איפה עובר הגבול בין אהבה בריאה לאהבה רעילה?
איך לדעת שזה קשר רציני ששווה את הזמן שלי?
למה בעצם הוא מתכוון כשהוא כותב...?
איך לעבור הלאה אחרי שברון לב?
ניק ויאל נחלץ לעזרה ועוזר לכן לנווט במים הסוערים של עולם ההיכרויות, הדייטינג והיחסים.
על אף שהן מתובלות בהומור, התובנות ועצות הזהב שלו נלמדו בדרך הקשה ולוקטו בקפידה לאחר אכזבות רומנטיות רבות, שזימנו לו נהרות של דמעות וכמה משברים אישיים.
היום ממעמדו כיועץ מוערך – שלא לומר גורו – בתחומי הדייטינג והזוגיות, ניק ויאל צולל למעמקי מערכות היחסים הסבוכות של ימינו ומלמד אתכן איך לזהות וומנייזר, איך לפלרטט, איך לצלוח דייטים ראשונים, איך לשקם את האמון ואת תחושת הערך העצמי אחרי בגידה, איך להציב גבולות ולהפסיק לבזבז זמן על מערכות יחסים שנידונו לכישלון, לאילו נורות אדומות חשוב לשים לב במהלך הקשר, ועוד...
אל תשלחו יום הולדת שמח לָאֶקס הוא מדריך חיוני לכל מי שמחפשת – או מחפש – אהבת אמת; הוא שופע בעצות ובכלים מעשיים, וכולל ניסוחים של תגובות ומשפטי מחץ שבקרוב תשלפו באופן טבעי – בין אם בעל פה או בהודעה כתובה.
אין ספק שלצאת לדייטים זה ממש לא פיקניק, ושזה כרוך בכל כך הרבה דברים שאין לנו שליטה עליהם, ובדיוק בגלל זה כל כך חשוב שנשלוט במה שכן בשליטתנו: הבחירות שלנו, ההחלטות שלנו, התקשורת שלנו, הדייטים שאליהם אנחנו יוצאים והאנשים שאיתם אנחנו מסכימים לצאת לדייט. פירוש הדבר הוא שאנחנו צריכים ללטש את המגנטים שלנו. המגנט הוא החלק הזה במוח - אתן יכולות לכנות אותו שריר, או כלי, אם מתחשק לכן - שבו אנחנו משתמשים כדי להחליט עם מי אנחנו מתכוונים לצאת לדייט, במי אנחנו מתכוונים להשקיע עוד מהזמן שלנו. התחלתי להשתמש במושג הזה במקרה, אבל בסופו של דבר החלטתי לאמץ אותו. מתישהו אמרתי למישהי בפודקאסט, "את יודעת, כנראה שפשוט יש לך מגנט ממש גרוע, ואת צריכה לכוונן אותו." ניסיתי לשפר את ההרגשה שלה ולהסביר לה שרק מפני שיש ברשותה כלי פגום, זה לא אומר שהיא פגומה.
השוויתי את זה למד מהירות ברכב - גם אם הוא פגום או טועה בשלושים קמ"ש זה בסדר, כי הוא בסך הכול זקוק לכוונון. זו אנלוגיה טובה, מפני שמדובר בסך הכול בחלק קטנטן מהרכב, אחד מבין מיליון החלקים שבזכותם הרכב עובד. מד מהירות פגום עלול לגרום לבעיות רבות - אתן עלולות לקבל דו"ח על נסיעה במהירות מופרזת או להיקלע לתאונות דרכים. מצד שני, זו גם בעיה שדי פשוט לתקן, אתן מבינות למה אני מתכוון? אתן לא חייבות להתחיל הכול מאפס. אז כן, אולי היה לכן מזל רע והאקס שלכן היה אדם רעיל שדפק אתכן כהוגן, אבל במקום להתמקד בו, בואו נתמקד בכן ובמגנט שלכן, לקראת הפעם הבאה. בואו נבדוק איך אתן יכולות למגנט את האנשים שראויים לכן ולזמן שלכן.
ומגנטים אכן זקוקים לאימון. בדומה לכלבלב קטן, אם לא נאמן את המגנטים שלנו, הם עלולים להתחיל להיצמד לכל מה שנראה להם מרגש, בלי לחשוב אם זה מסוכן או לא. אני לא יודע כמה מחקרים נערכו על תהליך ההתפתחות של מגנטים (קרוב לוודאי שאפס) ומתי הוא מתחיל, אבל אם הייתי צריך לנחש, הייתי אומר שאנחנו מתחילים לפתח את המגנטים שלנו בגיל מוקדם מאוד - ככל הנראה בשלב שבו אנחנו מתחילים ליצור חברויות בבית הספר היסודי וללמוד לאילו סוגי טיפוסים אנחנו נמשכים. עד שהתחלנו לצאת לדייטים, המגנט שלנו כבר הספיק לצבור ידע בנוגע לאפשרויות המוצלחות ביותר שזמינות לנו בתחום ההשקעות הרומנטיות שלנו. הוא אסף נתונים על בסיס החינוך שקיבלנו מההורים שלנו, הדברים שלמדנו בבית הספר והזמן שבילינו במשחק בגן השעשועים. כל החוויות המעצבות האלו לימדו אותנו לקחים שאימנו את המגנטים שלנו איך לבחור חברים, שותפים לדירה, מנטורים. אבל כשמוסיפים למשוואה רגשות רומנטיים - העניינים מתחילים להסתבך. והנה מטאפורה נוספת בשבילכן: המגנט זקוק לכוונון רציני על מנת להתמודד עם השלב הזה בחיים, בדיוק כפי שגיטרה הייתה זקוקה לכוונון אם מישהו היה משחק עם המיתרים.
בדרך כלל, כאשר נוחלים הצלחה ממש עם הכניסה לעולם הדייטים, זה קשור למזל הרבה יותר מאשר למיומנות. לפעמים המגנטים שלנו זוכים בכל הקופה ללא שום הכשרה מוקדמת או כוונון - והבחירה הראשונה שלהם מדהימה. בעולם מושלם, בכל פעם שהיינו בוחרים באפשרות גרועה, היינו לומדים לקח או שניים שהיו מניבים לנו את המידע שיעזור לנו לבחור בצורה חכמה יותר בפעם הבאה. רק שהעולם הוא לא מושלם. בעוד שחלק מאיתנו לומדים עם הזמן, בדרך כלל אהבה "מטמטמת" אותנו, או לפחות גוזלת מאיתנו את היכולת לחשוב בהיגיון. ואז אנחנו מבקשים מחברים שיעזרו לנו עם המגנטים שלנו, אבל לעיתים קרובות הם "מטומטמים" לא פחות מאיתנו, כך שלמעשה מדובר במגנט לא מיומן אחד המייעץ למגנט לא מיומן אחר.
הנקודה היא שיש לנו אפשרות לבחור עם מי אנחנו מבלים זמן - רובנו כבר לא חיים בחברה שבה ההורים שלנו קובעים עבורנו עם מי אנחנו אמורים להתחתן. חשוב שנזכור את העובדה הזאת, במיוחד במקרים שבהם אנחנו מרגישים שהעניינים לא מתקדמים כפי שהיינו רוצים, שהעולם לא הוגן, שעבר עלינו רצף של דייטים גרועים או שלא ראינו ניצוצות המתעופפים לכל עבר. כשאנחנו אומרים דברים כמו, "אני לא יודע למה אני לא מצליח למצוא אף אחת", זו הנקודה שבה חשוב שנזכור שיש לנו שליטה מסוימת על החיים הרומנטיים שלנו. ייתכן שזה לא יעבוד בדיוק כפי שתיכננו. זה לא אומר שאנשים לא יאכזבו אותנו. אבל תמיד תהיה לנו אפשרות לבחור במי נשקיע את הזמן ואת האנרגיה שלנו. לכן אנחנו צריכים לעשות את מרב המאמצים לבחור כמיטב יכולתנו. לכן החלטתי לשתף אתכן בכמה דברים שלמדתי ושיעזרו לכן לאמן את המגנטים שלכן, דברים שלא למדתי רק מיציאה לדייטים, אלא גם מסיפורים ששמעתי על בחירות גרועות של אנשים אחרים. ואחד הדברים הכי חשובים שהמגנט יכול לעשות הוא ללמוד לזהות את הסטוציונרים והוומנייזרים בחיים שלכן בשלב מוקדם ככל האפשר. אלה הם שני הטיפוסים העיקריים שיגזלו מכן הכי הרבה זמן ואנרגיה רגשית במסגרת עולם הדייטינג. אם תצליחו להימנע מהם, או להימנע מלבזבז עליהם יותר מדי זמן, תצליחו להימנע מאכזבה - או גרוע מכך, מכאב רגשי אמיתי.
אמרתי את זה בעבר, ואומר זאת שוב: כל אחד יכול להיות סטוציונר (אני אשתמש במושג הזה לאורך כל הספר, ללא תלות במגדר, כי למען האמת אני חושב שכולנו מבינים שהמושג "סטוציונר" מתייחס למעשה להלך רוח). אמנם ייתכן שרוב הסטוציונרים הם גברים (בהתחשב בנטייה שלהם לנתק רגשות מסקס ביתר קלות), אבל גם נשים יכולות להיות סטוציונריות, וגם אנשים מקשת הלהטבפא״ק יכולים להיות סטוציונרים. למען האמת, בכל אחד טמון הפוטנציאל להיות סטוציונר. לכן, בעודנו מתמודדים בגבורה עם עולם הדייטים, קרוב לוודאי שנפגוש בהם בשלב כזה או אחר, וקרוב לוודאי שזה יקרה לעיתים קרובות מאוד. קודם כול, אתן צריכות להבין שסטוציונר בשביל אדם אחד הוא שותף לחיים עתידי בשביל אדם אחר. סטוציונר הוא אדם שאיתו מקיימים קשר לא מחייב שכולל - או לא כולל - סקס, ושפשוט לא מעוניין בכן. סטוציונרים לרוב אינם אנשים רעים - אם כי בדרך כלל במערכת יחסים הם אלה שמקבלים יותר חיבה, תשומת לב ומסירות מכפי שהם מעניקים. לסטוציונרים יש בדרך כלל רצון ליצור ולקיים מערכת יחסים רצינית בתיאוריה, אבל בפועל הם גם מוכנים לחוות מגוון רחב של סיטואציות רומנטיות או סטוצים אקראיים (מנקודת המבט שלהם) עד שבסופו של דבר הם ימצאו את "האחת" או "האחד". וחשוב לי להבהיר, אם אתן בקשר עם סטוציונר, זה לא אתן. אם אתן רוצות קשר רציני יותר עם אדם שאיתו אתן נמצאות בקשר לא מחייב, זה למעשה הסימן שבאמצעותו תוכלו לזהות שנפלתן בפח של סטוציונר.
