פרק ראשון:
רצועת החוף הייתה מנוקדת בכיסאות פלסטיק צהובים, ביניהם התרוצץ המלצר השזוף, שערו כמעט לבן מקרני השמש, המלח והחול, מגש מלא בירות בידו הימנית וגופו מתפתל בין השולחנות. מוסיקה מחרישת אוזניים בקעה מהרמקולים שהציב הפאב היחיד שבחוף, בניסיון למשוך לקוחות, חרשים ככל הנראה. בריזת בין הערביים הקלה קמעה על החום המעיק והלחות האופיינית לשלהי הקיץ וליטפה במגעה את שחקני המטקות, ילדים שקפצו בין הגלים והורים מותשים. איש מהם לא ראה את האי, מתנדנד על הגלים בקצה האופק, שם במקום שבו צבע הים כחול עמוק, הרבה אחרי מי הטורקיז שבקרבת החוף, כחמישה קילומטרים ממנו.
הגבר כסוף השיער עמד בקצה המזח שתחם את החוף מימין, עיניו ממוסמרות לאי, עיוור להמולה שבחוף. עיניו עקבו מרותקות אחר מטוס הג'מבו שזה עתה המריא ממסלול ההמראה שעל האי. לבושו הפשוט – מכנסי ג'ינס נצחיים וחולצת טריקו שחורה, הסמל המסחרי שלו, לא הסגירו את היותו אחד האנשים העשירים במדינה. הפתגם – רק כשאתה מאוד עשיר אתה יכול להרשות לעצמך להיות צנוע – רשום על שמו.
גל תועה הציף את המזח שבקצה חוף הגולשים בהרצליה והרטיב כליל את שערותיו, אך זאב גרוס אפילו לא טרח למחות את הרטיבות מפניו. אחרי מאבק שנמשך יותר מעשור, חלום חייו עמד להתגשם, המכרז להקמת האי ושדה התעופה הבין לאומי החדיש שיוקם עליו ייצא בקרוב סוף סוף לדרך. גרוס התוודע לרעיון האי לפני למעלה מעשור כאשר קבוצת יזמים ניסתה לעניין אותו בפרויקט. רק אי מלאכותי מול חופי מישור החוף יכול להיות תחליף אמתי לנתב"ג, חזרו וטענו בלהט השמור למשוגעים לדבר. שדה תעופה צריך להיות נגיש למרבית האוכלוסייה ולא זרוק אי שם באיזה חור בנגב.
תחילה ראה בהם חבורת חולמים תלושים מקרקע המציאות. בהדרגה התאהב ברעיון, בעיקר כשהבין את פוטנציאל הרווח הטמון בו אם ינווט את התהליך בחוכמה ויהפוך לרוח החיה של הקבוצה מאחורי הקלעים. הוא תמך בנדיבות בוועד נפגעי הרעש מנתב"ג שהקימו תושבי שכונות אור יהודה, יהוד ולוד שטענו כי הרעש מקשה על חייהם ודרשו להעתיק את נתב"ג לנגב או לעמק יזרעאל או לכל מקום, העיקר שיהיה רחוק ממרכזי אוכלוסין.
ומי לא התנגד למיזם החשוב ביותר שאי פעם תוכנן בישראל? לכל הנמושות, מחפשי הכותרות לרגע, המתחסדים והצבועים היה מה לומר והם אמרו – האי יפגע בחופי הארץ, תיווצר לשון ים ענקית בין הים ליבשה, מצוק הכורכר יכורסם. אלו היו צקצוקים של יפי הנפש מהמשרד לאיכות הסביבה, אך גרוס לא הרים ידיים. במלחמה, כמו במלחמה.
הוא העסיק שתדלנים שדאגו כי רעיון האי יחלחל בהדרגה לתודעה הציבורית, לאג'נדה של שרי התחבורה המתחלפים ולדיונים בכנסת. הוא שילם למיטב המומחים על מנת שיעידו כי בתכנון נכון, לא יגרום האי נזק לסביבה. הוא שילם מכספו למשרד יעוץ פיננסי שהעסיקה קבוצת היזמים על מנת לפתח מודל כלכלי שיצדיק את ההשקעה העצומה הכרוכה בהקמת האי והעתקת נתב"ג וכעת עמד חלום חייו להתגשם והמכרז להקמת האי עוד מעט ייצא לדרך.
