הסקאטה
כרך א' – מלכות תנין הזהב
ספר א-ב' – תכול והאודם
פתח הדברים: "התגלות האלמוגים"
בימים ההם לא היה הדבר כחלום, ואף לא נראה כבדיה הנשלחת לשטות בידי השדים בבנות התמותה. אולי מדובר בהתגלות או אפילו חיזיון. אך בוודאות אומר כי נותר אי שם כזיכרון צלוב. ראו איך ככל שלא תרפה מחשבת האדם מחידת היקום, המשיך האדם לחפש תשובות. כך גם לא הרפתה מחשבת אנוכי מידי אותה "התרחשות". ואולי יהיה הדבר יומרני מדי לומר עתה כי היתה זאת תשוקת חיי הנצחית. אך בוודאות אומר כי תמיד נמצאה התרחשות בראש מעייניי מאז ומתמיד. אולם בדאבוני עול התרחשות, שהכביד בעבר על כתפי מלשאת זאת, ואדע כי לא תרפה התרחשות את נפשי מאותו זיכרון מעורפל אי שם בעבר הרחוק. ולכן בטרם אשרבט בקולמוס, על גבי הנייר הזה, אציין כי ברבות הימים שעברו מאז ההתרחשות, לא נחה שכינת הכתיבה משמיים ולא נשבה רוחה של מוזה בעורפי. וברבות הימים עלתה בראשי המחשבה, כי שקעה ההתרחשות בין האלמוגים כטבעו של עולם. אולם משעה שהחל אנוכי להכניע לצירו של כינון האיום, עלתה ההתרחשות שנית בזכרוני אשר לא מרפה מאז ועד עולם. ושוב נותרה כעול אשר נושאת נפשי מצרור. אך עתה, כשבידי כל כלי המלאכה, את העיפרון שבחיקי השחיז וללא היסוס מוקדם החל בשצף קצף לשרבט דברי עולם על הנייר. והנה העלה על הנייר את דברי ימיהם של גיבורי עבר, אשר צפים מחדש מתוך האלמוגים וחושפים בפנינו את סודותיהם הכמוסים.
תוכן עניינים
כרך א' – מלכות תנין הזהב
כרך ב' – מלכות אנג'לס
כרך ג' – מלכות טרולי
כרך ד' – אלנבי
כרך ה' – עדיות
ספר תכול
הבריאה 1
היה העולם (בראשיתו) כתכול גדול הצף בתיאמת הריק של השממה הגדולה. וכל אשר דשדש בעולם ההוא לא היה אלא מעבר לתכלו הגדול של זה הנקרא בפני כולם, שאת משמע מפתן קולו וצליל מיתרו לא שמע אח מעולם. עוד בטרם רבצה הארץ וגעשה ברחבי תבל. כוח היצר טרם שכן בה, והשמיעה בצלילי אנלילים אשר שרקו בין סביכי האלונים ועד להרים הנושקים לרקיע. לא היה אחר מלבדו. והכל היה הוא כי לא היה הוא לא אחד ולא יחיד. וישוטט בתיאמת אי שם בעידן העלטה. ובימים ההם ידע כל השומע את שמו לאמור לרעה כי השומר על השיממה עייף והתהלך ברקיע כפגר. והיה שם שומר התכחול הגדול נקרא בלשונם אתן הגדול, ויקרא גם קנטור, שליט השמיים והארץ הזהובה. ובימים ההם סובב אתן הגדול את כל צירי תבל האין-סופיים, כי גדול מעלות היה וכבד אמות שאין לתארם. אך בשלוות הדממה של הימים ההם אתן הגדול, החייל השומר על השיממה בריק האין-סופיים, שטרם משלו בהן הקץ, כילה עצמו והיה לצער כל שומעי העולם ההוא. ובכך כבר לא נשמע ואין התקיים אתן עוד, ופגריו התגלגלו לחזות של שלוש מהויות שונות אשר נפרדות אחת מהשנייה, והן אשר מילאו את חסרונו בשיממה.
