הכושר ההוליסטי מציג בפני הקורא גישה חדשנית וייחודית לפיתוח כושר גופני, השמה דגש על צרכיו השונים של המתאמן, לבד מאלו הפיזיים: צרכים רגשיים, רוחניים, שכליים, חברתיים ועוד. זאת לאור ההנחה כי לא די לשלוט בכל מרכיבי הכושר, בעקרונות האימון ובשיטותיו, אלא חשוב להכיר את מגוון הגורמים הפנימיים להנעה ולהתמדה בפעילות גופנית.
הספר נועד לשרת קהילת מְאַמנים, כמובן מתאמנים, מורים לחינוך גופני, חוקרים בענפי הספורט השונים וכל העוסקים בתחום הלכה ומעשה. כמוכן מיועד הספר לאוכלוסייה רחבה שטרם גילתה את מכמני הפעילות הגופנית. מטרתו היא למשוך קהלים רבים יותר אל העולם המרתק של הכושר, ולסייע להתמיד בתחום באופן מושכל ומהנה.
גישת הכושר ההוליסטי ® שפיתח ד"ר יגאל פנחס מציעה 'ארגז כלים' העומדים לרשות המאמן והמתאמן גם יחד, בהתאם לאישיותו ולנטיותיו של כל אחד ואחד מהם. הכוחות והחוזקות השונים בארגז הכלים מהווים אמצעי הנעה לפעילות, מסייעים לשיפור מרכיבי הכושר בעת הפעילות ומצליחים לייצר התמדה ממושכת בפעילות הגופנית מתוך שלמות והנאה.
הספר מציג משנה סדורה של תורת האימון הגופני על שלל היבטיה המדעיים: דיון נרחב במושגי היסוד; הצגת הכלים המדעיים בתורת האימון; פרישת עקרונות ושיטות לפיתוח הכושר הגופני; תיאור מודלים להנעה ולעיסוק בפעילות גופנית; ומבחר חוזקות וכוחות מרכזיים על פי הגישה ההוליסטית, שמשלימים את המצע הפיזי כדי לחולל מהפך בעשייה. בסיום הספר מוצגים אופני הבנייה של תוכנית אימון מעשית על פי גישת הכושר ההוליסטי כמו גם מבחר תיאורי מקרה.
בְּפֶתַח תְּנוּעָה
"כֻּלָנוּ גָדַלְנוּ וְכָבַדְנוּ, / חָכְמָתֵנוּ עָבְרָה גְדוֹתֵינוּ - / אוּלָם אֵין חֶפְצֵנוּ בָהּ [...] /
אֱלֹהַי, הָסֶר נָא מֵעָלֵינוּ שַׂקֵּינוּ הַמְלֵאִים / וְקַח מִשְׁעַנְתֵּנוּ. /
חָפַצְנוּ כִי נֵקַל וְנִבְעַר כְּכָל הַיְלָדִים, [...] / חָפַצְנוּ כִי נִשְׂחַק וְנִשְׂחַק מְלֹא פִינוּ /
תְּנֵנוּ וּנְשַׂחֵק כָּל חַיֵּינוּ - / וְאַחַר נִנָּדֵף בָּרוּחַ, / כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ".
(דוד פוגל, [אלוהַיי, בינה])
בילדותי הייתי 'ילד רחוב'. את כל שעות אחר־הצהריים ביליתי ברחובות, במשחקי כדור למיניהם, בטיפוס על המתקנים השונים, בפיתוח ובהמצאת משחקים חדשים יש מאין – בהתאם לאפשרויות הדלות שהיו בסביבה. היום, על פי רוב, כבר אין בנמצא 'ילדי רחוב', יש 'ילדי מחשבים' ו'ילדי קניונים', ונדמה בעיני כי חבל על כך. ההשתתפות במגוון המשחקים, כישורי המנהיגות שפיתחתי דרכם, הנהגת החוקים לצד הציות הנדרש – הם שקבעו את מעמדי החברתי אז, ונתנו את השפעתם בי עד היום. התנועה והפעלתנות חשובות היו להתפתחות הגופנית שלי. גם יסודות רגשיים וחברתיים שוכללו דרך חוויית המשחק. בפנימיות שבהן ביליתי את רוב חיי הילדוּת והנערוּת המשחק היה לחיים האמיתיים, והוא הביא עימו אושר גדול. מכאן למדתי את סודו ואת קסמו של המשחק.
