מִירִית הִיא חִפּוּשִׁית קְטַנָּה וּבַיְשָׁנִית. בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד הִיא קָמָה מִשְּׁנָתָהּ, הִבִּיטָה בַּמַּרְאָה וְחָשְׁבָה לְעַצְמָהּ: "לְשַׁנּוֹת אֶת צִבְעִי אֲנִי רוֹצָה, כִּי מֵהַמַּרְאֶה שֶׁלִּי אֵינִי מְרֻצָּה." הַאִם לְאַחַר הַשִּׁנּוּי מִירִית הַחִפּוּשִׁית תַּרְגִּישׁ שִׁפּוּר? זאֹת תֵּדְעוּ בְּסוֹף הַסִּפּוּר. |