"יש כאלה שמשתחררים מהבסיס ויש כאלה שמשתחררים מבית חולים - ויש כאלה שלא, כי הם לא שורדים, ולא נשארים עוד.
יש כאלה שגוזרים חוגר ויש כאלה שגוזרים צמיד זיהוי מהבית חולים - ויש כאלה שלא, כי הם לא שורדים, ולא נשארים עוד.
יש כאלה שיוצאים לשבת, ויש כאלה שיוצאים לשבת מבית החולים ויש כאלה שלא, כי הם לא שורדים, ולא נשארים עוד.
ומה נשאר בסופו של דבר? מה כבר נשאר? מדינה נשארה, אך הינך לא נשארת, הנה כל כך מהר הלכת."
אני רינת ביטן בת 21 מנתיבות.
אני כותבת מגיל קטן, משזוכרת את עצמי, והגיע הזמן להוציא את הכתיבה שלי לכבודכם.
אתם בטח שואלים על מה הספר מדובר, אני כותבת משפטי מוטיבציה, שירי מלחמה, ועוד..
אני מזמינה אתכם לקרוא את הספר, להנות ולהתרגש ולשתף.
ותודה שרכשתם את הספר ולקחתם/לוקחים חלק במסע שלי.
להנמיך ציפיות
אל תרחיבי ציפיות, כי את לא יודעת מה יכול להיות, היום ככה ומחר אחרת.
לכי עם הלב
לכי עם הרגש שלך, עם הלב שלך, מה שמרגיש לך נכון, אל תקשיבי לרעשי רקע מיותרים, את יודעת מה טוב עבורך, את מכירה את עצמך.
שמרי על עצמך
היי, תחשבי לפני כל פעולה קודם על עצמך, לא להיות אגואיסטית אבל שימי את עצמך במרכז וזכרי שיש גם אותך פה, זכרי שתמיד יעמדו מולך אגואיסטים, לכן את צריכה להפסיק לוותר על דברים שאת רוצה רק בשביל לרצות את מי שעומד מולך. הזמן קצר וההרפתקאות מרובות, תעופי על המטרות שלך, שתפי מה שעל הלב שלך ואל תפתחי את הלב שלך מהר כל כך.
מלחמות
תפסיקי לתת לו לבזבז מזמנך למרוח את הזמן ובעיקר את מי שצריך להיות שלך, את נלחמת ונלחמת כמה עוד את יכולה להילחם?
אל תחכו ליום כיפור
נקווה שהכיפור הזה יהיה כיפור מלשון לכפר ולא כיפור מלשון לכפור.
שלא תחכו לכיפור כל פעם מחדש כדי להתנצל.
תתנצלו מתי שאתם מרגישים שצריך.