“בבוקר הרופא המטפל הגיע ופנה לאסנת ואבנר ואמר שיש להם ילדה מתוקה. אבנר חייך ואמר כנגד שהיא באמת ילדה נחמדה, טובה ומקסימה, אך כאן הרופא הבהיר שסמדר חלתה בסוכרת נעורים, דבר שילווה אותה לאורך כל חייה כי אין למחלה זו ריפוי אך בהחלט ניתן לקיים שגרת חיים רגילים“.
סמדר חלתה בסוכרת נעורים כשהייתה בת שש, מכאן נגזר שם הספר ילדה מתוקה. הספר סוקר את התפתחותה ואת תפקודה לאורך כל שלבי חייה, בילדותה, בצעירותה ובבגרותה, בדומה לכל חבריה, בצורה עצמאית לחלוטין ללא כל מגבלות: פעילות בצופים, התנדבות לשירות הצבאי המלא, לימודים באוניברסיטה, הקמת משפחה והשתלבות בתפקידים בכירים במערכת הבנקאות.
דרך עיניה של סמדר אנו נחשפים ליכולת האנושית להתעלות מעל הקשיים ולגלות את היופי ואת העוצמה שבחיים, למרות מחלתה ובתמיכת הוריה.
הספר משמש מודל עבור חולי סוכרת, ולא רק, וממחיש את העובדה שלמרות החששות אפשר לקיים חיים רגילים ללא מגבלות גם עם סוכרת.
מאיר שנרך הוא בעל תואר שלישי במדעי הניהול, שעסק בניהול בפועל, בסיוע ניהולי למפעלים ובמתן הרצאות. אשתו והוא גידלו ילדה חולת סוכרת, תמכו בה, ליוו אותה והיו מעורבים בהתפתחותה לאורך שנים רבות.
ההתחלה
סמדר היא בתם הבכורה של אסנת ואבנר. יחד עם יובל ואייל, אחיה הקטנים, הם גרו בדירת שלושה חדרים בחיפה. אסנת התמקדה בניהול הבית ובטיפול בילדים, ואילו אבנר עבד כמהנדס במפעל עתיר ידע ושקד על לימודיו לתואר שני בטכניון.
הם היו משפחה מאושרת בתחילת דרכה. אבנר אומנם נעדר לשעות ארוכות מהבית בשל עיסוקיו אך הקפיד בערבים וכמובן בסופי שבוע להיות קרוב לילדים כדי להעניק להם את אהבתו הרבה וגם כדי שלא תחסר להם דמות אב. אבנר שירת במילואים ביחידה מובחרת ושהה בבסיס בדרום סיני, בקרבת שארם א־שייח'. בשנות השמונים שארם היה אזור שומם ונטוש, אך הייתה בו רצועת חוף מדהימה ונוף מדברי טבעי ומקסים שהוא נהנה לפקוד מעת לעת גם במסגרת פעילותו הצבאית.
באותה תקופה לא היו טלפונים ניידים, ואבנר הקפיד להתקשר הביתה לפחות פעמיים ביום מחדר הפיקוד כדי להתעדכן עם אסנת לגבי כל מה שקורה, וכמובן כדי לשוחח קצרות עם הילדים. באחת מתקופות המילואים האלו, ביום הרביעי לשירותו בבסיס, אסנת עדכנה אותו שסמדר חשה ברע, אושפזה בבית החולים ונבדקת לאבחון הגורמים למצבה. מהצוות הרפואי אסנת הבינה שסמדר נמצאת במצב בעייתי, ושהם מצפים לתוצאות הבדיקות והאבחונים. אסנת, שהכירה את מאפייני השירות של אבנר, ביקשה ממנו לבדוק אם יוכל להשתחרר ולהגיע לבית החולים, בקשה שמבחינת אבנר הייתה ברורה לחלוטין. הקשיים והאתגרים שבהם עמד בשירותו הצבאי, התגמדו ביחס לדאגה ולחרדה הרבה שתקפה אותו באותם רגעים, והיה לו ברור שעליו להגיע לבית החולים בהקדם.
