לָבִיא וֶאֱלִישָׁע עַל "הָאַלְמָנָה הַשְּׁחֹרָה"
קוֹרְאִים לִי אֱלִישָׁע וּבְעוֹד שְׁבוּעַיִם יֵשׁ לִי יוֹם הֻלֶּדֶת, בְּדִיּוּק בְּחֻפְשַׁת הַפֶּסַח.
תָּמִיד שָׁרִים בִּימֵי הֻלֶּדֶת "מָה נָעִים וּמָה נֶחְמָד, שֶׁכָּל בֵּן וְכָל בַּת, לֹא נוֹלְדוּ בְּיוֹם אֶחָד, רַק בְּיוֹם הֻלֶּדֶת".
אֲנִי, בְּכָל אֹפֶן, חוֹגֵג יוֹם הֻלֶּדֶת עִם יֶלֶד שֶׁאֲנִי אוֹהֵב מְאֹד, אֲפִלּוּ שֶׁלִּפְעָמִים הוּא קְצָת מְעַצְבֵּן אוֹתִי. קוֹרְאִים לוֹ לָבִיא.
לָבִיא נוֹלַד שְׁתֵּי דַּקּוֹת לְפָנַי, וְזֶה מַסְפִּיק עֲבוּרוֹ כְּדֵי לְצַיֵּן שֶׁהוּא הָאָח הַבְּכוֹר בְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא רוֹצֶה זְכֻיּוֹת יֶתֶר, לְמָשָׁל לִרְכֹּב עַל הָאוֹפַנַּיִם רִאשׁוֹן, כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְבַלִּים עִם אַבָּא בַּטַּיֶּלֶת שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם.
הַיָּם שֶׁלָּנוּ הוּא הַיָּם בְּחֵיפָה. אַבָּא אוֹמֵר שֶׁהֲכִי כֵּיף לָלֶכֶת לַיָּם, כִּי רוֹאִים מִשָּׁם אֶת הַכַּרְמֶל וְאֶת הַמִּבְצָר בְּעַתְלִית, וְהָאֲוִיר נָקִי, לֹא כְּמוֹ בַּמִּפְרָץ.
אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים לָלֶכֶת לַיָּם בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה. לִרְאוֹת אֶת הָאֲנָשִׁים וְהַיְּלָדִים שֶׁעוֹסְקִים בְּכָל סוּג סְפּוֹרְט אֶפְשָׁרִי.
הַמְּבֻגָּרִים רָצִים, הוֹלְכִים וְנִמְתָּחִים עַל רְצוּעוֹת גּוּמִי, וְהַיְּלָדִים רוֹכְבִים עַל אוֹפַנַּיִם, עַל סְקֶטְבּוֹרְד וְעַל קוֹרְקִינֶטִים מִכָּל מִינֵי סוּגִים וְגַם מַחְלִיקִים עַל גַּלְגִּילִיּוֹת, שֶׁאַבָּא קוֹרֵא לָהֶן רוֹלֵר בְּלֵיידְס.
וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁסְּתָם יוֹשְׁבִים עַל סַפְסָל אוֹ עַל הַחוֹל וּמַבִּיטִים בִּתְנוּעַת הָאֲנָשִׁים וּבַמַּיִם הַנּוֹצְצִים בִּשְׁלַל צְבָעִים: כָּחֹל, תְּכֵלֶת, טוּרְקִיז, זָהָב, תָּלוּי בַּשָּׁעָה וּבָעוֹנָה.
אֲנִי וְאָח שֶׁלִּי, לָבִיא, אוֹהֲבִים לִרְכֹּב עַל אוֹפַנַּיִם וּסְקֶטבּוֹרְד בָּרְחָבָה הָעֲגֻלָּה בִּזְמַן שֶׁאַבָּא מִתְאַמֵּן בַּמִּתְקָנִים.
מִשּׁוּם מָה, אַבָּא הֲכִי אוֹהֵב אֶת הַמִּתְקָן שֶׁבּוֹ מִתְנַדְנְדִים מִצַּד לְצַד. הוּא "נִתְקָע בּוֹ שָׁעוֹת", וְתָמִיד כַּאֲשֶׁר הוּא מְסַיֵּם, הוּא אוֹמֵר בְּחִיּוּך: "אִם זֶה לֹא יוֹרִיד לִי אֶת הַצְּמִיגִים, זֶה לְפָחוֹת יַהֲפֹךְ אוֹתָם לְמִישְׁלֵן".
הַיּוֹם סַבָּא צְבִיקָה בָּא לָקַחַת אוֹתָנוּ מִבֵּית הַסֵּפֶר. בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה, סַבָּא מְסַפֵּר לָנוּ כַּמָּה אָהַב לְשַׂחֵק בְּ"בָּלוֹרוֹת" כְּשֶׁהָיָה יֶלֶד. "בָּלוֹרוֹת זֶה גֻּלּוֹת", אוֹמֵר סַבָּא, "וְהָיוּ לָנוּ בָּלוֹרוֹת מִכָּל הַסּוּגִים: פַּרְפָּרִיּוֹת, חַרְסִינוֹת, נְחָשִׁיּוֹת... וְהָיִינוּ מְשַׂחֲקִים עַל הָאֲדָמָה בַּשְּׁכוּנָה, עַד שֶׁלְּרֹב הַיְּלָדִים הָיוּ קְרָעִים בַּמִּכְנָסַיִם, בְּאֵזוֹר הַבִּרְכַּיִם. אָז אִמָּא שֶׁלִּי, סַבְתָּא רָחֵל, עָבְדָה קָשֶׁה וְקָנְתָה לִי עוֹד זוּג מִכְנָסַיִם. הָיָה לִי זוּג מִכְנָסַיִם עִם קְרָעִים בַּבֶּרֶךְ לְאַחַר הַצָּהֳרַיִם וְזוּג אַחֵר לְבֵית הַסֵּפֶר. הַיּוֹם, כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁקּוֹנִים מִכְנָסַיִם עִם קְרָעִים בְּאֵזוֹר הַבִּרְכַּיִם, אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי כַּמָּה מִשְׂחֲקֵי גֻּלּוֹת צָרִיךְ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּוָּצְרוּ כָּאֵלֶּה קְרָעִים", אוֹמֵר סַבָּא וְצוֹחֵק.
כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לַבַּיִת שֶׁל סַבְתָּא וְסַבָּא, מִיָּד עוֹלֶה בָּאֲוִיר רֵיחַ שֶׁל אֲרוּחַת צָהֳרַיִם.
סַבְתָּא לִיאוֹרָה מְקַבֶּלֶת אוֹתָנוּ בִּצְוָחוֹת שִׂמְחָה, חִבּוּקִים וּנְשִׁיקוֹת, כְּאִלּוּ לֹא רָאֲתָה אוֹתָנוּ שָׁנָה, אֲפִלּוּ שֶׁשְּׁלוֹשָׁה יָמִים בְּשָׁבוּעַ אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים אֶצְלָהּ אַחַר הַצָּהֳרַיִם, כִּי אִמָּא בָּעֲבוֹדָה.
אֲנִי וְאָחִי לָבִיא לִפְעָמִים מְדַבְּרִים בֵּינֵינוּ כַּמָּה הָיִינוּ רוֹצִים שֶׁאֵצֶל סַבְתָּא נֵשֵׁב כֻּלָּם בְּיַחַד לַאֲרוּחָה.
זֶה לֹא סוֹד שֶׁסַּבְתָּא טוֹרַחַת רַבּוֹת עַל הָאֹכֶל וּמְכִינָה דְּבָרִים נִפְלָאִים: קְצִיצוֹת עִם אֹרֶז, שְׁנִיצֶלִים עִם פִּירֶה, עוֹף בְּרֹטֶב שְׁזִיפִים, פַּסְטָה בְּרֹטֶב רוֹזֶה וְגַם מִיצֵי פֵּרוֹת, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים.
סַבְתָּא אוֹמֶרֶת שֶׁאֶת הַנְּכָדִים צָרִיךְ לְפַנֵּק, וְלָכֵן סַבְתָּא מַצִּיבָה שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת קְטַנִּים מִפְּלַסְטִיק מוּל הַסַּפָּה בַּסָּלוֹן. לָבִיא וַאֲנִי אוֹכְלִים תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ צוֹפִים בַּטֶּלֶוִיזְיָה, וְסַבְתָּא רָצָה הָלוֹךְ וָשׁוֹב לַמִּטְבַּח וּמְבִיאָה לָנוּ אֶת הַמָּנוֹת וְהַשְּׁתִיָּה.
עַד לִפְנֵי שָׁנָה, סַבְתָּא הָיְתָה מַאֲכִילָה אוֹתָנוּ. מַמָּשׁ מַגִּישָׁה לָנוּ חֲתִיכוֹת שְׁנִיצֶל עִם מַזְלֵג לַפֶּה.
"אוֹ, תִּרְאֶה אֵיךְ לָבִיא כְּבָר סִיֵּם שְׁתֵּי קְצִיצוֹת", אוֹמֶרֶת סַבְתָּא. "הוּא אוֹכֵל יָפֶה וְהוּא יִהְיֶה גָּדוֹל וְחָזָק!" הִיא מוֹסִיפָה, אֲפִלּוּ שֶׁאֲנִי גָּבוֹהַּ מִלָּבִיא בַּחֲצִי רֹאשׁ, וַאֲנִי שׁוֹמֵר עָלָיו בְּבֵית הַסֵּפֶר.
אַחַר הַצָּהֳרַיִם בָּאָה אִמָּא וְהָלַכְנוּ הַבַּיְתָה. אֲנַחְנוּ גָּרִים בְּאוֹתוֹ רְחוֹב, וְגַם לָנוּ יֵשׁ מִרְפֶּסֶת שֶׁצּוֹפָה לַיָּם.
בָּעֶרֶב, לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, אִמָּא סִפְּרָה לָנוּ סִפּוּר, וּמַמָּשׁ לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּמְנוּ, קָבַעְנוּ לָבִיא וַאֲנִי לְהִפָּגֵשׁ בַּחֲלוֹם.
לַיְלָה, קָר, רוּחַ מְנַשֶּׁבֶת, נִתְזֵי גַּלִּים מַרְטִיבִים אוֹתָנוּ. אָח שֶׁלִּי לָבִיא וַאֲנִי קְשׁוּרִים גַּב אֶל גַּב מִסָּבִיב לְתֹרֶן שֶׁל סְפִינָה.
הַמִּפְרָשִׂים מֵעַל רָאשֵׁינוּ לוֹכְדִים אֶת הָרוּחַ, וְהַסְּפִינָה מַמָּשׁ טָסָה, עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת עַל הַגַּלִּים.
רֶגַע, מָה זֶה הַדֶּגֶל לְמַעְלָה, בְּרֹאשׁ הַתֹּרֶן?!