שבעת חוקי הברזל של היקום (הקיבליון)

הקיבליון, שנכתב בשנת 1908, הוא שריד לפילוסופיה וידע מצרי עתיק מלפני תקופת משה.

זהו אינו עוד ספר "פיתוח עצמי" אלא ספר רוחני שמסביר את טבעו האמיתי של היקום והתודעה. זה מיועד למי שרוצה לגדול מבחינה רוחנית, להתחבר לתודעה שלו, ולהתחיל להיות מאסטר במשחק החיים במקום חייל פשוט.

הקיבליון קובע, "כאשר אוזני התלמיד יהיו מוכנות, הידע יבוא כדי למלא אותן".

הספר מציג הסתכלות שונה על העולם ועל איך הוא עובד, בצורה שתאתגר את הדעות שגדלנו עליהן, ומנחה אותנו צעד אחר צעד בהבנת התהליכים המורכבים שמתרחשים בתודעה שלנו, ומציע פרספקטיבה מיוחדת - מאירה ומחוללת שינוי.

הספר ילווה אותנו בתהליך ההבנה של מה קורה בעולם סביבנו, מה קורה בתוך ראשנו, ובמי אנחנו משתמשים בעזרת חוקי היקום הבלתי משתנים. האם אנחנו לא יותר מהרצונות שלנו? מהנראות החיצונית? הרעיונות? או אפילו יותר מזה? ואיך "התלמיד המתקדם" משנה רגשות רעים לטובים? ספר זה מיועד למי שרוצה להבין את עצמו ואת סביבתו לעומק, להשתלט על חייו ולהיות עצמאי.

ספר זה הוא רב מכר באמזון כבר זמן רב, עם דירוג של 4.7 כוכבים, מדורג ראשון בקטגוריה שעליה הוא מבוסס ומופיע ברשימת 100 רבי המכר של ספרי עידן חדש.

