תורת ההחלטות במרחב הסייבר
בבואנו לבחון את האפשרות לייסוד מודל עסקי ברשת האינטרנט, ניצבים אנו בפני קבלת החלטות שונות ומגוונות אשר חלקן מכילות משתנים בעלי רכיבים ייחודיים למרחב זה.
מעולמנו הגשמי, תורת ההחלטות בוחנת משתנים בעלי פרמטרים הניתנים להשוואה בכלים סטטיסטיים, לדוגמא: האם ללמוד במכללה או באוניברסיטה, בארץ או בחו"ל, בחירת תחום הלימודים והתאמתו למתעניין, איזה רכב לרכוש ומתי להחליפו, מקום מגורים וסביבת חינוך, בן או בת זוג לחיים, בחירת מקצוע כנגזרת לתחום הלימוד אותו רכשתי, הקמת מיזם או עסק, לצד החלטות אחרות אשר אותם כל אחד מאיתנו בוחן במהלך חייו.
לעניין אותם המשתנים מעולמנו הגשמי אשר בעניינם קיימת רמת ודאות נמוכה, מדענים וחוקרים אקדמאים פיתוחו מנגנונים אשר בעזרתם ניתן לבחון את מכלול הנעלמים, ובעזרתם לנסות ולקבל החלטה שנונה.
בשונה מסביבה גשמית זו, במרחב הסייבר מתווספים משתנים נוספים אשר לא פעם אינם ניתנים למדידה, ו/או הערכות קודמת, וכי הם מופיעים על "אם הדרך", בכפוף לשינויים האינטנסיביים המאפיינים סביבה זו, הכוללים בין היתר שינוי טכנולוגי, שינוי מבנה התנהלות אלגוריתמית של מנועי החיפוש, הוספת פרמטרים על ידי המדרגים, כגון גוגל PageRank Checker1, ועוד.
בפרק זה אבחן את הדרכים אשר בהם ניתן להתמודד עם שינויים אלו המשולים לקבלת החלטות תוך "תנועה מתמדת" ובזמן אמת, בתנאים משתנים ללא הרף, לצד אי-ודאות מוחלטת.
היכולת לקבל החלטה בכלל, לצד החלטה נכונה היא למעשה התכונה החשובה ביותר אצל מנהיגים, יזמים ומנהלי עסקים בכל הדרגות, לכל אדם סגנון קבלת החלטות משלו, וכי כל אדם משפר את יכולת קבלת ההחלטות לאורך השנים, תוך שהוא רוכש ניסיון בתחום מקצועיותו.
הבעיה מתעוררת כאשר לא ניתן להתבסס על החלטות קודמות, ו/או על ניסיון אותו רכשנו מעולמנו הגשמי, כפרמטר מסייע בקבלת ההחלטה במרחב הסייבר.
בפרק זה אנתח ואסביר כיצד ניתן לבחון את מכלול המשתנים, ואת הדרכים למדידת הפוטנציאל הטמון בשינוי העסקי הנובע מהשינוי הטכנולוגי, האסטרטגי, ומעצם היותו גלובלי. נבחן את דרך קבלת החלטות בתנאי אי ודאות הייחודיים לסביבת האינטרנט, נלמד להתמודד עם החלטות זמניות כחלק מקבלת ההחלטה הכוללת, נעריך סיכונים ונבחן את מכלול החלופות. בנוסף נעסוק בסוגיות האינטואיציה האישית לצד מכשולים פסיכולוגיים, נבחן מלכודות אשר מהן יש להיזהר, וכן נציג כלים אשר יאפשרו לנו לבחון את הפוטנציאל הגלום במיזם, ו/או בשינוי עצמו.
בראשית דבריי אבקש להדגיש כי כאמור המרחב הסייבר מטבעו הוא ללא גבולות, ולכן, נתונים אותם אספנו תוך שימוש ב-"כלים" ושיטות מדידה מעולמנו הגשמי, מהסביבה המקומית עלולים להטעות.
עוד אציין כי מכלול הרכיבים הטכנולוגים, לצד ייחודיותם, מאפשרים לא פעם לפגוע במאמצים השיווקיים אותם השקעתם, ואף לגרום לקריסת המיזם, החברה או העסק, ואפתח בהסבר ובדוגמאות אודות השוני שבין עולמנו הגשמי אל מול המרחב הסייבר:
כידוע, כל אדם בכל מדינה, מייד עם לידתו מקבל מספר אשר בעזרתו הוא מזדהה לאורך כל שנות חייו לצורך חייו הפרטיים, עבודתו, נסיעותיו למדינות אחרות בעולם, וכד'.
שיטה זו נהוגה גם בעולם העסקים, קרי כל אדם, ו/או קבוצת אנשים אשר חפצה נפשם לייסד חברה, מחובתם לבצע תהליכי רישום אשר מקשרים באופן ברור את החברה אל המדינה הרושמת, זהותם של בעליה, ועוד.
בשונה משיטה זו, במרחב הסייבר ניתן לרשום שמות מתחם (Domain's ) תוך רישום כוזב אודות בעליה. זאת ועוד, אין כל קשר בין רשמי שמות המתחם בעולם, קרי אין מחובתם של רשמי שמות המתחם לספק כל מידע אודות רושם השם, כל עוד הדבר אינו בא לביטוי בחוקי המדינה אשר אליהם הרשם כפוף.
בנוסף, ניתן לטשטש את מקום מושבו של השרת המארח, אופן העברת תשלומים, מקור הספק ועוד. אכן סוגיות אלו עוסקות בנושאי האנונימיות ברשת האינטרנט. למעשה, האנונימיות במרחב הסייבר מאפשרת לאדם להימנע מחשיפת פרטיו האישיים במקום בו הוא אינו מעוניין בכך.
במילים אחרות, האנונימיות כשלעצמה מאפשרת לאדם להתבטא באופן חופשי, שכן ישנם מצבים שבהם אדם שלא יוכל להתבטא באנונימיות יעדיף שלא לעשות זאת כלל.
מהזווית העסקית, דמיינו לכם משרד עורכי דין אשר משקיע משאבים רבים על מנת לקדם את העסק שלו במרחב הסייבר, וכי לקוח בלתי מרוצה עושה שימוש במעטה האנונימי על מנת להשתלח בזה, ובכך עלול לגרום לנזקים כלכלים עצומים, עד כדי קריסת העסק בכללותו.
על מנת להבין את עומקם של הדברים, יש לבחון את ההגדרה "המרחב הסייבר" ו/או את הגדרת המונח "רשת האינטרנט":
"המרחב הקיברנטי" (Cyberspace) הוא מרחב הווירטואלי אשר נוצר כתוצאה מחיבור בין מערכות מחשב ורשתות תקשורת, ובו נאגרים נתונים בפורמט דיגיטאלי וכן מתבצעת תקשורת מקוונת בין משתמשים, ללא תלות במיקום גיאוגרפי.
