"קיום ← מהות ← חירות" אינו חיבור פילוסופי. זהו חיבור מעשי בעל בסיס מדעי שנוגע כמעט לכל רגע בחיינו; לכל מחשבה, תחושה או רגש שעולים בנו, לכל אופן התנהגות פנימי או פיזי שאנחנו נוהגים בו כלפי עצמנו, ולכל אופן התנהגות שלנו כלפי אנשים אחרים וכלפי הסביבה המלאכותית והטבעית.
חיבור זה עוסק באי־החופש שלנו מעצמנו וביכולתנו להיות חופשיים יותר.
חופש הוא אחד המרכיבים החשובים בחיינו. כשאיננו חופשיים לעשות כרצוננו אנחנו מרגישים שחיינו ניטלו מאיתנו. ללא חופש, חיינו אינם חיים.
בנקודות זמן רבות לאורך ההיסטוריה, באין־ספור מקומות על פני כדור הארץ, נאבקו בני אדם למען זכותם להיות חופשיים. לצערנו, גם בימינו יש עדיין יש מיליוני אנשים שנאבקים למען מטרה נעלה זו, למען החופש שלהם. למאבקים האלה יש מכנה משותף: המאבק נערך מול גורם חיצוני שהגביל או מגביל את החופש של האנשים הנאבקים למענו.
לשמחתנו, חלק לא מבוטל מבני האדם הצליחו במאבקים האלה, והם וצאצאיהם זכו לרמת חופש גבוהה.
אבל נשאלת השאלה: האם אותם אנשים, וחלקנו, שזכו לחיות חיים חופשיים, באמת חופשיים לחלוטין? האם אלה מאתנו שעדיין נאבקים למען החופש שלהם נגד גורם חיצוני, יהיו חופשיים לחלוטין כאשר מאבקם הלאומי, החברתי או האישי ינחל הצלחה?
התשובה לכך היא שלילית. הם ואנחנו לא נהיה חופשיים לחלוטין.
חיבור זה מנסה להראות שגם לאחר שהשתחררנו, או לאחר שנשתחרר, מכל הכבלים החיצוניים שהושמו עלינו, עדיין לא נהיה חופשיים, מכיוון שעדיין לא השתחררנו מהכבלים הפנימיים שכובלים אותנו וכופים עלינו את אופני התנהגותנו. אנחנו עדיין לא חופשיים מעצמנו. ספציפית, אנחנו לא חופשיים ממהותנו, המורכבת ממהותנו האנושית הבסיסית, אופני התנהגותנו האישיותיים, תפיסת עולמנו ואופני התנהגותנו הנובעים ממנה, מרכיבי מהות שרובם המוחלט התהוו ללא שליטתנו וגם אלה שבחרנו בהם נבחרו באופן לא חופשי.עם זאת, ההבנות, ברמה העקרונית, על האופן שבו התהוו מרכיבי מהותנו ומה שהעניק את היכולת להתהוותם יאפשרו לנו להיות חופשיים יותר.
הקדמה
"קיום ← מהות ← חירות" אינו חיבור פילוסופי. זהו חיבור מעשי בעל בסיס מדעי שנוגע כמעט לכל רגע בחיינו; לכל מחשבה, תחושה או רגש שעולים בנו, לכל אופן התנהגות פנימי או פיזי שאנחנו נוהגים בו כלפי עצמנו, ולכל אופן התנהגות שלנו כלפי אנשים אחרים וכלפי הסביבה המלאכותית והטבעית.חיבור זה עוסק באי־החופש שלנו מעצמנו וביכולתנו להיות חופשיים יותר.
חופש הוא אחד המרכיבים החשובים בחיינו. כשאיננו חופשיים לעשות כרצוננו אנחנו מרגישים שחיינו ניטלו מאיתנו. ללא חופש, חיינו אינם חיים.
בנקודות זמן רבות לאורך ההיסטוריה, באין־ספור מקומות על פני כדור הארץ, נאבקו בני אדם למען זכותם להיות חופשיים. לצערנו, גם בימינו עדיין יש מיליוני אנשים שנאבקים למען המטרה הנעלה הזו, למען החופש שלהם.
למאבקים האלה יש מכנה משותף: המאבק נערך מול גורם חיצוני שהגביל או מגביל את החופש של האנשים הנאבקים למענו. זה יכול להיות מאבק מול כיבוש או שלטון זר שמונע מהם לחיות במדינה עצמאית משלהם, מאבק מול שלטון דיקטטורי שמונע מהם להאמין בדתם, להביע את דעתם, לבחור מנהיגים טובים או מוצלחים יותר, להיות בעלי רכוש פרטי, או מול שלטון דמוקרטי, לכאורה, שמונע מהם להיות המין והמגדר שבו הם בחרו או לחיות את חייהם המיניים כרצונם, והרשימה עוד ארוכה.
