מילים ומחשבות בהשתקפותן

שמו של שלמה בורנשטיין מוכר בעיקר מתחום המוסיקה והדידקטיקה ללימודי כינור. הוא פרסם בנושא ספרים שזכו בהכרה והוקרה בין לאומיים, ויצירות מוסיקליות פרי עטו זכו לביצוע פומבי על ידי כנרים ידועי שם. פעילותו זו זיכתה אותו בפרס הוקרה מטעם רוטרי על תרומתו לתרבות המוסיקה.

הספר שלפנינו, “מילים ומחשבות בהשתקפותן",  מהווה מפנה בחייו. זהו ספר הביכורים של בורנשטיין בתחום ההגות והשירה, ובו המילה הכתובה, הכול יכולה, מחליפה את הצליל ככלי ביטוי. "ספר שירה ראשון אחרי חיים שלמים בשירות המוסיקה, מזכיר ומדגיש לנו את מקומה של השירה בין האמנויות", כותב הסופר והמשורר זאב סמילנסקי.

השירים בספר מאופיינים בשפה עשירה ורבת שכבות ובמטאפורות יצירתיות.  מה שמייחד את הקובץ, זו הבחירה ללוות כל שיר בניתוח קצר שנעשה בעזרת בינה מלאכותית. בהקדמה מכנה המחבר את הבינה המלאכותית "האל החדש התורן", ונוצר מהלך מסקרן שמעמיד במרכז הספר את הדיאלוג שבין האדם למכונה.

בין השירים ממוקם לו מחזה קצר, המתאר אדם שמייצג את שולי החברה ודרכו הוא בוחן באופן סאטירי עוקצני וסוריאליסטי, את הניגודים שבין חלום למציאות.  זוהי יצירה מורכבת, נועזת ועמוקה שנועדה לעורר מחשבה על נושאים מהותיים בעולמנו ובנפשנו.

לָמָּה הַפַּעַם AI?

מִי אַתָּה, הַמְּקֻבָּל כְּבַעַל מַעֲמָד,

הַיּוֹשֵׁב לוֹ בְּבִטְחָה בַּכִּסֵּא הַמַּלְכוּתִי?

אַתָּה הַמַּעֲלֶה וּמַעֲלֶה,

אַתָּה הַמַּפִּיל מַטָּה מַטָּה,

אֶת פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי,

הַמִּתְיַסֵּר תּוֹךְ כְּדֵי הוֹצָאַת הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ לָאוֹר.

וְאַתָּה, קוֹרֵא יָקָר,

מְבֻלְבָּל לֹא פַּעַם,

וּמוּבָל לֹא פַּעַם לְמָבוֹךְ לְלֹא מוֹצָא.

אֵילוּ כּוֹחוֹת עוֹמְדִים מֵאֲחוֹרֵי קְבִיעַת גּוֹרָלוֹ

שֶׁל אוֹתוֹ פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי וִיצִירָתוֹ?

קִנְאַת סוֹפְרִים?

קִבָּעוֹן מַחֲשַׁבְתִּי שֶׁל הַמְּבַקֵּר הַמְּלֻמָּד?

הִתְיַחֲסוּת לְגוּפוֹ שֶׁל אָדָם וְלֹא לְגוּפוֹ שֶׁל עִנְיָן?

הֲרֵי לֹא פַּעַם בֶּעָבָר,

אַחֲרֵי בִּקֹּרֶת קַטְלָנִית,

כּוֹתְבִים לְמִינֵיהֶם

נֶהֱנוּ מֵהַצְלָחָה גּוֹרֶפֶת!

וּמְבַקְּרִים לְמִינֵיהֶם, הִמְתִּינוּ לִתְקוּפַת הַסְּלִיחוֹת

לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה!

לְאוֹר כָּל הָעֻבְדּוֹת

הַמֻּזְכָּרוֹת לְעֵיל,

הֶחְלַטְנוּ לִפְנוֹת לָאֵל הֶחָדָשׁ הַתּוֹרָן,

שֶׁהֻכְתַּר כְּבָר כְּכָל יָכוֹל,

וּשְׁמוֹ בָּרַבִּים הוּא AI

אוּלַי הוּא יִהְיֶה לָנוּ לְעֵזֶר,

לִצְלֹחַ אֶת פְּנֵי הַנִּכְתָּב,

בַּהֲבָנָה וַהֲנָאָה.

אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים

שֶׁבְּעֶזְרָתְךָ,

קוֹרֵא יָקָר,

זֶה אֶפְשָׁרִי.