מה שהופך את הסטוציונרים לכאלה הוא חוסר היכולת שלהם לתאם ציפיות מראש עם בני או בנות הזוג שלהם, מכל מיני סיבות. הם לא אומרים "אני רק רוצה סקס" או "אני רק רוצה מישהי לראות איתה סרט מדי פעם ואז לשכב איתה כדי להפיג את הבדידות שלי". הם לא אומרים את זה משום שהם מפחדים לאכזב את הצד השני, או משום שהם חוששים שהם לא יקבלו את מבוקשם, כלומר סקס טוב או חברה נעימה. ייתכן שהם באמת נהנים מהזמן שאתם מבלים יחד, אבל הם לא בטוחים מה הם רוצים. תרבות הסטוצים (ראו סעיף "החוק הכי חשוב הוא תמיד לזכור מהי באמת תרבות הסטוצים" בפרק 6) שכיחה היום יותר מאי פעם. כאשר הראשים של רובנו קבורים בטלפונים שלנו ויותר ויותר אנשים נשאבים לטיקטוק, מצבן של אמנות השיחה והתקשורת הבינאישית בכי רע. בעקבות כך, בסבירות גבוהה אתן תיתקלו היום ביותר סטוציונרים מבעבר.
להלן תרחיש קלאסי של היתקלות בסטוציונר: שכבתם. יצאתם כמה פעמים. הוא מצא חן בעיניכן, אבל לא היה מעוניין להתחייב לשום דבר מעבר לזה. ואז, בסופו של דבר, הקשר הסתיים. רק לאחר שעבר זמן מה הבנתן, אה, הוא היה סטוציונר! אבל באותו זמן בעיקר ניסיתן להבין למה זה קרה לכן.
אם אתן עדיין לא מגדירות אתכם בתור זוג אבל אתם יוצאים יחד ושוכבים, אם אתן חושדות שהוא מוצא חן בעיניכן יותר משאתן מוצאות חן בעיניו, אם אתן אפילו אומרות לו שזה החשד שלכן והוא מבטל אתכן ועדיין ממשיך להיות איתכן בקשר - כל אלה הם מצבים שמעידים על כך שיש לכן עסק עם סטוציונר. ייתכן שהוא ניסה להציב גבולות, אבל לא הייתה לו די נחישות או אסרטיביות לאכוף אותם, ואז שניכם ממשיכים בשלכם - לרוב זה אומר שאתם ממשיכים לעשות סקס - ואז הוא למעשה הופך להיות סטוציונר. אולי הוא הקשיב, אולי הוא לא לגמרי אשם במצב. אולי הוא אמר "אני רוצה לצאת איתך" ואתן אמרתן "לא". ואז הוא אמר, "בא לך לבוא אליי?" ואתן עניתן, "אוקיי," אחד מכם ניסה להציב גבול ואז לא הצליח לשמור על הגבול הזה, וכך גם הצד השני, וזאת בניגוד להחלטה המשותפת הראשונית ששניכם הסכמתם לה, ועל אף שהצד השני מכיר בחשיבותו של הגבול. זה בדיוק מה שמאפיין סטוציונרים: הם לא מכבדים גבולות. ולעיתים קרובות, הצד השני לא מכבד גם הוא את הגבול, משום שהוא משלה את עצמו שהגבול שנחצה מהווה עדות לכך שהסטוציונר משתנה למענם.
מי שמכיר אותי יודע שכֵּנוּת היא נר לרגליי; לפעמים אני אפילו כֵּן יתר על המידה. ועדיין, אני חותם לכן שאם הייתי עורך סקר בקרב כל הבנות שיצאתי איתן, בטוח אחת מהן הייתה טוענת שאני סטוציונר. אולי לא הבהרתי את עצמי מספיק, אולי היא לא הקשיבה; אולי העניינים הסתבכו ונהיו מורכבים; אולי לשנינו היו סיבות להתעלם מהגבולות, אולי אני בגרסה הכי צדקנית שלי הייתי אומר "לא, עדיף שלא נעשה את זה", אבל עשינו את זה בכל זאת.
הסתבכויות עם סטוציונרים נובעות בחלקן הגדול מאי-הבנה בכל הנוגע לציפיות ולגבולות. תחשבו רגע על מה שנקרא "גוסטינג". המושג "גוסטינג" שימש במקור לתיאור סיטואציות שבהן מישהו נעלם לכן לגמרי לאחר סוג מסוים של קשר שהיה ביניכם, אולי אפילו לאחר שניים או שלושה דייטים. ציפיתן בצדק לשמוע ממנו שוב, והבנאדם פשוט נעלם. היום, לעומת זאת, המושג "גוסטינג" קיבל משמעות רחבה יותר והוא מתאר סיטואציה שבה מישהו נעלם ולא יוצר קשר אחרי דייט אחד, למרבה האכזבה והתסכול שלכן. אבל תשמעו - במקרה הזה לא מדובר ב"גוסטינג", אלא פשוט בדפוס תקשורת לקוי של סטוציונר. אולי הוא מנסה להתחמק משיחה על כוונותיו האמיתיות; אולי הוא חושש להיקלע לעימות. אפשרות נוספת היא שלשניכם היו ציפיות בלתי סבירות מהדייט היחיד הזה ומהמשמעות שלו.
אני בטוח שבמידה כזו או אחרת, דפוס ההתנהגות הזה היה קיים מאז ומתמיד, אבל רק לאחרונה כל עניין הגוסטינג התנרמל. אין לי ספק שאחת הסיבות לכך היא הזמינוּת המיידית לכמות גדולה של בני זוג פוטנציאליים נוספים. באופן אישי, אני חושב שזה באמת נהדר שאנחנו לא מוגבלים לקהילות המיידיות המצומצמות שלנו בבואנו למצוא את האדם שאיתו נבלה את שארית חיינו. זה משמח אותי לראות שאנחנו נהיים סבלניים יותר במסגרת הניסיונות למצוא בן או בת זוג, ולא מתארסים עם מישהו שממש מוצא חן בעינינו כשאנחנו בני 23. אי אפשר להתכחש לעובדה שהרשתות החברתיות ואפליקציות הדייטינג הגדילו משמעותית את מגוון האפשרויות שלנו (גם אם זה לא תמיד מרגיש ככה). עם זאת, למגוון הגדול הזה יש גם אלמנט משתק: זה כמו לדפדף בנטפליקס ולחפש משהו לראות - לכולנו יש הרבה יותר אפשרויות מכפי שהיו לנו רק לפני כמה שנים.
השורה התחתונה שאליה אני חותר בכל הנוגע לסטוציונרים היא שהיום כולנו סוג של סטוציונרים, בשלב כזה או אחר. זאת מפני שרמת התקשורת שלנו בדייטינג הידרדרה בצורה ניכרת, ועל אחת כמה וכמה כשאנחנו לוקחים חלק פעיל בתרבות הסטוצים.
ומצד שני, יש את הוומנייזרים.
וומנייזרים הם חלאות. וומנייזרים לא רוחשים שום כבוד לנשים שהם יוצאים איתן. אין להם שום עניין למצוא קשר רציני, ובוודאי שלא להתחייב לקשר כזה. מהסיבה הזו, אין זה מפתיע שרוב הוומנייזרים הם רווקים. מעת לעת מתהדרים הוומנייזרים בחברה, אבל אין להם שום עניין ושום כוונה להיות נאמנים לה. הם לא יהססו לשקר ולבגוד - במקום פשוט להיות כנים ולהיפרד - אולי עקב חוסר הביטחון הצרוב בהם סביב הרווקוּת שלהם. מה שעומד בראש סולם העדיפויות של הוומנייזרים זה לשכב עם כמה שיותר נשים, ופשוט להוסיף עוד ועוד שמות לרשימת ה"כיבושים" שלהם.
לוומנייזרים יש באמת מניעים נסתרים. הם רוצים להוליך שולל נשים. הם רוצים לגרום לכן לחשוב שהם מעוניינים בכן. אין להם שום אמפתיה כלפיכן: הם יבטיחו לכן שהם רק איתכן, והם ישקרו לכן.
ביום ההולדת שלכן הם יתנו לכן מתנות מתוך כוונה לגרום לכן להרגיש שהם חושבים עליכן ושהם חושבים שאתן מיוחדות, כשלמעשה הם לא שמים עליכן קצוץ. וומנייזר מעוניין שתחשבו שאין עוד מלבדו, והוא יפעיל עליכן מניפולציות כדי שתמשיכו להאמין שאכן זה כך.
לפניכם תמרורי אזהרה ברורים לזיהוי וומנייזרים וסטוציונרים - בגדול, אלה התמרורים שיופיעו אצל כל הטיפוסים שעדיף להתרחק מהם, וזה לא משנה איזה כינוי הקהילה שלכן מדביקה לטיפוסים הללו. אמנם בחיים האמיתיים ההגדרות הן לא תמיד כל כך ברורות, אבל בטווח הארוך, אני לא חושב שזה משנה. בסופו של דבר, המטרה היא להתרחק מאנשים שמפגינים התנהגויות כאלו, שלא נותנים לנו את מה שאנחנו רוצים במסגרת הסיטואציה.
אנחנו תמיד צריכים לזהות מה אנחנו רוצים: האם אנחנו רוצים קשר רציני? האם אנחנו רוצים קשר מחייב? אני מנסה לעזור לכן להתבונן פנימה ולהבין מה אתן באמת רוצות. אתן צריכות תמיד להיות קשובות לפעולות שלכן ולעצמכן - ולהבין איפה יש לכן שליטה. דבר אחד שהוא תמיד בשליטתכן הוא היכולת שלכן לנתק מגע מסטוציונרים ומוומנייזרים ברגע שאתן מזהות שהם כאלה. לחלופין, דבר נוסף שהוא בשליטתכן הוא היכולת שלכן להשתפר בניהול ובתיאום הציפיות והגבולות שלכן, אם אתן בכל זאת מחליטות לשמור איתם על קשר.
לצורך כך, אני ממליץ לכן לאמן את המגנטים שלכן לזהות את תמרורי האזהרה שציינתי. כאשר תיתקלו בתמרורי האזהרה האלה, קבלו אותם כפי שהם. אל תנסו למצוא דרך יצירתית לפרש אותם; אל תנסו להתאים אותם לפנטזיות שלכן ולנתק אותם מהמציאות.