מבחינה עסקית וחברתית, במרחב האינטרנטי מאפשר למשתמשים לקיים באמצעותו אינטראקציה בין בני אדם, מסחר, להחליף ולשתף מידע ורעיונות, לספק שירותים ותמיכה, ליצור אמנות, לשחק במשחקים, לעסוק בסוגיות שעל סדר היום ועוד.
המונח "רשת האינטרנט" הוא הסביבה הטכנולוגית המאפשרת את קיומו של במרחב האינטרנטי. מבחינה מטאפורית, אתרי אינטרנט נמצאים במרחב הסייבר, כלומר אירועים המתרחשים "ברשת האינטרנט" אינם בהכרח בעלי קשר ישיר אל אותם השרתים הנמצאים פיזית במקום זה או אחר, אלא "במרחב הסייבר".
מהגדרה זו עולה כי לא פעם, עוולות מסוגים שונים המבוצעות במרחב הסייבר, מקבלים אופי של אזור מקומי, אשר בינו לבין המרחב הסייבר לא קיים קשר כלל, ומכאן נחזור אל תורת ההחלטות.
כאמור, דרך קבלת ההחלטות בכללותה היא נגזרת מתורת ההחלטות מתחום המתמטיקה, פילוסופיה וסטטיסטיקה ועוסקת בזיהוי משתנים אשר מקנים לנו כלים לקבלת החלטות שונות בתנאי אי ודאות, תוך ניסיון להגיע לקבלת ההחלטה האופטימאלית.
מעולמנו הגשמי, ההנחה הרווחת היא שהתנאים לקבלת ההחלטה הם אינם בדרך פשוטה, קרי לא ניתן לכמתם באופן מתמטי או סטטיסטי וזאת מכיוון שלא פעם המידע הקיים אינו שלם, ולכן יש להעריך לרוב באופן הסתברותי את המידע החסר.
ברצוני להבהיר כי בדברי הפתיחה של ספרי זה הדגשתי, כי על-מנת להבין וליישם את דרכי לא נדרש תואר במנהל עסקים או בכלכלה, וכי דבריי אינם לקוחים מהפילוסופיה האקדמית או מתיאוריות מדף. עוד אדגיש כי לשיטתי, היחיד או הקבוצה אשר הקימה את המיזם, מחזיקה במירב המשתנים לפיצוח המשוואה ולהקטנת האי וודאות, ומכאן נמשיך.
ההחלטות אותם תקבלו על פי תורה זו הן החלטות מנחות, נגזרות מאותם המשתנים אשר זיהיתם במרחב הסייבר, משמע הן נגזרו מאותם משתנים סובייקטיביים, לצד זיהוי ההחלטה הטובה ביותר בהנחה שמקבל ההחלטה רציונאלי למשתנים שנבדקו. ולכן, הגישה הכללית לתהליך קבלת החלטות תהא דומה בין אם מדובר במשתנים טכנולוגים אשר מחייבים התאמות באתר האינטרנט, או במערכת טכנולוגית בכללותה, עד לשינויים מרחיקי לכת בקונצרנים גדולים.
אדגיש ואציין כי לעיתים היזם שרוי ב-"ענן" אופוריה אשר יוצר "הזיות", הנודדות בין המציאות לדמיון, ולכן יש להתמקד בשלבים ולבחון אותם באופן אובייקטיבי ורציונאלי ולא כבסיס למס שפתיים; ואם בכל שלב שהוא, מנקרת בכם התחושה כי קיימת טעות בהערכתכם יש להיוועץ עם מומחה מהתחום אשר שרוי באי ודאות, קרי באופן ממוקד לנעלם או למשתנה אותו אנו מעוניינים לבחון ולא למשוואה בכללותה.
זכרו, אתם היחידים אשר רואים את התמונה בכללותה וכי איש מבין היועצים אשר שכרתם או תשכרו לטובתם המיזם אינו רואה זאת. ולהלן השלבים של השיטה. במילים פשוטות, רק מראש הפירמידה מתקבלת התמונה הפנוראמית של 360 מעולות, וכי איש מבין היועצים, טובים אשר יהיו, אינם שם.
הגדרת הנתונים והשאלות, בשלב הראשון נדרש להגדיר את שאלות המבחן, ואת מכלול הנעלמים. בהגדרת המצב ישאלו השאלות בדבר יישום המודל, עלויות היצור, בחינת המתחרים, בחינת המשתנים הטכנולוגים, אורך חיי המוצר, סוג הטכנולוגיה אשר בה יש לעשות שימוש לטובת המיזם, נתוני פתיחה שונים כגון מצב השוק, נתונים גיאוגרפיים ודמוגרפיים, עלויות הקמת המיזם, עלויות אחזקתו, משך פיתוחו, לצד שאלות העולות באופן ישיר מתפעול המיזם.
לאחר אפיון השאלות ובדיקה כי לפנינו מכלול השאלות הרלוונטיות לענייננו, ניגש לשלב איסוף הנתונים. אדגיש כי מדובר בשלב קריטי המהווה את הבסיס לקבלת החלטה נבונה וכי בהעדר אחד המשתנים או יותר, נתוני המשוואה יתקבלו כנתונים שגויים. עוד אספר כי הגדרה נכונה של הנתונים יהווה את הבסיס לתוכנית עסקית מוצלחת.
לא פעם, כבר בשלב זה נשאלת השאלה, האם באמת בידיי מיזם סטארט-אפ שיש בו כדי ממש. לעניין זה אציין כי מניסיוני, הרעיונות הטובים ביותר למיזמי סטארט-אפ עולים מתוך ניסיונו של היזם או מתוך אירועים אותם הוא חווה בנקל.
משפטי זה מזכיר לי את אמירתו של הסופר האמריקאי קרלוס קסטנדה, הידוע בסדרת ספריו על "דון חואן מאטוס" שאמר, "דברים אינם משתנים, אתה משנה את דרך התבוננותך בהם". להמחשת משפטו של זה, אפתח בסיפור קצר אותו חוויתי בצעירותי.
היה זה יום שבת בבוקר, לפתע צלצל הטלפון, חברי הטוב יוסי מצידו השני של הקו שאל למעשי והאם חשקה נפשי להצטרף לטיול דייג קצר באגם בלווייתו ובלוויית חברים נוספים . כמובן שעניתי בחיוב, ואף קבענו נקודת מפגש כשעה מאוחר יותר.
