הקדמה
הֵיי, את, הֵיי!
זהו מכתב הפתיחה הגדול של הספר שלי, החלק שבו אני מספרת לך על כל הדברים שאני מקווה שיקרו לך כשתקראי אותו. זה הרגע שבו אני שוטחת בפנייך את כוונותיי ושבו — אם כבר החלטת לקרוא את הספר — אני מלהיבה אותך ומעלה עוד יותר את רף הציפיות שלך ממנו. זהו גם מכתב חשוב למי שעומדת עכשיו בחנות הספרים ומנסה להחליט אם לקנות את הספר הזה או את "סוד הקסם היפני", והמילים שהיא קוראת יחליטו בשבילה. טוב, זה באמת מלחיץ יחסית למכתב קטן אחד, אבל בואי נתחיל.
הספר הזה מדבר על כמה שקרים פוגעניים, ועל אמת אחת חשובה.
האמת? את, ורק את, אחראית בסופו של דבר למי שתהיי ולמידת האושר שלך. זה הרעיון המרכזי.
אל תביני אותי לא נכון: אני אספר כאן מאה סיפורים מצחיקים או מוזרים או מביכים או עצובים או משוגעים, אבל כל אחד מהם מכוּון לאמת הבסיסית הזאת, מהסוג שראוי להעלות לפּינטֶרֶסט: החיים שלך תלויים בך.
אבל לעולם לא תוכלי להאמין באמת הזאת אם לא תביני קודם את השקרים העומדים בדרכה. כל כך חשוב שתביני שאת זאת שבוחרת את השמחה שלך, שאת זאת ששולטת בחיים שלך. ההבנה הזאת היא אחד מהדברים שאנחנו חוטפות בשתי ידיים ותולות על לוח המודעות כתזכורת... אבל זה לא הדבר היחיד שאת צריכה להבין.
את צריכה גם לזהות — ולהרוס באופן שיטתי — כל שקר שסיפרת לעצמך במשך כל חייך.
למה?
כי אי אפשר להגיע למקום חדש, להיות משהו חדש, בלי להכיר במקום שאת נמצאת בו עכשיו. בירור אמיתי של הדברים שהתרגלת להאמין בהם יביא אותך למודעות עצמית שלא תסולא בפז.
האמנת פעם שאת לא טובה מספיק? שאת לא רזה מספיק? שאי אפשר לאהוב אותך? שאת אימא רעה? האמנת פעם שאת ראויה ליחס רע? שלעולם לא ייצא ממך כלום?
כל אלה הם שקרים.
כל אלה הם שקרים שמונצחים על ידי החברה, התקשורת, משפחת המוצא שלנו או — וכאן האמונה הפֶּנטָקוֹסטָלית שלי מדברת מגרוני — על ידי השטן בכבודו ובעצמו. השקרים האלה מסוכנים, והם פועלים באופן הרסני על תחושת הערך העצמי שלנו ועל יכולתנו לתפקד. והדבר הזדוני ביותר בהם הוא שאנחנו שומעות אותם לעיתים רחוקות בלבד. אנחנו שומעות את השקרים שיצרנו לגבי עצמנו לעיתים רחוקות בלבד, כי הם כבר מתנגנים באוזנינו בעוצמה גבוהה כל כך ובמשך זמן ארוך כל כך, עד שהפכו לרעש לבן. הנרטיב רווּי השנאה מפציץ אותנו כל יום, אבל אנחנו לא קולטות בכלל שהוא קיים. המפתח לגרסה טובה יותר של עצמנו הוא לזהות את השקרים שהתרגלנו לקבל. אם נצליח לזהות את מהות הקשיים שלנו, ובתוך כך גם נבין שאנחנו באמת יכולות לקחת לידינו את השליטה ולהתגבר עליהם, נוכל לשנות לחלוטין את הדרך שאנחנו הולכות בה.