הוא לא עקבי.הסממן המובהק ביותר לכך שהוא לא ממש בעניין שלכן הוא חוסר עקביות: חוסר עקביות בהבעת חיבה, חוסר עקביות בתדירות התקשורת מולכן, חוסר עקביות בציפיות שלו מכן. חשבו על היחס שלכן כלפי דברים שאתן מחבבות במידה בינונית. אתן נהנות מהם מעת לעת כברירת מחדל, אבל באותה מידה אתן יכולות גם לוותר עליהם - ולעיתים קרובות אתן באמת מוותרות עליהם. לעומת זאת, דברים שמדליקים אתכן הם דברים שאתן מצפות להם בכיליון עיניים, בין שמדובר באדם חדש שנכנס לחיים שלכן או במסאז'יסט חדש שעושה עבודה מדהימה. חוסר עקביות הוא מצב טבעי ושכיח בשלבי הדייטינג המוקדמים מאוד - במיוחד כשאתם עדיין מתכתבים דרך אפליקציית הדייטינג. עם זאת, ככל שאתן מבלות זמן רב יותר עם מישהו, כך הציפייה היא שהתקשורת והפגישות איתו יהיו עקביות יותר, אם הוא דלוק עליכן. אם הוא ממשיך להיות לא עקבי או - גרוע מכך - אם הוא פחות עקבי מכפי שהיה בהתחלה, אז רוב הסיכויים הם שהוא מושך אתכן באף עד שימצא מישהי שתדליק אותו יותר.
לא משנה אילו תירוצים אתן מספרות לעצמכן - חוסר העקביות שלו הוא עדות לכך שהקשר איתכן לא חשוב לו. כשאתן עושות סקס עם מישהו שלא מראה שום נכונות לשים אתכן בראש סדר העדיפויות שלו, המשמעות היא שאתן מתעסקות עם סטוציונר. זה לא משנה כמה הוא ממוקד עכשיו בקריירה שלו, וזה לא משנה כמה הגירושים שלו טריים. אם הוא דלוק עליכן, הוא יקדיש לכן זמן. "ניק, מה לגבי קשר מרחוק? זו סיבה מוצדקת לחוסר עקביות, נכון?" לא! כשאנחנו מתעניינים במישהו, אנחנו יוצאים מגדרנו. מי שלא עקבי איתכן לא דלוק עליכן. אם אתן מקיימות קשר מיני עם מישהו שאתן דלוקות עליו אבל הוא לא דלוק עליכן, קרוב לוודאי שאתן נופלות בפח של סטוציונר.
הוא לא קובע תוכניות מראש.אם יש לכן עניין רומנטי באדם שלא מוכן לקבוע איתכן לפחות יום מראש, אל תצאו איתו. קחו את זה כקו מנחה ולא כתורה מסיני, אבל הפעילו שיקול דעת. לדוגמה, אם רון החתיך, שהיה לכן דייט ראשון נחמד איתו לפני שלושה ימים ולא הייתן בטוחות אם העניין ימשיך לדייט שני, שולח לכן הודעה וכותב לכן שיש לו כרטיסים להופעה מגניבה, נו, ברור, צאו איתו. אם שלושה ימים אחרי הדייט הראשון שלכם רון החתיך שולח לכן הודעה בשעה 15:00, והשיחה מתנהלת פחות או יותר ככה:
רון החתיך: היי, מה את עושה בהמשך היום?
את: היי!!! אין לי תוכניות מיוחדות, מה איתך???
רון החתיך: אין לי תוכניות... אם את פנויה, בואי נצא לשתות משהו.
ובכן, קחו בחשבון שרון החתיך היה משועמם. התחשק לו לצאת ואתן הייתן אופציית בילוי. שוב, סגנון ההתנהלות הזה נפוץ בשלבים המוקדמים של הקשר. לפעמים לוקח לגפרור כמה ניסיונות הצתה עד שהוא נדלק. אבל, כשזה סגנון ההתנהלות הקבוע שלו או כשזה סגנון ההתנהלות שלו גם אחרי כמה דייטים, אז אין ספק שהוא עדיין לא דלוק עליכן. עכשיו, יכול להיות שיש לו הסתייגויות והוא עדיין מתלבט אם שווה לו להשקיע בכן עוד זמן. אבל מי שמתלבט לגבי היתכנות של קשר בדרך כלל יעמיק את ההיכרות איתכן על מנת להכריע לכאן או לכאן. אם הוא אף פעם לא מעוניין לקבוע תוכניות מראש, אז רוב הסיכויים שעבורו אתן לא יותר מעוד אופציה.
ומה לגבי מצבים שבהם מישהו מסכים לצאת איתכן לדייט שתכננתם מראש, אבל אף פעם לא טורח לתכנן שום דבר בעצמו? המשמעות של מצבים כאלה היא שהצד השני מוכן לנכוח באירוע; כלומר, רמת המחויבות כאן היא נמוכה. עכשיו, בהתאם לסיטואציה או למשך ההיכרות ביניכם, רמת המחויבות הנמוכה הזו יכולה להתפרש כסימן טוב או רע.
נניח שיצאתן איתו לכמה דייטים. נהניתן לבלות איתו ונדלקתן עליו, אבל אתן עדיין לא בטוחות אם אתם משדרים על אותו גל. כשאתן חושבות על זה, אתן מבינות שברוב המקרים אתן פונות אליו ולא הוא אליכן. הוא עונה לכן תשובות בסגנון, "אנחנו צריכים לקבוע שוב מתישהו" או "אולי בשבוע הבא אני אוכל להיפגש", אבל אף פעם לא תשובות בסגנון, "יש מסעדה מעולה שאני רוצה להכיר לך. את פנויה בסוף השבוע?" ובכן, זה סימן שהוא לא ממש בקטע שלכן. אתן מעבירות לו את הזמן בכיף כל עוד אין לו משהו טוב יותר לעשות. במילים אחרות, אתן פשוט עוד אופציה.
אני יודע מה אתן חושבות - לא כולם אוהבים לתכנן! זה נכון. אני בעצמי לא טיפוס שמתכנן הרבה קדימה. למען האמת, אני ממש שונא לתכנן תוכניות מראש, אבל אני כן גאה על כך שאנשים יכולים לסמוך עליי. אז אולי אני לא טוב בלתכנן, אבל אם אני אומר שאני אגיע - אני מגיע. משהו נוסף שחשוב לזכור הוא שגם אנשים שגרועים בתכנונים מתעלים על עצמם כשהם באמת מתלהבים ממישהו. לי רוב הזמן אין מושג מה אני הולך לעשות היום בערב, וודאי שאין לי מושג מה אני הולך לעשות בעוד כמה שבועות. אבל תהיו בטוחות שכשאני מתרגש לקראת דייט עם מישהי שבאמת מוצאת חן בעיניי, אני קובע איתה תוכניות כדי לוודא שניפגש בטווח הזמן הקרוב. עכשיו, אולי התוכנית לא תהיה מתוקתקת ומדוקדקת לפרטי פרטים כפי שהייתה יכולה להיות לו היה הוגה אותה אדם בעל כישורי תכנון טובים יותר, אבל המאמץ יהיה ניכר.
גם אם הוא רק דואג לשאול אתכן אם אתן רוצות להיפגש מחר, לפחות זה מראה שהוא חושב עליכן, שהוא לוקח אתכן בחשבון בתוכניות שלו. סביר להניח שככל שהוא קובע איתכן תוכניות זמן רב יותר מראש, כך רמת העניין שלו בכן גבוהה יותר. ואם הוא קובע תוכניות שברור שלא הושקעו בהן מאמץ או מחשבה עליכן, אז סביר להניח שיש לכן עסק עם מישהו שעדיין לא החליט אם אתן שוות את ההשקעה מבחינתו.
וכן, להיות ספונטניים זה כיף, אבל פגישה ספונטנית צריכה תמיד להוביל לכך שתקבעו להיפגש שוב. סטוציונר הוא אדם שתשמעו ממנו רק אם הוא כרגע משועמם, חרמן, או שניהם גם יחד. פעם בכמה זמן יכול להיות שסטוציונר ינסה לקבוע איתכן תוכניות, אבל לרוב זה יהיה כאשר הוא מוזמן לאירוע ופשוט רוצה לוודא שיש לו בת לוויה, או סתם כאשר בא לו לצאת אבל הוא לא רוצה לצאת לבד. אם מישהו כמעט אף פעם לא מוכן לקבוע יותר מיום מראש - הוא כמעט אף פעם לא חושב על הקשר שלכם. ואפילו כשהוא כבר חושב על הקשר שלכם, רמת העניין שלו נמוכה. כאמור, מבחינתו אתן עוד אופציה. בעולם של אפליקציות הדייטינג, שבהן אפשר לשלוח הודעות למספר רב של אנשים בו-זמנית, כמות האופציות שלנו רק הולכת וגדלה. בסופו של דבר, אתן צריכות להפסיק להיות אופציה ולהבין מי מעוניין להפוך אתכן לבחירה שלו.
אם מישהו באופן קבוע קובע איתכן ואז מבריז ברגע האחרון, או אם מישהו תמיד מאחר או באופן כללי מראה שהוא לא מכבד את הזמן שלכן, זה הסימן שלכן לכך שהוא אדם לא אמין - וגם שרמת העניין שלו בכן נמוכה. כשאני מדבר על הנושא הזה, הרבה פעמים שואלים אותי, "מה לגבי מישהו שקובע איתי תוכניות אבל מבריז?" והתשובה שלי היא, "ובכן, כאן יש לך עסק עם סגנון מיוחד של אדם אנוכי, שהוא מצד אחד מפוכח דיו כדי להבין שאנשים אוהבים שקובעים איתם תוכניות, ומצד שני הוא עדיין פשוט אדם אנוכי. אם מישהו עושה לך את זה, התרחקי ממנו."
לסיכום, חשוב לשמור על רמת ציפיות הגיונית ומעשית - אתן מבינות הרי שבדייט ראשון זה די מוזר לצפות ממישהו לקבוע תוכניות גרנדוזיות להמשך. אם אתן מסרבות לצאת לדייט עם אנשים שלא מעוניינים לקבוע תוכנית גרנדיוזית לדייט הראשון, ובכן, ייתכן שאתן מפספסות אנשים שפשוט רוצים להכיר אתכן קצת יותר, ושיש להם את אותה כמות אופציות שיש לכן, ואת אותה כמות שאלות שיש לכן. אבל אם אתם בדייט שני או שלישי, או אם אתם מדברים על בסיס קבוע, או אם כבר נרקם ביניכם קשר אינטימי - אז הגיוני לצפות שהצד השני יתכנן את הדייט הבא.
הוא תמיד יודע לתרץ למה הוא לא רוצה איתכן קשר.זהו סימן היכר מובהק של סטוציונר, בהינתן שהוא לא מעוניין לקדם את הקשר ביניכם. למרבה הצער, אפילו אחרי שאנחנו שומעים את התירוצים, כל כך הרבה מאיתנו מוצאים דרכים יצירתיות לפרש אותם בצורה לא נכונה או פשוט להתעלם לחלוטין מהסימנים שמצביעים על כך שיש לנו עסק עם סטוציונר.
