אני מאמין שכל מחלה שמתדפקת בדלת ביתנו מגיעה מפני שבאופן זה או אחר — זימנו אותה.
באותה נשימה אני מאמין שאם אנחנו זימנו אותה — אנחנו גם אלה שנוכל להרחיק אותה מעלינו.
אני מאמין בכך מפני שחוויתי זאת בעצמי.
הבנתי שמה שהגיע אליי משום מקום דורש את התייחסותי, לא רק בהיבט הרפואי־טיפולי, אלא גם בהיבט הנפשי והרוחני.
תחילתו של הספר הזה היא ”יום בהיר אחד…“. מה שקרה מאז — הוא ליבת הספר והוא מרתק אף יותר משריקת הסיום.
המסע של המחבר הוא אנושי, מוגש בכנות ובפתיחות לקורא, ואינו נכנע ולו לרגע לרחמים עצמיים.
נדב חן, בן 53 ,אב לארבעה. הקיף את העולם במשך אחת־עשרה שנים, בונה גלשני גלים וגולש בעצמו. הוא חי בקיבוץ ובתפקידו הוא אדריכל נוף. זהו ספרו הראשון