ד"ר הארוויל הנדריקס, יועץ נישואים, שינה את מהות הטיפול הזוגי על-ידי שימוש בשיטת ה"אימגו", אותה ייסד. הוא גילה כיצד ניתן להתגבר על מאבקי הכוח בין בני-זוג ומלמד אותנו כי בעצם מקורם של תסכולינו בצורכי ילדות שלא באו על סיפוקם. בספר זה הוא חולק עם הקוראים את שלמד במשך יותר משלושים שנה בהן עסק בטיפול זוגי – הפסיכולוגיה שמאחורי האהבה.
בעזרת תהליך הדרגתי, תרגיל אחרי תרגיל, מבקש הספר לבסוף מוצאים אהבה לסייע לכם, בדרך יעילה ועניינית, לשנות את יחסי הזוגיות שלכם ולהפוך אותם למקור בלתי נדלה של אהבה ושותפות אמיתית.
מבוא
ברוכים הבאים למהדורה המחודשת והמעודכנת של "לבסוף מוצאים אהבה: מדריך לזוגות". עם רכישת הספר אתם מצטרפים לקלסיקה, עם 35 שנות היסטוריה של מהפכים במערכות יחסים סביב העולם! אנו שמחים שאתם חלק ממודעות חדשה, שבה זוגות בכל מקום שואפים לחזק ולשפר את מערכות היחסים שלהם בבית.
רצינו לשתף במשהו לגבי הספר, שאולי אינכם יודעים. כמה שבועות לאחר פרסומו ב-1988, מנחת הטלוויזיה אופרה וינפרי הציגה אותו בתוכניתה, תוכנית שזכתה בפרס ה'אמי'. במהלך 23 השנים הבאות, תוכניתה כללה 12 תוכניות שהציגו ועסקו בספר, מה שסייע לכניסתו לרשימת רבי המכר של ה'ניו־יורק טיימס' 11 פעמים. הנראות והפרסום המשמעותיים הללו משכו כארבעה מיליון קוראים בעולם. קרוב ל-2,500 מטפלים הוסמכו לעבודה בטיפול אימגו לזוגות בלמעלה מ-50 מדינות, ובכך הפכו אותו לאחת משיטות הטיפול הזוגי הפופולריות והמרכזיות בעולם.
אבל אלה הן חדשות ישנות, והנה החלק החדש: תוכלו להבחין בכך שלמהדורה זו יש שני מחברים. בכל המהדרות הקודמות, אני (הארוויל) הייתי המחבר היחיד. במהדורה של 2008, הלן, שותפתי לחיים ולעבודה, הופיעה בספר ככותבת שותפה של המבוא החדש. שותפות זו החלה תהליך שבא לידי ביטוי במהדורה זו, ואני מלא התרגשות ממנו: ההכרה הציבורית בהלן כיוצרת שותפה של הטיפול הזוגי באימגו.
אתם ודאי שואלים, מדוע רק עכשיו? ובכן, האפשרות עלתה לדיון כבר בשנת 1988, אבל אני (הלן) התנגדתי לכך נמרצות. זו הייתה הזדמנות לשים את הארוויל במרכז, בכמה דרכים חשובות שהוא היה ראוי להן, ולכן הוא הסכים לבקשתי. ללוות את הספר במהלך כתיבתו היה כבוד עצום. הדבר אפשר לי באותו זמן לא רק להפנות את עיקר תשומת הלב להארוויל, אלא גם להשקיע את זמני הן בהתייחסות לנושאים שונים סביב העסק המשפחתי שלי בדאלאס, והן במשפחתנו החדשה, כך שהייתי מרוצה ביותר מתמיכתי מאחורי הקלעים. היה זה הכישרון של הארוויל שהתבטא בכתיבה ובביצוע החזון היפה הזה. תרומתו לתוכן הייתה משמעותית ביותר, ובהיבט זה הארוויל היה המחבר באופן מובהק. החלוקה הזו המשיכה גם בספר השני, אולם בספר השלישי, שעסק בהורות, הפכתי למחברת שותפה מוצהרת. הארוויל שילב אותי באופן מלא ככותבת שותפה, מה שיצר מודל לעתיד. הארוויל ואני התלבטנו רבות סביב השאלה כיצד לתאר את תפקידי ואת תרומתי המקורית לאימגו.