לתירוצים הללו יש דרכי ביטוי רבות ומגוונות, אבל הם כמעט תמיד כוללים את ההקדמה "את מוצאת חן בעיניי, אבל..." יש גם אידיוטים שיגידו "אני אוהב אותך, אבל..." הוא ממש אומר לכן שהוא לא רוצה להיות איתכן. זה ממש לא משנה אם הוא טרח גם להרעיף עליכן מחמאות או אם הוא אמר לכן דברים כמו "אולי מתישהו בעתיד". ברוב-רובם של המקרים זה באמת לא משנה מה מגיע אחרי ה"אבל" - אבל את גרה רחוק; אבל את מבוגרת ממני בעשר שנים. הוא לא רוצה להיות איתכן עכשיו, והאמת היא שהוא לא ירצה להיות איתכן אף פעם. סטוציונרים תמיד ישלפו מהשרוול סיבה לכך שהקשר ביניכם לא יעבוד, אבל הם אף פעם לא שמים סוף למצב הנוכחי או מציעים פתרון לשינוי המצב. אז אל תתנו לאגו הפצוע שלכן למנוע מכן להפנים את דברי הסטוציונר, כשהוא מודה בפה מלא שהוא לא מעוניין בקשר איתכן. האגו שלכן טועה.
לכן כמעט כולם סטוציונרים, אלא אם אתן ממש טובות בתיאום ציפיות עם אנשים שאתן יוצאות או שוכבות איתם (ראו סעיף "בטאו ציפיות והציבו גבולות מוקדם ככל האפשר" בפרק 6). כולם סטוציונרים עד שהם פוגשים את האחת שלמענה הם מוכנים להקריב קורבנות. הקשיבו ושימו לב להבדל: "חשבתי שאני לא מעוניין בקשר רציני. ואז פגשתי אותך ולעזאזל, אני אעשה הכול כדי להיות איתך. אני רוצה להיות איתך. אני רוצה לוותר על הזמן הפנוי עם החברים שלי. לא אכפת לי שאת גרה רחוק. לא אכפת לי שאת מבוגרת ממני בעשר שנים." אם אתם מעוניינים במישהי - הרי זה קסם! אתם לא סטוציונרים - אתם נותנים מעצמכם כדי שהקשר יצליח.
הוא בדרך כלל אומר לכן את האמת.מה שמעניין זה שברוב המקרים, סטוציונרים יגידו לכן בדיוק מה הם: אנשים שפשוט לא מחפשים קשר רציני כרגע. משום מה, לרבים מאיתנו אין בעיה לשקר לעצמנו ואז לשקר להם ולהגיד "כנ"ל", כאשר למעשה אנחנו כן מעוניינים בקשר רציני. בפועל אנחנו פשוט רוצים למצוא חן בעיניהם, ואנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו רק צריכים עוד זמן כדי להראות להם כמה אנחנו נפלאים. אז בפעם הבאה שמישהו אומר לכן כמה הוא חושב שאתן נפלאות או כמה הוא אוהב אתכן אבל שהוא פשוט לא מעוניין בקשר רציני, תאמינו לכל מילה שיוצאת לו מהפה. אל תפריזו בפרשנויות ובניתוחים, בניסיון להבין איך ייתכן שהוא אוהב אתכן אבל לא רוצה להיות איתכן. ואל תתנו לחברות שלכן לשכנע אתכן שהוא פשוט מפחד ממחויבות, ושכאשר הוא אומר שהוא אוהב אתכן זה בעצם התת-מודע שלו שזועק לעזרה, ואתן צריכות להילחם עבור שניכם. לא לא, אל תעשו את זה. זה טירוף. פשוט תקשיבו למה שהוא אומר, ותאמינו לו.
אני יודע מה עובר לכן בראש - אבל מה אם הוא אומר שהוא אוהב אותי? אם אתן רוצות לדעת למה סטוציונר יכול לומר שהוא אוהב אתכן אבל עדיין לא לרצות להיות איתכן, זה לא משום שהוא מפחד, זה משום שהוא אנוכי. יכול להיות שהוא באמת אוהב אתכן, אבל מדובר באהבה שמגיעה מאדם שרמת הריכוז שלו בעצמו גבוהה מאוד, ורמת תשומת הלב שהוא מסוגל לתת למישהו אחר מוגבלת ביותר. לא ככה אתן רוצות או צריכות שיאהבו אתכן. כולנו יכולים להיות אנוכיים. לחלקנו יש נטייה חזקה יותר להיות אנוכיים בהשוואה לאחרים, ועדיין, יש עת לאנוכיות ויש עת לנתינה. החוכמה היא למצוא את האיזון הנכון.
זה כל כך קשה להימנע מאותם אנשים שאינם טובים בשבילנו; המעט שאנחנו יכולים לעשות כדי להגן על עצמנו הוא להקשיב לאנשים שמדברים על כך בגלוי.
החדשות הטובות הן שהמאפיינים של הסטוציונרים ושל הוומנייזרים דומים, כך שאין צורך ללמוד דרכי התמודדות שונות לגמרי. יש בסך הכול חמישה מאפיינים נוספים שחשוב להכיר על מנת לסווג מישהו כוומנייזר.
יש לו היסטוריה של בגידות.אף על פי שזה אמור להיות סימן היכר מובן מאליו, רבים מאיתנו בוחרים להתעלם ממנו, משום שהאגו שלנו אומר לנו שאנחנו צריכים לוודא בעצמנו שבאמת מדובר באדם לא אמין, במקום פשוט להתייחס להיסטוריה שלו. אגב, הדבר נכון גם במקרים שבהם הוומנייזר בוגד איתכן. כפי שכתבתי בחלק הראשון של הספר, האגו שלנו רוצה להאמין שאנחנו המיוחדים, שאנחנו אלה שיזכו סוף סוף לכבוד מצד הבוגדים. כרגיל, האגו שלנו טועה.
הרבה אנשים מזהירים אתכן לגביו.אין אדם שנאהב על ידי כולם בכל רגע נתון. אנשים קוטלים כל הזמן אנשים אחרים מסיבות מטופשות ובלתי הגיוניות. לכן, אני לא אומר שאתן צריכות לברוח מיד כשאתן שומעות מעט ביקורת על מישהו שאתן יוצאות איתו. אבל במקרה של וומנייזרים - הם משאירים אחריהם שובל של הרס. אם רק תטו את האוזן, בדרך כלל תוכלו לשמוע כמה וכמה סיפורים על ההתנהגות השלילית של הוומנייזר. אם אומרים לכן להיזהר ממנו, או אם ממליצים לכן לברר עליו עוד פרטים - מוטב שלא תתעלמו מהאזהרות ומהעצות הללו.
הוא מחפצן נשים על בסיס קבוע.אם אתן יוצאות עם מישהו שמדבר כל הזמן על הגוף של נשים אחרות, או מותח ביקורת על הגוף של נשים אחרות, הוא בסבירות גבוהה וומנייזר (וגם חתיכת חרא). לאדם הזה אין כבוד לנשים. הוא מתנשא עליהן; הוא מתייחס אליהן בביטול. אם תרצו לשמוע את חוות הדעת שלו בנוגע לקשר של זוג אחר, הוא כמעט תמיד יצדיק את הגבר, לא חשוב כמה מורכבת הסיטואציה.
הוא עושה לכן גזלייטינג.גזלייטינג היא טקטיקה שאנשים משתמשים בה כדי לצבור כוח. היא גורמת לקורבנות לפקפק במה שהם רואים לנגד עיניהם, והיא מערערת את האמונה שלהם במה שהם חושבים. לדוגמה: אתן יוצאות עם מישהו שמבקר קבוע במועדונים ומתקשר להזמין אתכן בשלוש לפנות בוקר. כשפעם אחת אתן מגיעות למועדון, אתן שמות לב שהוא מדיף ריח חזק של בושם, יש לו כתם של ליפסטיק על הצווארון והיקי על הצוואר. כשאתן שואלות אותו אם הוא היה עם נשים אחרות, הוא מאשים אתכן שאתן משוגעות ופרנואידיות. המטרה שלו היא להשאיר אתכן תמיד בעמדה מתגוננת. ככה, בזמן שאתן עסוקות בהצטדקויות, הוא מוסיף אתכן בקלות לרשימת הכיבושים שלו.
הוא מפציץ אתכן באהבה.הפצצת אהבה היא ניסיון להשפיע על אדם על ידי הרעפת תשומת לב וחיבה. בפועל, הוא ממטיר עליכן מילים חמות ומשמיע באוזניכן הצהרות חיוביות (אפירמציות), שהן על פי רוב מקדימות את זמנן ולא עקביות. הוא יגיד לכן שהוא אוהב אתכן בלי קשר לכלום - בייחוד במצבים שבהם הוא מאבד שליטה או כוח בקשר ביניכם. סימן מובהק לכך שמישהו מפציץ אתכן באהבה מופיע לרוב בזמן שהוא מנסה לאלץ אתכן לעשות משהו, כמו להיות איתו או להישאר איתו אחרי שהוא בגד בכן. בדרך כלל, הפצצת האהבה מופיעה אחרי המילה "אבל": "אבל אני אוהב אותך, אל תעזבי אותי" או "נו בחייך, אני אוהב אותך". הוא רוצה שתרגישו אסירות תודה על האהבה והחיבה שהוא מרעיף עליכן, ושלרגע לא תטילו ספק בכנות שלו. ניוז פלאש: הוא לא באמת אוהב אתכן. הוא וומנייזר שלא בוחל בשום אמצעי לגרות אתכן כדי להשיג את מבוקשו.
שוב, אלה משפטים שכולן רוצות לשמוע - הם נותנים תחושה נהדרת - אבל אם לתחושתכן הם נאמרים מוקדם מדי או מהר מדי, או אם הם נאמרים בטון מעט מתגונן, אין שום פסול בלשאול, "למה אתה אוהב אותי?", "למה אתה מרגיש ככה?", "וואו, נחמד מצידך להגיד את זה, אבל מה גורם לך להרגיש ככה כלפיי?". אם הוא לא מצליח לנסח תשובה שהיא מעבר ל"אני פשוט אוהב אותך" או "את מגניבה" או "את מדהימה", סביר להניח שלא מדובר כאן באהבה. זו אולי התאהבות. זה אולי שקר. המשפט "אני אוהב אותך" לא אמור לשקף תחושה רגעית. זה לא משפט שאמור להיאמר כדי לגרום לכן להרגיש טוב יותר באותו רגע. יכול להיות שהוומנייזר אפילו חושב שהוא אוהב אתכן - אבל אני מניח שמידת האהבה שלו לא תואמת את הציפיות שלכן. יש לכן איזשהו מושג מה המשמעות של אהבה עבורו? המשמעות של אהבה משתנה מאדם לאדם, יש מיליון גרסאות שונות לאהבה. היזהרו שלא לייחס משקל יתר למה שמישהו אומר, כל עוד אתן לא מבינות בבירור למה הוא מתכוון. אני חושב שהרבה פעמים אנחנו מתפתים להיתפס למשפטים האלה ומפחדים להטיל בהם ספק, מאחר שכל כך נעים לנו לשמוע אותם.