מבחינה לוגיסטית הדבר היה מורכב למדי, וזאת בגלל הריחוק של הבסיס הצבאי והיכולת המוגבלת להתניד צפונה. מפקד הבסיס, ששמע את תיאור המצב, הורה לאבנר לארגן את דבריו והבטיח לנסות ולבדוק דרכי הגעה מהירים צפונה. במרחק לא רב מהבסיס שבו שירת אבנר, היה בסיס של חיל האוויר ומעת לעת נחתו בו מסוקים שהעבירו חיילים אך בעיקר ציוד והספקה. במפקדת הבסיס בדקו אפשרות שאבנר יגיע עם מסוק לשדה התעופה ברפידים שבסיני, אשר ממנו יוצאות מעת לעת טיסות לשדה התעופה בלוד. לאחר המתנה מתוחה של כחצי שעה הגיעה תשובה שמסוק עומד להמריא מהבסיס לרפידים, ויש אפשרות לצרף את אבנר לטיסה. הוא הוקפץ לבסיס חיל האוויר ועלה למסוק בלב מלא בחששות.
במהלך הטיסה נחשף אבנר לצוות מדהים שהתעניין במצב שאליו נקלע, והוא, בבדיחות הדעת האופיינית לו, שאל אם יוכלו להקפיץ אותו למנחת של בית הספר הטכני של חיל האוויר שנמצא בקרבת חיפה. הצוות עדכן אותו שבירר עם הבסיס אם מתוכננת טיסה קרובה ללוד. הם הודיעו שנמצא איתם איש מילואים שצריך להגיע בדחיפות לצפון ועדכנו את המועד המתוכנן של הגעת המסוק לשדה התעופה. מהפיקוח בשדה הודיעו להם שיעכבו את הטיסה כרבע שעה עד להגעת המסוק ואיסוף איש המילואים.
ידיעה זו גרמה לאבנר שמחה רבה – היה לו ברור שהבעיה הסבוכה מאוד להגיע לחיפה, נפתרה למעשה. הוא הוקסם מצוות המסוק ומכל מה שאנשי חיל האוויר עשו למענו ונזכר באמרתו של מפקד חיל האוויר לשעבר, עזר וייצמן: "הטובים לטייס והטובות לטייסים". לפחות עם חלקו הראשון של המשפט הוא הסכים לחלוטין.
שנים מאוחר יותר, באחת מהרצאותיו, בהקשר מסוים לחומר הנלמד, סיפר אבנר בקצרה על מה שעבר עליו באותו יום וחילק שבחים למערך חיל האוויר ולצוותיו. להפתעתו אחד הסטודנטים קם וסיפר שהוא היה באותה הטיסה וזוכר היטב שהודיעו על עיכוב קל והמתנה להגעתו של נוסע נוסף, ושעד היום הוא היה משוכנע שמדובר בבעל תפקיד בכיר והופתע לשמוע שזה היה רק איש מילואים שגרתי.
במהלך הטיסה אבנר שקע במחשבות וחש חוסר אונים מוחלט עקב אי־יכולתו לתרום ולעזור. סמדר הייתה בסך הכול ילדה בת שש השוכבת בבית החולים במצב שאינו ברור לו, ובמקרים כאלו חוסר מידע ואי־ודאות מגבירים את המתח והחרדה. לאורך שנות פעילותו הצבאית, שלוּותה במבצעים לא פשוטים וגררה מעת לעת התנתקות מהבית גם ללא כל קשר טלפוני, הוא נזכר בתחושת הדאגה שחש כשמסרו לו מהבית שהיו להם, בגלל אי־הידיעה על מה שעובר עליו, חששות גדולים לשלומו, כשלמעשה הוא ידע שהכול בסדר, ולא היה מודע לכך שבבית דואגים. כשחשב על כך בטיסה, הבין את אותה ההרגשה שכאשר אתה רחוק מהאירועים, אינך יכול להשפיע ואפילו נבצר ממך לדעת את אשר קורה בפועל.
ההיגיון אמר לו שאם סמדר נמצאת בבית החולים, אזי ניתן לה הטיפול הטוב והנדרש, ובעצם עליו להירגע ולהיאזר בסבלנות ובאיפוק עד שיגיע לבית החולים. אך ההיגיון משתנה בהתאם לנסיבות, ובמקרה זה היה לו ברור שעליו להשתדל ולהגיע לסמדר בהקדם האפשרי.
אסנת קיבלה אותו בחיבוק חזק ואמרה שהיא מאוד שמחה, ואף על פי שהיא יודעת שהיה לו קשה להגיע מהר, היא הובילה אותו למיטתה של סמדר. אבנר ניגש לחדר בחרדה מסוימת ומצא את בתו חיוורת ומחוברת לעירוי כשהיא ראתה אותו, הציף חיוך את פניה, והיא הושיטה לו יד. באותו הרגע כל מתח הדרך התפוגג לחלוטין והוא נרגע מאחר שהרגיש שלכאורה המצב חזר לשליטתו. למעמד זה הוא ייחל לאורך כל השעות הארוכות מהבסיס עד לבית החולים.