בואו נחזור אחורה אל תחילת הסיפור שלנו. נפגשנו ב-1977. שנינו היינו גרושים, והתחלנו לבלות יחד. לאחר מספר חודשים, כשהבנו שאנו חולקים כל כך הרבה נושאים משותפים המחברים בינינו, שאלתי את הארוויל איך נראה העתיד שהוא חולם עליו. הוא היה לקראת עזיבה של משרת ההוראה שלו באוניברסיטת סאותרן מתודיסט, בבית הספר פרקינס לתיאולוגיה, וללא תוכניות ברורות להמשך. הוא שיתף אותי בכמה מהאפשרויות שהוא חשב עליהן. אחת מהן הייתה לכתוב ספר. שאלתי מה יהיה הנושא המרכזי של הספר, והוא ענה, "אני סקרן: למה זוגות רבים? למה החלום הופך לסיוט?" שאלתי מה התשובה לדעתו, ובמהלך אותו הערב התפתחה שיחה שבה כל אחד מאיתנו עוזר לאחר לסיים את המשפט. השיחות האלה המשיכו לכל אורך השנים שבהן יצאנו, ושש שנים לאחר שנישאנו, בשנת 1988, כתב היד של "לבסוף מוצאים אהבה: מדריך לזוגות" היה מוכן לצאת לאור. הארוויל ואני ממשיכים לדבר על זוגיות במרבית הימים מאז, במשך למעלה מ-40 השנים שאנו מכירים!
בעודנו משקפים את האופן שבו יצרנו יחד את תיאוריית האימגו ואת הטיפול באמצעותה, אני (הארוויל) גיליתי מידע משלים חשוב ובסיסי: המוח הימני של הלן הוא הדומיננטי, והמשמעות היא שהגישה שלה למידע נעשית דרך רגשותיה וחושיה, שהיא ערה לאיכויות עדינות ואינטואיטיביות, ושהיא רואה קשרים והקשרים. אצלי המוח השמאלי הוא הדומיננטי, והמשמעות היא שהגישה שלי למידע נעשית דרך תצפיות וחשיבה לוגית, ויצירת שלם באמצעות חלקים. הלן היא המקור היצירתי, ואני הארכיטקט והקבלן המבצע. מתוך השוני המנטלי המפעיל אותנו וההבדלים בינינו, נבעו תכנים בלתי מעובדים שהובילו לפרסום של עשרה ספרים על מערכות יחסים, ארגון גלובלי של מטפלים בשיטת אימגו ומורי אימגו, וכן פעילויות העוסקות בקשר ובאינטראקציה בין־אישית והמבטאות את המחויבות שלנו לתהליכי ריפוי זוגיים וליצירת תרבות של מערכות יחסים וקשר.
אף על פי שהיינו יוצרים משותפים של תיאוריית האימגו על צורותיה השונות במהלך 40 שנה, השם שלי (הארוויל) היה היחיד שהופיע על הספר, כך שנחשבתי למחברו היחיד. מאחר שהייתי המאמן המקצועי היחיד לשיטת אימגו והמייצג היחיד של סדנאות הזוגיות במהלך עשר השנים הראשונות לאחר פרסום הספר, נתפסתי בציבור כיוצר היחיד גם של טיפול האימגו הזוגי. כשמותג ממוצב בפרופיל גבוה, הוא מתבסס כך בדעת הקהל.
