מעשה בסטארט אפ

מעשה בסטארט-אפ הינו אלגוריה לאחת מהתופעות הנפוצות בחיינו – כישלון בהקמת חברת הזנק. המחבר מוביל את הקורא בשפה ציורית דרך חלומו של יזם שאינו מבין כלום בתחום יזמותו, אך מצליח לשכנע משקיעה תמימה בסיכוי לשלש את ממונה אם רק תבטח בו. הוא מסתייע במנכ״ל טירון שמגייס יועץ מזדמן, ויחד עם חבורת סטודנטים חסרי ניסיון הם מנסים להפיח רוח חיים במכונה ישנה שאין איש מבין כיצד היא פועלת. גם ינשוף חכם מגיע לעזור, אך עצתו למכור שירות במקום מוצר נענית בסירוב מתנשא.

הניסיון לגייס משקיע בסבב שני נכשל בגלל מורכבותו של המוצר, והסוף, כמו ברבות מחברות ההזנק, ידוע מראש. ולמרות זאת, לסיום יש נימה חיובית. ראשית, התובנה שהסטארט-אפ אינו רק כסף להשקעה, אלא יש בו גם הרבה נשמה. ושנית, ההבנה שמי שחולם אינו מוותר לעולם.

זהו ספר הביכורים של סופר אלמוני שמצליח ליצור מבט מחויך על אחת התופעות המעניינות של תקופתנו.

עמ' ראשונים:
פֶּרֶק א
הַהֶסְכֵּם

הָיֹה הָיְתָה בְּאֶרֶץ רְחוֹקה כִּבְשָׂה תְּמִימָה. יָפִים הָיוּ תַּלְתַּלֶּיהָ שֶׁל הַכִּבְשָׂה.
רַךְ וְנָעִים הָיָה מַגַּע הַצֶּמֶר שֶׁלָּהּ. בִּימֵי הָאָבִיב וְהַקַּיִץ, כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, נָצְצוּ תַּלְתַּלֶּיהָ כְּאוֹר יַהֲלוֹמִים.
וְגַם עֲשִׁירָה הָיְתָה הַכִּבְשָׂה, שֶׁכֵּן בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים, רַב צַמְרָהּ הַמְּשֻׁבָּח, וּמִשְׁקָלוֹ בְּזָהָב נִתָּן. בְּאַחַד הַיָּמִים טִיְּלָה הַכִּבְשָׂה בַּיַעַר, וּבְמַעֲבֵה הַיַּעַר פָּגְשָׁה בְּשׁוּעָל עַרְמוּמִי.
"יָפִים הֵם תַּלְתַּלַּיִךְ", אָמַר הַשּׁוּעָל.
"וְגַם נָאִים הֵם בְּגָדַיִךְ. וְשָׁמַעְתִּי גַּם כִּי רַב הוּא מָמוֹנֵךְ.
אַךְ אִם תַּחְפְּצִי, אַשַׁלְּשׁוֹ. וְאַתְּ, אַךְ תָּגִילִי".
הִרְהֲרָה הַכִּבְשָׂה בְּלִבָּהּ. "אָמְנָם רָב מָמוֹנִי, אַךְ אִם אַשַׁלְּשׁוֹ, יִיטַב לִי.
וּמַהוּ סוֹדְךָ?" שָׁאֲלָה הַכִּבְשָׂה. "כֵּיצַד זֶה אֶת מָמוֹנִי תְּשַׁלֵּשׁ?"
"בְּאֵר עֲמֻקָּה וּמְיֻחֶדֶת בַּחֲצֵרִי", אָמַר הַשּׁוּעָל.
"מֵימֶיהָ זַכִּים וּטְהוֹרִים. טַעֲמָם כְּצַפִּיחִית בִּדְבַשׁ, וּמְחִירָם לֹא יְסֻלָּא בְּפָז".
"וְכֵיצַד תַּעֲלֶה אֶת הַמַּיִם מִן הַבְּאֵר?" שָׁאֲלָה הַכִּבְשָׂה.
"הֵן עֲמֻקָּה הִיא הַבְּאֵר. בְּכָךְ תָּעִיד אַתָּה בְּעַצְמְךָ".
"מְכוֹנָה מֻפְלָאָה לִי", אָמַר הַשּׁוּעָל. "הִיא הָעוֹשָׂה בַּמְּלָאכָה".

