על הקפות כיפות השמיים

לעת בוקר, כאשר אתם צופים בשמש הזורחת ורואים אותה נעה מערבה, ולאחר שקיעתה עולים במזרח גם הירח והכוכבים ושוקעים בעקבותיה במערב, האם אתם חשים שאתם מרכז היקום ושהכול נע סביבכם? אם כן, ואם אינכם חוששים ממעט גאומטריה, הספר הזה מיועד לכם. עבור אנשים כמוכם כתב וערך ניקולאוס קופרניקוס את אחד מהספרים החשובים בהיסטוריה, שעימו הצית את אחת המריבות הגדולות שבין המדע לדת הממוסדת, כשעל הבכורה מתחרה בו רק צ'ארלס דארווין עם "מוצא המינים" שלו.

בספר מתאר קופרניקוס את התאוריה המתמטית שעליה עבד רוב ימי חייו, תאוריה השמה את השמש במרכז ומניעה סביבה את כדור הארץ ואת כל שאר הפלנטות. מובן שלהוצאת כדור הארץ ממרכז היקום היו, ועדיין ישנן, השלכות תאולוגיות ופילוסופיות מרחיקות לכת, שקוממו רבים וגרמו גם לקופרניקוס עצמו להתלבט רבות בטרם יעז לשחרר את הספר לפרסום ממש לפני מותו.

הספר נכתב במקור בלטינית ומאז נוספו לו גרסאות רבות ותרגומים לכמה שפות, כגון פולנית, גרמנית ואנגלית. למרות חשיבותו העצומה יש המכנים אותו "הספר שאיש לא קרא", אולי מפני שזהו אינו ספר פילוסופיה רגיל, אלא חיבור מדעי קפדני העמוס בהוכחות גאומטריות, שנכתב במטרה לבסס מעל לכל ספק את הוצאת כדור הארץ מהמרכז ואת הצבת השמש במקומו. ואולי גם קופרניקוס עצמו אשם לא מעט בפופולריות הנמוכה של ספרו, זאת בשל האזהרה שטרח להוסיף בתחילת הספר: "הבורים בגאומטריה, אל תיכנסו".

דביר ילין נולד וגדל בקיבוץ מרום גולן, השלים תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, קיבל את הדוקטורט בפיזיקה ממכון ויצמן למדע, ושהה חמש שנים בפוסט־דוקטורט באוניברסיטת הרווארד בבוסטון. מכהן כפרופסור חבר בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון ועומד בראש המעבדה לאופטיקה ביורפואית. נשוי לרונית ואב לקשת ולהילה.

ניקולאוס שונברג, הקרדינל של קפואה
ניקולאוס קופרניקוס, ברכות.

לפני כמה שנים גונבה לאוזניי השמועה על חוכמתך המופלגת שרבים מדברים אודותיה, ומאז למדתי להעריץ את פועלך ולכבד את המשכילים המכירים ומוקירים את תרומתך הרבה. למדתי על בקיאותך המופלגת והנדירה ברזי תגליותיהם של האסטרונומים הקדמונים, שעל בסיסה ניסחת מערכת קוסמולוגית חדשה לגמרי שבה כדור הארץ נע, השמש תופסת את המקום הנמוך ביותר ולכן המרכזי ביקום, הרקיע השמיני נותר תמיד חסר תנועה וקבוע, ושבה הירח ומערך היסודות שתחת כיפתו נמצאים למעשה בשמיים בין כיפותיהן של מאדים ונוגה, וגם הם נעים סביב השמש במהלך שנה שלמה. למדתי גם שרשמת ותיארת את המערכת האסטרונומית הזו בחיבור כולל ושלם, חישבת את תנועות הפלנטות כולן וסידרת אותן בטבלאות באופן מעורר השתאות.

אדוני המלומד, אני מפציר בך בכל ליבי, בתקווה שאיני מעורר בך אי־נוחות, להעניק את תגליותיך אלה כשי לכל אנשי הספר. לכן אנא שלח אלי בהקדם את כל כתביך על אודות כיפות השמיים, כולל הטבלאות וכל מידע אחר שתחשוב כמתאים לבירור העניין.

בנוסף, הוריתי לתיאודריך מרֶדֶן[5] להעתיק, על חשבוני, כל דבר שימצא במגוריך ולהעבירו אלי. אקווה שתיענה לבקשתי זו, ותיווכח שבפניך ניצב מעריץ קנאי למורשתך ולשמך הטוב, הנחוש להנציח את כשרונך הנעלה. להתראות.

רומא, האחד בנובמבר 1536.

[5] Theodorico a Reden [חזרה]