בבוקר הרופא המטפל הגיע, הציג את עצמו כד"ר רבינא ופנה לאסנת ולאבנר ואמר להם שיש להם ילדה מתוקה. אבנר חייך ואמר לו שהיא באמת ילדה נחמדה, טובה ומקסימה אך כאן הרופא הבהיר שסמדר חלתה בסוכרת נעורים, דבר שילווה אותה לאורך כל חייה. הוא הבהיר להורים שלסוכרת אין ריפוי.
ד"ר רבינא ניסה להסביר וציין שזו ילדה מתוקה שבגופה רמת סוכר גבוהה, והגוף לא יכול להתאזן בטבעיות מאחר שהלבלב שלה אינו מתפקד כנדרש. הרופא, שראה ששני ההורים די המומים, אמר להם שבמהלך היום ייפגשו איתם האחות, התזונאית והעובדת הסוציאלית, והן יסבירו מה מצפה להם ואת דרכי ההתנהלות בהמשך.
הפגישה עם האחות הייתה נעימה. האחות הייתה מתחשבת אך ממוקדת ועניינית. היא תיארה את המצב ובין השאר הבהירה שלאחר צאתה מבית החולים סמדר תיאלץ לקבל זריקת אינסולין פעם ביום, בבוקר, ותהיה מוגבלת במאכלים, דבר שתבהיר ביתר פירוט התזונאית.
על מחלת הסוכרת שמעו אסנת ואבנר, אך לא היה להם כל קשר ישיר או עקיף עמה. המחשבות החלו להתרוצץ בכיוונים שונים ובצורה בלתי־מרוסנת לחלוטין. לאחר שסמדר נרדמה, הם ניגשו לקפטריה, הזמינו טוסטים וקפה והביטו זה בזו בשתיקה במבטים אטומים ומודאגים.
אבנר הפר את הדממה והתמקד בתחילתה בצורך של סמדר לקבל כל יום זריקה באופן שוטף וקבוע. הוא תהה איך ילדה בת שש תתמודד עם אירוע כה קשה, מורכב ובעייתי. אסנת מייד הבהירה שהיא לא תהיה מסוגלת להזריק לסמדר, ואבנר הבין שרק הוא ייאלץ לטפל בבעיה אף על פי שלא היה לו כל ניסיון רפואי בנושא.
החששות היו כבדים מאוד בנוגע להיענותה של סמדר לזריקות ולהתנהלותה בנוגע למגבלות התזונתיות הרבות ובעיקר, כמובן, למגבלת המתוקים, והרי זה מה שילדים אוהבים. כיצד היא תנהג במהלך השנים באירועים עם חברים שבהם יוגשו עוגות ודברים מתוקים אחרים? הרי היא רק ילדה קטנה, ולא ברור עד כמה היא תצליח להבין ולהטמיע את המצב. לשניהם היה ברור שהתנהלות לא נכונה יכולה להזיק לה מאוד ואף לסכן אותה.
כמו כן, בשיחתם העלו אסנת ואבנר חששות בנוגע לאירועי שנות ההתבגרות של סמדר – מסעות בבית הספר, שירות צבאי שאולי לא תוכל לעשותככל הנראה היא תקבל פטור משירות צבאי, וזה ישפיע עליה ויהיה מגבלה שהיא לא רוצה לחוות, היכרות עם בן זוג שייתכן שיירתע כשישמע על אודות מחלתה, נישואין, הולדת ילדים, החשש שגם מי מהם יחלה במחלה, ובעיקר – בשנים הראשונות – התלות שלה בשניהם. היה ברור לשניהם שיהיה עליהם ללמוד הרבה על מאפייני המחלה ועל דרכי ההתמודדות איתה וחשבו שייתכן שיהיה צורך לתת לסמדר ליווי פסיכולוגי ומעקב רפואי כדי להקל את התנהלותה.
כשחזרו לחדרה, האחות מסרה להם שד"ר רבינא מעוניין שיגיעו למשרדו לשיחה, דבר שמאוד הדאיג אותם, כי הם העריכו שהוא רוצה להסביר להם על הסיבוכים והבעיות הקיימות או הצפויות. הפגישה הייתה נינוחה מאוד, ושניהם יצאו ממנה מודאגים פחות ממה שהיו כששוחחו בקפטריה. הרופא פתח בהצהרה שכאשר תמונת המצב תתבהר להם, לסמדר צפוי עתיד חיובי, ותפקוד קל ופשוט יחסית אם יישמרו מספר כללים ועקרונות. אבנר ואסנת היו משוכנעים שהרופא עומד לנהל איתם שיחה פסיכולוגית להקלת תחושת המשבר, כי הרי תמונת המצב אינה פשוטה כלל ועיקר. הרופא הדגיש שכול בוקר יהיה על סמדר לעשות שתי פעולות קצרות – למדוד את רמת הסוכר בדם ולהזריק אינסולין בכמות המתאימה לתוצאת הבדיקה. בשאר שעות היום היא תתנהג ככל אחת מחברותיה וחבריה.