בנוסף למאבקים הלאומיים והחברתיים האלה למען החופש, מאבקים שהם מנת חלקם של עמים, קהילות וקבוצות של בני אדם, היו וישנם גם מאבקים אישיים, פרטיים, מול גורם חיצוני שמצר את צעדינו ומגביל את החופש שלנו. זה יכול להיות מאבק נגד הורה, בן או בת זוג, מנהלת בעבודה וכדומה.
המאבקים הקבוצתיים והאישיים האלה עיצבו ומעצבים את ההיסטוריה האנושית ואת דמותו של האדם בכלל ובעיני עצמו בפרט. שאיפתו של האדם לחירות היא צורך קיומי, והוא מוכן לעיתים אף לסכן ולאבד את חייו למען החופש של הקבוצה שאליה הוא שייך, או למען החופש האישי שלו.
לשמחתנו, חלק לא מבוטל מבני האדם הצליחו במאבקים האלה, והם וצאצאיהם זכו לרמת חופש גבוהה. הם חיים במדינה משלהם ובוחרים את מנהיגיהם באופן דמוקרטי, הם יכולים לבקר את מנהיגיהם ולהתבטא באופן חופשי כמעט בכל נושא, הם יכולים להיות בעלי הרכוש שהגיעו אליו בעמל כפיהם, הם יכולים לחיות את חייהם המיניים באיזה אופן שירצו, והם יכולים לבחור את בחירותיהם בלי שאיש יאמר להם כיצד לנהוג.
אבל נשאלת השאלה: האם אותם אנשים, וחלקנו, שזכו לחיות חיים חופשיים, באמת חופשיים לחלוטין? האם אלה מאתנו שעדיין נאבקים למען החופש שלהם נגד גורם חיצוני, יהיו חופשיים לחלוטין כאשר מאבקם הלאומי, החברתי או האישי ינחל הצלחה?
תשובתי לכך היא שלילית. הם ואנחנו לא נהיה חופשיים לחלוטין.
בחיבור הזה אנסה להראות שגם לאחר שהשתחררנו, או לאחר שנשתחרר, מכל הכבלים החיצוניים שהושמו עלינו, עדיין לא נהיה חופשיים מכיוון שעדיין לא השתחררנו מהכבלים הפנימיים שכובלים אותנו וכופים עלינו את אופני התנהגותנו. אנחנו עדיין לא חופשיים מעצמנו. ספציפית, אנחנו לא חופשיים ממהותנו, המורכבת ממהותנו האנושית הבסיסית, אופני התנהגותנו האישיותיים, תפיסת עולמנו ואופני התנהגותנו הנובעים ממנה, מרכיבי מהות שרובם המוחלט התהוו ללא שליטתנו החופשית וגם אלה שבחרנו בהם נבחרו באופן לא חופשי.
אי־החופש שלנו ממהותנו בא לידי ביטוי בכך שאין לנו חופש צורך, רצון ובחירה. אי־החופש הזה נובע מכך שמהותנו, שהיא הבסיס־מקור לכל בחירותינו, לא נבחרה או נוצרה על ידינו אלא נוצרה והתהוותה בתהליכים ועל ידי גורמים שלא היו בשליטתנו. עם זאת, למרות שמהותנו לא נבחרה על ידינו, הבנת והפנמת העובדה הזו והעובדה שהפלסטיות של המוח שאפשרה את התהוותה הבלתי נשלטת מאפשר לנו לעצב ולשנות חלקים ממנה, יוכלו לסייע לנו להיות חופשיים יותר.
חלקנו מבצעים מדי פעם שינוי באופן התנהגותנו, במרכיב כזה או אחר של תפיסת עולמו או באופן התנהגות הנובע ממנה אבל ברוב המוחלט של המקרים ההזנק (טריגר) לשינוי כזה הוא אירוע נקודתי מטלטל, חיובי או שלילי (אירוע נקודתי יכול להיות גם כזה שהתמשך לאורך זמן רב). נקודת המוצא לביצוע שינוי כזה היא תלוית מצבנו הנפשי ומרכיבי תפיסת עולמנו ברגע קבלת ההחלטה לבצעו, ולכן השינוי נעשה בעקבות ומתוך "מקום" מגביל ביותר. ההבנות שאנסה לבסס בחיבור הזה עשויות להביא אותנו לבצע את השינויים האלה מנקודת מוצא מערכתית ולא נקודתית, נקודת מוצא המאפשרת מבט מתישקופת (פרספקטיבה) רחבה על מה ומי שאנחנו, האופן שבו הפכנו להיות מה ומי שאנחנו, מי שאנחנו יכולים להיות, וכיצד אנחנו יכולים להיות, לפחות באופן חלקי, שונים ממי שאנחנו כיום בחלקים ממהותנו שנבחר לשנות. נקודת המוצא והמבט הזו יכולה לאפשר לנו לבצע את השינויים שנבחר ממקום הרבה יותר חופשי מעברנו הרחוק, הקרוב והבלתי נשלט שיצר את מה ומי שאנחנו היום.