ומגווייתו של אתן הגדול, נוצרו שלוש מהויות. ותהא המהות הראשונה, אור היצר והחיים אשר ינחיל בעולם תקווה. כאשר בצל אורה הבוהק תיבצר המהות השנייה אשר תקראה בשם גאשם, אשר איננה התגבשה וחזותה היתה לחסרת צורה. אך בתצריר מן שתי המהויות האחרות תתגלגל מפגריו העכורים והאפלים ביותר של אתן הגדול ותתגבש לחזות, הנוראה מכל המהויות האחרות השטות בשממה, והיא תיקרא בשם זמן כינון האיום, אשר היה לשר כל המדון ושררה. וינועו שלוש המהויות סביב החוגה שבחגורת התבל בתיאמת הגדולה בימים שאחרי הסתלקותו של אתן הגדול. והיה היצר אשר נקרא בלשוננו תנין הזהב, זרקור העולם אשר האיר באורו המוזהב על התהו, כאשר לצידו ברא גאשם עולמות, ויגבשם לגרמי השמיים והן יאירו כגבישים בוהקים בעלטה. אך מנגדם זמן כינון הנורא, בעל פני הישיש והחרמש המדון, ירבוץ בחשכה ויעטור אדרת גלימות השמיים, ויחריב את יצירותיו של גאשם (האחת אחר השנייה) בתאווה לצרור ומדון, להביא את העולם לתהו.
ולא ידומם גאשם את רסנו ליצר גרמי שמיים, ויתקוטט גאשם בורא העולמות עם אדון התהו זמן כינון הנורא, החפץ בהרס וחורבן. ומהתקוטטות שתי המהויות האחת בשנייה התערבה המהות השלישית, מתוך רצונה הגובר עליה להפיק רוח חיים בשיממה הגדולה. ויאחוז תנין הזהב היצר בגחלת אש החיים, וינשוף אל עבר המהויות המתקוטטות. ומנשיפת אש הגחלת יצר תנין הזהב קרן האור אשר תחצה את השיממה, ותיצור את השטרודאלים בני האור, אשר הפרידו בין שתי המהויות המתקוטטות. ומאור תנין הזהב היצר ירדו הנפילים, וייקח תנין הזהב את פגרי גאשם ויעשה מגווייתו חמישה עולמות והם יהפכו לתריסר גרמי שמיים לבניו אשר צפים בתיאמת הגדולה. וסביבם חגים כל גרמי השמיים שלהם מעניק תנין הזהב אור המביא עימו תקווה חדשה.
תולדות התנינים 2
אלה תולדות השמיים בטרם נוצרה הארץ. ובימים ההם שאחרי אתן הגדול, קנטור השיממה, אשר כילה עצמו ולא שב, לא היה כבר דבר אחר מלבדו, וכל אשר עימו כבר אינו, והיה לצער כל תושבי העולם ההוא. ומשחר הבריאה, מגופו נולדו המהויות, והן מתגוששות אחת בשנייה בקרב השמיים האדירים על השליטה בשיממה הגדולה. והיו שלוש מהויות בשמיים בימים ההם. שם הראשונה הינו תנין הזהב האודיניו, יצר החיים אשר את רצונו חפץ להנחיל. ובאורו הבוהק אשר מאיר על השיממה האפלה. מצלו יצא גאשם חסר הצורה, שר העולמות בורא גרמי השמיים אשר גבשם בעלטה. ממנה רבצה המהות השלישית ששמה הינו זמן, המוות הנורא אשר התגלם בחרמש הגורל ואדרת גלימות שמיים בעל פני הישיש, והיה לאדון השאול והאימים המושל בתהו. והיה אור תנין הזהב האודיניו נרהב ובוהק, ויאיר על כל קצוות תבל השוכנים בחשכה. ויעסוק גאשם שר העולמות ביצירת עולמות וגרמי שמיים בוהקים הנראים כפנינים בעלטה. בעוד זמן בעל כוח התהו יחריבם. ותתגושש זמן עם גאשם ובעוד הן מתקוטטות, התערב תנין הזהב האונידיו. ובשל התערבותו ישלחו עליו גאשם וזמן שבעה דרקוני תופת נוראים. ואלו היו שמות התנינים אשר שלחו שתי המהויות על תנין הזהב אודיניו. אחד אדום, השני כחול, השלישי שחור, הרביעי צהוב, החמישי ירוק, השישי לבן והשביעי סגול. ויחוגו שבעת דרקוני התופת שיצרו זמן וגאשם סביב התיאמת ויחשיכו בגופם את אורו הבוהק של תנין הזהב האודיניו, המאיר על העלטה.
