הספר "הדרך שלי לנצח את סרטן הערמונית" מסכם את התובנות שרכש גלעד אריאלי - על סמך ניסיונו האישי בהחלמה מסרטן ערמונית ממאיר, על סמך שיחות עם מאות חולים, קריאה והאזנה לרופאים.
נכון ל-שנת 2024 סרטן הערמונית היא מחלה שיש לה מגוון של טיפולים מצילי חיים,
בחירת הטיפול הנכון אמורה לתת לחולה גם החלמה וגם ובעיקר לשמור את איכות חייו אחרי הטיפול.
גלעד משוכנע שכל חולה חדש, לפני בחירת הטיפול, צריך להתייעץ עם אונקולוג ועם חולים בעלי ניסיון שכבר התנסו וחוו טיפולים בסרטן הערמונית.
הספר מיועד לחולים בסרטן הערמונית (בעיקר לחולים חדשים) ולבני משפחתם.
בספר מודגשים:
ספר דיגיטלי זה רצוף בקישורים אל מאמרים והסברים בנושא הערמונית.
על המחבר
גלעד אריאלי, בן וחבר קיבוץ גבעת חיים מאוחד, פנסיונר פעיל בקיבוצו. בעבר מתכנת מערכות מידע, איש משפחה אוהב, רוקד בחוגים לריקודי עם, עוזר לאנשים בנושאים שונים.
בשנת 2011 חלה גלעד בסרטן ערמונית אלים ומפושט שממנו החלים בהכוונתו של אונקולוג בכיר ומעולה. בהמשך להחלמתו, התחיל גלעד לחקור את המתרחש בתחום הטיפולים בסרטן זה.
החל משנת 2020, בעזרת הידע הרב שרכש, מקדיש גלעד זמן רב לשיחות עם חולים על מגוון האפשרויות הטיפוליות בסרטן הערמונית.
המלצתו של גיורא איילנד, אלוף במיל', מחבר הספר "במזל סרטן הערמונית"
"גלעד אריאלי, בספר חדש זה מרחיב את היריעה ומסוגל לסייע לגברים רבים לנווט את דרכם, לבחור ולהתעקש על הטיפול הנכון יותר ולקזז משמעותית בסכנות ובמחירים של מחלת סרטן זו".
בשנת 2011, עם הרבה מזל, ניצלתי מכריתה רדיקלית של הערמונית.
גילוי הסרטן היה מקרי, בגלל בקע במפשעה. המנתחת שאליה פניתי לנתח את הבקע, העריכה שיש אפשרות שהבקע נבע ממאמץ בהשתנה או ביציאות, ושלחה אותי לבדיקות של מערכת השתן והמעיים.
תוך כדי הבדיקות, הבקע התרחב מאוד, הכאבים במפשעה מנעו ממני לצעוד ועברתי לכיסא גלגלים.
די מהר התברר שיש לי סרטן ערמונית אלים מאוד שכבר פרץ את מעטפת הערמונית.
בבדיקות הסי-טי נצפו קישוריות בבלוטות הלימפה של האגן.
התאים הסרטניים התרבו בתוך הערמונית וגרמו לחסימה מוחלטת של מעבר השתן, ובלית ברירה הוחדר לי קטטר עם שקית לאיסוף השתן. ילדיי דאגו לכל צרכיי, הם ואחי הצעיר הסיעו אותי לבדיקות ולטיפולים. את ההתייעצויות עם הרופאים ואת קביעת התורים לבדיקות ניהלתי בשכיבה מהספה בביתי שבקיבוץ.
את הקטטר החדיר לי האורולוג, המנתח הבכיר שליווה אותי לקראת ניתוח כריתת הערמונית. החדרת הקטטר בוצעה בבוקר, בהרצליה מדיקל סנטר, במבצע חירום לאחר שמעבר השתן נחסם לחלוטין והיה חשש לנזק למערכות השתן. בערבו של אותו היום כשבידי כל תוצאות הבדיקות, נפגשתי שוב עם אותו מנתח לשיחת סיכום במשרדו.
בשיחת הסיכום הודיע לי המנתח שבגלל פריצת הסרטן את מעטפת הערמונית, במקום להמשיך במסלול לקראת הניתוח, עליי להגיע לאונקולוג1. המנתח היה חד משמעי – "הסוסים כבר ברחו מהאורווה ואין טעם בהסרת הערמונית, לך לאונקולוג", כך אמר ובכך הסתיימה השיחה.
וכך, לראשונה, שמעתי על קיומם של אונקולוגים של הערמונית, כמו כן שמעתי לראשונה שיש לסרטן הערמונית טיפולים שאינם ניתוחיים.
כעבור יומיים הגעתי לביקור פרטי אצל האונקולוג הנפלא ד"ר אלי רוזנבאום, והוא זה שהוביל אותי בנתיב ההחלמה.
השיחה איתו סידרה לי את הבלגן שהיה לי בראש והכניסה אותי למסלול ברור וידוע של טיפול לקראת החלמה.
"בשלב הראשון", הציע האונקולוג, "תתחיל בטיפול ההורמונלי17. (הטיפול ההורמונלי מוריד לחלוטין את רמת ההורמון הגברי, הטסטוסטרון, בגופו של החולה. הטסטוסטרון הוא המזון של סרטן הערמונית ועצירת ייצורו מרעיבה והורגת את רוב תאי הסרטן בגוף. הטיפול ניתן בזריקה – אחת לכמה חודשים.) בהמשך, אם הטיפול יעבוד היטב נעשה גם הקרנות". השיחה ארכה כשעה והפיחה בי תקווה רבה.