מייד לאחר שנפרדנו לשלום, וסיימנו את שיחת הטלפון, התחלתי לארוז את ציוד הדייג לרבות ציוד נלווה אשר יעזור לנו להנעים את זמננו בטבע, ומשם יצאתי לדרכי. לאחר נסיעה קצרה הגעתי לנקודת המפגש בה המתינו חבריי, מייד עם בואי גולל יוסי סיפור קצר שבמהותו היה כי שכח את ארנקו במשרד וכי נאלץ לעבור דרך המשרד לאסוף את ארנקו בדרך לאגם. כמובן שלא התנגדתי ולאחר נסיעה קצרה הגענו למשרדו. בבואנו למשרד שאל אותי יוסי האם רוצה אני לראות את משרדו לאחר השיפוץ שזה עתה עשה, עניתי בחיוב וביחד הלכנו למשרדו.
רקע כללי, חברי יוסי הוא רואה חשבון, משרדו ממוקם בחצר האחורית של מחסן באזור תעשיה, באחד הישובים בסביבת מגורינו באותם הימים, חניית הרכב מרוחקת מרחק הליכה, כמאתיים מטרים ממשרדו.
עוד אנו פוסעים בשביל ומתקרבים למשרדו, אל מול עינינו נחשפת שלולית ענק של מים. שאלתי את יוסי האם מישהו שכח לסגור את צינור מים או אם יודע הוא מה סיבת המצאות השלולית בסמוך למשרדו, תשובתו הייתה בשפתיים חתומות ובמבט תועה המחפש את התשובה אך לא מוצא.
לאחר שדילגנו מעל השלולית הוציא יוסי מכיסו את מפתח משרדו והכניס לחור המנעול ופתח את הדלת. המראה שנחשף לעינינו משול לגל צונאמי אשר שטף את שנינו ואפשר ליתר המים להצטרף לחבריהם בחצר על-מנת להגדיל את האגם ואף לבחון את האפשרות לייבוא של מתקני ספורט ימיים לרווחת השכונה כולה.
מעבר להומור ולהלצה ומכיוון שיוסי לא שקל הסבת מקצוע, תרנו ביחד על-מנת לזהות את מקור פיצוץ המים. המשימה לא הייתה קשה, שמשרדו של יוסי אינו גדול וכי מקורות המים הם בשירותים ובמטבח בלבד. תוך שניות הגענו למקור הפיצוץ אשר היה מתחת לכיור המטבח , סגרנו את ברז המים המוביל אל הכיור ונעמדנו שנינו במבט משתאה אל מול ממד הנזק אשר נחשף לעינינו.
דמיינו משרד הנושא בקרבו חמישה רואי חשבון, צפוף בלשון המעטה, רצפתו עשויה מפרקט אשר הונח על שטיחים, קירות גבס, ארגזי תיקי לקוחות, קלסרים הנמצאים בעבודה מונחים על שולחנם ועל הפרקט בסדר הידוע לעובדי המשרד בלבד, מחשבים, שולחנות עץ, ויתר הציוד אשר דרוש לעבודה שגרתית במשרד רואי חשבון.
אדגיש כי הנזק אינו מכומת בכסף כי הרי ידידי יוסי הוא איש מסודר וכי ביטוח נזקים מסוג זה יש למשרד.
הנזק מכומת באובדן החומרים, השבת המצב לקדמותו, שיקום מערכת המחשוב, הזמן בו יאלצו עובדי המשרד לתת שירות ללקוחותיהם בתנאים לא תנאים, תצהירים מסוגים שונים אותם יאלץ יוסי להפיק לטובת שלטונות המס אשר ידרשו לראות מסמכים של לקוחותיו, אותם מסמכים אשר יד הגורל רמסה בגל הצונאמי אשר פקד את משרדו, לצד אי הנוחות והחשש לפגיעה בשמו הטוב של המשרד.
מייד התקשרתי ליתר חברנו אשר היו בדרכם למקום המפגש באגם, סיפרתי להם על האירוע אשר פקד את משרדו של יוסי וביקשתי כי יגיעו לעזרתנו בניסיון לסייע במידת האפשר להצלת החומרים. לאחר שאלו אישרו את הגעתם התחלנו בפעולות שיקום והצלה.
להפתעתי, מתוך אובדנו הגשמי של יוסי, ותוך פעולות השיקום נדדה מחשבתי בשאלה כיצד ניתן למנוע אירוע שכזה כי הרי מדובר במחדל טכני אשר יכול לקרות לכל אדם במשרדו, בביתו, במפעל או בכל מקום בו עוברים צינורות מים ותשתיות חשמל. דמיינו אירוע בביתכם בו הפעלתם את מדיח הכלים או מכונת הכביסה ופיצוץ של מים הציף את הבית כולו, אני משוכנע כי חלקכם כרגע מנדנדים בראשם ואומרים, גם לי זה קרה, ומכאן צמחה המצאתי.
שאלת המיזם הייתה, כיצד אפתח מוצר טכנולוגי אשר יחובר לרשת המים במספר מוקדים אותם אבחר, בכפוף לנקודות התורפה של המבנה, וכי ייעודם הוא לפקח על זרימת המים, ובמידה והזרימה אינה רצויה, המערכת תדע לזהות את הכשל, ולבצע פעולת סגירת המים, לצד פעולת שליחת התרעה בדמוי מסרון.
הסבר: התקופה הייתה סוף שנות השמונים של המאה הקודמת, טרום עידן האינטרנט המהיר במרבית מדינות העולם, רשתות הסלולאר, מערכות הממסרים הקצרים, שפות התכנות המוכרות והנגישות לכולנו. מערכות המחשוב והרשת האלחוטית היו בחיתוליהן, העברת מסרים הייתה באמצעות מכשירי ביפר המקובלים גם היום בבתי חולים, ומכאן שאכן מדובר בחדשנות המשולה למערכות הבית החכם של ימנו אנו.
כן עמדה לשירותי טכנולוגית המים אשר פותחה בישראל כתוצאה ממחסור במים. הטכנולוגיה כללה ברזים חשמליים, חיישני מים ומחשבי השקיה.
המודל היה פשוט, בכל מקום שבו ניתן ללמוד ולדעת על הרגלי צריכת המים, כך שלדוגמא במשרדו של יוסי, משרד רואי החשבון, אין סיבה כי זרימת מים תתבצע מחוץ לשעות העבודה לרבות ימי המנוחה. לעניין בתים פרטיים ומכונות הכביסה אותה הזכרנו קודם, נתוני צריכת המים ידועה מראש וכי כל חריגה מעבר לנתון זה עבור אותו חיישן הממוקם על ברז הכניסה למכונת הכביסה מוגדר כדליפת מים. הדבר נכון גם לעניין מדיחי הכלים, דודי חימום מים ועוד.
