רומן לילדים.
שתי ילדות בנות 9 מגיעות לקיטנת קיץ, למעט התסרוקת, הילדות דומות כמו 2 טיפות מים. עד מהרה מתברר שהן תאומות ושהוריהם התגרשו והפרידו ביניהן. השתיים מחליטות לפעול, הן מתחלפות וחוזרות לבתים – אבל אז, הכל מתחיל להסתבך.
בספר זה, נלחם קסטנר על זכויותיהם של הילדים ובין היתר זכותם של ילדים וילדות לשמוע מהוריהם את האמת.
אִגֶּרֶת לַקּוֹרְאִים וְלַקּוֹרְאוֹת (וְגַם לַהוֹרִים),
כְּמוֹ רַבִּים מִכֶּם, קָרָאתִי בְּיַלְדוּתִי אֶת סְפָרָיו הַנִּפְלָאִים שֶׁל הַסּוֹפֵר הַגֶּרְמָנִי אֶרִיךְ קֶסְטְנֶר. אָהַבְתִּי אָז, וַאֲנִי אוֹהֵב גַּם הַיּוֹם, אֶת גִּבּוֹרָיו הַקְּטַנִּים וְאֶת גִּבּוֹרוֹתָיו הַקְּטַנּוֹת, אֶת הַשָּׂפָה הַמְּיֻחֶדֶת כָּל כָּךְ שֶׁל סְפָרָיו. עַכְשָׁו, מִשֶּׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לְתַרְגּוּם חָדָשׁ, אוּלַי תֹּאמְרוּ: "אֲבָל יֵשׁ תַּרְגּוּם לְעִבְרִית, לָמָּה צָרִיךְ עוֹד אֶחָד?" רֵאשִׁית, תַּרְגּוּם מִטִּבְעוֹ מִתְיַשֵּׁן. הָעִבְרִית הַמִּשְׁתַּנָה מְבַקֶּשֶׁת תַּרְגּוּם חָדָשׁ. שֵׁנִית, בַּתַּרְגּוּמִים שֶׁיָּצְאוּ עַד כֹּה הָיָה גַּם עִבּוּד לִכְתִיבָתוֹ שֶׁל הַסּוֹפֵר: שְׁמוֹת מְקוֹמוֹת וּשְׁמוֹת אֲנָשִׁים שֻׁנּוּ, קְטָעִים הֻשְׁמְטוּ וַאֲחֵרִים הֻעַתְקוּ לְיִשְׂרָאֵל, לַמְרוֹת שֶׁהָעֲלִילָה מִתְרַחֶשֶׁת בְּגֶרְמַנְיָה וּבְאוֹסְטְרִיָּה. חֲזִיר לֹא הֻזְכַּר מִטַּעֲמֵי כַּשְׁרוּת אוּלַי, וְכָךְ גַּם לֹא תְּפִלּוֹת נוֹצְרִיּוֹת. בְּאֶחָד מִסִּפְרֵי קֶסְטְנֶר ("הַחֲזִיר הוֹלֵךְ לַסַּפָּר") הָפַךְ הַחֲזִיר לְתַיִשׁ. בְּתַרְגּוּם הַסֵּפֶר "שְׁלוֹשִׁים וַחֲמִשָׁה בְּמַאי" הָפַך הַמְּשוֹרֵר וְהַמַּחֲזַאי הַגֶּרְמָנִי גֵּתֶה לְבִּיַאלִיק וְ"הַשִׁיר עַל הַפַּעֲמוֹן" שֶׁל שִׁילֶר הָפַךְ לִהְיוֹת "אַהֲבַת צִיּוֹן" שֶׁל אַבְרָהָם מַאפּוּ. הָעִיר מִינְכֶן שֶׁבְּגֶרְמַנְיָה הָפְכָה לִהְיוֹת צִירִיךְ שֶׁבִּשְׁוַיְץ וּשְׁמוֹת גִּבּוֹרִים הָפְכוּ לִהְיוֹת שֵׁמוֹת יִשְׂרְאֵלִיִּים כְּשֵׁרִים.
וְכָל זֹאת לָמָּה?
בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה הָפְכָה גֶּרְמַנְיָה, שֶׁבָּהּ נִכְתַּב הַסֵּפֶר, לִהְיוֹת אוֹיַבְתּוֹ הַגְּדוֹלָה וְהָאַכְזָרִית שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי. הַנָּאצִים, שֶׁשָּׁלְטוּ בְּגֶרְמַנְיָה וּבְאֵירוֹפַָּה, שָׂרְפוּ אֶת סְפָרָיו שֶׁל קֶסְטְנֶר וְרָצְחוּ מִילְיוֹנֵי בְּנֵי אָדָם וּבָהֶם שִׁשָּׁה מִילְיוֹנֵי יְהוּדִים. רַבִּים מִנִּצּוֹלֵי גֶּרְמַנְיָה הַנָּאצִית שֶׁהִצְלִיחוּ לִבְרֹחַ בָּאוּ לִחְיוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁיָּצְאוּ הַתַּרְגּוּמִים הָרִאשׁוֹנִים, הָיוּ בָּאָרֶץ מִי שֶׁלֹּא רָצוּ לִשְׁמֹעַ עוֹד אֶת הַשֵּׁם גֶּרְמַנְיָה וְאֶת הַשָּׂפָה הַגֶּרְמָנִית. הָיְתָה גַּם רְתִיעָה מִן הַמִּנְהָגִים הָאֲחֵרִים וְהַדָּת הָאַַחֶרֶת שֶׁל גִּבּוֹרֵי הַסִּפּוּרִים.