ותבוא בפני תנין הזהב האודיניו, התנין הנועתי אדמות המראה וארגמן לרגליה. ותאמר לתנין הזהב האודיניו, אנא הקשב לאנוכי והבא נביא תנינים גם אנחנו, אשר ילחמו בגזרת השמיים אשר הטילו עלינו גאשם וזמן הנורא. וייצור תנין הזהב האודיניו למשמע התנין הנועתי תריסיר דרקוני שמיים נרהבים ואלה היו שמותיהם. ויהיה תנין האש, המים, האדמה, האוויר, האור, החושך, הגדול, הקטן, המכונף, הצליל, הקור והחום. ולאחר שקרא תנין הזהב האודיניו לכל אחד בשמו, כיבדם בפאר והדר תמרוקין ותכשיטים לעטרת בניהם למשנה. והיו דרקוני השמיים חגים סביב אדונם, ומראם בוהק כאורו של תנין הזהב האודיניו.
ואלו היו החפצים אשר העניק תנין הזהב האודיניו לדרקוני השמיים טרם יציאתם לקרב. ויעניק לכל תנין שישה חפצים. ויעניק תנין הזהב האודיניו שר היצר לתנין האש את הצמיד, את טבעת האור והחושך, את התליון, את השרשרת, את הכד ואת חפצו מקבת האש הגדול. ולתנין המים העניק את הצמיד, את טבעת האור והחושך, את השרשרת, את הכד ואת חפצו קמע הפאיסי, בעל משולש העין הכחולה. וכך העניק תנין הזהב האודיניו לכל התנינים את אותם חמישיית החפצים אשר העניק תנין הזהב לתנין המים והאש. ויקבלו התנינים את הצמיד, את טבעת האור והחושך את התליון, את הכד ואת השרשרת. אך בנוסף העניק תנין הזהב האודיניו לכל תנין חפץ שונה, אשר יהיה רק לו. וכך העניק לכל תנין חפץ שישי ייחודי, ולתנין האדמה העניק את עיני התנין, לתנין האוויר העניק את ספר הידיעה הסקאטה, לתנין הקור העניק תנין הזהב האודיניו את החפץ הכתר, לתנין החום העניק את מטה התנינים, לתנין האור העניק את הבימהבה, לתנין החושך העניק את מגדל האתמול, לתנין המכונף העניק את המגילות, לתנין הקטן העניק את גביע הברית, לתנין הגדול העניק את הבדולח, הפנינה היוצאת מהים הקדמון, ולתנין הצליל העניק את עץ האזמרגד.
ולאחר שכל תנין קיבל את חפציו, נשף תנין הזהב האודיניו בקונכיית העולם. ויצאו כל דרקוני השמיים לקרב מול דרקוני התופת של המהויות זמן וגאשם. ושחר קרב השמים, כתשו דרקוני אדון היצר את דרקוני התופת. אך אחר ניצחונם עייף כוחם ממכאובי הקרב. וייקחו שניים עשר התנינים את פגרי שבעת דרקוני התופת, ויאספם לגרשם שמיים אפל, אשר יקראה בלשוננו כוכב האחים הקדמון. ועתה אחר ניצחון דרקוני השמיים של היצר, נשף תנין הזהב האודיניו בגחלת רשף אש החיים את אורו הבוהק על צלם מהותם של גאשם וזמן עד אשר ישרפו מאורו הבוהק. וייקח הנרהב את פגריהם של גאשם וזמן. וימחץ תחתיו את גאשם ויהפכו לגרם שמיים במרכז השיממה. אך את זמן הנוראה לא צלח שליט התהו מלהכניע כי ידע בדאבונו, שלא יוכל להתעלות מעל כוחו של התהו. ויבתר תנין הזהב האודיניו את צלמו של זמן ואת צלמו פרס בשיממה ויעשה לציר טבעת הזמן, הסובבת את כל קצוות תבל. ובקצה הציר הניח את הכוכב האדום לכבוד התנין הנועתי.
