לנהל את חייו באנדרלמוסיה הזאת בחברה שבה הוא חיי. דמוקרטיה היא המנגנון שמאפשר ניהול זה, אבל כוחות רבים מכיוונים שונים עיוותו ומעוותים אותה.

העולם נמצא בשינויים טכנולוגיים וחברתיים חדים, ואלה יוצרים משברים ערכיים, אידאולוגיים ותרבותיים בגוונים שונים שפוקדים את האדם ברחבי העולם. העולם החופשי והדמוקרטיה במשבר. משבר שנותן את ביטוייו שוב ושוב במאבקים פוליטיים במדינות המערביות השונות, והעתיד לוט בערפל.

השינויים הטכנולוגיים מואצים מדי יום, ולהם השלכות על חיי החברה שלנו. האוטומציה וההתפתחות של הרובוטיקה למשל, מייתרת את עבודתם של פועלים רבים, ובכך השפעה רבה על החיים החברתיים של מי שמאבדים את עבודתם ושל מי שמתעשרים עוד ועוד. במקביל, אנשים מרחיבים את השימוש ברשת האינטרנט, ובעיקר ברשתות החברתיות, ולאחרונה מתחזקת בזירה זו מעמדה של ה-AI, הבינה המלאכותית, שמחליפה פונקציות רבות של החשיבה האנושית ביעילות רבה. כל אלה ביחד מאתגרים את חיי החברה, ועולה השאלה אם במקביל להתקדמות הטכנולוגית גם מוסר וערכים של קבוצות אנושיות שונות ברחבי העולם משתנים.

השינויים הטכנולוגיים והחברתיים מאתגרים את הערכים השונים, כאילו מעבירים אותם תחת מכבש לחצים ובוחנים את עמידותם וקובעים אם הם עומדים במבחן הזמן.

טרם בחינת סוגיה של עמידה בלחצים אל מול השינויים עלינו להבהיר מהם אותם אמונות וערכים שעליהם מדברים? מה מקורם, מה מהותם ואיך הם משפיעים על חיינו? ולמה בכלל אנחנו נלחמים על הערכים שלנו?

בספר הזה, שנכתב ברמה תאורטית, אבהיר את היסוד ואת המהות של נושאים ערכיים ומוסריים. כשנדע מה בסיס ומה מהות, נדע איפה יש להתאים ובמה להתאים. נדע אם ללכת אחרי הקדמה הטכנולוגית ולרוץ איתה קדימה גם בענייני מוסר וערכים, או שבתחומים אלה צריך התנהלות אחרת.

לאנשים עמדות ותבניות חשיבה ואמונות. השוני הזה מכניס אותם לפוזיציה שממנה בוחנים ודנים בסוגיות שונות, ובמיוחד בסוגיות ערכיות ומוסריות, וכך נוצרת קבוצתיות ערכית ומוסרית, שצבעים שלה יכולים להתחדד עוד ועוד.  

רבים עסקו ועוסקים בנושא קבוצתיות ערכית ומוסרית מזוויות שונות ומנקודות מבט שונות. לנושא חשוב כמו זה ראוי להתייחס מלמעלה – מנקודת מבט שרואה את המרכיבים השונים של הסוגיה ואת היחסים ביניהם. יש לנסות להבין מהם היסודות שעליהם נבנים החלקים האחרים, וכל זאת מחוץ לפוזיציה, כלומר תוך ניסיון לשים בצד את הערכים והדעות שאדם המנסה לדון בכך מחזיק בהם, ולנסות לדון בהם אובייקטיבית ככל הניתן. לכן בספר זה נעשה מאמץ להשיל ככל הניתן את הפוזיציות ולגעת במקוד הסוגיה.

מובן כי קיים קושי לא מבוטל בניסיון זה, להיות אובייקטיבי, ובכלל אין ממש אפשרות להיות אובייקטיבי ולדון באובייקטיביות מלאה. כל אחד מאיתנו מדבר בשפתו הסובייקטיבית, ודברים שהוא אומר או טוען עוברים את אותה המסננת. אולם יש הבדל בין להכפיף את אותם הדברים לאותה הסובייקטיביות, כמו אוהד קבוצת כדורגל המתלהב מביצועים של הקבוצה שלו, לבין לנסות ככל האפשר לדבר מתוך היגיון שיהיה אפשרי שיתקבל בקבוצות השונות שיש להן התייחסות לאותו העניין.

גיוון דעות ואמונות של אנשים שונים יוצר ריבוי של יחידים וקבוצות בעלי אמונות ערכיות ומוסריות משלו, שלפיהן כל אחד משוכנע בצדקתו. מצב זה אפשר לכנותו אנדרלמוסיה. אין אפשרות לדעת בוודאות אם בים הערכים האלה משהו נכון או אפילו נכון יותר מערכים אחרים. לא ברור אם יש בעל סמכות שיכול לקבוע זאת. אז נשארים עם השאלה, איך אנחנו יכולים לדעת אם אנחנו צודקים, כלומר האם אמונותינו או פעולותינו משרתים את הטוב ולא את הרע?

בעולם אנדרלמוסי זה, שבו אין יודעים אם יש ערכים נכונים או לא יודעים לזהות מה הם, אנחנו מחפשים אחר איזה תלם מוסרי, כיוון שנוכל להגיד שאם נלך בו אנחנו מתקדמים, ואנחנו במסלול הנכון או הטוב, או שגם זה רק שכנוע עצמי שלנו והוא תלוי תרבות.

בהיעדר ערכים וכללים חברתיים נכונים, וכפועל יוצא מהיעדר של מקור סמכות כלשהו שיכול להצביע עבורנו מה נכון ערכית ומוסרית, הכרחי שנמצא דרך שבה נוכל לקיים חיים חברתיים, ובה דעות וערכים של כל אחד יוכלו לקבל ביטוי, כלומר דמוקרטיה.