לכן אני עושה מה שאני עושה. לכן אני מנהלת אתר אינטרנט ומסבירה בו איך ליצור קישוט מרכזי לשולחן האוכל, איך להיות הורים נעימים או איך לחזק את הנישואים. לכן בדקתי שלושים דרכים שונות לניקוי מכונת כביסה עם פתח קדמי לפני שלימדתי את השבט שלי איך לעשות את זה. לכן אני יודעת מהו היחס המדויק בין חומץ בלסמי לחומץ הדרים שיעשה את רוטב הצלי שלך טעים בטירוף. כן, אני מכסה מגוון רחב של נושאים בפלטפורמה המקוּונת שלי, אבל בסופו של דבר הם מצטמצמים לדבר אחד: אלה המרכיבים של חיי, ואני רוצה לעשות אותם היטב. הפוסטים באתר שלי מדגימים איך אני צומחת ולומדת, ואני רוצה שהם יצמיחו ויעודדו גם נשים אחרות. אני מניחה שאם הייתי מחנכת את הילדים שלי בחינוך ביתי או סורגת או מצלמת או שוזרת מקרמה, הייתי משתמשת בכל הדברים הללו כדי לנסות לשפר את עצמי וכדי לדרבן את חברותיי, אבל אני לא עושה את הדברים האלה. אני עוסקת בתחום הלייף־סטייל, ולכן מתמקדת ביצירת תוכן שנכנס תחת הכותרת הזאת.
אבל כבר בשלב מוקדם בקריירה שלי הבנתי שנשים רבות מביטות על תמונות מסוגננות כעל משהו שהן צריכות לשאוף להיות. רבים מהמראות ומהדימויים הללו בלתי אפשריים — עוד שקר שמלעיטים אותנו בו — ולכן החלטתי כבר מההתחלה להיות ישרה. נשבעתי שאהיה אותנטית וכנה, ולכן על כל תמונה מעוצבת ומרהיבה של קאפּקייק שעלתה לאתר העליתי תמונה מהתקופה שלקיתי בשיתוק בפּנים. אם השתתפתי באירוע נוצץ כלשהו כמו טקס פרסי האוסקר, איזנתי את זה עם פוסט על המאמצים שאני עושה לרדת במשקל והעליתי תמונות שלי עם עשרים קילו מיותרים. דיברתי על הכול מניסיון אישי: קשיים בחיי הנישואים, דיכאון אחרי לידה, רגשות קנאה, פחד, כעס, התחושה שאני מכוערת, לא שווה, לא אהובה. ניסיתי לספר את האמת על עצמי — מי אני ומאין אני באה. הרי ידוע שפרסמתי באינטרנט תמונה של הבטן הרפויה שלי עם סימני מתיחה. ועדיין...
ועדיין אני מקבלת את הפניות האלה. נשים מכל רחבי העולם עדיין שולחות לי מיילים ושואלות אותי איך אני מצליחה לעשות הכול יחד, בזמן שהן נאבקות. אני מרגישה את הכאב במיילים שלהן. אני שומעת את הבושה במילים שמשמשות אותן לתיאור הקשיים שלהן, וליבי כואב.
אז אני כותבת להן בחזרה. אני אומרת לכל אחת מהן כמה היא יפה וחזקה. אני קוראת להן לוחמת, אמיצה, פייטרית. אני אומרת להן לא לוותר, לא להיכנע. אני מרגישה שאלה המילים הנכונות לומר לאישה זרה לגמרי, אבל זה לא כל מה שאני רוצה לומר. זה לא מה שהייתי אומרת אם אחותי הייתה זו שסובלת או החברה הכי טובה שלי. זה לא מה שהייתי רוצה לומר לגרסה הצעירה יותר שלי. כי אֶת הנשים שהכי קרובות אלי אני מעודדת, בהן אני תומכת גם בצורות אחרות... אבל אני מסרבת לראות אותך מתבוססת בכאבך.