אף שהלן הוכנסה ל'היכל הכבוד הלאומי לנשים' עבור עבודתה בתנועת הנשים, המוטיבציה שלה הייתה לעזור לנשים להשמיע את קולן באופן שווה לא רק בחברה, אלא גם להיות חלק ממערכת יחסים שוויונית בבית. בזמן שאני הייתי מטפל זוגי במשרד, שנינו ראינו בהלן מטפלת זוגית בתרבות שלנו. הבנה של קשרים זוגיים ושל מערכות יחסים הייתה הייעוד שלה כעשור לפני שנפגשנו. לאחר שהפכנו לשותפים, יצירה, פיתוח ולימוד של רעיונות אימגו היו בבירור חלק מהדנ"א שלה. מבלי להיכנס ליותר מדי פרטים, נסכם כי אנשים ראו בי, באופן הגיוני, את יוצר האימגו, ואת הלן כתומכת שותפה מאחורי הקלעים. במהלך השנים, כשילדינו בגרו ועזבו את הבית והנישואים שלנו הפכו קרובים אף יותר, הלן התפנתה באופן מלא לנושאים שהיא אהבה והתעניינה בהם מבחינה מקצועית, והחלה להוביל במשותף סדנאות לזוגות, להציג במשותף בכנסים לאומיים ובינלאומיים, ולחבר במשותף ספרים ומאמרים על טיפול אימגו זוגי.
באותה תקופה, סדרה של אירועים אקראיים וגורליים הביאה אותנו לתובנה עמוקה: המקרה שלנו הוא דוגמה לבעיה עולמית והיסטורית הנוגעת למעמדן המשני של נשים, וההטיה המושרשת והבלתי מודעת המונעת שוויון לנשים. שנינו, הלן ואני, סייענו לכך באופן בלתי מודע.
הנה דרך אחת שבאמצעותה המודעות הזו חלחלה בנו. אני (הלן) פרסמתי ספר שנקרא And the Spirit Moved Them ("והרוח הניעה אותן") בהוצאת הספרים Feminist Press. בספר מסופר על קבוצת נשים שתרומתן לייסוד תנועת הנשים בארצות־הברית נשכחה והושמטה. הספר שלי השיב אותן למקומן הראוי בהיסטוריה הפמיניסטית המוקדמת בארצות־הברית. בעוד נשים אלה יצאו מצללי ההיסטוריה אל האור ואל ההכרה, הסרט "מאחורי המספרים" (Hidden Figures) יצא לאקרנים. הסרט התייחס לנשים אפרו־אמריקניות, שתרומתן המשמעותית להצלחת תוכנית החלל מעולם לא פורסמה ולא זכתה להכרה. במקביל, התוודענו לספרים נוספים העוסקים בנשים בפוליטיקה ובמקצועות הרפואה. כל אלה ייצגו את רוח התקופה, ואת השאיפה להביא נשים אל המרכז ולהוציאן לאור מתוך הצל שיצרו הגברים שסביבן.
מקומה של הלן באימגו היה עניין נשי, ומתוך כך עניין גברי ועניין אנושי. ההערה שלי (הארוויל) הייתה שהשתתפנו באופן בלתי מודע בדינמיקה תרבותית שהתנגדנו לה באופן מודע - אי השוויון במעמד הנשים. אי ההכרה של הלן בתרומתה לאימגו ומיקומה מאחורי הקלעים היו דוגמה לאותו עיוות היסטורי בנוגע למעמדן של נשים, שעדיין נמצא בתהליך של תיקון. ההבנה וההכרה בכך היו מטלטלות מצד אחד, ומשחררות מצד שני.
ברגע שהגעתי לתובנה הזאת, כל החסמים לשיתוף בכתיבה וביצירה נמסו כאינם. קבלת הכרה מוצדקת ובלתי מוגבלת הביאה לדמעות בעיניה של הלן ולאושר בליבי. תזמון הפרסום של המהדורה המחודשת של "לבסוף מוצאים אהבה" ותרומתה המרכזית של הלן ליצירתה ופרסומה לפני כ-30 שנה, יצרו הזדמנות לתיקון ובמקביל לתרומה לשאיפה לשוויון עבור נשים סביב העולם. וכך, המהדורה המחודשת והמעודכנת שלנו כמחברים שותפים אינה רק חגיגה של ספר הממשיך להיות רלוונטי, אלא גם השתתפות בתהליך היסטורי עולמי למען השגת צדק חברתי ושוויון עבור נשים, ומתוך כך - לכולם. בעוד התהליכים שתוארו בספר יצרו שוויון והדדיות לנשים בחיי הזוגיות שלהן, כעת הם יוצרים שוויון עבור מחברי הספר. הגיע הזמן!