חשוב לי רק לציין שבזמן שאתן קוראות את הספר הזה, אתן לא אמורות להתחיל לאבחן את האנשים שאתן יוצאת איתם או את האנשים שהחברות שלכן יוצאות איתם על בסיס מה שאני כותב. אם אתן חושבות שאתן - או חברה שלכן - עוברות הפצצת אהבה או גזלייטינג, התייעצו עם פסיכולוג מומחה או עם ספר מקצועי, לא עם אנשים באינטרנט ולא איתי. שני המונחים האלה מתייחסים למקרים חמורים: גזלייטינג הוא מאמץ שיטתי ומתמשך לנסות לשנות באמת את תפיסת המציאות של אדם כלשהו. זו לא סתם אי-הסכמה לגבי איך שכל אחד תופס סיטואציה מסוימת. זה לא התסכול והעצבים על בן הזוג שגורמים לכן להגיד דברים כמו, "אני לא אמרתי דבר כזה!" זה לא גזלייטינג, זו אי-הסכמה.
העיקרון החשוב הוא שאתן לא צריכות להכיר את המונחים האלה כדי להציב גבולות ולאכוף אותם, וכדי לשקול אם כדאי לכן להישאר בקשר שגורם לכן להרגיש יותר רע מנהדר. אם אתן מוצאות את עצמכן בקשר כזה ומרגישות אומללות, למה אתן בוחרות להישאר בו? זאת הנקודה שחשוב יותר להתייחס אליה.
אם אתן לא מתייחסות לנורות האזהרה, ואם אתן לא יוזמות שיחה על היחסים שלכן עם הסטוציונר/וומנייזר שבחייכן, או אם אתן לא אוכפות את הגבולות שלכן, אתן עלולות למצוא את עצמכן בסיטואיישנשיפ ארוך טווח. מה זה בכלל סיטואיישנשיפ (באנגלית: Situationship)? הפסיכותרפיסט ג'ונתן אלפרט - מחבר ספר העזרה העצמית Be Fearless ("היה חסר פחד") - הגדיר סיטואיישנשיפ בתור "הטווח הזה שבין קשר מחייב לבין משהו שהוא מֵעֵבֶר לחברוּת". בתוכנית האירוח האמריקאית "טודיי שואו", סיטואיישנשיפ מתואר כ"פחות ממערכת יחסים, אבל יותר מסטוץ אקראי. סיטואיישנשיפ הוא מערכת יחסים רומנטית שנשארת בלתי מוגדרת לאורך זמן".
משהו בהגדרות הללו, שהפכו די נפוצות בימינו, לא מוצא חן בעיניי. הן גורמות לסיטואיישנשיפ להישמע כל כך נייטרלי: כאילו סיטואיישנשיפ יכול פשוט לקרות באופן אקראי, ואף גרוע מכך, כאילו סיטואיישנשיפ הוא פשוט עוד סוג מקובל ולגיטימי לחלוטין של מערכת יחסים. למען האמת, ההגדרות האלו נשמעות ממש כמו תיאור של סטוציונר לסיטואיישנשיפ - "נו, זה מה שזה."
קבלו פרשנות כנה ומועילה יותר למושג סיטואיישנשיפ: קשר רומנטי שבו צד אחד מתחמק ממחויבות בעוד הצד השני מקווה שהמצב ישתנה. לתפיסתי, סיטואיישנשיפ הוא לא משהו שפשוט קורה; סיטואיישנשיפ הוא תוצאה של החלטות שאנשים מקבלים, ואותן החלטות הן אלו שיוצרות את הסיטואיישנשיפ.
מאחר שאני גם ככה קורא תיגר על ההגדרה של "טודיי שואו", אני רוצה גם לציין שאני לא חושב שזה מדויק לומר שסיטואיישנשיפ נשאר בלתי מוגדר. התפיסה הזו מרמזת על כך שאף אחד מהצדדים לא ניסה להגדיר את הקשר הרומנטי, כאילו סיטואיישנשיפ הוא פשוט תוצר של שני אנשים שנמצאים בקשר רומנטי, אבל עדיין לא הספיקו לדבר על המעבר לשלב הבא. אמנם בטוח שגם זה קורה, ועדיין, אני מוכן להתערב שרובכן - בתרחישים של סיטואיישנשיפ - ניסיתן גם ניסיתן להגדיר את הקשר. ליתר דיוק, אתן רציתן קשר רציני, ובתגובה הצד השני נתן לכן סיבה כלשהי שבגללה הוא צריך להמשיך להגדיר את עצמו כרווק.
מנקודת מבט זו, המצב למעשה מוגדר במידה רבה. זו פשוט לא ההגדרה שאתן רציתן, ולכן זה סיטואיישנשיפ ולא מערכת יחסים. מצטער, "טודיי שואו".
למען הסר ספק, זה לא שאני מנסה להתחכם או להתעלות על אנשים שהם קרוב לוודאי חכמים ממני. אני רק מסביר את הטיעון שלי, שלפיו סיטואיישנשיפ הוא לא משהו שיש לשאוף אליו, והוא אפילו לא משהו שצריך להשלים איתו. בסיטואיישנשיפ, אתן מתמודדות עם מצב שבו אתן מקבלות ממישהו פחות מכפי שהייתן רוצות. אתן מנסות לחיות בשלום עם הפשרה שאתן נמצאות בה בכל הנוגע למה שאתן מוכנות לתת ולקבל. אם אתן מוצאות את עצמכן בסיטואיישנשיפ, כדאי לכן לעשות כל שביכולתכן כדי לצאת מהמצב הזה, כי כל מה שאתן עושות זה להתפשר על הגבולות שרציתן להגדיר עם אדם שאיתו רציתן להיות במערכת יחסים.
לפעמים אתן עשויות למצוא את עצמכן במערכת יחסים - אתם מוגדרים כחבר או חברה, לכאורה אתם מחויבים זה לזה, אבל בפועל הקשר שלכם דומה יותר לסיטואיישנשיפ. אם אתן רואות שאתן כל הזמן רוצות יותר אבל תמיד מקבלות פחות - בין שמדובר בפחות זמן או בפחות מחויבות רגשית, או אפילו אם אתן רוצות להכיר את החברים שלו והוא לא מעוניין - ייתכן שמדובר למעשה בסיטואיישנשיפ. זה ככה, פשוט כי המון אנשים חומדים את התואר "חבר" או "חברה", אבל נרתעים מהציפיות הנלוות לו. במילים אחרות, הם כלל לא מעוניינים להיות באמת חבר או חברה.
מחשבה על סדרי עדיפויות היא דרך להעריך אם שני הצדדים משדרים על אותו גל, ולא סתם מורחים את הזמן בסיטואיישנשיפ עד שתצוץ הזדמנות טובה יותר. אם זו מערכת יחסים אמיתית, אתן אמורות להיות בעדיפות עליונה. אתן לא אמורות להיות בעדיפות בלעדית, אבל ודאי לא בעדיפות אחרונה אחרי המשפחה, העבודה, החברים והתחביבים של הצד השני.
ברגע שתבינו את המקום שלכן בסולם העדיפויות של הפרטנר שלכן, תדעו אם הוא מעוניין רק להפיק תועלת או הנאה מסוימת אבל לא באמת מעוניין בקשר רציני, או - ליתר דיוק - לא באמת מעוניין בקשר רציני איתכן. כי יש הבדל עצום, וחשוב לתת את הדעת על ההבדל הזה. כאן נכנס לתמונה סולם העדיפויות של הצד השני והמקום שלכן בו. האם הפרטנר שלכן מציב אתכן בראש סדר העדיפויות לפחות חלק מהזמן? אם אתן קולטות שאתן כמעט אף פעם לא מגיעות לראש סדר העדיפויות שלו, המשמעות היא שהגיע הזמן להציב גבול: הגבול הוא שאם הוא לא יכול או לא רוצה להעלות אתכן לראש סדר העדיפויות חלק מהזמן, אתן חותכות - משום שאתן לא מוכנות לקבל פחות ממה שאתן רוצות במערכת יחסים.
עם זאת, הדרך הקלה ביותר להכריע לגבי כל סוג של סיטואיישנשיפ היא... תופים... לדבר על זה! דברו עם הפרטנר שלכן, תגידו לו, "אני רוצה להיות איתך. אני מתאהבת בך. לעזאזל, אני כבר מאוהבת בך. אני אוהבת אותך. אני רוצה הרבה יותר מהקשר שלנו. אני לא רוצה להיות רק ידידה או יזיזה. אני רוצה מקום גבוה יותר בסולם העדיפויות שלך."
כאמור, רוב הסיכויים שאתן נמנעות מהשיחה הזו מתוך החשש לשמוע את התשובה שאתן לא רוצות לשמוע. אף על פי כן, זו הדרך היעילה ביותר לזהות אם יש סיכוי שהמצב ישתנה, ולהתניע במקביל את תהליך הריפוי. מרגע שאתן נותנות ביטוי לפגיעוּת שלכן, מתחיל תהליך טיהור שיחזיר לכן את תחושת הבריאות. ייתכן שתהליך הריפוי יהיה ממושך יותר משציפיתן, וייתכן שהוא לא יתקיים בדיוק באופן שציפיתן, אבל התחושה שלכן תשתפר. מתן ביטוי לצרכים שלכן - הגדרת ציפיות וגבולות ואכיפתם לאחר מכן - כל אלה יגרמו לפרטנר שלכן להכריע אם הוא בוחר בכן, כי הוא מעדיף לא לאבד אתכן, או אם הוא מבהיר לכן מעל לכל ספק שהוא לעולם לא יבחר בכן. לדעתי, חשוב גם לזכור שאם הפרטנר דוחה אתכן על רקע הניסיון שלכן להגדיר את הקשר, הוא לא באמת דוחה אתכן, הוא פשוט דוחה את הרצונות שלכן.
למקרה שהדברים עדיין לא לגמרי ברורים, להלן החלוקה לשני סוגי הסיטואיישנשיפ הנפוצים ביותר.
במסגרת אחד מפרקי הפודקאסט שלי התקשר אליי בחור צעיר, שיצא עם אישה שהתגרשה זמן קצר לפני שהם התחילו לצאת. היא הייתה נשואה במשך לא מעט זמן. כשהוא התקשר לפודקאסט הם יצאו כבר שנה כמעט, אבל התברר שהם למעשה לא היו במערכת יחסים, אלא בסיטואיישנשיפ.
סיטואיישנשיפ הוא תופעה נפוצה למדי. אתן מבלות עם מישהו במשך תקופה לא מבוטלת. יש בקשר שלכם עקביות מסוימת - אתם נפגשים לסקס על בסיס קבוע. מדי פעם אתם יוצאים לארוחת ערב, לפעמים קורה שאתם משחקים קצת בבית, אבל קרוב לוודאי שאתם לא מדברים על בסיס יומיומי. אתן לא פוגשות את ההורים שלו או מבלות זמן עם החברים שלו. ותמיד בסיטואיישנשיפ יש צד אחד שאומר, "אני לא מעוניין במערכת יחסים כרגע." אבל אותו אדם כן אוהב את זה שיש לו עם מי לבלות בלילה, עם מי לשכב, עם מי לצאת לסרט, עם מי לצאת לארוחת ערב. נחמד לו שאם הוא מקבל הזמנה לחתונה, יש לו עם מי ללכת, והוא נהנה גם מכל היתרונות השטחיים שמהם גבר נהנה כשיש לו חברה. גברים ונשים רבים פשוט נהנים לבלות עם בני המין השני, גם אם הם לא אהבת חייהם.