רבים מבינכם ישאלו את עצמם היכן החידוש, כי כאמור מדובר במודל מערכת הבית החכם, מערכות המיועדות בין היתר לחבר את מערכות התאורה, מיזוג האוויר, הטלוויזיה בכבלים, רשת האינטרנט הביתית, מערכת האזעקה ומערכות קולנוע ביתי, מוזיקה, וידאו ועוד, הכול לנקודה אחת, כלומר למערכת בקרה ראשית ובכך לפשט פעולות שגרתיות כמו הדלקת אורות, הדלקה וכיבוי של מזגנים ודודי חימום, תוך כדי העלאת רמת ההגנה על בתים לצד הגברת נוחות השימוש.
נכון, אכן מדובר במודל הבית החכם, אזכיר כי באותם הימים לא הייתה מערכת "הבית החכם" וכי הרעיון היה חדשני. יחד עם זאת, בסיפורי זה רציתי להגביר את ערנותכם לסובב ולהדגיש כי מניסיונכם המקצועי לצד אירועים אותם חוויתם יכולים לצמוח מיזמי ההזנק הטובים בעולם, וזאת לאור העובדה כי ניסיונכם בתחום מסוים יצור את היתרון המשמעותי עבורכם, קרי יאפשר לכם להביא פתרונות יצירתיים ובזמן קצר, ובכך להפוך את המודל למציאות, ומכאן בחזרה לתהליך עצמו.
לאחר שלב ניתוח ואפיון השאלות, מגיע שלב איסוף הנתונים אשר ייעודו ליצוק תוכן אל תוך אותן השאלות. איסוף הנתונים הוא למעשה שורת "הלבנים" השנייה במגדל, או בדרך את קבלת ההחלטה המושכלת. אדגיש ואציין כי בהעדר איסוף נתונים קפדני, תוך בחינת החומרים שנאספו בצורה דקדקנית, לא ניתן יהיה להגיע לבחינת המיזם.
דרך איסוף הנתונים מתחלקת לשניים, החלק הראשון הם הנתונים הזמינים מיידית למחליט הנלקחים מתוך ניסיון חייו של היזם. הידע מאוכסן בזיכרון סמנטי שהוא חלק מזיכרון מפורש וניתן לשלוף אותו באופן מודע.
החלק השני הם הנתונים אשר מצריכים השקעה ומחקר בדרך לאיסופם, למשל בכלים של מודיעין צבאי או מודיעין עסקי, בדיקות סטטיסטיות לצד בחינות שטח ועוד.
דוגמאות מעולמנו הסייבר הם אותם המשתנים מסוג, השינויים אותם מבצעים מנועי החיפוש בעודם מדרגים את האתרים השונים, אודות האלגוריתמיים המשתנה במערכת שותפים אסטרטגיים, שינוי במבנה כתובות ה-IPS העולמי, שינויים במבנה השיווקי של המתחרים, כניסתה של טכנולוגיה חדשה אשר מצמצמת באופן משמעותי את זמני הפיתוח, ובכך מאפשרת למתחרים "להדביק" את שנות הפיתוח אותם כבר השקעתם בזמנכם, טכנולוגיות היוצרות יתרון ניכר על הטכנולוגיה שאתם פיתחתם ועוד.
להמחשת דבריי אלו, מי מבין קוראיי זוכר את הטכנולוגיות המיושנות כגון מסנג'ר של חברת מייקרוסופט או ICQ ועוד.
מזווית שונה ניתן לומר כי למעשה, שלב איסוף הנתונים הוא השלב אשר בה מתבצע צמצום אי-הודאות. בעולם האקדמיה קיימות גישות רבות המדריכות כיצד עליכם לפעול על-מנת להשיג את הנתונים החסרים. לצערי, במרחב הסייבר, רק במספר מצומצם של מקרים ניתן יהיה להגיע למכלול הנתונים לצורך קבלת החלטה.
הדבר נכון גם בשלבים מתקדמים בהם המיזם צלח את שלבי ההקמה, לדוגמא, נדרש לקבל החלטה בעניין שיווק המוצר, קרי האם לפעול בדרך של תוכניות שותפים, שיווק ממוקד לקהילת היעד, או לפתוח במסע שיווק רחב.
לעניין זה, לא פעם אני נחשף למסעות פרסום אותם משקיעים חבריי למקצוע עריכת הדין, ו/או עסקים אחרים באתר הרשת החברתית פייסבוק. לשיטתי, במרבית המקרים מדובר בדרך שגויה, ולהלן ההסבר:
מעולמנו הגשמי, הדבר משול לאדם אשר נכנס לחנות נעלים, ובחנות ממוקמת פרסומת לממכר אוכל מהיר. להמחשת הדברים, יש לבחון האם אותם הגולשים המבקרים ברשתות החברתיות אכן מחפשים את אשר אתם מעוניינים למכור.
עוד נדרש לבחון, האם הריכוזיות הגבוהה המצויה באתר הרשת החברתית פייסבוק תורמת או מזיקה לפרסום אותו ברצונכם להציג, קרי האם העובדה כי מדובר במאות אלפים של מבקרים, בכל זמן נתון, בכפוף להגדרות הספק, חברים, מגדרי אוכלוסיה ועוד, אכן מהווים תוספת עבור האינטרס אותו חפצים אתם לקדם, או שמא מתבצעת פעולה אשר עומדת בניגוד עניינים כנגדכם.
מזווית שונה, לו רק ידעת מהן תוכניותיהם של המתחרים לשיווק מוצר דומה, ייתכן ועובדה זאת הייתה מסייעת בקבלת ההחלטות, אך כאמור עליכם לקבל את ההחלטות בהעדר פיסת מידע חיונית זאת. כלומר, לא פעם נדרש לקבל החלטה בהעדר מידע מושלם, על סמך המידע הקיים בלבד, ומכאן, ובנסיבות מסוימות, שיש להיזהר מתופעת העדר אשר עלולה לגרום לתוצאה ההפוכה מזו אשר חפצתם בה.
בחינת המידע - הוא תהליך בחינת מכלול הנתונים שנאספו במטרה לדלות מידע, ו/או לבחון האם קיימת קורלציה בין המשתנים, ו/או לבחון חלופות. במילים אחרות, נדרש לבחון את מכלול הנתונים, הנסיבות, בניסיון להבין אודות מכלול הסוגיה, ו/או האם עדין קיימים נעלמים, לרבות בחינת מידת השפעתם, קרי האם ניתן להגיע לידי החלטה בהעדר אותם משתנים או שמדובר בנעלמים בעלי משמעות.
עשה כמיטב יכולתך, המלצתי היא להימנע מעשיית שימוש בחלופות זולות כי הרי לשיטתכם - עתידכם מונח על כך. בשלב זה מחפשים את המכנה המשותף של המשתנים והמידע אותו אספנו בניסיון לגשר ולהשלים בעזרת פיסות המידע, במטרה לנסות ולהגיע לתשובות אותם חיפשנו, ובכך לקבל הערכה טובה יותר אודות המיזם בכללותו.