בעיני רוחו ראה את אולם הנוסעים המפואר, את מסלולי ההמראה, את מגדל הפיקוח החדשני מסוגו בעולם ואת כביש הגישה הארוך מהחוף אל האי. טוב, ברור לו כי השם שבחר לאי, כשיזכה במכרז כמובן, נמל התעופה על שם זאב גרוס – לא יתקבל. במשרד התחבורה יתעקשו כי נמל התעופה ימשיך להיקרא נתב"ג, אבל הוא כבר ימצא דרך להנציח את שמו. היכל טיסות יוצאות על שם זאב גרוס דווקא מצלצל לא רע בכלל.
זאב גרוס עבר דרך ארוכה מאז ימיו כקצין מבצעים בסיירת אגוז. לאחר השחרור נכנס הישר לחברת הקבלנות הקטנה שהקים אביו בעשר אצבעותיו. אז, בתחילת דרכו בחברה המשפחתית, עסקה החברה בעיקר בביצוע עבודות קבלניות עבור יזמים קטנים. תחת ניצוחו, ובמחיר של מריבות משפחתיות וברוגזים בעוצמה שאפשרית רק בחברה משפחתית, רכשו קרקעות באזורים שהיו רגע לפני שינוי היעוד והפשרה של קרקע חקלאית למגורים. מכאן, עברו בהדרגה ליזום של שכונות מגורים שלמות והשאר, כמו שאומרים – היסטוריה. אימפריית הנדל"ן של משפחת גרוס הייתה לתמנון שזרועותיו חובקים את כל תחומי הבניה והתשתיות בארץ.
הגבר הצעיר יותר שעמד על ידו, גבר עב בשר בשנות החמישים המוקדמות לחייו, המוציא והמביא של שלל עסקיו של גרוס מזה כעשרים שנה, היה שקוע בשרעפים אף הוא. ברם, שלא כאדוניו, מחשבותיו היו, איך נאמר, במישור הפרקטי. כאילו קרא את מחשבותיו פנה גרוס לג'ו רז, המוציא והמביא שלו, הידוע בכינויו הבולדוג, "קראת את המכרז להקמת האי?"
"כן", השיב ג'ו, "כמו שסיכמנו עם מיודענו הרפרנט, המכרז שיוציא בקרוב משרד האוצר ביחד עם משרד התחבורה מפחיד. כל מתמודד פוטנציאלי שעיניו בראשו יחשוב פעמיים אם בכלל להתמודד על המכרז להקמת האי ולהעתקת שדה התעופה. הזכיין יאלץ להתמודד מול סיכוני סחף חולות ושקיעת האי. ארגוני איכות הסביבה יארבו לו כעדת תנים המחפשת לטרוף. וגם הרווחים מתפעול האי אינם מובטחים. פחד אמתי! עם קצת מזל, נישאר המתמודדים היחידים ואז, השמים, תרתי משמע, הם הגבול".
"מצוין", חייך גרוס חיוך עקום ששיווה לפניו ארשת של שועל ערמומי. "אבל זו לא דרך בטוחה להבריח את הבנקים? הבנקים הרי אוהבים לממן עסקים בטוחים שכבר הוכיחו את רווחיותם. הם יהססו להיכנס להרפתקה פיננסית בטכנולוגיה חדשנית ובעייתית למימון האי. אל תשכח, אני רוצה מימון לכל תקופת הזיכיון בשיעור של לפחות שמונים אחוזים מההשקעה, ושיהיה ברור, אני לא נותן לבנקים ערבות בעלים כביטחון להלוואה. תוסיף שלושה סימני קריאה".
"אה, הבנקים", נחר הבולדוג בבוז, "את הבנקים תשאיר לי".
"ואת משרד האוצר... טוב, בשביל זה טיפחנו את הרפרנט ודאגנו שמשרד כהן, גוראל ושות' ייבחר כיועץ המשפטי שלו", חייך גרוס חיוך רחב שלא הגיע לעיניו.
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