במקרה של הבחור שהתקשר לפודקאסט שלי, בת זוגו נמנעה מכל דיון על מעבר למערכת יחסים בלעדית, ומכל דיבור על עליית שלב במערכת היחסים שלהם. היא אפילו הייתה מספרת לו שמדי פעם היא מבלה עם בחור אחר. באותו זמן היא הייתה גרושה כבר שנה וחצי, ועם זאת המשיכה להיצמד לגירושים כסיבה שבגללה היא לא יכולה להתחייב. בכל הכנות, ייתכן שאדם שזה עתה יצא מנישואים עדיין לא ירגיש מוכן להיכנס למערכת יחסים רצינית חדשה, אבל זאת בדיוק הנקודה שבה כדאי להקפיד על תקשורת כנה ועל תיאום ציפיות. במקום זאת, היא רצתה רק לצאת לבלות איתו. היא רצתה רק לשכב איתו, ושהוא יהיה זמין בשבילה בכל פעם שמתחשק לה להיפגש איתו. היא הייתה אומרת כל מיני דברים שמהם היה יכול להשתמע שהיא לא בטוחה אם היא רוצה לבלות איתו את שארית חייה, מפני שהיא כבר הייתה נשואה והנישואים שלה נכשלו, וכיוצא באלה. הם היו מתחילים לקיים יחסי מין לעיתים קרובות יותר, ואז היו מאיטים את הקצב. אחר כך שוב היו מתחילים לדבר, ושוב חוזרים לשכב - אבל שום דבר מעולם לא השתנה באמת.
לאחר שנחשפתן לסיפור שלהם, האם אתן מבולבלות לגבי מה שקורה ביניהם? לא, אתן בכלל לא מבולבלות. כי ברור לכן ששני האנשים האלה רוצים ממערכת היחסים הזאת דברים שונים לגמרי. ברור לכן שמבחינתה, אותו בחור היה בסך הכול אופציה נוספת.
והבחור שלנו היה מבולבל. הוא חיבב אותה. הוא רצה לצאת איתה, הוא רצה להיות איתה. אבל בשלב הזה הוא פחד אפילו להעלות שוב את האפשרות של קשר מחייב מסוג כלשהו, מפני שפחד שאם הוא יעשה זאת, הוא יאבד את החלק ממנה שכן היה שלו. הוא אמר לי שאם הוא לא יכול לקבל את כל כולה, הוא מוכן להסתפק בחלק קטן ממנה. ולכן הוא לא עשה דבר בנידון.
זה לא שהיא הייתה אדם איום ונורא. היא לא שיקרה לו, היא אפילו לא ניסתה להוליך אותו שולל או משהו כזה. קרוב לוודאי שכן היה אכפת לה מהרגשות שלו, אבל בסופו של דבר היא רצתה להיות מעט אנוכית, לצאת לבלות ולצאת לדייטים וליהנות מהחופש להסתובב עם כל מי שמתחשק לה, אבל נוסף על כך, אתן יודעות, גם לשכב איתו בכל פעם שהתחשק לה.
בשורה התחתונה, היא התנהגה כמו סטוציונרית, וסטוציונרים בדרך כלל ימצאו סיבה לכך שהם לא יכולים להיות במערכת יחסים. ייתכן שבהתחלה, הסיבה הזו תישמע הגיונית, כמו גירושים, לדוגמה. האדם הזה עבר עכשיו גירושים, אתן חושבות לעצמכן, הגיוני שהוא יהיה זהיר. זה נשמע כמו סיבה מתקבלת על הדעת. אבל, כפי שאמרתי לו, כמה זמן גירושים יכולים להיות סיבה מתקבלת על הדעת להימנעות ממערכת יחסים עם מישהו? שנה? שנתיים? היא תפגוש איזשהו בחור אחר, והוא יכבוש את ליבה, ואז היא תגיד, "לא מעניין אותי שהתגרשתי רק לפני שנה וחצי."
כפי שאמרתי, היא לא אדם רע. כל הסיפור פה הוא שני אנשים שפוחדים לבטא את הרגשות שלהם בפתיחות גדולה יותר, מפני שאף אחד מהם לא רוצה לאבד את מה שיש לו - אף על פי שהערך שכל אחד מהם מפיק ממערכת היחסים הוא שונה. כאשר מדובר בסטוציונרים, בייחוד בסטוציונרים לטווח ארוך, הרבה מזה תלוי בבחירות האישיות שלנו. אנחנו בוחרים לא להציב גבולות, או להתעלם מהגבולות שהצבנו. פעמים רבות אנחנו ניצור את הסיטואיישנשיפ הזה - אנחנו עושים את זה כשאנחנו יודעים שאנחנו רוצים עוד, אבל מוכנים להסכים לפחות, מפני שאנחנו פוחדים.
אנחנו רוצים לצאת איתם. אנחנו רוצים שהם יתחייבו אלינו. אנחנו רוצים להיות איתם, ולא עם אף אחד אחר. אולי אפילו רמזנו להם, אולי בעבר זרקנו את הרעיון לאוויר או העלינו את הנושא לדיון - אבל גם לאחר שהם מסרבים, או מתחמקים מהשאלה, אנחנו עדיין נותרים זמינים עבורם, בכל פעם שהם מעוניינים בסקס. אנחנו נמשיך לבלות איתם.
וזה מה שעשה הבחור שהתקשר אליי לפודקאסט - הוא המשיך לסבול את הסיטואציה המייסרת הזאת, תוך שהוא משכנע את עצמו שהמצב לא נורא עד כדי כך. האישה הזאת כל הזמן חזרה ואמרה לו, "אני לא מעוניינת במערכת יחסים כרגע," והיא לא הייתה יכולה להיות כנה יותר. רק שהמאזין שלי התמקד כל הזמן במילה "כרגע", ואמר לעצמו ש"כרגע" זה המצב, אבל ייתכן שבעתיד המצב ישתנה.
הוא לא הציג בפניה שאלות נוספות שהיו עלולות להוביל לתשובה שהוא לא רצה לשמוע - ש"לא כרגע" פירושו אף פעם. הוא לא רצה להפעיל עליה לחץ בניסיון לחלץ ממנה תשובה, לא רק מפני שהוא פחד להרחיק אותה, אלא גם מפני שהוא פחד מהאמת. והאמת לא הייתה שהיא לא מעוניינת במערכת יחסים איתו כרגע, אלא שהיא פשוט לא מעוניינת במערכת יחסים איתו.
את סוג הסיטואיישנשיפ הגרוע מכולם אני נוהג לכנות סוכריית אומץ-חומץ. זה מושג שהמצאתי לפני כמה שנים, כשהשתתפתי במסיבת יום הולדת של אישה שאיתה יצאתי באותה תקופה. זו הייתה מסיבה קטנה, וזה היה המפגש הראשון שלי עם בני משפחתה ועם מעגל החברים שלה. לפני כן יצא לי לפגוש את אחותה, ופיתחתי איתה קשר די טוב. מאחר שאני טיפוס מופנם, בחרתי להתמקם ליד אחותה, ככה שיהיה לי עם מי לפטפט ושלא אצטרך לחשוש מפני האפשרות שאיאלץ לעמוד כמו גולם באמצע החדר, כשהדבר היחיד שמארח לי לחברה הוא מחשבותיי הנוירוטיות.
בכל אופן, לאחר שהאחות החלה להרגיש נינוחה יותר בחברתי, היא התחילה לספר לי על איזשהו בחור שאיתו היא "מבלה" כבר למעלה משנה. הם הכירו במקום העבודה שלה, והוא היה צעיר ממנה בכמה שנים. הם היו נפגשים לסקס מזדמן, יוצאים לדייטים ואט אט החלו להכיר זה את זה. היא רצתה להיות איתו, אבל אף פעם לא ממש ביטאה את הרצון שלה בפניו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. היא הייתה מדברת על זה כבדרך אגב, ולפעמים הייתה מעלה את הרעיון בתור אופציה, ואז מפזרת לו רמזים קטנים, פסיביים-אגרסיביים, לגבי הרצון שלה לעבור לשלב הבא במערכת היחסים. אך היא מעולם לא ממש חרגה מאזור הנוחות שלה ולא גילתה מספיק פגיעות בשביל לומר "אני רוצה להיות איתך. אני מתחילה להתאהב בך. לעזאזל, כבר התאהבתי בך. אני אוהבת אותך. לא מספיק לי קשר לא מחייב. אני רוצה איתך כל כך הרבה מעבר לזה". או משהו בסגנון הזה.
אם הייתה משתפת אותו ברגשות האמיתיים שלה כלפיו, פירוש הדבר שהיא הייתה צריכה ליישם את ההחלטה שלה, שהיא לא מוכנה שהם ימשיכו להתנהל במסגרת קשר לא מוגדר. אך החלופה לכך הייתה עינוי, כמובן. זה מה שהיא עשתה - היא עינתה את עצמה מעצם רצונה בכל כך הרבה מעבר למה שהיה ביניהם והסתפקותה בפחות. היא המשיכה לקוות שביום מן הימים הוא יוותר על סגנון החיים הנוכחי שלו, סגנון חיים שבמסגרתו הוא כבר היה יכול לשכב איתה ולצאת איתה לדייטים בכל פעם שהתחשק לו, פחות או יותר. בכל פעם שהוא הרגיש פגיע ובודד, הוא היה יוצר איתה קשר.
בניסיון להצדיק את כל האנרגיה הזאת שהיא השקיעה בו, היא הייתה מספרת לעצמה שזה מעיד על כך שהוא זקוק לה. שעצם הצורך שלו בה ישמש לו תזכורת לכך שישתלם לו להיות מחויב אליה, ושבסופו של דבר ייפול לו האסימון. זה החלום, ליצור חיבור עם אדם שבוחר בכן. שאוהב אתכן עד כדי כך, שהוא לא מעוניין בחיבור רגשי או גופני עם אף אדם אחר. שמוכן להקריב ולהתפשר למען האדם שהוא אוהב והחיבור שהוא רוצה להעצים. החדשות הטובות הן שזה אפשרי. זה קורה מדי יום ביומו. זה יכול לקרות לכולם. החדשות הרעות הן שהעולם מלא באנשים שקרבתם מספקת לנו הנאה מיידית, ושמתוך בלבול אנחנו מחשיבים אותם כמועמדים פוטנציאליים לאהבה מהסוג שאנחנו מחפשים. אנשים שנותנים לנו הזדמנות למצוא סיפוק מיידי ועוצמתי. רק שהבעיה היא שמדובר באנשים רעילים, וכשאנחנו מבלים עם אנשים כאלה יותר מדי, בסופו של דבר הם הופכים אותנו לחולים.