רוב הכתיבה העוסקת בחופש הרצון והבחירה ניגשת לנושא מנקודת מבט פילוסופית מורכבת למדי תוך עיסוק במושגים כמו דטרמיניזם,[1] ליברטריאניזם,[2] קומפטיבליזם,[3] אינקומפטיבליזם[4] וכדומה. חסרונה של הגישה הזו, שיש לה כמובן מקום וחשיבותה אינה מוטלת בספק, הוא בכך שהיא מרחיקה הרבה מאוד אנשים מהניסיון להכיר, לעסוק ולהתעמק בנושא כל כך חשוב ומהותי לחיינו.
הגישה שנקטתי בכתיבת החיבור הזה שונה לחלוטין. היא מתרחקת מהעיסוק הפילוסופי בנושא ומביאה אותו אל חיי היום־יום של כל אחד מאיתנו דרך הצגת האופנים שבהם אופני התנהגותנו כלפי עצמנו, כלפי אחרים וכלפי הסביבה המלאכותית והטבעית התהוו, הסיבות לכך שאופן התהוותן מונע מאיתנו את חופש הצורך[5], הרצון, והבחירה, ולבסוף הצגת קווים מנחים לתהליכים וכלים שיישומם ושימוש בהם יוכל להגדיל את שליטתנו בעיצוב אופני התנהגותנו ובכך יגדיל את רמת החופש שלנו.
טענתי העיקרית בחיבור הזה היא שקיומנו קדם למהותנו, ומהותנו קודמת לחירותנו. בתחילת קיומנו, בתחילת חיינו, היינו מערכת חומרית פשוטה יחסית: תא חי בודד, ללא כל מהות. תא המכיל את הקוד הגנטי שכלל את ה"הוראות" ששלטו בהמשך על התפתחות גופנו ומוחנו, מוח שיתפתח להיות משכן אופני התנהגותנו הראשוניים. המידע הגנטי הזה, שממנו כל אחד מאיתנו התפתח, היה תוצר של תהליכים חומריים: פיזיים, כימיים וביולוגיים שהתרחשו מתחילת היקום ועד לרגע היווצרותו של התא הזה. כל התהליכים החומריים הללו לא היו כלל בשליטתנו.
בהמשך, בתקופת ההיריון, ולאחר מכן בלידתנו ולאורך חיינו, התגבשה מהותנו. בתחילת ההיריון, מהותנו התגבשה בעיקר על ידי תהליכים וגורמים חומריים, ובהמשך ההיריון, בלידה ולאורך חיינו גם ובעיקר על ידי תהליכים וגורמים חווייתיים. רובם המוחלט של כל אלה התרחשו ללא שליטתנו. וגם חלקם הקטן שהיה ביוזמתנו ושליטתנו לא נבחר ונעשה באופן חופשי.
מהותנו שבאה לידי ביטוי במכלול אופני התנהגותנו הפנימיים והחיצוניים התהוותה ללא שליטתנו ולכן היה ויש לנו קיום, יש בנו ולנו מהות, אבל אין לנו חירות. אין לנו חופש צורך, חופש רצון וחופש בחירה.
עם זאת, הפלסטיות של המוח שאפשרה את התהוות והתפתחות מהותנו היחידנית (האינדיווידואלית) מאפשרת לנו לעצב ולשנות חלקים ממנה.
להבנה והפנמה של העובדות האלה יש השלכות נרחבות על יחסינו אל ועם עצמנו, יחסינו אל ועם האחר, יחסינו אל הסביבה המלאכותית והטבעית, וכן השלכות חברתיות מהותיות (בגלל קוצר היריעה אתייחס בחיבור הזה בעיקר להשלכות על יחסינו לעצמנו ובקצרה להשלכות על יחסינו לאחר).
אומנם מהותנו לא נבחרה על ידינו ולא שלטנו בהתהוותה ולכן אנחנו משוללי צורך, רצון ובחירה חופשיים, אך ברגע שנבין ונפנים זאת ונבין שאנחנו יכולים להשפיע על חלקים של מהותנו, לשנותם ולהמציא מחדש לפחות חלקים ממהותנו, נוכל להגדיל את חירותנו ולהיות חופשיים יותר.