לפני מסיבה היא תגדיל את כמות האינסולין כדי שתוכל ליהנות מעוגה טעימה ולא תהיה שונה משאר חבריה. לפני טיולים הדורשים מאמץ מסוים, כמות האינסולין בבוקר תופחת בגלל מאמץ ההליכה. הרופא הוסיף שבעצם מומלץ גם לאנשים שאינם חולים בסוכרת, לצמצם אכילה של דברי מתיקה.
לאחר יומיים שנראו ארוכים כנצח, התאוששה סמדר. ההורים הבינו מהרופא שהצליחו לאזן אותה, ודרושים עוד כמה ימים של מעקב. אם האיזון יישמר, סמדר תוכל להשתחרר ולחזור הביתה.
בבית החולים אבנר קיבל הדרכה בהזרקות וכן הנחיות ברורות בנוגע לכמות האינסולין שיש להזריק לסמדר כל בוקר. הוא למד איך לבדוק את רמת הסוכר בדם. אובייקט ההזרקה בשלב ההדרכה היה תפוז שנדקר מספר רב של פעמים. סמדר התבוננה בעניין רב בתרגולי ההזרקה וביקשה לתרגל זאת בעצמה על תפוז אחר.
סיפרו לאסנת ואבנר על ילדים שבגיל מסוים מזריקים לעצמם ואפילו בודקים לעצמם את הדם. הם התקשו לדמיין שסמדר הקטנה תעשה זאת לבדה ביום מן הימים.
כשחזרו הביתה, שגרת הבוקר שלהם השתנתה. אבנר רכש מכשיר לבדיקת רמת הסוכר בדם, קיבל כמות גדולה של מזרקים חד־פעמיים וכמובן בקבוקי אינסולין משני סוגים, לטווח הקצר ולטווח הארוך. בכל בוקר הקפיד לשאוב את הכמויות הנדרשות והזריק לסמדר. אסנת לא הייתה מסוגלת לעמוד בקרבתם ולהתבונן והתרכזה בהכנת הארוחה.
מהיום הראשון לשהותם בבית, סמדר, בצורה מפתיעה למדי, קיבלה ללא כל בעיות והתנגדויות את הדקירות של בדיקות הדם ואת ההזרקות. לאחר מספר שבועות סמדר ביקשה לנסות ולבצע את הנדרש לבדה בליווי ובמעקב צמוד של אבנר. אסנת ואבנר נדהמו לראות כיצד סמדר הקטנה, בתוך פרק זמן קצר, החלה לבצע את הבדיקות וההזרקות בעצמה. אבנר עמד לצידה ונתן לה הנחיות בנוגע לכמויות האינסולין שעליה לקחת בשגרה. ביחד קבעו שינויים לפי מה שצפוי לסמדר במהלך היום.
לפני שמלאו לה שבע שנים היא תפקדה באופן עצמאי לחלוטין ללא כל ליווי ופיקוח של אבנר שבמרבית המקרים יצא בבוקר לעבודתו לפני שסמדר טיפלה בעצמה. מהרגע הראשון לא הסתירה סמדר את מחלתה מחבריה והקפידה להצהיר שלא תאפשר שיהיו לה מגבלות בעתיד. בכוונתה לתפקד כמו כל אחד כרגיל.
במשך מספר שנים, אחת לחודש, נפגשה סמדר עם ד"ר רבינא במרפאתו הפרטית למעקב, לשיחות, לשאלות ולהנחיות שלו לגבי המשך פעולותיה. הוא הביע בפני ההורים את שביעות רצונו מתפקודה ומהבנתה את המצב וטען שמניסיונו עם חולי סוכרת רבים, הוא יודע שסמדר תוכל להתגבר על כל המכשולים ולמעשה תדע לנהל לעצמה שגרת חיים רגילה ונורמלית לחלוטין. לשמחת ליבם של הוריה, במבחן הזמן ניכר שד"ר רבינא צדק. ברבות השנים סמדר התפתחה והתבגרה ולא אפשרה למחלתה לנהל את חייה.
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