הַיּוֹם, עַשְׂרוֹת שָׁנִים אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַצִּיג בִּפְנֵיכֶם אֶת הַסֵּפֶר כְּפִי שֶׁכָּתַב אוֹתוֹ הַסּוֹפֵר. הֲרֵי כָּךְ לוֹמְדִים לְהַכִּיר אֶת הָעוֹלָם וְגַם אֶת עוֹלַם הַדִּמְיוֹן שֶׁל הַסּוֹפֵר, עַל חָכְמָתוֹ וְהִתְחַכְּמֻיּוֹתָיו, עַל הַנּוֹפִים וְהַמִּנְהָגִים, עַל הַזְּמַן וְהַמְּקוֹמוֹת הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבָּהֶם חָיוּ הַגִּבּוֹרִים וְעַל (רֹב) שְׁמוֹתֵיהֶם.
כֵּן, בְּעִנְיַן הַשֵּׁמוֹת רָצִיתִי לוֹמַר לָכֶם מַשֶׁהוּ. אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר בְּעִבְרִית, "אוֹרָה הַכְּפוּלָה" אִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת, אֲפִלוּ עִם בּוּלְדוֹזֶר. כָּךְ הִכִּיר אוֹתוֹ הַקּוֹרֵא בָּאָרֶץ מֵאָז יָצָא הַסֵּפֶר לָרִאשׁוֹנָה בְּעִבְרִית בִּשְׁנַת 1950. אִם נִקְרָא לַסֵּפֶר 'לוֹטְכֶן הַכְּפוּלָה', כְּפִי שֶׁהוּא נִקְרָא בְּגֶרְמָנִית, אַף אֶחָד לֹא יֵדַע בְּמָה מְדֻבָּר. לָכֵן גַּם בַּתַּרְגוּם הַזֶּה, אוֹרָה תִּשָּׁאֵר אוֹרָה, כְּפִי שֶׁהִכַּרְתֶּם אוֹתָהּ אִם קְרָאתֶם אֶת הַסֵּפֶר, וְלֹא לוֹטֶה אוֹ לוֹטְכֶן, כְּפִי שֶׁהִיא נִקְרֵאת בְּחִבָּה בְּגֶרְמָנִית. לִי תִּשָׁאֵר לִי, וְלֹא תָּשוּב לִהְיוֹת לוּאִיזֶה (אוּלַי לִפְעָמִים נִקְרָא לָהּ לִיזְל, כְּפִי שֶׁהִיא נִקְרֵאת בְּחִבָּה בַּמָּקוֹר) וְאֶת שְׁאַר הַשֵּׁמוֹת הַחֲדָשִׁים וְהַיְּשָׁנִים תִּרְאוּ וְתִקְרְאוּ כְּבָר בַּסֵּפֶר שֶׁלִּפְנֵיכֶם.
אִם קְרָאתֶם בֶּעָבָר אֶת הַסֵּפֶר בְּעִבְרִית, אוּלַי תֻּפְתְּעוּ פֹּה וְשָׁם, כִּי לֹא כָּל מָה שֶׁהִכַּרְנוּ נִכְתַּב בַּמָּקוֹר, וְלֹא כָּל מָה שֶּׁנִכְתַּב בַּמָּקוֹר הוֹפִיעַ בְּעִבְרִית. אוּלַי תִּשְׂמְחוּ לְגַלּוֹת דְּבָרִים שֶׁלֹא הִכַּרְתֶּם. אוּלַי תִּצְטַעֲרוּ עַל דְּבָרִים שֶׁאֲהַבְתֶּם לִקְרֹא וְנֶחְרְתוּ בְּזִכְרוֹנְכֶם, אַךְ הַסּוֹפֵר לֹא כָּתַב אוֹתָם.
כָּל מָה שֶׁעָשׂוּ הַמְּתַרְגְּמִים וְהָעוֹרְכִים הַקּוֹדְמִים הָיָה מִתּוֹךְ אָהֲבָה לַקּוֹרֵא. מֵהֶם לָמַדְתִּי לֶאֱהֹב אֶת קֶסְטְנֶר וּבְתַרְגּוּמֵיהֶם נֶעֱזַרְתִּי.
הַתַּרְגּוּם שֶׁלִּפְנֵיכֶם נֶאֱמָן בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה לַסּוֹפֵר, לְאֵרִיךְ קֶסְטְנֶר. הַכֹּל נַעֲשָׂה בְּנִסָּיוֹן לִשְׁמֹר עַל רוּחַ הַסִּפּוּר, אֲוִירַת הַמָּקוֹם, הַזְּמַן שֶׁבּוֹ נִכְתַּב וְכַוָּנַת הַמְּסַפֵּר.
קְרִיאָה מְהַנָּה,
הַמְּתַרְגֵּם