לחיבור שני חלקים, החלק התיאורטי הכולל את הפרקים: השיטה, קיום, מהות – ברובד מהותנו האנושית הבסיסית, מהות – ברובד אופני התנהגותנו האישיותיים, מהות – ברובד מרכיבי תפיסת עולמנו ואופני התנהגותנו הנובעים מהם וחירות. בחלק זה אנסה לבסס את טענותיי לגבי אי־חופש האדם מעצמו תוך ניסיון לתת מענה לשאלות הבאות:
החלק השני הוא החלק המעשי ובו אציע קווים מנחים לתהליכים וכלים להגדלת החופש שלנו באמצעות הגדלת שליטתנו על חלק ממרכיבי מהותנו. בחלק זה אנסה לענות על השאלה:
לפני שאתחיל לנסות לענות על השאלות האלה, אגדיר כמה מושגים שילוו אותנו לאורך החיבור הזה.
מה היא מהותנו?
למהותנו שני רבדים עיקריים:
רובד הבסיס־מקור
רובד הבסיס־מקור הוא מכלול הגורמים הפיזיולוגיים בגופנו ובמוחנו האחראים לאופן שבו אנו פועלים על עצמנו, על אנשים אחרים ועל הסביבה המלאכותית והטבעית. הבסיס והמקור הגופני־מוחי של כל פעולותינו. במוחנו נמצא עיקר הבסיס־מקור של שלושת מרכיבי מהותנו העיקריים:
רובד הפעולה
רובד הפעולה הוא התוצר, הביטוי הפנימי והחיצוני, של רובד הבסיס־מקור והוא כולל את:
לצורך הדיון, לא אפריד בין רובד הבסיס־מקור לרובד הפעולה. במקום זאת, אאחד ואצמצם אותם לשלוש מרכיבי מהות, שכל אחד מהם כולל את רובד הבסיס־מקור ורובד הפעולה שלו:
מרכיבי תפיסת עולמנו באה לידי ביטוי באופני התנהגותנו היחידניים כלפי עצמנו, כלפי אנשים אחרים וכלפי הסביבה המלאכותית והטבעית.
הערה: למען הפשטות אשתמש מעתה ואילך במושג ערכים כדי להתייחס גם לאידאלים, ובמושג מוסכמות כדי להתייחס גם למנהגים.
כדי לענות על השאלות שעליהן אנסה לענות בחיבור הזה, עלינו להכיר תחילה באופן האובייקטיבי והמדויק ביותר האפשרי את חלקי המציאות הנוגעים להן (הרלוונטיים). לשם כך עלינו לבחור שיטה שתאפשר לנו לעשות זאת באופן הטוב ביותר, שיטה שמפיקה את הידע האובייקטיבי והמדויק ביותר על חלקי המציאות האלה. המידע שהשיטה הזו מפיקה יאפשר לנו:
בפרק הראשון אדון בשיטה שבה בחרתי לשם השגת המטרות האלה, אסביר מדוע בחרתי בה, ואעסוק בהנחות היסוד הנובעות מהמידע והידע שהיא מספקת, הנחות יסוד שעליהן אבסס את טענותיי בחיבור זה.
[1] דטרמיניזם – השקפה פילוסופית שלפיה כל מאורע בעולם, כולל כל המחשבות, הרגשות, הרצונות והפעולות האנושיות נקבעים אך ורק על ידי אירועים קודמים. [חזרה]
[2] ליברטריאניזם – השקפה פילוסופית הגורסת שהמציאות אינה דטרמיניסטית ושלאדם יש חופש רצון ובחירה. [חזרה]
[3] קומפטיבליזם – השקפה פילוסופית שלפיה המציאות דטרמיניסטית, אבל העובדה הזו אינה סותרת את העובדה שלאדם יש חופש רצון ובחירה. [חזרה]
[4] אינקומפטיבליזם – הדטרמיניזם וחופש הרצון אינם יכולים להתקיים זה לצד זה. המציאות היא דטרמיניסטית ולכן אין חופש רצון ובחירה. [חזרה]
[5] חופש הצורך – חופש הצורך הוא החופש להיות צריך דבר מה. בדרך כלל עוסקים רק בחופש הרצון וחופש הבחירה, וזאת כאשר הצורך המודע או הלא־מודע הוא ברוב מוחלט של המקרים ההזנק (טריגר) לרצון ולאחר מכן לבחירה ולביצוע הפעולה עצמה. [חזרה]
[6] בכתיבת החיבור עשיתי מאמץ להשתמש בכמה שיותר מושגים בשפה העברית, בחלק מהמקרים ראיתי לנכון להוסיף את המושג הלועזי התואם בסוגריים. [חזרה]
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