כן, האמת היא שאת חזקה ואמיצה ולוחמת... אבל אני אומרת לך את זה כי אני רוצה שתראי את התכונות האלה בעצמך. אני רוצה לאחוז לך בכתפיים ולנער אותך חזק. אני רוצה לעמוד מול הפנים שלך עד שיהיה לך אומץ להביט לי בעיניים ולראות את התשובה בעצמך. אני רוצה לצעוק במלוא גרון עד שתדעי את האמת הגדולה הזאת: את שולטת בחיים שלך. יש לך הזדמנות אחת ויחידה לחיות, והחיים חולפים על פנייך. תפסיקי להלקות את עצמך, ולעזאזל — תפסיקי לתת לאחרים להלקות אותך. תפסיקי לקבל פחות ממה שמגיע לך. תפסיקי לקנות דברים שאת לא יכולה להרשות לעצמך כדי להרשים אנשים שאת אפילו לא מחבבת. תפסיקי לאכול את הרגשות שלך במקום להתמודד איתם. תפסיקי לקנות את האהבה של הילדים שלך באמצעות אוכל או צעצועים או חברוּת רק כי זה קל יותר מאשר להיות ההורה שהם צריכים. תפסיקי להתעלל בגוף שלך ובתודעה שלך. תפסיקי! תרדי כבר מהמסלול האינסופי הזה. החיים שלך אמורים להיות מסע ממקום ייחודי אחד לאחר. הם לא אמורים להיות סחרחרת שמביאה אותך בחזרה לאותה נקודה שוב ושוב.
החיים שלך לא צריכים להיראות כמו החיים שלי. למעשה הם לא צריכים להיראות כמו החיים של אף אחד אחר, אלא להיות יצירה מעשה ידייך.
זה יהיה קשה? בהחלט! אבל בחירה בדרך הקלה מובילה אותך להשתרע על הספה עם עשרים וחמישה קילו עודפים, בזמן שהחיים חולפים על פנייך.
האם השינוי יתרחש בן־לילה? ממש לא! זה תהליך שנמשך לאורך כל החיים. את תנסי שיטות שונות וכלים שונים, תרגישי שחלק מהם בסדר, אחד הוא אולי התשובה הנכונה, ושלושים ושבעה אחרים הם זבל. למחרת תתעוררי ותעשי את זה שוב. ושוב. ושוב.
ולפעמים תיכשלי.
תחזרי להרגלים מגוּנים שכבר הצלחת לזנוח. תאכלי חצי עוגת יום הולדת כשאף אחד לא יראה או תצרחי על בעלך או תשתי יותר מדי יין במשך חודש שלם. תיפלי לתוך השוחות כי אלה החיים וככה זה עובד. אבל ברגע שתביני שהשליטה נמצאת אצלך, תקומי ותנסי שוב, ותמשיכי ללכת עד שהתחושה שאת בשליטה תהיה לך טבעית יותר מהתחושה שאת לא בשליטה. היא תהפוך לדרך חיים, ואת תהפכי לאדם שנועדת להיות.
שווה לשאול כבר כאן, ממש בהתחלה, איפה האמונה משתלבת בכל זה. אני גדלתי בבית נוצרי דתי, ועוד מילדותי למדתי שהשליטה נמצאת בידי האל, שיש לו תוכנית לחיים שלי. אני מאמינה עד לשד עצמותיי שזה נכון. אני מאמינה שאלוהים אוהב כל אחת מאיתנו ללא תנאי, אבל אני לא חושבת שמותר לנו לבזבז את הכישרונות והיכולות שהוא העניק לנו רק כי אנחנו כבר טובות מספיק. הזחל הוא יצור נהדר, אבל אם הוא היה עוצר שם — אם הוא היה מחליט שטוב זה מספיק טוב — לעולם לא היינו זוכות לראות את הפרפר היפהפה שהוא הופך להיות.
יש בך יותר ממה שאת עכשיו.
זה מה שאני רוצה לומר לנשים שכותבות לי ומבקשות את עצתי. יכול להיות שקשה לשמוע את זה, אבל התובנה הזאת מלוּוה באמת מתוקה: את יותר ממה שאת עכשיו, ויש לך שליטה מלאה על מה שתעשי עם התובנה הזאת.
וזה עורר בי רעיון.