לעיתים, בשלבי הבחינה ובהעדר תשובות ברורות, ניתן לשפר את איכות המידע על ידי גיוס מומחה חיצוני.
נכון, קיימות גישות שונות לעניין גיוס מומחים חיצוניים כחלק מדילמות ניתוח הפוטנציאל העסקי של המיזם. אחת הטענות היא כי יועץ/מומחה חיצוני, יתקשה לבחון את המודל בהעדר מידע הכולל חשיפה ומגע עם יתר המשתנים, ולעיתים אף על לקוחות הארגון במידה ואלו כבר קיימים.
גישתי היא שונה. אסביר, זוכרים את אשר כתבתי כי אתם היחידים אשר רואים את התמונה בכללותה, היחידים אשר מכירים את מכלול המשתנים, וכי היועצים רואים תמונה חלקית, נקודתית, המתייחסת לתחום מומחיותם וכי את שירותיהם שכרתם לטובת נושא זה בלבד.
הדבר משול למטפסי פסגות הרים, כל עוד הם בשלבי הטיפוס, וככל שעולים גבוה יותר, כך זווית הנצפה גדלה ובהדרגה. הנקודה היחידה בה מתקבלת תמונת רדיוס מלאה, כלומר 360 מעלות היא רק מנקודת הפסגה, זו אותה נקודה בה אתם נמצאים.
כחלק מתהליך בחינת המידע, יש ליישם תהליך בחינת חלופות, כלומר הצגת שיטות חלופיות אשר יאפשרו לבחון את מכלול המשתנים, ובכך להוות לשון המאזנים לטובת החלטה זו או אחרת.
החלופות, מאפשרות השוואה באמצעות בדיקת יתרונות וחסרונות של כל אחת מהן. בחינת החלופות היא לעתים פעולה אינטואיטיבית אך מורכבת. מדובר בשלב אשר בא לתת מענה למשתנים מסוימים בבחינת המיזם בכללותו, וכי יש לבחון בעין "מיקרוסקופית" את החלופה ולהשתכנע כי מדובר בחלופה אשר מקיימת את מכלול הפונקציות ולא רק את חלקן.
אחת הדרכים לביצוע בחינת החלופות היא הכנת רשימת משתנים, ומתן משקל לכל אחד מהם, מעין ציון עבור כל משתנה, ובכך ניצור חישוב ציון משוכלל לכל חלופה. לעתים, כחלק מהתהליך נסתייע במערכת תומכת החלטות, ולעתים נעזר במסייע אנושי.
זכרו, שיטת הפרמטרים והניקוד היא יחסית לפתרון אותו אתם הצעתם כבסיס וכחלק למיזם כולו, וכי יש לבחון באופן אובייקטיבי את טיבו ולהגדירו בניקוד נכון. רצוי כי את השקלול הראשוני אודות הצעתכם לא אתם תבחנו, קיים יסוד סביר להניח כי תתקשו לבחון את הנתונים בעין אובייקטיבית.
זאת ועוד, את המשתנים יש לחלק למספר קבוצות, וביניהם: משתנים אורדינלים, משתנים איכותיים, משתנים אינטרוולים, משתנים בלתי תלויים, משתנים כמותיים, משתנים מקריים, משתנים הגיוניים ומשתנים תלויים.
משתנים אורדינלים: משתנים אשר ערכיהם הם פריטים מתוך רשימה, וכי קיימת חשיבות לעניין סדר הפריטים. המשתנה האורדינלי יכול להיות כמותי או איכותי, בהתאם להגדרת הבדיקה.
משתנים איכותיים: מאפיין אשר לא ניתן להגדיר באמצעות גודל מספרי, אלא על ידי תכונה איכותית. לענייננו, במידה והמשתנה או רכיב ייחודי, או תוכנה אשר אין שני לה.
משתנים אינטרוולים: משתנה כמותי רציף, קרי ערכיו הם מספרים ממשיים, וגודל המרווח בין תוצאה לתוצאה מצביע על מידת הקרבה ביניהן.
משתנים בלתי תלויים: מדובר באותם המשתנים אשר אינם מיוחסים באופן ישיר למיזם, אך יש להביאם בחשבון, לדוגמא, תדירות השינויים האלגוריתמיים שגוגל מבצעת, שינויי טכנולוגיה אשר משנה את כללי המשחק, ועוד.
משתנים כמותיים: משתנה המאופיין בכמות בלבד.
משתנים מקריים: מודל מתמטי המפרש אירועים אקראיים. המודל מכיל בחובו את מכלול המצבים האפשריים של התופעה. מניסיוני, מדובר באחד מהמודלים המשפיעים ביותר לעניין קבלת ההחלטות, קרי כמות המשתנים יוצרת את סביבת האי ודאות.
משתנים הגיוניים: הם אותם משתנים האיכותיים אשר את ערכיהם ניתן למדוד מתוך רשימה ידועה וברורה מראש. אציין כי אין חשיבות לסדר הפריטים.
ומשתנים תלויים: אלו משתנים אשר גודלם מושפע באופן ישיר מאותם המשתנים האחרים המשתתפים בניסוי.
בעולם האמיתי קיים ריבוי מצבים בהם החלופות נמצאות בתנאי אי ודאות. המודל הרציונאלי הוא מאוד תובעני עד לבלתי נסבל מבחינת איסוף מידע אודות החלופות האפשריות. יש לבצע חיפוש יסודי אחרי חלופות אפשריות, כלומר לבחון מספר רב ככל שניתן. לאחר שמצאנו, ובחנו מספר בלתי מסויג של חלופות רלוונטיות ניתן יהיה לקבל החלטה אודות החלופה הנכונה מבין אלו אשר בחנו.
זכרו, תמיד יש את חלופת האפס שהיא לא לעשות כלום. אכן זה נשמע נורא, אך לעיתים מדובר בחלופה הטובה ביותר.
בנוסף, יש להביא בחשבון כי תמיד קיים ספק האם ניתן לחשב את מכלול החלופות האפשריות, וכי חובה להיות מודעים לכך. הבחירה בין החלופות היא תמיד יחסית, לעיתים נדרש להשלים עם העובדה כי בוחרים את האופציה "הפחות טובה", הנובעת מהעובדה כי מדובר ב-"החלטות בתנאי אי הוודאות".
במרוצת השנים הלכה והתפתחה תורת ההחלטות בתחום "החלטות בתנאי אי ודאות", במיוחד ככלי ניתוח במודלים כלכליים, מכיוון שבמחקרים כלכליים נהוג להניח שהאדם הוא מקבל החלטות רציונאלי, ונושא באי ודאות הוא הנעלם החסר אשר מקשה על קבלת ההחלטה הרציונאלית, מצטרף משתנה חדש בשם ניהול הסיכונים.
