בֵּין הָרִים יְרֻקִּים וּמוּל יָם תָּכֹל בָּעִיר חֵיפָה הָרְחוֹקָה
מִתְגוֹרֶרֶת יַלְדָּה וּשְׁמָהּ נַעֲמָה.
מֵאֲחוֹרֵי אָזְנֶיהָ הַקְּטַנּוֹת תְּלוּיִים מַכְשִׁירִים
הַמְסַיְּעִים לָהּ לִשְׁמֹעַ מִלִּים, מִשְׁפָּטִים וְשִׁירִים.
בִּלְחִיצַת כַּפְתּוֹר נַעֲמָה יְכוֹלָה לְהַאֲזִין לְמוּזִיקָה חֲרִישִׁית
וּלְהַנְמִיךְ אֶת קוֹלָהּ שֶׁל הַמּוֹרָה מִירִית.
הִיא גַּם יְכוֹלָה לֵהָנוֹת מִקּוֹלוֹת הַדַּיָּגִים בַּנָּמֵל
וּמִצִּיּוּצֵי הַצִּפֳּרִים שֶׁעַל הַר הַכַּרְמֶל;
וַהֲכִי חָשׁוּב – כְּשֶׁנַּעֲמָה רוֹצָה לְנַמְנֵם
הִיא לוֹחֶצֶת עַל כַּפְתּוֹר שֶׁקֶט מֻחְלָט,
וּבֵין הַסְּדִינִים הִיא יְכוֹלָה לְהֵעָלֵם.