יַלְדֵי שֵׁשֶׁת הַיָּמִים
יַלְדֵי שֵׁשֶׁת הַיָּמִים נוֹלְדוּ מִנְּשָׁפִים
וְנִתְמְכוּ בְּעָתָק וּבְגַאֲוָה וְנִשְּׂאוּ
עַל עֲנָנִים אֲשֶׁר נִתְרְמוּ מִשִּׁפְעַת שָׁמַיִם
שָׁם קָבְעוּ בָּתֵּיהֶם הַחֲדָשִׁים.
וּבִרְבוֹת הַיָּמִים יָבוֹאוּ הַיָּמִים הָאֲחֵרִים
לִשְׁאֹל שֶׁל מִי אֵלֶּה הַיָּמִים
מֵהַשְּׁאֵלוֹת הַנִּשְׁאָלוֹת בְּשָׁלֵם וְנִפְתָּרוֹת בְּשֶׁבֶר.
כְּפוּפִים שְׁפוּפִים
אוֹזְרִים דְּאָגָה מְאֻחֶרֶת
הַשּׁוֹאֶלֶת אֶת הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי:
הֵיכָן אוֹתָם יָמִים
אֲשֶׁר נִשְׁאֲלוּ
בִּשְׁבָרִים וְנִפְטְרוּ
בְּשָׁלֵם?
כָּל עוֹד
כָּל עוֹד לֹא עוֹד
לֹא עוֹד כָּל עוֹד
אֲגַמֵּי עֵינַיִךְ
הָיוּ לְאוֹקְיָנוֹסִים
וּמַפַּת תִּקְוָתֵךְ
רוֹעָה בִּשְׂדוֹת זָרִים
אוֹנֶסֶת אֶת הַלֹּא יֵאָמֵן.
לֹא עוֹד
אָהַבְתִּי
כָּל עוֹד
אִבַּדְתִּי
בָּךְ
אֶת חֲלוֹמוֹתַי
הַכְּלוּאִים בָּךְ.
כָּתַבְתִּי אֶת קוֹרוֹתַי יַחַד עִמָּךְ
לֹא עוֹד
קָרָאתִי בָּךְ אֶת שׁוּם מָקוֹם
כָּל עוֹד.
עַתַָּה מִשֶּׁהִשְׁמַנְתְּ
אֲנִי נוֹשֵׂא עִמִּי אֶת כִּעוּרֵךְ
לֹא עוֹד, כָּל עוֹד.