בזמן ששוחחתי עם האחות, היא תיארה בפניי את מערכת היחסים שלהם בפרטי פרטים. מאחר שאני מי שאני, הסיפור שלה ריתק אותי, ורציתי לבדוק אם אוכל לנסות לעזור לה לפתור את הבעיה שלה. הבעיה הכי גדולה שלה הייתה שבכלל לא היה לה שמץ של מושג מה הבעיה האמיתית שלה. היא דיברה על ההבדל הקלוש בגילים שלהם. על העובדה שהם עבדו יחד. אני לא ממש זוכר את כל הפרטים, אבל כנראה שהיא אמרה משהו בקשר לאקסית ששברה לו את הלב או הורה שהזניח אותו רגשית בתור ילד. היא תפסה את כל האתגרים האלה כסיבות לכך שהיא לא מקבלת את מבוקשה, ובעוד שכל האתגרים שהיא ציינה בהחלט עשויים להיות מכשולים אמיתיים שבהם זוגות נתקלים כל הזמן, אף אחד מהמכשולים הללו לא מנע מאף זוג להיות יחד, במקרה ששני הצדדים אכן היו מעוניינים במערכת יחסים.
רציתי למצוא דרך שתאפשר לי להסביר לה איך אני תופס את ההיגיון שלה. רציתי שהיא תשמע איך התיאור שלה נשמע באוזניים שלי, ולהבהיר לה כך שיהיה לה ברור - כשם שהיה ברור לי - שהבעיה נעוצה בו.
חשבתי על אחד מהממתקים האהובים עליי. על החברה הרעילה שלי, סוכריית אומץ-חומץ. אני פאקינג משוגע על הממתק הזה. הפה שלי ממש התמלא בריר עכשיו, בזמן שכתבתי את שם הממתק וחשבתי על אותה סוכרייה חמוצה-מתוקה נפלאה. הממתקים האלה כל כך טעימים, שזה כבר לא הגיוני. הם גם רעילים בטירוף. ההנאה שאני מפיק מאכילת שקית שלמה, מלווה בסופו של דבר בתחושת בחילה מסוימת. בכל פעם שאני אוכל את הממתקים האלה אני מזמן לעצמי כאבי בטן, נפיחות, עייפות ועוד קשת רחבה ומגוונת של תחושות לא נעימות. הרשו לי רגע לציין בפניכם את הרכיבים של הסוכריות האלה. סוכר, סוכר אינוורטי, סירופ תירס, עמילן תירס מעובד, חומצה טרטרית, חומצה ציטרית, חומרי טעם וריח טבעיים ומלאכותיים, צהוב 6, אדום 40, צהוב 5, כחול 1. הרכיב הכי בריא בערמת הזבל הזאת הוא סוכר. סוכר! שיוצר בגוף שלנו דלקת, ודלקת היא בעיקרון הסיבה המרכזית לכל בעיה רפואית שממנה אנחנו סובלים. ככה שכן... זה די גרוע.
למען האמת, די בקיומו של סוכר כדי שאאמין בכוח עליון. זה כל כך מטורף בעיניי שמשהו מהנה כל כך יכול להיות רעיל כל כך. אם יש אלוהים, אין ספק שיש לו חוש הומור. הוא יצר משהו כל כך טעים וממכר רק כדי שהוא ישמש, פחות או יותר, כרעל-בעל-השפעה-איטית ללא שום סיבה ממשית, חוץ מאשר כדי לבדר את עצמו - פשוט תחשבו על זה. אם אין אלוהים, אני רוצה שאיזה מדען יסביר לי למה במהלך האבולוציה הוחלט שסוכר יהיה גם טעים בקטע אחר וגם מזיק לבריאות במידה מזעזעת, מפני שבוודאי יש לזה הסבר.
אז, בכל אופן, סוכר זה רע. לא תמצאו אף אדם בוגר עם ראש על הכתפיים הלוקה באשליה שסוכר תורם לבריאות שלנו. נכון, כולנו צורכים סוכר, אבל אנחנו עושים את זה מתוך הבנה שהדבר כרוך בסיכונים מסוימים. אנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים לשרוד על תזונה המורכבת בעיקרה מסוכר. אם נצרוך יותר מדי רכיבים רעילים ולא מספיק רכיבים מזינים ובריאים, בסופו של דבר נחלה. מאחר שאנחנו מודעים לסיכון שבצריכת סוכר, רובנו מנסים לעשות זאת בצורה מבוקרת. אלה מבינינו שמתקשים לפתח את כוח הרצון שלהם עדיין מבינים שאם הם מעוניינים בשינוי, הצעד הראשון המתבקש מצידם יהיה לפתח משמעת עצמית. החדשות הטובות הן שדי פשוט לזהות מה מכיל סוכר: אתן בסך הכול צריכות לקרוא את התווית. יש חוק הדורש מחברות ליידע את הצרכנים כמה סוכר הם צורכים כשהם אוכלים את המוצרים שלהן.
למרבה הצער, בני אדם לא מגיעים עם תוויות המציינות בבירור את רכיביהם. כשמדובר באנשים, קשה יותר לזהות מי ניחן בתכונות רעילות שעלולות להזיק לנו, ומי ניחן בתכונות שיזינו אותנו. בדרך כלל אנחנו צריכים לטעום על מנת לקבוע לאיזו קטגוריה אדם משתייך. אנחנו טועמים טעימה קטנה, ושמים לב למה שאנחנו מרגישים לאחר מכן. האם עולה בנו תחושה טובה המתקיימת בצורה עקבית יחסית, או שמא מדובר ברכבת הרים פראית הנעה לסירוגין בין הנאה למצוקה? אם ברוב המקרים אתן חוות את התגובה השנייה, קרוב לוודאי שמדובר בסוכריית אומץ-חומץ ומוטב שתפסיקו לטעום ממנה, אחרת רק תחלו יותר ויותר.
אם ככה, מה הופך אנשים לסוכריית אומץ-חומץ? סוכריית אומץ-חומץ נוצרת בדרך כלל בשתי דרכים. הדרך הראשונה היא בעקבות טראומת עבר. הדרך השנייה, והנפוצה ביותר, היא שהם פשוט ניחנו במיומנויות תקשורת איומות ונוראות, ושהם לא מכבדים גבולות. כך או כך, לא מדובר באנשים עם פוטנציאל גבוה למערכת יחסים בריאה. קשרים עם סוכריות אומץ-חומץ בדרך כלל נפוצים פחות ככל שאנחנו מתבגרים ונחשפים לחוויות שונות בחיים: עבור רובנו, כך אנחנו מפתחים מיומנויות תקשורת טובות יותר.
אבל בואו נניח שסוכריית האומץ-חומץ שלכן מתמודדת עם טראומה מהעבר. אם לא שמעתן על סגנונות התקשרות, כדאי שתבחנו את הנושא, אבל בגדול, חוויות מהעבר שלנו - בייחוד טראומות מתקופת הילדות - עשויות להשפיע על האופן שבו אנחנו מתחברים לאנשים, וחשוב מכך, על האופן שבו אנחנו מתנתקים מהם. באופן כללי, גם אם יש לנו פגמים, אנחנו עדיין יכולים להתחבר עם אנשים ואפילו ליצור קשרים עמוקים ומשמעותיים. יש אנשים, לעומת זאת, שהטראומה שלהם מונעת מהם להתחבר עם אנשים באופן כללי. הדוגמאות הקיצוניות ביותר לכך כוללות אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית - למרות שרוב האנשים אינם נרקיסיסטיים באמת, פשוט הצטבר אצלם חרא רציני שהם צריכים לעבד. תהליך העיבוד של כל החרא הרציני הזה מצריך זמן ועזרה, ואלה דברים שאינם יכולים להגיע מקשר רומנטי. רק מטפל יכול לעזור לאדם להתגבר על הפרעת ההתקשרות שלו, תהיה אשר תהיה, ורוב האנשים הקוראים בספר זה אינם מטפלים, וגם אני לא מטפל (זכרו זאת בכל פעם שאני עוסק בבעיות פסיכולוגיות רציניות במסגרת ספר זה).
פשוט ניאלץ לקבל את העובדה שעד שאותו אדם יתחיל בתהליך הטיפול, הוא יהיה רעיל לנו כמו סוכריית אומץ-חומץ. הוא פשוט יעשה אותנו חולים ועצובים, ויותיר אותנו בהרגשה מזופתת. קרוב לוודאי שהוא לא יהפוך לברוקולי כבמטה קסמים, בלי שתשקיעו בו כמות מטורפת של זמן ואנרגיה - והזמן שלכן יקר מכדי שפשוט תחכו לנס.
כאשר מדובר על סוכריית אומץ-חומץ, השורה התחתונה היא שלא משנה עד כמה אתן נהנות בחברת האדם הזה בתחילת הדרך, אם אתן רוצות להיות בריאות, תצטרכו לאזור את כוח הרצון ואת המשאבים הפנימיים הנחוצים כדי להיות כנות, וקרוב לוודאי גם להתחיל לחפש אנשים שיוכלו להזין את הלב שלכן.
במקרה שתהיתן, בסופו של דבר האחות הצליחה להפסיק להתענג על מה שפגע בבריאותה. זה לא קרה בן לילה. לאחר שהקשיבה לתיאוריית סוכריית האומץ-חומץ שלי, בסופו של דבר היא החלה לקבל את האפשרות שהבעיה נעוצה בו. אבל זה עדיין לא אומר שתמיד יהיה לנו פתאום קל לוותר על הממתק שאנחנו הכי אוהבים. אני שונא את ההרגשה שיש לי אחרי שאני אוכל יותר מדי סוכריות אומץ-חומץ, אבל לכל הרוחות, מדי פעם אני אומר, "זין על הכול." גם לה נדרש מעט זמן. וכן, היו מקרים שהחשק שלה היה קשה מנשוא, אבל ברגע שהיא התחילה להרגיש טוב יותר, היה לה קל יותר לסרב, מפני שתחושת ההקלה מהרגשות החיוביים שמילאו אותה בעקביות החלה למשוך אותה יותר מאשר הסיפוק המיידי שהציע לה אותו ממתק ממכר.
חשוב מאוד שאפתח את החלק הזה בתזכורת: רוב תרחישי הסיטואיישנשיפ לא נגמרים במערכת יחסים. רובם נגמרים ברגע שמישהו מתחיל לאכוף את הגבולות. עם זאת - במקרים נדירים מאוד - ייתכן שתהיו בסיטואיישנשיפ עם אנשים שנדרש להם זמן כדי לקלוט שאתן שוות את ההשקעה, ושזקוקים לדחיפה קלה, לקצת השראה, כדי להפסיק להכשיל את עצמם ולהבחין במה שנמצא ממש מתחת לאף שלהם. איך אתן יכולות לדעת אם זה נכון בהקשר של הסיטואיישנשיפ שלכם? השלב הראשון הוא להפסיק לעשות את שתי הטעויות המרכזיות שאנשים במערכות יחסים ארוכות נוהגים לעשות.