ניהול הסיכונים, לאחר שלב בחינת החלופות וצמצום הנעלמים נשארו בידינו מספר סוגיות אשר בעניינם קיימת עדין אי ודאות ברורה, קרי קשה היה לקבל החלטה ברורה בעניינם. במילים אחרות, קיים רכיב האי ודאות באותו הנושא. לפיכך, עלינו לבחון את האפשרות לדרג את מידת הסיכון. הערכה זאת היא חלק מהתהליך המוביל לבחירת הצעד הרצוי ביותר.
רבים הם הסבורים כי נטילת סיכונים זהה להימורים. לשיטתי הם טועים. אמנם בכל הימור יש סיכון, אך לא כל נטילת סיכונים היא הימור. בעת ביצוע פעילות בעלות אופי "מסוכן", אנשים מבצעים הערכות רמת הסיכון בצורה בלתי מודעת, ובאופן בלתי פוסק, ביחס למשתנים הסביבתיים.
הערכת הסיכון מתבצעת באופן אינדיווידואלי, וסובייקטיבי, תוך בחינת מידת הסיכון אותו מוכן היזם לקבל על עצמו. התהליך הוא מתמיד, ומטרתו לצמצם את ההפרש הסיכון ולשמרו במצב זה.
לפיכך, אם רמת הסיכון הסובייקטיבית נמוכה מרמת הסיכון אותה יהיה היזם מוכן לקבל על עצמו, הוא יהיה אדיש, ויביע את נכונותו לנקוט פעולות אשר מגבירות את חשיפתו לסכנה. מנגד, אם רמת הסיכון הסובייקטיבית גבוהה מרמת הסיכון האופטימאלית, יטה היזם לנקוט בפעולות המגבירות זהירותו על מנת להגן על עצמו.
במרחב הסייבר, ומכיוון שמדובר בסביבה רוויה באי ודאות, לא פעם היזם מפרש את חשיפתו לסכנה בצורה שגויה, תוך שהוא מבצע פעולות של הגברת השיווק, ו/או החשיפה ברשת האינטרנט. לשיטתו, פעולות ייעודן הן לצמצם את רמת האי ודאות. לשיטתי מדובר בשיטה שגויה, ולהלן הסבר מעולמנו הגשמי.
דמיינו לעצמכם מצב אופטימאלי. ברצונכם להקים בית קפה. לאחר שביצעתם את כל הבדיקות הנדרשות, מתגלים הנתונים הבאים. עלות ההקמה היא כ- 50,000 דולר, הזמן שנדרש מזמנכם הוא כשעה ביום, בשעות הערב בלבד. עוד עולה כי בית הקפה הוא משוש חייכם כבר שנים רבות וכי מדובר בהגשמת חלום של ממש.
נתונים נוספים הם כי בחשבון הבנק שלכם עומד סכום שצברתם במהלך חייכם בסך מליון דולר וכי הכנסותיכם החודשיות ממקורות שונים עומדות כיום על כ- 10,000 דולר. כמובן שבנתונים אלו פתיחת בית הקפה אינו מהווה סיכון כלל וכי יש ביכולתכם להגשים את החלום. במילים אחרות, לא מהנמנע כי תנקטו בפעולות אשר מגבירות את חשיפתכם לסכנה, כי הרי לא באמת מדובר בסכנה.
כעת נדמה מצב הפוך, כלומר נשנה מספר נתונים. אין בהישג ידכם את הסכום הנדרש על מנת להקים את המיזם, וכי לא עומד לזכותכם חיסכון כלל, קרי נדרש מכם להימצא במיזם שעות רבות כך שאין באפשרותכם לעבוד בעבודה נוספת, שכרכם עומד על כ- 2,000 דולר וכי על ראשכם תשלומי משכנתא לצד הלוואות חודשיות אשר נוגסות נתח משמעותי מהכנסתכם החודשית. במצב זה רמת הסיכון גבוהה מאוד וכי יש להניח כי תנקוט בפעולות המגבירות זהירות על מנת להגן על עצמך.
נלמד, למעשה, דילמת החשיפה לסיכונים מחזירה אותנו לבחינת החלופה הפחות מסוכנת. נעשה זאת כך, ניצור טבלת מדרג סיכונים על-ידי כימות הסכנה ביחס למשתני המיזם וביחס לטבלת בחינת החלופות, ניתן להשתמש באחוזים או בכל שיטת דירוג אחרת כל עוד תשמור על אחידות בצורת הניקוד. בעזרת טבלה זו תבצע החלטות לגבי מידת הסיכון הנמצאת בחלופה זו וביחס ליתר החלופות. כך תגיע לנקודת האיזון בה הפחתת את משתני הסכנה לצד קבלת החלטה מושכלת לעניין החלופות.
דרך זו היא הנכונה גם במרחב הסייבר, קרי אין לפרש את כמות המשתנים והאי הוודאות לטובת הגברת מהלכי שיווק, ו/או כל פעולה אחרת אשר אודות תוצאותיה נלמד רק לאחר מעשה. נדרש ליישם תהליכים מסוג בחינת משתנים אורדינלים, משתנים איכותיים, משתנים אינטרוולים, משתנים בלתי תלויים, משתנים כמותיים, משתנים מקריים, משתנים הגיוניים ומשתנים תלויים.
בדרך זו ניתן "לפזר את הערפל" ולהגיע לתשובה הנכונה ביותר במרוץ הזמן. אלברט איינשטיין אמר "הבעיות המשמעותיות שיש לנו כיום, אינן יכולות להיפתר באמצעות אותה שיטת חשיבה עימה נכנסנו אליהן". הפתרון הוא מדרג ניתוח הנעלמים.
מטבענו, שואפים אנו לקבל החלטות באופן רציונאלי. לעיתים, עקב חוסר זמן וחוסר יכולת להעריך את כל התוצאות, הסיכויים והסיכונים, הרציונאליות שלנו מוגבלת, כלומר רציונאליות חסומה.
להערכת החלופות, הסיכונים ויתר הבחינות מתווסף "משתנה הזמן" אשר לו תפקיד קריטי, במיוחד שמדובר בחברות אינטרנט ומיזמי הזנק טכנולוגים. מידת חשיבותו של משתנה הזמן בולט במיוחד לאור העובדה כי ביכולתו "לטרוף" את הקלפים ולהכריז על בטלותו של המיזם, כלומר חלופת האפס.
משתנה הזמן, הוא הרכיב הדומיננטי ביותר בתהליך קבלת ההחלטות. המשתנה בא לבחון את מצב השוק באותה נקודת זמן בה החלטתם להקים את המיזם ועוסק בבחינת המתחרים והתקדמותם הטכנולוגית לצד נפח הלקוחות אותם הם משרתים, נתח השוק, רישומי פטנט, הקידמה הטכנולוגית ביחס להמצאתכם ולמיזם בכללותו.