ויותר מכך - התיאוריה ממשיכה להתפתח. בשנים שבהן נאבקנו להשגת שוויון מקצועי בקשר בינינו, ולהשגת שוויון אישי בבית, גילינו כי חוסר השוויון בקשר מהווה דינמיקה כרונית בקשרים זוגיים. זאת לא הייתה הפתעה, מאחר ששוויון חברתי, כלכלי ופוליטי עבור נשים הוא נושא בוער משחר התרבות.
התובנה החדשה שלנו הייתה כי זוגות נמצאים באתגר כפול. ראשית, המקור לרוב הקשיים העמוקים מגיע מפצעי הילדות, המשאירים את רובנו מרוכזים בעצמנו כל כך, עד שאיננו מודעים לעולמם הפנימי של אחרים. לכן אנו חושבים שכולנו זהים באופנים משמעותיים, וכאשר לא זה המקרה, אנו חשים התנגדות כלפי בני הזוג שלנו, או כלפי העולם, על היותם שונים מכפי שאנחנו מרגישים, התנגדות המובילה למאבק ולקיטוב היוצרים סבל.
האתגר השני מגיע מהעובדה שזוגות נטועים במערכת ערכים תרבותית המחזקת ומתגמלת תחרותיות. להיות "הכי טובים" ולנצח בכל מחיר. כאשר מערכת הערכים הזו פוגשת את הצורך בשליטה, הנובע מהיסטוריית הילדות שלנו, הזוגיות הופכת לרעילה ולעיתים קרובות היא מתפרקת. מכאן, 50 אחוזים מהזוגות מתגרשים, ו-75 אחוזים מהזוגות שלא התגרשו מדווחים על אומללות. המורכבות הזו יוצרת קושי עבור זוגות, משום שהדרך שהם מבינים את צורכיהם הרגשיים ומנסים להשיג אותם מונחית על ידי מערכת ערכים תחרותית שהם חיים בתוכה. הסביבה החיצונית מעצבת את זו הפנימית.
תהליך הטיפול המסורתי מתמקד בגילוי העולם הפנימי של כל אחד מבני הזוג: רגשותיהם, מחשבותיהם וזיכרונותיהם, כשהמטרה היא לסייע להם להעמיק את ההבנה של עולמם הפנימי. ההנחה המובילה היא שתובנות כאלה יסייעו להם ויאפשרו להם לתקשר באופן בריא יותר, אך זה לא קרה. שיעור ההצלחה של שיטות אלה היה כ-25 אחוזים.
לכן אנחנו (הארווי והלן) הזזנו את המיקוד של האימגו מחקירה ומגילוי של הדברים שקרו בתוך הזוגיות אל הדברים שהתרחשו מחוץ לזוגיות ובין בני הזוג - עוד תרומה של הלן, בהשראתו של מרטין בובר. גילינו שכאשר אנו עוזרים לבני הזוג לשנות את ההתנהגויות ביניהם, את האינטראקציה - במקום איך הם הרגישו, חשבו או זכרו - הם הרגישו מחוברים יותר והחלו לחשוב מחשבות חדשות וליצור זיכרונות חדשים. האינטראקציה הראשית היא איך בני הזוג המדברים זה עם זה, ולא על מה הם מדברים, וקראנו לזה "דיאלוג אימגו". המעבר הזה, שהביא ליצירת תהליך דיאלוג האימגו, נוצר על ידי הלן ב-1977, כשיום אחד, בשלב מוקדם בקשר שלנו, במהלך ויכוח עמוק וקשה, היא צעקה, "די! בוא נחליט שאחד מאיתנו מדבר ואחד מאיתנו מקשיב." עשינו זאת. להפתעתנו, נרגענו והתחלנו לדבר ללא צעקות. זו הייתה אחת הפעמים הראשונות, שאחריה הגיעו רבות, שבהן אני (הארוויל) שילבתי את אחת מתרומותיה של הלן אל תוך התהליך הטיפולי. במקרה זה, היא הפכה לכלי טיפולי עיקרי ומרכזי שכל מטפל אימגו בעולם עושה בו שימוש. המטרה של הטיפול הפכה להיות האינטראקציה בין בני הזוג, ולמעשה התמקדה בעולמם החיצוני ולא בעולמם הפנימי. היה ברור כי לא רק איך זוגות מדברים זה עם זה חשוב יותר ממה שהם אומרים, אלא שזה גם חשוב יותר ממה שהם זוכרים מילדותם או ממה שהם מבינים לגבי דרכי ההתנהגות שלהם.