-פרק 1-
הפילוסופיה ההרמטית

"שפתי החוכמה סגורות, מלבד לאוזני המבינים" – הקיבליון

לימודי תורת הנסתר והיסודות האזוטריים שהשפיעו כה רבות על הפילוסופים, מכל הגזעים והאומות במשך אלפי שנים הגיעו ממצרים העתיקה.
מצרים היא הבית של הפירמידות העתיקות והספינקס, ומקום הולדתם של החוכמות הנסתרות והלימודים המיסטיים. מתורת הסוד שלה שאלו כל האומות - הודו, פרוסיה, הכשדיים, סין, יפן, יוון העתיקה, רומא, ועוד. כולן למדו מהידע שכוהני הדת והמאסטרים של ארץ מצרים סיפקו בחופשיות לאלו שבאו מוכנים להשתתף במצבור הידע העצום של תורת הנסתר והמיסטיקה שטובי המוחות של ארץ זו אספו ביחד.
במצרים העתיקה התגוררו התלמידים המתקדמים והמאסטרים שאף פעם לא דוכאו, ושלעיתים רחוקות היו יכולים להשתוות אליהם, במהלך המאות של תקופת עלייתם, מאז ימיו של הרמס הגדול.
במצרים היה ממוקם ההיכל של המיסטיקה. בדלתותיו של המקדש היו נכנסים הטירונים שבסוף היו יוצאים כבוגרים וכמאסטרים שמטיילים בכל ארבעת הקצוות של העולם, סוחבים עימם את הידע יקר הערך שאותו היו מעבירים לאלו שהיו מוכנים לקבל אותו. כל התלמידים של תורת הנסתר מזהים את החוב שהם חייבים לאותם המאסטרים המכובדים של הארץ העתיקה הזו.
אבל בין אותם המאסטרים של מצרים העתיקה היה אחד שאותו היו מהללים כמאסטר המאסטרים. איש זה, אם באמת היה איש, התגורר במצרים בימיה המוקדמים והיה ידוע כהרמס טריסמאגיסטוס. הוא היה האבא של חוכמת הנסתר, המייסד של האסטרולוגיה והמגלה של האלכימיה.
פרטי חייו נאבדו במשך הזמן בגלל השנים שחלפו, למרות שכמה מהאומות העתיקות במחלוקת אחת עם השנייה, מי האומה המכובדת שבה שהוא נולד וגדל לפני אלפי שנים. התאריך בו גר במצרים, בגלגול האחרון שלו על פני כדור הארץ, לא ידוע, אבל לפי הערכה הוא היה בימים המוקדמים של השושלות העתיקות של מצרים, הרבה לפני הימים של משה. לפעמים מתארים אותו כבן זמנו של אברהם, וחלק מהמסורות היהודיות הולכות כה רחוק עד שהן מתארות שאברהם למד חלק מהידע המיסטי שלו מהרמס בעצמו.
אחרי מותו מכוכב זה (המסורות מתארות שהוא חי כשלוש מאות שנים כבשר ודם), המצרים סגדו לו ועשו אותו לאחד מהאלים שלהם, תחת השם "תות".
שנים לאחר מכן גם אנשי יוון העתיקה הפכו אותו לאחד מהאלים הרבים שלהם – וקראו לו הרמס – אל החוכמה. המצרים העריצו את מורשתו במשך אלפי שנים, קראו לו "הלבלר של האלים" והעניקו לו את השם העתיק "טריסמאגיסטוס" שאומר "השלישי הגדול", "גדול הגדולים" וכו'. בכל האומות העתיקות, השם של הרמס טריסמאגיסטוס הפך להיות שם נרדף ל"מעיין של חוכמה".
אפילו בימינו, אנחנו משתמשים במונח "הרמטי" במובן של סודי\סגור ככה ששום דבר לא יכול לברוח וכו' בגלל שהחניכים של הרמס תמיד שמרו על עיקרון החשאיות בלימודיהם.
הם לא האמינו ב"זריקת פנינים לפני חזירים", אבל האמינו ב"חלב לתינוקות ; בשר לגברים" שני פתגמים אלו מוכרים לקוראים של הכתבים הנוצריים. אבל שני פתגמים אלו היו בשימוש ע"י המצרים מאות שנים לפני העידן הנוצרי.
פוליסה זו של הפצה סודית וזהירה של האמת הייתה תמיד תכונה של ההרמטיזם אפילו עד לימינו הנוכחיים. הידע ההרמטי נמצא בכל המדינות, בקרב כל הדתות, אבל אף פעם לא זוהה עם מדינה ספציפית, או עם איזשהו זרם דתי. זה בגלל האזהרה של המורים העתיקים – לא לתת לידע הסודי להתגבש לאמונה.
החוכמה באזהרה זו ידועה לכל תלמידי ההיסטוריה. הידע העתיק של הודו ופרוסיה ותורת הנסתר שלהם, התנוונו ונאבדו ברובם, בגלל העובדה שהמורים נהפכו לכמרים, וככה ערבבו תיאולוגיה עם הפילוסופיה, וכתוצאה מכך תורת הנסתר של הודו ופרוסיה נאבדה ברובה בתוך ההמון של הדתות, האמנות התפלות, הכתות, התורות וה"אלים".
