הַנְּסִיכָה מָאיָה מִמַּמְלֶכֶת הָאֲגַמִּים מְטַיֶּלֶת לַהֲנָאָתָהּ בֵּין בָּתֵּי הַזָּהָב הַזּוֹהֲרִים,
לִבָּהּ מָלֵא חֶדְוָה וּצְחוֹק, וְהִיא שָׁרָה בְּקוֹל מָתוֹק:
"כַּף יָדִי עוֹשָׂה קְסָמִים
בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים.
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְׁאָלָה,
מִי שֶׁבְּלִבּוֹ תְּפִלָּה,
כַּף יָדִי תִּשְׁלַח צְבָעִים
מְשַׂמְּחִים וּמַרְגִּיעִים..."