מה אם אכתוב ספר שלם על כל הקשיים שנאבקתי בהם ואסביר מהם הצעדים שעזרו לי להתגבר עליהם? מה אם אדבר על כל הכישלונות שלי ועל כל הרגעים המביכים שלי? מה אם תדעי שהדבר שאני הכי מתביישת בו הוא שלפעמים אני מתרגזת על הילדים שלי עד כדי כך שאני צוֹוחת עליהם? לא צועקת, לא שואגת, לא נוזפת בהם בחומרה, אלא צווחת בקול כל כך חזק, שאני מרגישה בחילה רק מלהיזכר בזה. מה אם תשמעי שברגע זה ממש יש לי כנראה לפחות שלושה חורים בשיניים כי אני מתה מפחד מרופאי שיניים? מה אם אדבר על הצלוליט שלי או על הציצי השלישי המשונה הזה שיושב אצלי בין הזרוע לציצי הרגיל כשאני לובשת גופייה? כבר הזכרתי את השומן בגב? ואת השערות שצומחות לי מהשומה על הפנים? ואת חוסר הביטחון שלי? מה אם מייד בתחילת הספר אספר שעשיתי פיפי במכנסיים בבגרותי, כלומר כאישה בוגרת לחלוטין, וזו לא הייתה הפעם הראשונה וגם לא תהיה האחרונה? ומה אם אגיד לך שלמרות כל הווידויים שלי — והם יכולים להיות הכי מצחיקים, מביכים, כואבים או מגעילים בעולם — אני חיה בשלום עם עצמי? שאני אוהבת את עצמי גם כשאני עושה דברים שאני לא גאה בהם? ושזה אפשרי, כי אני יודעת שבסופו של דבר יש לי שליטה על חיי ואני מסוגלת לבצע בהם שינויים? יש לי שליטה על מי שאהיה. בחסדו של האל אתעורר מחר בבוקר ויהיה לי סיכוי נוסף לחיות את החיים האלה טוב יותר. בחסדו של האל זכיתי לשלושים וחמש שנה שבהן התאמצתי כל כך בתחומים מסוימים בחיי (כמו תבשילי קדרה המבוססים על גבינה), שהפכתי לאלופה, ובתחומים אחרים (כמו שליטה בחרדה) אני עובדת באופן תמידי כדי לתקוף את אותה בעיה מזוויות שונות.
זה מסע שנמשך חיים שלמים, אבל אני מתנחמת בידיעה שבכל יום אני לומדת וצומחת, וזה מאפשר לי לחיות בשלום עם עצמי.
הקשיים שנאבקתי בהם? השקרים על עצמי שהאמנתי בהם זמן רב כל כך?
יש לי רשימה באורך קילומטר. למען האמת, היא כל כך ארוכה, שהחלטתי להקדיש פרק לכל אחד מהם. כל פרק בספר הזה מתחיל בשקר שהאמנתי בו, וממשיך בסיפורים המפרטים איך השקר המסוים הזה עיכב אותי, פגע בי, ובחלק מהמקרים גרם לי לפגוע באחרים. אבל מעצם כך שהודיתי בקיומם של השקרים הללו, נטלתי מהם את כוחם. אשתף אותך בשינויים שערכתי בחיי כדי להתגבר על השקרים האלה — לפעמים לצמיתות, ולפעמים כחלק מהריקוד המתפתח שאני רוקדת עם חוסר הביטחון המתמשך בתחומים מסוימים בחיי.
מהם התחומים האלה? תכף תראי רשימה של חלק מהגדולים והגרועים ביותר, והם לא מסודרים בסדר מסוים. אני מקווה שהם יעודדו אותך. אני מקווה שהרעיונות שלי יעזרו לך. יותר מכול, אני מקווה שגם את תתנחמי בידיעה שאת יכולה להיות מי ומה שאת רוצה להיות, חברתי היקרה. ובימים שנדמה לך שזה קשה מנשוא, תזכרי שתנועה קדימה היא הדרישה היחידה, ולא משנה אם תתקדמי בסנטימטר או בקילומטר.
באהבה,
רייץ'