וכך היה גם עם יוון העתיקה ורומא. ועם הידע ההרמטי של הגנוסטיקה והנוצרים הראשונים, שאבד בזמן קונסטנטין, שידי הברזל שלו ערבבו פילוסופיה עם תיאולוגיה, כשהוא הפסיד לכנסיה הנוצרית את מה שהיה המהות והרוח, וגרם להם לגשש במשך כמה מאות שנים לפני שמצאו את הדרך חזרה לאמונה העתיקה. האינדיקציות נוכחות לכל מי שמתבונן בזהירות איך במאה העשרים הכנסייה מתקשה לחזור לידע המיסטי העתיק שלה.
אבל תמיד היו כמה נשמות נאמנות ששמרו את הגחלת דולקת, טיפלו בה יפה, ולא אפשרו לאף להבה להיכבות. ותודות להם, הלבבות הנאמנים, המוחות חסרי הפחד, האמת נמצאת איתנו כאן היום. אבל היא לא נמצאת בספרים, לרוב היא הועברה ממורה לתלמיד, מחניך לטירון, משפתיים לאוזן. כשהיא נכתבה, אם בכלל, היא הייתה מוסתרת במונחים של אלכימיה ואסטרולוגיה, כך שרק אלו שברשותם המפתח יוכלו להבין אותה כמו שצריך. היא נוצרה כך במיוחד כדי להימנע מניסיונות השכנוע של התיאולוגים בימי הביניים, שנלחמו בתורות הסוד עם חרב ,אש, מוט גרדום וצלב.
אפילו בימינו אלו ישנם רק כמה ספרים אמינים על הפילוסופיה ההרמטית, למרות שיש אזכורים רבים מספור אליה בספרים רבים בנושא תורת הנסתר. ובכל זאת הפילוסופיה ההרמטית היא מפתח המאסטר היחיד שייפתח את כל הדלתות של לימודי תורת הנסתר!
בימים הקדומים, היו כל מיני אוספים של תורות הרמטיות בסיסיות, שהועברו ממורה לתלמיד, שהיו ידועים בשם "הקיבליון", החשיבות המדויקת והמשמעות של השם אבדו לפני מאות שנים, אך בכל מקרה, הידע הזה, ידוע לרבים שירשו אותו, מפה לאוזן, לאורך מאות שנים. הוא לא נכתב מעולם, או הודפס, למיטב ידיעתנו.
הוא היה בסה"כ אוסף של פתגמים, אקסיומות ומימרות שלא היו מובנים לאנשים מבחוץ, אבל היו מובנים לתלמידים לאחר שהם היו מוסברים ומודגמים ע"י חונכים של הלימודים ההרמטיים. ידע זה הכיל את העקרונות הבסיסיים של "אומנות האלכימיה ההרמטית" שבניגוד לאמונה הרווחת, עסקה בשליטה על כוחות מנטליים, יותר מאשר אלמנטים פיזיים- הטרנספורמציה של סוג אחד של ויברציה מנטלית לאחר, במקום השינוי של סוג מתכת אחד לאחר.
האגדה על "אבן הפילוסופים" שיכולה להפוך מתכת בסיס לזהב, הייתה אלגוריה לפילוסופיה ההרמטית, שהייתה מובנת בידי כל התלמידים של ההרמטיזם האמיתי.
בספר קטן זה ,שזהו השיעור הראשון שלו, אנחנו מזמינים את התלמידים שלנו לבחון את הידע ההרמטי, כמו שהוא נמצא ב"קיבליון", וכפי שהוא יוסבר על ידינו, תלמידים צנועים של ידע זה, תלמידים לרגליו של הרמס, המאסטר.
בספר זה ניתן לכם הרבה פתגמים, אקסיומות ומימרות של "הקיבליון" אשר יהיו מלווים בהסברים ובהדגמות שיובנו יותר ע"י התלמיד המודרני, במיוחד כשהטקסט המקורי נכתב במושגים מופשטים.
הפתגמים, האקסיומות והמימרות המקוריים של הקיבליון מודפסים פה, בתוך מירכאות, והקרדיט המתאים ניתן. העבודה שלנו מודפסת בצורה הרגילה, בגוף העבודה. אנחנו בטוחים שהתלמידים הרבים, שלהם אנחנו מציעים את העבודה הקטנה הזו ירוויחו מכך רבות, כמו אלו שלמדו ממנה בעבר, ויעברו באותה הדרך שכה רבים עברו לאורך השנים שעברו מאז תקופתו של הרמס טריסמאגיסטוס – מאסטר המאסטרים – גדול הגדולים - למאסטריות.
כמילות הקיבליון:
"היכן שנופלות עקבותיו של המאסטר, האוזניים של אלו המוכנים ללימודיו נפתחות"
"כשאוזני התלמיד מוכנות לשמוע, אז מגיעות השפתיים למלא אותם בחוכמה"
אז בהתאם לידע, המעבר של הספר הזה לאלו המוכנים לידע, ימשוך את תשומת הלב של אלו המוכנים למידע הזה. ובהתאם כשהתלמיד יהיה מוכן לקבל את האמת, אז יגיע הספר הקטן הזה אליו, או אליה. זהו החוק. העיקרון ההרמטי של הסיבה והתוצאה, בהיבט שלו - חוק המשיכה, יביא שפתיים ואוזניים ביחד – תלמיד וספר ביחד. וכך יהיה!