דוגמא, נתאר מצב בו חלפה במחשבתכם תוכנית להקמת אתר אינטרנט שעוסק בתחום השוואת מחירים של מוצרים ושירותים שונים. כחלק מבדיקת המיזם בחנתם את המתחרים ברשת האינטרנט וגיליתם כי באותה נקודת הזמן, במדינתכם, קיים אתר אינטרנט אחד אשר יודע לבצע השוואת מחירים למוצרים ושירותים שונים וכי אינו ממוקד, האתר עלה לאוויר לפני מספר חודשים בלבד ונפח התעבורה היומית עומד על אלפים בודדים של מבקרים.
ללא ספק, מדובר בנתונים חיוביים מאוד המהווים רוח גבית, ומאפשרים את המשך תהליך הבדיקה אודות המיזם בכללותו לרבות כתיבת תוכנית עסקית, גיוס משקיעים ותוכנית שיווק.
מסיבות אלו ואחרות, באותה נקודת זמן, לא התאפשר לכם להמשיך ולבדוק את היתכנות המיזם ולכן, החלטתכם תהייה שלא לממש את יתר הבדיקות הנדרשות בשלב זה.
בחלוף שנה, ולאחר שהמיזם הדהד בראשכם ללא הפסק, החלטתם לחזור ולבדוק את הפוטנציאל העסקי. באותה נקודת הזמן, ברשת האינטרנט, נצפו עשרות רבות של אתרי אינטרנט המציעים השוואות מחירים, אתרים הבנויים ממיטב הטכנולוגיה החדישה, מיקומם במנועי החיפוש גבוה לצד נפח התעבורה עצום.
הסבר: בדוגמא שלפנינו משתנה הזמן, שינה את המפה העסקית בתחום אתרי השוואת המחירים ברשת האינטרנט. אם קודם, בחינת האתר הייתה בגדר מיזם חדשני, וכי המשתנים שייבדקו יותאמו לכך, כרגע מדובר על מודל עסקי אשר בא לבחון מיזם בסביבה רוויה. על כלכליות המיזם מסוג זה נדבר בהרחבה בהמשך, כרגע נדגיש כי מדובר במבנה שונה של תוכנית עסקית לצד אסטרטגיית שיווק שונה.
בנוסף, עליונותם הטכנולוגית של המתחרים אשר באה לידי לביטוי בשעות פיתוח רבות, וביצירת אתר מושקע אשר ביכולתו לנתח את התנהלותם של הגולשים לצד הפונקציונאליות הנדרשת, תאלץ את היזם, "השחקן החדש", להשקיע משאבים פיננסים רבים מבעבר על מנת ליצר מערכת אשר תיתפס בקרב גולשי האינטרנט כאתר בולט במגרש השוואות המחירים. ומכאן, קיים ספק, אם במשתני הזמן אשר הביאו איתם מתחרים דומיננטיים חדשים, המיזם עדין כלכלי כשהיה.
דוגמא זו מעלה את השאלה, כיצד ביכולתו של היזם להבטיח כי היתרון שנוצר מעצם היותו ראשון ישמר ולאורך זמן, במילים אחרות, כיצד ניתן להבטיח כי מתחריו לא יישמו את מודל "הנמר שבשיח" ובכך יבטלו את יתרונו היחסי.
אכן מדובר באחת מהשאלות המרכזיות בניהול עסקים ובתורת קבלת ההחלטות עליה נדון בהרחבה בהמשך, בחלק "שמירה על היתרון היחסי שצברתם". בשלב זה אומר כי הדוגמא שהצגתי מופשטת, כלומר באה להציג את ממד הזמן בלבד. בנוסף, ממד המשתנים אותם צריך לקחת בחשבון, בבואנו לבחון את השמירה על יתרונכם היחסי הוא כה גדול עד שבהקשר זה, מהדוגמא, לא ניתן לענות על השאלה.
דוגמא נוספת לקבלת החלטות שגוייות בממד הזמן הוא מיזם מכוניות חשמליות. את אייזק ניוטון בוודאי כולכם מכירים, ומי שזיכרונו מתעתע בו אספר כי ניוטון היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי, אשר נחשב לאחד המדענים הגדולים בכל הזמנים. בין מחקריו נכללים תיאור כוח הכבידה, שלושת חוקי התנועה, המהווים את בסיס המכאניקה של ימינו. בנוסף ניוטון תרם תרומה משמעותית למתמטיקה בזכות תרומתו לפיתוח החשבון האינפיניטסימאלי.
על ניוטון בחרתי לספר בעיקר בעקבות המודל הנקרא "עריסתו של ניוטון", מדובר במתקן אשר בודאי כולכם מכירים. מתקן שמדגים שימור תנועה ואנרגיה הקרוי על שמו. המתקן בנוי מסדרה של מטוטלות כדוריות הסמוכות זו לזו. עריסתו של ניוטון מופצת כצעצוע המונח על שולחנם של מנהלים שעוצב והופץ לראשונה ב-1967.
אך לא לשם צעצוע הזכרתי את שמו של גדול הגאונים. עריסתו, היא מודל המוכיח את חוקי שימור האנרגיה ושימור התנועה במעגלים אין סופיים, קרי מדובר במעגלים אין סופיים. כידוע בעולמנו המודרני, סוגיות האנרגיה הנקייה, מציאת פתרונות חלופיים, הפחתת זיהום, שימוש באנרגית הרוח והשמש לצד חתימה על אמנות עולמיות בעניין הפחתת השימוש באנרגיה מזהמת תופסות את מקומם וכי חברות מסחריות רבות לצד ממשלים ומדינות משקיעות כסף ומשאבים למען עולם נקי יותר ולמען עתיד ילדנו.
וכפי שציינתי בראשית דבריי לעניין זה, אחד המיזמים אשר לבטח רובכם מכירים ומטרתו היא להפחית את זיהום האוויר - הוא מיזם המכוניות החשמליות.
טכנולוגית המכוניות החשמליות היא פשוטה, ותיקה ומוכחת. ברכב מותקן מנוע חשמלי גדול המקבל את אספקת החשמל ממצברים נטענים וכי יש לטעון את המצברים לפי תצרוכת החשמל של הרכב, ובהתאם להוראות היצרן. הטעינה מתבצעת בשיטת הזרם הישר, השונה משיטת הזרם החלופי AC המקובלת כיום, אך זו לא מהות העניין. למעשה מדובר באותה טכנולוגיה שמשמשת אותנו במכשירים חשמליים רבים ברוב תחומי החיים.
המכונית החשמלית הראשונה יוצרה כבר ב-1838. בתחילת המאה העשרים המכוניות החשמליות היוו את רוב כלי הרכב המונעים בעולם. אחד הגורמים המרכזיים להיעלמותו של כלי הרכב החשמלי הייתה ניצחונה של שיטת הזרם החילופי ברשת החשמל אשר החליפה את שיטת הזרם הישר, נזכיר כי שיטת הזרם הישר היא השיטה למילוי מצברים. כתוצאה מכך נאלצו בעלי מכוניות חשמליות לרכוש ממירי זרם יקרים, דבר שהפך את רכישת הרכב ואחזקתו ליקרה.
