למדתי, ניסיתי וצמחתי

"…להיות מודע לעצמי, ליכולות שלי ולסביבה שלי, ולדעת שלא תמיד הכול עובד לפי התוכנית.

כשאני מנסה טכניקה חדשה, אני מבינה שזו פעם ראשונה ואולי היצירה לא תהיה מושלמת, ואולי לא כמו שאני מדמיינת אותה. זה לא מונע ממני לנסות…"

ועוד משהו:

"אני תמיד אתייחס לאחר כמו שאני רוצה שיתייחסו אליי – בכבוד, בנימוס, בסבלנות, באהבה."

שלום,

קוראים לי שקד אריאל, אני בת 10 ואני גרה בנהריה.

אני בת להורים גרושים, יש לי אחות גדולה ואח צעיר שנולד לאימא שלי, שהתחתנה פעם שנייה.

אני גאה ומאושרת לחלוק איתכם את הדרך שלי לחיים מאושרים.

כל אחד מפרקי הספר עוסק בעצה לחיים טובים יותר ושמחים יותר.

נכון, אני רק בת 10, מה אני כבר מבינה?

ובכל זאת אני מקווה שהעצות שלי תעזורנה, אפילו אם זה רק במעט, לתחושה טובה יותר.

אני מזמינה אתכם למסע בתוך עומקי ליבי לדרך שלי לחיים טובים, שלווים ומלאי תוכן.

תמיד להסתכל

על הצד החיובי

בתור ילדה להורים גרושים יש לי שני חדרים ואני מקבלת פי שניים מתנות ביום ההולדת.

*

המורה העבירה אותי מקום, אבל המקום לא כל כך מתאים לי. בכל זאת אני עדיין עם חברות בקבוצה.

*

לפעמים אני לא מוצאת חברות לבלות איתן בהפסקה, אז אני מבלה עם עצמי, כותבת ביומן שלי או מציירת ואפילו מטיילת לבד, ואני אתייחס לזה גם בפרק "ליהנות מהרגע".

יש ארוחות שבהן האוכל הוא לא בדיוק האוכל שאני מכירה, אבל אני מנצלת את ההזדמנות לטעום ולהתנסות בדברים חדשים.

*

גם לזה אתייחס בפרק "ליהנות מהרגע".

*

פעם רבתי עם חברות שלי. הריב שלנו ממש הטריד אותי וחשבתי עליו כל הזמן ואז עצרתי את הכול ושקעתי בתוך המחשבות שלי – שאלתי את עצמי, מה אני יכולה לעשות כדי לפתור את הריב הזה?

יש כל מיני נושאים בחיים שיכולים להטריד אותי, כמו למשל: המלחמה, מה יקרה בעוד כמה שעות, ההורים הגרושים שלי, שיעורי הבית, חברות ועוד.

‌בתוך כל הדבר הזה אני ממשיכה לשים לב לציוץ הציפורים ולשקיעת השמש.

אני חושבת באופן אופטימי ומנסה לא להתעסק במה שיהיה ובמה שהולך להיות, אלא להתרכז רק במה שטוב ולא ברע.

‌אני יודעת שאם כולנו נהיה אופטימיים, אז החיים שלנו יהיו רגועים ושקטים ולא רעים ועצובים.

*

‌אם נחשוב תמיד באופן שלילי, יהיה לנו הרבה יותר קשה לחיות את חיינו בשלווה.