תוך שלושה שבועות מההזרקה הראשונה התכווץ לגמרי הסרטן בגופי והתכווצה גם הערמונית. דבר זה איפשר את הוצאתו של הקטטר. בהמשך נותח ותוקן הבקע במפשעתי וחזרתי לתפקד גופנית.
רדיולוגים ואונקולוגים שטיפלו בי הגדירו את מצבי כקשה מאוד עם סיכוי נמוך לריפוי מלא, אבל למרות הנבואות השחורות, לאחר 32 הקרנות לערמונית ולאגן ולאחר שנתיים של טיפול הורמונלי, הסתיימו כל הטיפולים. החוסר בטסטוסטרון החליש אותי פיזית, אבל תוך שנה חזר הטסטוסטרון אל גופי והתחזקתי.
מאז ועד היום אני מתפקד היטב בכל התחומים (כולל התפקוד המיני, שעל שימורו כתבתי בנפרד).
הבדיקה היחידה שאני עושה מאז, אחת לכמה חודשים, היא בדיקת PSA, שנשאר יציב – 0.01 ng/ml.
די מהר, בתום הטיפולים, הבנתי שבגלל דרגת החומרה הגבוהה18 של הסרטן שלי – גליסון 8 עם פריצה, זכיתי להינצל מכריתה רדיקלית ולשמור בגופי את הערמונית, שהיא אחד מסמלי הגבריות. לכן גם נשמרו מערכות השתן והזקפה.
מאז שהחלמתי התחלתי לחפש תשובות לשאלה:
"אם במצבי הקשה נרפאתי על ידי הקרנות, למה לחולים במצב קל יותר כורתים את הערמונית?"
כשנה מתום הטיפולים, לאחר שהרגשתי שאני מתחזק, התחלתי לכתוב ספר על התהליך שעברתי. כוונתי הייתה לכתוב את זה בצורת רומן. בתום שלוש שנות כתיבה סברתי שהספר מוכן.
ובדיוק אז, בתחילת 2019 פרסם האלוף במיל' גיורא איילנד את ספרו: "במזל סרטן הערמונית – כל מה שחשוב לדעת ומוסתר ממך על ידי הרופאים".
במקביל הוקרן סיפורו של איילנד גם בתוכנית המקור3, ובה עדויות של מטופלים ושל רופאים.
פרסום ספרו של איילנד חשף בפניי מידע שלא ידעתי על ניתוח הכריתה הרדיקלית ותופעות הלוואי שלו.
הבנתי עד כמה חשוב לידע חולים חדשים על מכלול אפשרויות הטיפול הפתוחות בפניהם.
בשלב הזה החלטתי לזנוח את פרסום ה"רומן" שלי ולפרסם רק את החלק ה"רפואי" שבו, במטרה לשתף את הדברים שלמדתי עם חולים חדשים.
שני דגשים היו בחלק ה"רפואי" ובכתבות נוספות שפרסמתי:
פרסמתי את החלק הרפואי הזה לראשונה באתר העמותה "חיים עם סרטן הערמונית"33 ובקבוצת הפייסבוק היחידה שהייתה אז – "קבוצת התמיכה האינטימית"34. כשהצטרפתי לקבוצת הפייסבוק היו בה 23 חברים, היום יש בקבוצה זו כמעט 1,200 חברים ובנוסף הוקמה קבוצה חדשה34 המונה כ-800 חברים.
מאז שהצטרפתי לקבוצות הפייסבוק האלה דיברתי והתכתבתי עם מאות חולים.
ספר זה מסכם את התובנות הרבות שרכשתי מאז חליתי ועד היום.
מטרתי בכתיבת הספר היא להציג לגברים ולבני משפחתם את האופציות הטיפוליות המקובלות היום ואת משמעותן מבחינת תוחלת החיים ותופעות הלוואי. חשוב לי שאנשים יבינו שכריתת ערמונית, שהייתה הפתרון העיקרי בעבר, היום כבר איננה הפתרון המועדף, ושאפשר וכדאי להיפטר מהסרטן בדרכים מתקדמות יותר. לשם כך יש להתייעץ עם אונקולוגים ורדיולוגים שהתמחו בריפוי סרטן הערמונית.
מסקנתי החד משמעית היא שהיום, כמעט בכל גיל וכמעט בכל דרגת חומרה של המחלה, כדאי לחולה לעשות טיפול בהקרנות ולהשאיר בגופו את הערמונית, את בלוטות הזרע ואת סוגר השתן.
מומלץ שהחולה לא יסתפק בהמלצתו של האורולוג אלא יבחר את סוג הטיפול רק לאחר המלצה של אונקולוג (מהתחום האורולוגי).
אני מודה לכל אלה שעזרו לי בהפקת הספר, בראש וראשונה לאיצי באר, יו"ר העמותה "חיים עם סרטן הערמונית"33. למרות הסתייגותו מחלק מהדברים שכתבתי, עבר איצי שוב ושוב על הטיוטות והעיר את הערותיו הנבונות והמאזנות. תודות גם לבני משפחתי ולרבים אחרים שעזרו לי (ראו פרק "התודות" בסוף הספר5).