זה לא הכול, וההמשך מדהים. הטיפול הפך להיות פשוט, מדויק ויעיל, אך לא קל. כאשר בני זוג משתמשים בדיאלוג אימגו, תהליך מובנה של שלושה שלבים, כדי לדבר זה עם זה, הם חווים ביטחון בקשר ביניהם. ביטחון הוא לא נושא למשא ומתן, והוא נוצר באמצעות מבנה מאורגן. ביטחון מאפשר לבני זוג להיות פגיעים זה מול זה, להוריד את המגננות, להיפתח ולהפוך להיות מה שאנו מכנים נוכחים זה עבור זה. למעשה, כשהאחד באמת מקשיב כשהאחר מדבר, ומסיר כל ביטוי של שליליות לגבי הנשמע, הם יוצרים סביבה שבה פצעי הילדות מחלימים דרך מערכת היחסים האינטימית הנוכחית, והם לא צריכים לחקור את הזיכרונות, את הרגשות ואת המחשבות כפי שהיה מקובל לחשוב במאה השנים האחרונות מאז שהטיפול הרגשי נוסד. לא זאת בלבד שהפְּנים השתנה כאשר התרחשו שינויים בחוץ, גם העבר החלים בהווה. מצב שבו בני זוג נוכחים זה עבור זה ללא ביקורת ושיפוטיות יוצר שוויון רגשי, התורם לשינוי התחרותיות שהם נפגעו ממנה. האישי הופך לחברתי ולפוליטי. הכול מחובר וקשור לכול, כל הזמן.
לבסוף, כל זה עזר לנו להגדיר את התשובה לשאלות ששאלנו בתחילת מערכת היחסים שלנו: מדוע זוגות רבים? מדוע מגיעים לאומללות ולסיוט? ומה ניתן לעשות לגבי זה? מתברר שלא צריך להסתבך. אנו מאמינים שזוגות רבים משום שהם מתנגדים להבדלים. הם מקטינים זה את זה רגשית ולעיתים פיזית, משום שהם תחרותיים באופן בלתי מודע, מצב הנובע ממערכת הערכים התרבותית המכוונת אותם להתחרות על משאבים רגשיים במערכת היחסים ולהיות "צודקים". המאבק הופך להיות תחרות על שוויון, וזו הופכת להיות הבעיה. מאבק על שוויון הוא אינדיקציה לאי שוויון, מה שיוצר חרדה, וחרדה מחזקת את המגננות. כשבני זוג חשים חרדה ומתגוננים, הם בוחרים או לסגת מהאירוע ולהיעלם רגשית, או להתחרות זה בזה, עד מותה של מערכת היחסים.
אם כן, עמדנו על כך שתחושת ביטחון אינה ניתנת למשא ומתן. זהו השלב הראשון ההכרחי למבנה דיאלוג האימגו עבור כל השיחות. תהליך שלושת השלבים מאפשר לבני הזוג לשוחח זה עם זה בכל נושא, ללא יצירת התנגדות וקיטוב, ולתקשר ולהתחבר זה עם זה בכל נושא מעבר להבדלים ביניהם. שיחה כזו יוצרת אינטגרציה מוחית, ומפחיתה את הנטייה לתגובת יתר, כשמופיע גורם המפעיל אותה. השלב השני הוא ערובה להסרת כל השליליות, כך שתחושת הביטחון תהפוך להיות צפויה. גם זה אינו נתון למשא ומתן. בשלב השלישי בני הזוג מציפים זה את זה מדי יום בסוגים שונים של חיזוקים ואשרורים, על מנת לחזק את הקשר החיובי.
