מאי הדר היא ילדה רגילה לגמרי. אין בה דבר יוצא דופן, פרט לעובדה שלפני שבועות אחדים שבה לביתה מעולם אחר, שאליו נלקחה על-ידי מכשפה וגמד, לאחר שפנינה כחולה נדבקה לכף ידה וסירבה להינתק ממנה...
כעת, מנסה מאי לעכל את ההרפתקות שחוותה ולהסתגל לחזרה לבית-הספר ולשגרה, אך מהר מאוד מסתבר לה כי תפקידה בעולמות אחרים עדיין לא תם וכי עליה לצאת למשימה חדשה: להציל את אמה שנחטפה על-ידי שליטה אכזרית, באיי זליון.
במסעה מאי תיאלץ להתמודד עם קשיים ואתגרים שמעולם לא חוותה. קרוק, נער אמיץ וטוב-לב, וקימג, צרעה פטפטנית, יתלוו אליה ויסייעו לה. מאי תידרש לגלות אומץ רב, חשיבה מעמיקה ותושייה שלא ידעה שיש בה. רק היא תוכל לגלות את סודו של עץ החצי-חצי המסתורי ולשחרר את אמה.
עץ החצי-חצי הוא ספרה השלישי של אתי אפל והספר השני בסדרת מאי. קדם לו בסדרה הספר הפנינה הכחולה שראה אור ברימונים ב-2010 ונבחר למצעד הספרים של משרד החינוך.
מתוך היומן של מאי:
רציתי לטוס לחופשה בפריז,
אבל ההורים לא הסכימו ואותי זה הרגיז,
לכן נשארתי במושב אצל הדודים,
היה לי משעמם ולא היו לי חברים,
רבתי עם בני הדודים שלי, עדי וגיא,
וברחתי לחורשה כי נמאס לי ודי,
חשבתי למצוא שם קצת שקט ושלווה
אבל במקום זה נגררתי להרפתקה לא צפויה:
בין עלים מסתתרת מצאתי גולה כחולה
התלהבתי מאוד והרמתי אותה,
חשבתי שתהיה אוצר מיוחד בשבילי
אך פתאום שמעתי קול מסתורי:
"זו לא גולה, זו פנינה יקרה
והיא לא שייכת לך, ילדה מוזרה,
היא שייכת למכשף גדול בעולם אחֵר
ולכן על הפנינה תצטרכי לוותר."
הלב שלי כמעט ברח מהגוף
ובכל זאת חשבתי שהדובר קצת חצוף,
חיפשתי אותו ומצאתי גמד
שלמרבה הצער לא היה ממש נחמד,
ואם זה לא מספיק אז גם צצה שם פתאום
בחורה מפחידה שיצאה משום מקום.
היא ציוותה עליי לתת לה מיד את הפנינה
ניסיתי, אבל ליד שלי היא נדבקה.
הם לקחו אותי אִתם לעולם אחר
ומרוב הלם לא יכולתי לדבר
גיליתי פתאום שיש לי עבודה-
להחזיר את הפנינה לעיר האבודה.
יצאתי למסע מתיש בין גבעות ובין הרים
ובכל רגע בדרך פגשתי יצורים מוזרים
היה לי חם כמו קיץ כפול חמש
ובערך אלף פעמים עמדתי להתייאש,
אבל הצלחתי בסוף לעמוד במשימה
והשבתי את הפנינה הכחולה למקומה.
חשבתי שהכול נגמר, או לפחות כך קיוויתי
אבל מכתב מהמכשף קַרְלָיְל סיפר לי שטעיתי.
הוא כתב שנראה לו שקיבלתי תפקיד
שאותו הוא מברר ושעוד ניפגש בעתיד.
המכתב נעלם מייד אחרי הקריאה
עוד לפני שהספקתי בכלל לקלוט את הבשורה.
ומאז אני מחכה במתח רב לראות
אם באמת מחכות לי עוד הרפתקאות...