כְּמוֹ עָנָן נָמוֹג
כְּמוֹ עָנָן נָמוֹג,
הַסּוֹף שֶׁל חַיַּי.
בְּמוֹחִי שָׁרוּי הָאֵינְסוֹף,
קַו דִּמְיוֹנִי מְחַבֵּר בֵּינֵיהֶם,
צְבָעִים שׁוֹנִים מְעַטְּרִים אוֹתוֹ:
אָדֹם שֶׁל עָצְמָה,
וָרֹד שֶׁל תִּקְוָה,
כָּחֹל שֶׁל יֹפִי,
סָגֹל שֶׁל גִּנְדּוּר,
יָרֹק שֶׁל שַׁלְוָה,
צָהֹב שֶׁל אוֹר.
יָדִי הַקְּטַנָּה
אוֹחֶזֶת בִּידֵי אָבִי
עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה שֶׁהֱבִיאַתְנוּ אַרְצָה.
הָעֲרָפֶל עָטַף אֶת הָעוֹלָם,
יוֹם סַגְרִיר, עֲנָנִים כְּבֵדִים, וּבַמֶּרְחָק קַו עָגֹל שָׁחֹר.
אַבָּא, מָתַי נַעֲבֹר אֶת הַקַּו הֶעָגֹל הָרָחוֹק?
וְאַבָּא עוֹנֶה לִי: זֶהוּ קַו הָאֹפֶק, זֶהוּ הָאֵינְסוֹף,
כְּכָל שֶׁתִּתְקָרְבִי הוּא יִתְרַחֵק.
וּבְזִכְרוֹנִי נֶחְרַת - לִשְׁאֹף רָחוֹק כְּדֵי לְהַגִּיעַ קָרוֹב,
וְהֶחָלָל בֵּינֵיהֶם הוּא אֵינְסוֹפִי.