כל חיי, אני זוכר את עצמי 'פעיל, פועל ומתפעל', אהבתי את מגוון ענפי הספורט: משחקי כדור (פינג־פונג, כדורגל), אתלטיקה, שחייה, כמובן פעילות בחדר כושר, וכן אהבתי לרקוד בשלל סגנונות שונים. לאחר הצבא נרשמתי ללימודי 'מדריך חדר כושר ומועדון בריאות', וסיימתי בהצלחה. לאחר הלימודים עבדתי בחדר הכושר באוניברסיטת תל אביב. בתקופה זו טרם נוסד 'חוק חדרי הכושר' וכל נושא הכושר הגופני היה בוסרי ופרוץ. לצורך הפעלת חדר כושר לא הייתה חובה להוציא רישיון מכון, לא היה כל פיקוח, לא הקפידו על נוכחות מדריך, והמתאמנים נדרשו לספק אישור רפואי כללי, אם בכלל. לְרוב שאלותיהם לא ניתן מענה מקצועי. הידע בתחום היה מצומצם והתבסס על ניסיון או שמועות. נשים לא העזו להתקרב לחדרי הכושר. אישה שהגיעה להיכל זה נחשבה גברית וחריגה. בתקופה זו נפוצו דעות קדומות בנוגע למתאמנים, כגון: שהם ביריונים, שהשרירים שלהם מפותחים על חשבון המוח ועוד כהנה וכהנה.
רבים ראו בחדרי הכושר 'טרנד', אופנה זמנית, מעין גימיק אמריקאי שיחלוף כלעומת שבא. אך הענף הלך והתבסס, כפי ששיערתי. בד בבד החלה מהפכת המכשור בחדרי הכושר, בתחום האירובי והאנאירובי (מכשירים כמסילה נעה, מכשירי דיווש אליפטיים ואופקיים ואמצעֵי התנגדות מגוונים). הבנתי כי תחום הכושר כאן כדי להישאר, והוא מתגבש ונבנה כמקצוע לכל דבר. חזיתי כיצד הולך ונולד ענף ספורט חדש. חשתי את הצמא לידע מקצועי, את הצורך במומחיות.
היות שצפיתי את המפכה יכולתי להפוך את אהבתי לכושר למקצוע. החלטתי להתעמק בנושא, סיימתי את לימודי התואר הראשון בחינוך גופני במכללת סמינר הקיבוצים, ולאחר מכן נסעתי לאנגליה לאוניברסיטת לאפבורו ללימודי תואר שני על מנת להגשים את חלומי ולחקור לעומק את נושא הכושר הגופני. התמחיתי בענף חדרי הכושר. את לימודי התואר השלישי סיימתי באוניברסיטת רסקין באנגליה, גם כן בתחום הכושר, בפיתוח תוכניות פעילות גופנית. במקביל כתבתי את 'המדריך השלם לפעילות בחדר הכושר', שהיה לרב מכר.
שני עשורים חלפו מאז. במהלך פעילותי המגוונת בהוראת החינוך הגופני נחשפתי לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, עוד טרם כינונו של 'חוק השילוב'. למעלה מעשור רציף יזמתי והוצאתי לפועל את "יום הספורט הארצי לעיוורים ולכבדי הראייה במפעלים השיקומיים". כמו כן, הגיתי והעברתי קורס מיוחד ב"הכשרת עוזרי הוראה בחינוך הגופני מקרב אוכלוסיית בעלי הצרכים המיוחדים".
למרות עיסוקִי המתמיד בנושא הכושר עדיין הבחנתי בחולשת התחום. נוכחתי לראות כי על אף המודעות הגוברת לחשיבות הפעילות הגופנית, הרי שתוכניות הכושר הקיימות אינן מצליחות לייצר הנעה והתמדה עבור פלחי אוכלוסייה רבים. מכאן נולד הצורך בפיתוח גישת הכושר ההוליסטי. גישה חדשה שתספק מענה לצרכים שונים ולמגוון סוגי אוכלוסיות, שבהן נתקלתי מהלך עשרות שנות ההוראה והאימון.
ספר זה פורש בפני הקורא את המשנה הסדורה של גישת הכושר ההוליסטי, גישה שפיתחתי כמתווה לאורח חיים פעיל ובריא, והיא תוצר של בשלות מקצועית מעשית ואקדמית. הספר הוא פרי הידע העיוני, העבודה המחקרית וההתנסות הפרקטית בגישה מרתקת זו. תקוותי כי ימשוך קהילות רבות יותר אל התחום המאתגר של עולם הכושר ויסייע לפעול בו באופן מושכל ומהנה, כמשחק מענג.