ולאחר תום קרב השמיים, היה גאשם לגרם שמיים במרכז העלטה של השיממה הגדולה. וזמן היה לציר הסובב את שבלי תבל שבקצהו ממקום הכוכב האדום של התנין הנועתי. וישמע תנין הזהב האודיניו את זעקות דרקוני השמיים אשר כוחם עייף ואת צלמם הכבירים הושחת בעקבות הקרב. וישחררם תנין הזהב למנוחה, ויהפכו התנינים לתריסר גרמי השמיים החגים יחדיו עם כוכב האחים הקדמון סביב עולמו של גאשם. ואלו הם שמות גרמי השמיים אשר נוצרו מגופם הכביר של דרקוני השמיים. והיה כוכב הרימון, הבית הכחול, הטירה, תלבה, אנטין, נירוס, פאגוס, טיראן, ניובה, אקסטליבר, כריל וכורלו סאבארטו. ואחר התגבשותם של תריסיר התנינים לגרמי שמיים. עטף תנין הזהב האודיניו את גופו הנרהב סביב עולמו של גאשם ויפיץ את אורו הבוהק לחיים בכל רחבי התבל. ושם יצא מתוך ראש האחד אשר יביא תקווה חדשה. ומעתה אחר ימי הבריאה תמו וכל החי נולד מאורו של תנין הזהב האודיניו והמת לצירו של הזמן. ואלו הם תולדות ממלכת הכוכבים והמוות.
שירת הרימון 3
בבואו של יום אחד
אשר התגלם בפאר והדר
חצב להבות שלהבת בליבם
ישב אדון כל העולמות
הוא מבני אודיניו הנרהב
אמר שמע בשם התנינים
רצון החיים יצרה להנחיל
והתיישב בן האודיניו הנאצל
מרשף ייקח גופו לכוכב
שם הרימון יקרא מדמו
שם ישב בכוכב לממלכה
וייסד במלאכה לפאר והדר
להב הגופרית יהיה לגן
ארמון הפאר הקים בשממה
יקרא תנין האש בתשוקה
עזות החיים בו רבצה למרומים
שוב התחיל להתאבל עליכם היום
הו יקיר התאבל על החיים
הכרך פרחה ביובלים החולפים
זאת רק אדע בשמועות
קול החיים השוקק בתשוקה
שימח את ליבי לשוכרה
מראה הכרך היכה כבירה
עמודי טילה משיש טהור
כתליה אבנים והשהם הצח
צחורה היתה כשושנת המדבר
שוטטו הבריות ויחנו בגנים
מלקטים הם בשר גופי
אשקוט בנחת למשמע קולם
אמרו הכה יפה הדבר
תנין הזהב ראה את הנגלה
שוב התחיל להתאבל עליכם היום
הו יקירי אתאבל על החיים
גבירה על המרפסת יושבת
עיניה החטופות אינן שלוות
תבואנה אחותה לשאלת מעשיה
ותהנהן למשמע הבשורות המתגשמות
משיח השדה הפירות חיים
התהו והשחר מהרקיע מדממים
חורפים כבדים מכים באומללים
במות הארץ התאבלו השטרודאלים
מה מעשינו מהי קללתנו
כך הגבירה התמה תאמר
אין הגבירה התמה יודעת
אבלה על הנגלה בעינה
עין המרומים נסגרה בעבים כבדים
שוב אתחיל להתאבל עליכם היום
הו יקירי אתאבל על החיים
כרך חרבה ואין מנוס
נפחה טיפת דמה הגברה
והכתם הכתים את הדרגש
בזעקה למרומים בראות רבבים
אש התנין יצרה והחריבה
גופרית רשף גחלה לאבדון
אש החום היתה לתהום
מגפה מקוללת הרגה רבבות
במות חללים, גבו לתהום
יצאו אופליות ושטרודאלים למרום
רק מכאובים בזעם שמיים
ארץ התנינים, לנצח תיאמת
הארץ תקפא, וישנו תדמיתם אחוני ואחיי גולה
התאבל עליהם היום, התאבל עליהם מחר
הו יקיר התאבל ביגון על החיים
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