"וּמָה מֻפְלָא בִּמְכוֹנָה זֹאת?" שָׁאֲלָה הַכִּבְשָׂה.
"כִּבְמַטֵּה קֶסֶם מְשַׁכְפֶּלֶת הִיא אֶת עַצְמָהּ.
מַתְאִימָה הִיא לְכָל בְּאֵר וּבְאֵר בַּאֲשֶׁר הִיא.
וְאַף יְתֵרָה מִזֹּאת, עוֹשָׂה הִיא פְּעֻלָּתָהּ נֶאֱמָנָה, מַשְׁבִּיחָה הִיא אֶת מֵימֵי הַבְּאֵר.
הַתְקָנָתָהּ קַלָּה. הַפְעָלָתָהּ, אֵין פְּשׁוּטָה מִמֶּנָּה. וְכָל בַּעַל בְּאֵר בָּהּ יַחְפֹּץ".
כָּךְ אָמַר הַשּׁוּעָל.
"וּמִי יָפִיץ אֶת הַבְּשׂוֹרָה?" הִקְשְׁתָה הַכִּבְשָׂה. "הֵן מְפֻזָּרִים הֵם נְתִינֵי הַמַּמְלָכָה".
"שְׁלִיחִים נִשְׂכֹּר", אָמַר הַשּׁוּעָל. "כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת עַל סוּסִים יָפִיצוּ הֵם אֶת הַבְּשׂוֹרָה".
"אַךְ מָמוֹנָם שֶׁל הַנְּתִינִים דַּל", הִמְשִׁיכָה הַכִּבְשָׂה לִתְהוֹת. "הַזְּמַנִּים קָשִׁים הֵם, וּמִסֵּי הַמֶּלֶךְ רַבִּים, וּמִי עָרֵב לִי כִּי אֶת מַרְכֻּלְתֵנוּ יִקְנוּ?"
"אַל תַּחְשְׁשִׁי", אָמַר הַשּׁוּעָל. "טִפְּשִׁים הֵם נְתִינֵי הַמַּמְלָכָה, וְאֵין קַל מִזֶּה אֶת דַּעְתָּם לְהַסִּיחַ".

"וְאֵיךְ עוֹבֶדֶת הִיא אוֹתָהּ מְכוֹנָה מֻפְלָאָה?"
הִסְּסָה הַכִּבְשָׂה וְהִמְשִׁיכָה לִשְׁאֹל.
"סוֹד הוּא!" אָמַר הַשּׁוּעָל, "וּפְרָטָיו עִמָּדִי שְׁמוּרִים.
וְלֹא אֲגַלֶּה לָךְ עַד כִּי בְּרִית נִכְרֹת".
"וּמִי יִתְקַע לְיָדִי?" שָׁאֲלָה הַכִּבְשָׂה.
"כִּי אִישׁ יָשָׁר אַתָּה וְלֹא עֲקַלְקַלּוֹת דְּרָכֶיךָ".
"הָא-הָא", אָמַר הַשּׁוּעָל. "שְׁמִי בָּרַבִּים נוֹדָע.
בֶּעָבָר, אֲפִלּוּ הָאַרְיֵה, מֶלֶךְ הַחַיּוֹת, אוֹתִי מִנָּה לְהַשְׁגִּיחַ עַל אוֹצַר הַמַּמְלָכָה".
הִסְּסָה הַכִּבְשָׂה וְהִרְהֲרָה רַבּוֹת. וּלְבַסּוֹף אֲחַרֵי שֶׁחָכְכָה בְּדַעְתָּהּ,
וַעֲצַת יוֹעָצֶיהָ שָׁמְעָה, גָּמְלָה בְּלִבָּהּ הַחְלָטָה.
"בְּרִית עִם הַשּׁוּעָל אֶכְרֹת!"

וּלְאַחַר שֶׁנֶּחְתַּם הַהֶסְכֵּם בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, וְהַכִּבְשָׂה הֶעֱבִירָה חֵלֶק נִכְבָּד מִמָּמוֹנָהּ לַחֲצַר הַשּׁוּעָל, וּמִשְׁתֶּה גָּדוֹל נַעֲשָׂה, וְהַכָּרוֹז בִּשֵּׂר בָּרַבִּים אֶת הַבְּשׂוֹרָה, אוֹ אָז - עָיְפָה הַכִּבְשָׂה וּפָרְשָׁה לָהּ לְבֵיתָהּ בִּקְצֵה הַיַּעַר.
"אֶשְׁכַּב לִי לִישֹׁון מְעַט", אָמְרָה הַכִּבְשָׂה, "וּכְשֶׁאֶתְעוֹרֵר, בְּוַדַּאי יְשֻׁלָּשׁ מָמוֹנִי!"