לנצח את הזמן

אם יש לכם משימות רבות – בעבודה או בחיים – ואילו אתם לא מספיקים מאומה וחשים מותשים, ספר זה הוא עבורכם!

 ודאי מוכרת לכם התחושה המתסכלת, שפעמים רבות אינכם מוצאים זמן לבצע את המשימות שלכם, ובעיקר לא מצליחים לקדם את מה שבאמת חשוב לכם.

בספר זה חושף תמיר ליפין, מומחה בניהול זמן, לראשונה את המודל הייחודי והמעשי שפיתח כדי לסייע לכמה שיותר אנשים להתנהל באופן אפקטיבי כדי שיספיקו את מה שחשוב להם - הן בעבודתם כשכירים, הן בעסק כעצמאים, ובכל תחומי החיים.

האם אתם רוצים להיות מאורגנים יותר בחיי היום-יום שלכם ובעבודתכם?

ספר זה יספק לכם כלים מגוונים, וכך תוכלו להתנהל בצורה מאורגנת, מסודרת וחכמה מדי יום. תשמחו לגלות שעד מהרה המשפט: "אין לי זמן" יהפוך להיסטוריה, ולפתע תמצאו זמן לכל מה שחשוב לכם.

בואו ללמוד לנהל את זמנכם בצורה המיטבית ולנצח את "שודדי הזמן"!

תמיר ליפין הוא מרצה, מנחה סדנאות ויועץ אישי בתחום ניהול זמן אפקטיבי.

הוא מפתח שיטת "ניהול זמן בחמישה שלבים אפקטיביים", להתנהלות חכמה בכל תחומי החיים, ובכך מוביל את לקוחותיו להגשמת מטרותיהם. בעברו מילא תמיר תפקידים בכירים בארגונים מובילים במשק, וכיום הוא מכהן כיו"ר באחת הקבוצות הישראליות של BNI – הארגון העסקי הגדול בעולם.

לתמיר תואר שני בלימודי ביטחון. הספר שלפנכם הוא ספרו הראשון בסדרה הגיע הזמן לשינוי.

המחבר אָרַז בספר זה את מיטב השיטות לניהול זמן ולהתנהלות אפקטיבית בחברות ובארגונים. הספר כתוב בצורה מזמינה ופשוטה ליישום ומלא בסיפורים, בהדגמות שימושיות ובתִרְגוּלים עבור הקורא.

עמית אופיר – מחבר רבי מכר בין-לאומיים, יועץ עסקי ומומחה לאפקטיביות.

נושאים קשורים: ספרי עיון, ניהול זמן, אפקטיביות, יעילות, דחיינות, שודדי זמן, הספק, יעדים, דדליין, הגשמה, מטרות, קידום, משימות

הקדמה

זמן הוא מה שאנו רוצים יותר מכל, אבל גם הדבר שבו אנו משתמשים באופן הכי גרוע

~ ויליאם פן

"אין לי זמן! אין לי זמן!"

חישבו כמה פעמים ביום אתם שומעים סביבכם מכל כיוון את המשפט המאוס הזה. כמה פעמים ביום, בשבוע, בחודש אתם בעצמכם משננים אותו?

"אין לי זמן לסיים את הפרויקט הזה"

"אין לי זמן לכתוב מסמך תכנית עבודה שנתית"

"אין לי זמן להכין את המצגת לישיבה"

"אין לי זמן לשחק עם הילדים שלי"

"אין לי זמן לבצע פעילות ספורטיבית"

"אין לי זמן לפתח את העסק"

"אין לי זמן לעצמי"

כמרצה וכמנחה סדנאות בתחום ניהול זמן, אני פוגש אנשים רבים כדי לסייע להם להתנהל טוב יותר בכל הקשור לזמן שלהם – תעדופים, תכנונים, עבודה נכונה עם יומן, התמודדות עם “שודדי זמן” ועוד.

האם אתם בעלי עסק עצמאים? אולי שכירים?

בין שכך או בין שכך, אין לי ספק שאתם נתקלים באתגרי ניהול זמן ללא הרף. כעצמאים אתם מתמודדים ודאי עם משימות רבות ומגוונות, ולמעשה הכול (או כמעט הכול) מונח על כתפיכם: שיווק, מכירות, הנהלת חשבונות, לוגיסטיקה, תפעול, רכישת ידע מקצועי... מתי מוצאים את הזמן לבצע כל דבר בלי לאבד את הראש?

כשכירים עליכם להתמודד עם מכלול משימות בלתי נגמר שהמנהל מטיל עליכם או מתוך יוזמה שלכם, ובכל פעם נראה שהמשימות רק הולכות ומתרבות, עד שאתם מוצאים עצמכם חושבים: "אני רק בן אדם אחד, מה המנהל שלי חושב לעצמו? הוא לא מבין שהוא צריך לשכור עוד עובדים?"

ונוסף לכל מה שציינתי כאן – כיצד אפשר למצוא זמן עבור חיינו הפרטיים? ביצוע פעילות ספורטיבית, קריאת ספרים, בילוי עם בן/בת הזוג שלנו, עם ילדינו, ועוד לא הזכרתי את הרצון להגשים את חלומותינו ואת המטרות הגדולות והחשובות בחיינו...

למי יש זמן לכל זה?

איך אפשר לנצח את הזמן?

הזמן האבוד

ראיונות שנערכו עם אנשים ששכבו על ערש דווי מעלים עובדה מעניינת: רובם ככולם מתחרטים בסוף הדרך על הדברים הקטנים והגדולים שתמיד רצו לעשות, אבל אף פעם "לא מצאו לכך את הזמן המתאים" – הזמן שלא בילו עם הקרובים להם, הזמן שלא השקיעו בעצמם, ההזדמנויות להתפתחות אישית או מקצועית שהוחמצו, ועוד ועוד...