כאשר תחושת הביטחון בקשר מושגת ונשמרת, העולם הפנימי משתנה. החרדה פוחתת, המגננות משתחררות, נקודת המבט על האחר משתנה משלילית לחיובית וההנאה מהקשר ומהאינטראקציה עולה! משחק ספונטני מופיע וכן צחוק יומיומי. תחושת החיות חוזרת, ואנו מרגישים בבית בעולמות מחוברים. זוהי התחושה שחשו בני האדם בימי קדם בעולם המלא חיים וחיוניות. הכול וכולם פועמים, מרגישים מחוברים, מלאי סקרנות ואושר. אלה היו הזמנים לפני שהורינו כיבו את האור והכול הפך לגוונים של אפור עם כתמים של שחור. כשהחיבור מחודש, האורות הצבעוניים נדלקים שוב ובן הזוג והעולם טובלים בפליאה. אנו חוזרים למקום שממנו התחלנו - מלאי חיים ומאושרים להתחבר - מצב של קיום האפשרי רק במערכת יחסים עם אדם משמעותי, כשהרווח ביניכם הוא אמין וצפוי באופן המשרה ביטחון.
אנו מקווים להיפגש שוב בהמשך הספר, ולהנחות אתכם אל הארץ המובטחת שלכם. אנו מאחלים לכם קריאה מלאת חדווה ומערכת יחסים מופלאה.
הארוויל והלן
1
אהבה - אבדות ומציאות
ב-35 השנים שבהן סייענו לאנשים למצוא את האהבה שהם רוצים, היינו עדים לשינויים הרבים בנראות של מערכות יחסים רומנטיות ושל קשרי אהבה. כך למשל, ראינו עלייה דרמטית בגיל הנישואים. כשהתחלנו לעבוד עם זוגות, גיל הנישואים הממוצע עבור נישואים ראשונים לגברים היה 23, ולנשים 21. בשנת 2017 הגיל הממוצע עלה משמעותית לגיל 30 לגברים ו-27 לנשים.1 היום, סביר שאנשים בשנות העשרים שלהם ילמדו, יעבדו או יטיילו בעולם, כפי שסביר שיתחתנו ויקימו משפחה. רבים מתחתנים בשלב מאוחר יותר, אם בכלל. במקרים רבים אנשים צעירים חשדנים לגבי מושג החתונה, ומחליטים לוותר על מוסד הנישואים, מאחר שהם ראו כל כך מעט מקרים ודוגמאות לחיי נישואים מוצלחים שהם מעוניינים לחקות.
לפני שלושה עשורים, רוב הזוגות שראינו בילו מעט מדי זמן יחד, מה שהסיט את האנרגיה ממערכת היחסים שלהם. היום, העולם הדיגיטלי כיווץ את הזמן אפילו יותר. בסקר שנערך ב-2016 2 נמצא כי מבוגרים מבלים כחמש שעות ביום מול המסכים הניידים שלהם, זאת בנוסף לזמן שהם מבלים בצפייה בטלוויזיה ובעבודה מול מסכי המחשב. המכשירים הדיגיטליים של חברת אפל - האיי־פון והאיי־פד - קיבלו שמות ראויים: הם מחזקים את האני (I) ולא את הקשרים ואת מערכות היחסים שחשובים לנו ביותר.
עוד תופעה השייכת למאה ה-21 היא העלייה בהסתמכות על רשת האינטרנט. בשנות השבעים והשמונים רוב הזוגות נפגשו במהלך הלימודים, העבודה או באירועים חברתיים. היום מיליוני אנשים פוגשים את בני זוגם באתרי היכרויות. בעבור דמי מנוי חודשיים, מחשב יבחן את האישיות שלכם ואת העדפותיכם ויספק רשימה של אנשים המסתמנים כקרובים ביותר לאידיאל שלכם. עם מעט מזל, תמצאו התאמה של עד 100 אחוזים! ההתאמה היא כבר לא מהשמיים- היא נעשית על ידי אלגוריתם.
המשך הפרק בספר המלא
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
