השבעה באוקטובר

הטראומה וההלם מזוועות שבעה באוקטובר מצאו מרחב ביטוי בכתיבה ובציור כדי לספר על הימים הקשים והכואבים מאז תחילת המלחמה ולנסות לעבד את התחושות.  

אנתולוגיה זו היא יוזמה התנדבותית מצד העוסקים במלאכה, והיא מכילה סיפורים, שירים ואיורים נבחרים פרי עטם של יוצרים ויוצרות, המבטאים בה את המילים שנעתקו מפיהם בעקבות מתקפת הטרור האכזרית והמלחמה שבאה בעקבותיה.

הרווחים ממכירת הספר ייתרמו לנפגעי השבעה באוקטובר.

אני הראש הכרות שאתם לא מכירים / רוני סומק

הַשֵּׂעָר שֶׁלִּי בְּלוֹנְדִּינִי יוֹתֵר מֵהַחוֹל עָלָיו הוּא

מִתְגַּלְגֵּל.

עַל שְׂפָתַי מִצְטוֹפְפוֹת מִלִּים

חַדּוֹת כְּסַכִּין

שֶׁפָּגְשָׁה אֶת גְּרוֹנִי.

אַתֶּם הַמִּתְהַפְּנְטִים מֵעֵינַי, הָנִיחוּ זִ'יטוֹן

עַל גַּלְגַּל הַמַּזָּלוֹת

הַמִּסְתַּחְרֵר מִתַּחַת לַגַּבּוֹת.

אַל תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁמִי וְדַמְיְנוּ אֶת יָדַי

מְחַבְּקוֹת אֶת הַגּוּף שֶׁהָיָה כָּל כָּךְ יָפֶה

מִתַּחַת לְצַוָּארִי

וּמֻשְׁלָךְ עַכְשָׁו עַל בּוּשַׁת הָאֲדָמָה

כְּאִלּוּ הָיָה לֹא יוֹתֵר מִקְּלִפַּת בָּנָנָה.

הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, כָּתַב הַמְּשׁוֹרֵר,

וַאֲנִי בְּקֹשִי דֻּגְמָנִית שֶׁל חֹשֶךְ.

לֹא יוֹתֵר.

(מתוך אש. זמורה-מוציאים לאור)

הוא שהיה / מיכל סנונית

הָיְתָה אִשָּׁה וְהָיָה אִישׁ וְהָיוּ יְלָדִים

הָיָה צְחוֹק הָיָה בֶּכִי הָיוּ חַיִּים

וְהַשִּׁטָּה פָּרְחָה

וְהָרוּחַ שִׁיְטָּה בֵּין הָעֲנָפִים

וּמִישֶׁהוּ אָמַר לְמִישֶׁהוּ

הַחַיִּים יָפִים.

וְרָחֵל לֹא בִּכְּתָה אֶת בָּנֶיהָ

וּמִנֶּגֶד עַל הַר נְבוֹ

רָאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֵלֶיהָ בָּאוּ

כִּי הָיָה לְאָן לָבוֹא.

אֲבָל מָה שֶׁהָיָה שׁוּב לֹא יִהְיֶה

הַשִּׁטָּה אֶת רֹאשָׁהּ הִרְכִּינָה

הַשּׁוֹחֵט שָׁחַט לִבְלִי רַחֵם

וְכָל שַׂעֲרָה הִלְבִּינָה.

נְעֶקָּר הַגּוּף, הָרֶחֶם נִתְלָשׁ

אֵשׁ אָחֲזָה בַּחֲדָרִים

אֱלֹהִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעַסֵּק

בִּדְבָרִים אֲחֵרִים.

בִּדְבָרִים אֲחֵרִים.

וְלֹא נֹאמַר דָּבָר

מִפְּאַת חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ

כֵּיצַד רָאשֵׁי הָעָם

הִפְנוּ גַּם גַּב גַּם עֹרֶף.

הָיוּ אִשָּׁה וְאִישׁ וְתִינוֹק וְקָשִׁישׁ

וְעַכְשָׁו כֻּלָּנוּ אוֹמְרִים קַדִּישׁ.

וּמָה שֶׁהָיָה כְּבָר לֹא יִהְיֶה

הַשִּׁטָּה לֹא תִּפְרַח

הַשּׁוֹחֵט כְּבָר שָׁחַט

וְכָל הָעוֹלָם בּוֹכֶה.

11.10.2023

אופניים זנוחים / מיכל סנונית

אוֹפַנַּיִם זְנוּחִים בְּפִנַּת הַדֶּשֶׁא

אֵין לָהֶם יֶלֶד שֶׁיִּרְכַּב עֲלֵיהֶם.

הֵם רוֹצִים לְהִתְרוֹמֵם,

הֵם רוֹצִים לְהוֹשִׁיב עֲלֵיהֶם אֶת

הַיֶּלֶד,

מַשֶּׁהוּ כָּאן לֹא מִסְתַּדֵּר

אוֹקְטוֹבֶּר 23 שִׁנָּה אֶת הַחֻקִּים.

מקלט / בת חוה

מִצִּפּוֹרֵי מַתֶּכֶת

מְטִילוֹת בֵּיצֵי אֵימָה,

מִמְּהוּמַת הַמִּלְחָמָה –

מִקְלָט.

מֵהָרַעַשׁ הַמַּחְרִיד

וּמֵהַשֶּׁקֶט הַנּוֹרָא,

מֵהַיּוֹרֶה אֶל מַטָּרָה –

מִקְלָט.

בַּמִּקְלָט הַזֶּה,

הַקִּירוֹת לֹא מְגִנִּים עָלַי,

הֵיכָן צוֹפְרֵי הַמִּלְחָמָה?!

בַּמִּקְלָט הַזֶּה,

אֵין רְוָחָה לִנְשִׁימוֹתַי,

מַדּוּעַ לֹא רוֹעֶדֶת הָאֲדָמָה?!

עָיְפָה נַפְשִׁי, עָיְפָה, וּכְרֶגַע וְכִמְעַט...

וְלֹא רָחוֹק, קָרוֹב הוּא הַמִּפְלָט.

אֱלוֹהַי, סַלְעִי וּמְצוּדָתִי!

הֲיֵשׁ אֲשֶׁר יָצוּד אוֹתִי?