עוד נמצא כי המתחרטים הגדולים ביותר הם אנשים חולים כבני שבעים שנה, שבמהלך חייהם הבטיחו להם או שהם הבטיחו לעצמם, שכשיגיע הרגע המיוחל של הפרישה מהעבודה, הם יוכלו לקצור את פרי עמלם ולהגשים כל מה שחלמו כשיהיו בפנסיה. כל חייהם הם דחו דברים כדי לבצעם "כשהזמן יגיע"... "כשיהיו בפנסיה"..., ופתאום הם מבינים שכבר לא תהיה להם ההזדמנות הזו, כפי שתמיד קיוו.

מראיונות אלו עולה עוד באופן ברור, כי רוב האנשים מתחרטים בעיקר על מה שלא עשו מאשר על מה שעשו. אם עשינו טעויות, אנחנו לומדים לסלוח לעצמנו, ובמקרה הטוב יותר אף להפיק מכך לקחים, אך אם לא עשינו משהו שרצינו מאוד לעשות, טעם ההזדמנות שהוחמצה נשאר בגופנו ובראשנו עד ליומנו האחרון.^[1]

הזמן הורג אותנו

יש כאלה שהורגים את הזמן, ויש כאלה שהזמן הורג אותם

~ אנונימי

אנחנו שרויים כל העת במרדף בלתי פוסק "במרדף אחר הזנב של עצמנו", אחר דברים שלא הספקנו, אחר החיים... בואו נסתכל על כמה דוגמאות ומספרים מהחיים ונבין לאילו נזקים המרדף הזה גורם לנו.

ממחקר שנערך בשנת 2016 עולה כי כ-15% מהתאונות הקטלניות נגרמו בשל מעבר באור אדום. אנחנו רוצים כל כך להספיק, לא לאחר ולא לבזבז, חלילה, שלושים שניות של המתנה ברמזור, עד שאנו בוחרים בצורה בלתי מודעת לסכן את חיינו ואת חיי הסובבים אותנו.

ובאותו עניין, ממצאים בסקר של עמותת "אור ירוק" מראים את העובדות הבאות: אחד מכל חמישה נהגים מודה כי חצה צומת באור אדום לפחות פעם אחת בשנה האחרונה; 96% מהנהגים ראו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה נהג אחר חוצה צומת באור אדום; 84% מהנשאלים מאמינים כי "הנהגים שמים לב לרמזור, אך מנסים בכל זאת לעבור באור ירוק לפני שהוא מתחלף לאדום וחושבים שיספיקו לעבור".^[2]

דוגמה נוספת מתייחסת לשעות העבודה שלנו. לפי נתוני ה-OECD (ארגון בינ"ל לשת"פ ולפיתוח כלכלי), משנת 2017, בישראל עובדים ארבע שעות מעל ממוצע המדינות בארגון (40.5 שעות בשבוע לעומת 36.8). בהתאם לניתוחו של ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר וסגן מנהל רפואי במחוז דן-פתח תקווה של שירותי בריאות כללית, עומס יתר בעבודה מתבטא תחילה בצורה של עצבנות, אימפולסיביות ועייפות, ועשוי לגרום למיחושים פיזיים שונים.

אנשים ש"טובעים" בעבודה ידאגו כל העת למה שהם צריכים לעשות, ירגישו שאינם מספיקים דבר ויחושו עייפות מרובה. אנשים שסובלים מעומס שכזה עשויים לסבול מכאבים שונים: החל בכאבי ראש, כאבי בטן, תחושה כללית לא טובה וחוסר תיאבון, עבור בדיכאון ובחרדה וכלה בשבץ, במחלת לב ובמשבר תפקודי.^[3]

ביפן אף קיים מונח בשם "קָארוֹשי", שמשמעותו מוות בשל עבודת יתר! מדובר במדינה בעלת גישה תרבותית נוקשה ביותר ביחס לעבודה, ולכן ממשלתה פועלת מזה מספר שנים בניסיון לבצע רפורמה בשוק העבודה.

מרבית מקרי המוות בשל עבודת יתר נגרמים למעשה בעקבות שבץ, התקף לב או התאבדות. מובן שלא ניתן להסיק באופן חד-משמעי כי העבודה היא זו שגרמה למוות, אולם עם זאת, אחד הגורמים להתקפי לב ולשבץ הוא לחץ נפשי, ובעיקר כזה הנובע מעומס עבודה – במקרה של היפנים. לפחות כך הם מאמינים.^[4]

כעת חלקכם בוודאי קופצים ואומרים: "רגע, אבל אצלי נהוג לעבוד עשר שעות ביום או יותר, מה אני יכול לעשות?" אני מסכים שיש חברות שנהוג לעבוד בהן יותר שעות מהממוצע, בין שמדובר בדרישה רשמית או בציפייה בלתי רשמית, ובעיקר אם מדובר בחברות סטארט-אפ או היי-טק.

^[1]      יובל, אברמוביץ' (2017). ההזדמנות. הוצאת "הרשימה".

^[2]      משה, נוסבאום (7.8.2016). לא עוצרים באדום. אתר Mako

^[3]      ענת, שלו (10.4.2017). עבדים הננו. אתם עובדים יותר מדי וזה  הורג אתכם. אתר וואלה

^[4]      מעיין, גוטנמכר (4.1.2017). האם אפשר למות מעבודת יתר? אתר Mako