איך נראה יומו של ילד שהחדר שלו בבית הוא ממ"ד?
אלעד אוהב לשחק, ליצור ולבלות עם חברים בחדר המיוחד שלו, אבל הממ"ד הוא לא רק מקום למשחקים – הוא גם מרחב שמספק ביטחון ורוגע כשנשמעת אזעקה.
זהו סיפור על ביטחון, משפחה, חברות ושגרה מתוקה במציאות יום־יומית מורכבת, שבה הממ"ד הוא גם מרחב מוגן וגם מקום של יצירה, משחק וחוויה.
ציפי כהן, גננת בגמלאות, עם ותק של יותר מחצי יובל במסגרות לילדים בגיל הרך, שאיתם אהבה לעבוד, מבקשת להאיר את הצד החיובי של הממ"ד, שלרוב מיוחס על ידינו למצבי חירום.
זֶה סִפּוּר עַל יֶלֶד וּשְׁמוֹ אֶלְעָד,
שֶׁחַדְרוֹ בַּבַּיִת הָיָה הַמָּמָ"ד.
בַּבֹּקֶר הִתְעוֹרֵר וְיָצָא אֶל הַגַּן,
וּבַחֶדֶר הִשְׁאִיר הַרְבֵּה בָּלָגָן:
פִּיגָ'מָה, גַּרְבַּיִם,
חֻלְצָה, מִכְנָסַיִם
וְחַיּוֹת רַכּוֹת מִבַּד –
שֶׁבָּהֶן אָהַב לְשַׂחֵק בַּמָּמָ"ד.
בְּחַלּוֹן הַמָּמָ"ד הָיָה תְּרִיס מְיֻחָד,
שֶׁנִּגְרָר עַל גַּלְגַּלִּים מִצַּד לְצַד,