חנות הטבק

פרננדו פסואה, מגדולי הסופרים והמשוררים במאה העשרים, גדול משוררי פורטוגל ומי שהוגדר כ"גלקסיה של משוררים", קנה לעצמו קהל מעריצים גדול בקרב קוראים העברית. באנתולוגיה המוגשת כאן, מזמין יורם מלצר את הקוראים לקריאה בשירה ובפרוזה של פסואה. החל ב"חנות הטבק", דרך שירים אישיים של פסואה מתקופות שונות, שירים של שלושת ההטרונימים המרכזיים וגם יצירת פרוזה בתרגום ראשון לעברית, "חינוך הסטואיקן, של הברון דה טייבה.

ערפל

לֹא מֶלֶךְ וְלֹא חֹק, לֹא שָׁלוֹם וְלֹא מִלְחָמָה,
מַגְדִּירִים בִּבְהִירוּת וּבְדִיּוּק
אֶת אֶרֶץ הַזֹּהַר הֶעָמוּם,
אֶת פּוֹרְטוּגָל הַנֶּעֱצֶבֶת -
בֹּהַק לְלֹא אוֹר אוֹ בְּעִירָה,
כָּזֶה הַכָּלוּא בְּאוֹר־הַתַּעְתּוּעִים.
אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה רְצוֹנוֹ.
אִישׁ אֵינוֹ מַכִּיר הַנְּשָׁמָה שֶׁבּוֹ.
וְגַם לֹא מָה רַע וּמָה טוֹב.
(אֵיזוֹ כְּמִיהָה רְחוֹקָה בּוֹכָה פֹּה קָרוֹב?)
הַכֹּל לֹא־בָּרוּר וְנִדְחָק אֶל הַסּוֹף.
הַכֹּל פָּזוּר, דָּבָר אֵינוֹ שָׁלֵם.
הוֹ פּוֹרְטוּגָל, הַיּוֹם אַתְּ עֲרָפֶל...
הִגִּיעָה הַשָּׁעָה!