למעשה, עד לשנות ה-70, המכונית החשמלית כמעט נעלמה כליל ואת מקומה תפסו רכבי הדיזל והבנזין. למרות הנכתב, כלי הרכב חשמליים קיימים גם במגוון רחב של שימושים - החל ממלגזות שפועלות במחסנים, דרך מכוניות גולף, רכבות חשמליות בערים, מכוניות עירוניות ועוד.
אדגיש כי יצרניות הרכב השונות מעולם לא הפסיקו את יצור המכוניות החשמליות, אך זאת לא תפסה תאוצה וקולה נשמע כקול ענות חלושה.
במהלך העשור האחרון ובעקבות המודעות הגוברת והולכת לשלומו של כדור הארץ ייסד מר שי אגסי את חברת בטר פלייס (Better Place), חברה אשר מטרתה להקים תשתיות תפעול ותמיכה היקפיים עבור כלי רכב חשמליים בעולם ובכך לאפשר ליצרניות הרכב השונות להחזיר לפס היצור את הרכב החשמלי.
ראשיתו של המיזם הוקם בקליפורניה ומאז התרחבה החברה לאירופה, למזרח התיכון, לצפון אמריקה ולאף למזרח אסיה. החברה חרטה על דיגלה להוביל את השינוי העולמי ולהפעיל את הרשת הגדולה בעולם של המכוניות החשמליות.
הסבר: הביקורות לא איחרו לבוא. לצד העובדה כי מרחק הנסיעה של המכונית החשמלית מוגבל, ניכרת העובדה כי גם את החשמל אותה צורכת המכונית מיוצרת בתחנת כוח, ובמרבית המקרים אותה תחנת כוח אינה מופעלת מאנרגיה ירוקה כגון גרביטצית המים, טורבינות רוח, אנרגיה סולארית וכדו'.
בנוסף, שיטת החלפת הסוללות של חברת בטר פלייס אינה נהוגה בעולם ולא נתמכת על ידי יצרניות המכוניות מלבד יצרנית הרכבים רנו.
אם לא די בנאמר, שיווק המכוניות כרוך ברכישת חבילת שירות יקרה למתן שירותי טעינה והחלפת סוללות בפריסה נרחבת. פועל יוצא הוא בכך שמחיר הרכב, לרבות מחירי החבילות כלל אינם משקפים חיסכון בהוצאות הרכב לעומת רכבים המונעים במנועי בנזין או דיזל.
תשאלו בוודאי מה הפיתרון, בראשית דבריי אלו הזכרתי את גדול הפיזיקאים אייזיק ניוטון ואת עריסתו המדמה תנועה מעגלית כבסיס לשימור אנרגיה אין סופית בתנועה מעגלית, ואסביר.
הרעיון שעומד מאחורי מיזם זה הוא יצירת מודל עצמאי לחלוטין. כלומר הרכב טוען את עצמו ובאופן עצמאי לאורך כל שעות היום וללא כל קשר לעובדה אם הוא בתנועה או לא. נכון, לא לכך התכוון ניוטון ביצירת המשוואה האין סופית של התנועה המעגלית אך בהיקש פשוט ניתן לראות במודל, כיחידה עצמאית אשר מייצרת את האנרגיה הנדרשת לטובת מימושה העצמי וחוזר חלילה.
רבים מבינכם ירימו גבה וישאלו מה החידוש אותו הצגת, כי הרי אנרגיה סולארית קיימת כבר שנים, וכי כבר משנת 2007 חברה צרפתית בשם ונטורי החלה ביצור סידרתי של כלי רכב המונעים מאנרגיה סולארית וכי רכביהם מסוגלים לנסוע במהירות של עד 120 קמ"ש וטווח הנסיעה של עד 110 קילומטר. ובכך בדיוק החוסר המצריך התפתחות טכנולוגית אותה יש ליישם ובאופן הבא.
קולטי האנרגיה הסולארית עדין לא מספיק מתקדמים כך שעדיין לא ניתן ליצר מספיק אנרגיה לתנועת הרכב במהירויות גבוהות ולאורך זמן. בנוסף, תנועת הרכב לא מיושמת לאנרגיה מחודשת בדומה ל"מטוטלת ניוטון" ובכך מבוזבזת אנרגיה עתידית אשר יכלה לשמש את הרכב, או במילים אחרות אנרגיה מעגלית נעלמת.
את האנרגיה המעגלית ניתן היה לייצר ממספר מוקדים המיישמים תנועה כחלק מהתקדמות הרכב, כגון תנועת הגלגלים, חיכוך הצמיג בכביש הגורם לפליטת אנרגיה רבה כחלק בלתי נמנע במהלך הנסיעה, היא אנרגית החום, תנועת המנוע המוסבת דרך תיבת ההילוכים ובזויות שונות מוליכה עד לתנועת הגלגלים, הקטנה וביטול הזויות היוצרות השתחררות אנרגיה בלתי מנוצלת, ולסיום אגירת אנרגיה בכמות נכבדת כך שהרכב יוכל להתנועע ולאורך זמן גם במקומות אשר אינם ברוכים בשמש לאורך כל עונות השנה.
אדגיש כי מודל הטעינה של חברת בטר פלייס, בהחלט יכול להשתלב בנוף הכללי כגיבוי במקרי קיצון ולאבטחת התנועה המתמדת של הרכב.
דוגמא נוספת אשר בסופו של יום תשלים את אותה המשוואה בדמות אנרגיה מעגלית אין סופית היא מכונית האוויר אשר פותחה על ידי חברה צרפתית בשם MDI. מכונית שפועלת על אוויר דחוס. מכונית האוויר פועלת על-ידי אוויר דחוס שנטען על ידי משאבה חשמלית במשך כמספר שעות. הדגם שפותח מסוגל לנסוע במהירות של 110 קמ"ש לטווח של עד 150 ק"מ. טכנולוגיה זו היא דוגמא לשימוש במאגר אנרגיה נקי וידידותית לסביבה.
אם כך, מדוע לא לנצל את מומנט התנועה הסיבובית של הגלגלים ובכך להפעיל משאבה אשר טוענת את המכלים באנרגיה חדשה ובחינם, מדוע לא לשלב בין האנרגיה החשמלית אותה הזכרתי קודם, לבין השימוש במומנט התנועה, וביחד ליצור חלופה לאותם הדלקים המזהמים.
אין ספק כי השמירה על כדור הארץ הוא ערך עליון אשר בלעדיו זכות קיומנו מוטלת בספק. יפה כפליים העובדה כי