יש תחומים רבים בחיים שבהקשר שלהם אני חסיד גדול של לזייף עד שזה מצליח - אבל לא כשזה נוגע לסיטואיישנשיפ, מפני שאז מדובר בטעות גורלית. רבים מהאנשים שרוצים שסיטואיישנשיפ ישתדרג למערכת יחסים אמיתית, ינסו לייצר רגעים רבים ככל האפשר שידמו את ההרגשה של מערכת יחסים כזו - בתקווה שביום מן הימים, האדם השני יבין עד כמה הקשר ביניהם נפלא ויחליט להתחייב אליהם (אני לא יכול לתאר לכן באיזו תדירות אני מקבל שאלות בסגנון של, "הוא אומר שהוא לא יכול להיות במערכת יחסים איתי, אבל הוא כל הזמן מתנהג כאילו שאנחנו במערכת יחסים". בדרך כלל הוא לא מתנהג כאילו הוא במערכת יחסים איתכן, פשוט לא מפריע לו לצאת איתכן לארוחת ערב על בסיס קבוע או לצאת איתכן לשופינג, כי מי רוצה לעשות את הדברים האלה לבד?).
האמת היא שמעצם זה שאתן מתנהגות כאילו יש לכם מערכת יחסים, בזמן שיש לכם סיטואיישנשיפ, אתן רק פוגעות בסיכוי שמשהו ישתנה. אתן פשוט מראות לו כמה רחוק אתן מוכנות ללכת בשבילו, בלי שהוא יצטרך לעמוד בציפיות שיש לכן ממערכת יחסים. אני מוכן להמר שאם תעמתו אותו עם המציאות ותטיחו בפניו את העובדה שהוא עושה את מה שאתן מחשיבות כדברים של "מערכת יחסים אמיתית", הוא פשוט יציע להפסיק לעשות את זה - ויזכיר לכן שהוא אמר שהוא לא יכול להיות במערכת יחסים כרגע.
תהיה הסיבה לכך אשר תהיה, פעמים רבות, האדם שמקווה שהסיטואיישנשיפ יתפתח למשהו מעבר, פשוט מפסיק לצאת עם אנשים אחרים, למרות שהאדם השני הבהיר שאין לו שום כוונה להיות איתו בקשר בלעדי. בעבר יצא לי להיות האדם הזה, וגם אני עשיתי את הטעות הזאת. אין שום היגיון בכך שכל כך רבים מאיתנו, שרצו מאדם אחר משהו מעבר לסיטואיישנשיפ, החליטו להבהיר לאותו אדם שאנחנו פשוט מתכוונים להסכים לפחות. אני מניח שהמחשבה שמאחורי הגישה הזאת היא אנחנו מוודאים שהם יידעו עד כמה אנחנו רציניים, ועד כמה הם חשובים לנו.
רק שזה אף פעם לא עובד. זה לא עובד מפני שמה שקורה בעצם זה שאתן אומרות, "קח את הזמן שלך, אני לא הולכת לשום מקום. תחפש משהו טוב יותר, ואני בינתיים אחכה, למקרה שתשנה את דעתך." אבל זכרו שסיטואיישנשיפ רחוק מרחק שנות אור ממערכת יחסים, ואם זאת לא מערכת יחסים, ובכן, פירוש הדבר שאתן רווקות. אני חוזר ואומר, אתן רווקות!!! ואם אתן רווקות, אתן צריכות לפחות לתת את הרושם שאתן עדיין זמינות ופתוחות להכיר אנשים אחרים.
מצד שני, בוודאי יש כאלה מביניכן שנמצאות בסיטואיישנשיפ ואולי עדיין יוצאות עם אנשים אחרים, אבל אולי אתן נוקטות אמצעים להסתיר זאת מהאדם שאיתו יש לכן סיטואיישנשיפ - מתוך פחד שהוא יכעס וירצה לעזוב אתכן. זה פשוט לא מהלך חכם, מכמה סיבות. ראשית, אתן מבזבזות את ההזדמנות להניח לו לגלות כבדרך אגב שאתן מבוקשות מאוד בקרב אנשים רבים אחרים, ושנית, אתן נוהגות בחוסר כנות כלפי אדם שאיתו אתן מקוות לפתח מערכת יחסים אמיתית.
אז תפסיקו לנסות לזייף עד שזה מצליח לכן, ותחזירו את עצמכן לשוק הפנויים-פנויות, או שתהיו כנות בקשר לכך שאתן ממשיכות לצאת לדייטים עם אנשים אחרים. עכשיו, אתן יכולות להשתמש בטריק שלי להפיכת הסיטואיישנשיפ שלכן למערכת יחסים - ושוב, זה עובד רק אם אתן בסיטואיישנשיפ עם מישהו שצריך רק דחיפה קטנה כדי להצליח להתגבר על המכשולים הפנימיים שלו.
לפני שאציג בפניכן את המדריך הזה, בואו נדבר על הרעיון של לשחק משחקים. לא משנה מה אומר, כמה מביניכן יקראו את החלקים הבאים בספר ויחשבו, אוף, זה נשמע כמו לשחק משחקים. אני לא משחקת משחקים. אם אני מצליח להשיג את המטרה שלי במסגרת הספר זה, אני מקווה שאני נשמע כמו אדם שלא מקדם גישה של לשחק משחקים בהקשר של דייטים, אבל המציאות היא שכולנו עושים את זה, מדי פעם - עם עצמנו. בלשחק משחקים כוונתי למקרים שבהם אתן משקרות או נמנעות מאמירת האמת בקשר לכוונות שלכן. כולנו משחקים משחקים עם עצמנו, מפני שלכולנו יש אגו שכל הזמן מחפש אישורים או מנסה להימנע מהתמודדות עם האמת.
חשבו על כל אותם שקרים קטנים שאנחנו אוהבים לספר לעצמנו בזמן שאנחנו בסיטואיישנשיפ - כשאנחנו מסכימים רק לעוד סטוץ אחד נוסף, כשאנחנו אומרים לעצמנו לעשות את זה מפני שאנחנו מעוניינים רק בסקס, או שלא נרגיש עצובים או עצבניים כשלא יתקשרו אלינו ביום המחרת - אלה המשחקים שבהם אנחנו משחקים עם עצמנו.
בזמן שאני כותב את המילים האלה, אני מתדיין כרגע עם העורך שלי לגבי השם המתאים לספר הזה, ואפשר לטעון - בצורה מבוססת למדי - שהשם של הספר הזה צריך להיות משהו בסגנון של, המשחקים שאסור לנו לשחק עם עצמנו. ככה שכן, אני לא מקדם את הגישה של לשחק במשחקים. אבל אם תהיו כנות עם עצמכן, יהיה לכן ברור שלא ייתכן שתמצאו את עצמכן בסיטואיישנשיפ אם לא שיחקתן במשחקים עם עצמכן, ואם לא ניסיתן לשכנע את עצמכן שאין לכן בעיה להסכים כל הזמן לפחות ממה שהייתן רוצות. אז ייתכן שאפשר לכנות את מה שאני עומד ללמד אתכן בשם אמנות המשחק, אך בפועל, כל מה שתעשו זה לדבר בכנות עם האדם שאיתו אתן נמצאות בסיטואיישנשיפ.
אם אתן מוצאות את עצמכן בסיטואיישנשיפ ורוצות לבדוק אם אתן יכולות לשדרג את זה למערכת יחסים, פעלו לפי השלבים הבאים:
זה הכול. זה כל מה שאתן צריכות לעשות. אם זה לא עובד, תזכרו שזה מעולם לא נועד לקרות ביניכם - ושכבר עשיתן צעדים רבים בדרך למציאת האדם שיעניק לכן את מה שאתן רוצות ואת מה שמגיע לכן.
עכשיו, ייתכן שחלק מכן חושבות לעצמכן, ניק! אין שום סיכוי שזה יעבוד. אם איישם את כל העצות האלה, פשוט יירד לו ממני והכול ייהרס. ועל כך אגיב ואומר, לא הרסתן שום דבר. פשוט קיבלתן תשובה שממנה ניסיתן להתחמק. אם עושה רושם שלסיטואיישנשיפ שלכן ירד מכן, או שהעובדה שיצאתן לדייט לא מזיזה לו במיוחד, כל מה שהרסתן זה את היכולת שלו לגרום לכן לחכות לו עד שהוא יתפנה אליכן - ועל ידי כך ללטף לו את האגו. לא הרסתן את הסיכוי שלכן עם מישהו שהיה מוכן אי פעם להתחייב אליכן כפי שרציתן.
בכל הנוגע להתמודדות עם סיטואיישנשיפ, אני רוצה שתחשבו גם על הנקודה האחרונה שאציג בפניכן כעת. אני בטוח שכולכן צפיתן בסרט או קראתן את הספר הוא פשוט לא בקטע שלך. אמרו לי שהרבה מהנושאים שעליהם אני מדבר נוגעים בנושאים המדוברים בספר. התובנה הכי גדולה מהספר הזה היא שאינכן יוצאות מן הכלל - שכולן רוצות להאמין שהן היחידות המתאימות לאדם שאיתו הן רוצות להיות, אבל במציאות זה כלל לא המצב.
אני חושב שיש בזה הרבה מן האמת, אבל אני לא חושב שהרעיון הזה מועיל במיוחד כשאתן מתלהבות ממישהו. אני חושב שהדבר החשוב יותר הוא להיות כנות בזמן שאתן מנסות להיות היוצאות מן הכלל. אין שום דבר רע בליטול סיכונים ולגלות פגיעות בסיטואציה שאולי לא תתפתח כפי שהייתן רוצות. רק אל תשקרו לעצמכן בקשר למה שאתן מנסות לעשות. תהיו כנות בקשר לרצונות שלכן, ותהיו מציאותיות לגבי הסיכונים שתצטרכו לקחת והמאמצים שתצטרכו להשקיע על מנת לממש את הרצונות שלכן.
אתר ביבוקס הוקם מתוך אהבה גדולה לספרים, ומתוך מטרה להנגיש לקוראים חוויית רכישה וקריאה איכותית, נוחה ומהירה – בכל מקום ובכל זמן.
אנו מציעים מגוון עשיר של ספרים, הן במהדורות דיגיטליות לקריאה ישירות דרך האפליקציה שלנו, והן במהדורות מודפסות הנשלחות עד לפתח הבית. בין אם אתם מעדיפים לדפדף בעמודים או להחליק על מסך – אצלנו תמצאו את הדרך שמתאימה לכם לקרוא.
המבחר שלנו כולל רבי מכר, קלאסיקות, ספרי עיון, ילדים ונוער, ספרות מקור, ספרות מתורגמת ועוד – כולם במחירים משתלמים ובשירות מוקפד.
