ארלט
מאדאם אנג'נה רישמור קיבלה את הכינוי ה"מאדאם" החל מהפעם הראשונה שבה לקחה תחת חסותה צעירה מערבית והושיטה לה יד.
כילדה הייתה לה יכולת לזהות אדם שנשמתו נעתקת. היא נהגה לשבת על מדרגת האבן שלאורך הגנגאס והתבוננה בפניהן של תיירות מערביות שהגיעו לנהר במסגרת הטיול שלהן.
שנים של צפייה הביאו אותה לזהות בקלות מי עושה את עצמו מזדעזע ומי נחרד באמת. הסקרנות שלה התעוררה לעניין כשהיא הבינה לראשונה שאדם מערבי רואה אחרת לגמרי את טקס השריפה. לאורך כל ילדותה ירדה עם אבא שלה לטבול בנהר הקדוש ומעולם לא שמה לב לתיירים סביבה עד שבגרה. אז עיניה הבחינו בקבוצות התיירים הנרגשות. אביה היה הראשון לזהות את התהיה שלה כאשר התעכבה ליד תיירים מצחקקים שמצביעים בידיהם לעבר המזבח. הוא הסביר לה שההבדל העיקרי בין המערב למזרח הוא שאנשי המערב מתייחסים לנצחיותה של הנשמה באופן רעיוני בלבד ואילו אנשי המזרח חיים את זה באופן מעשי.
שנים רבות לאחר אותה שיחה כבר הפכה למומחית של ממש, כמו באותו היום שבו זיהתה ממרחק גדול את הצעירה שהתקרבה בצורה מסוכנת אל הסאדו שליד המזבח.
המאדאם עלתה מהנהר לאחר רחצת הבוקר שלה; אהבה את העשן, הרגישה שהוא מאפשר לנשמות להתפזר באוויר באטיות הראויה וסחטה את שערה הארוך כשהבחינה בצעירה שהייתה בגבה אליה. היא לא הצליחה לשמוע אותה אבל תנועות ידיה וההתקרבות המוגזמת שלה לכהן הדת שעישן בנחת הבהירו לה שהנערה מאיימת על ההודי הזקן. זה לא היה זמן מבחינתה של הצעירה להציק לו. היא הרימה במהירות את יתרת הסארי והחזיקה אותו על זרועה ומיהרה אליה.
מיס מיס היא קראה אליה מרחוק אבל הצעירה לא הגיבה. אנג'נה הגבירה את מהירות הליכתה לכיוונה של הנערה והגיעה אליה רגע לפני שהסאדו הרים את המקל שלו והכה בחוזקה בראשה של הנערה. בואי אתי מהר, אמרה אל הצעירה באנגלית תקיפה תוך שהיא מיישרת את מבטה אל תוך עיניה המתרוצצות. כשהבחינה שהיא מצליחה לתפוס את תשומת לבה של הצעירה הטעימה את דיבורה ואמרה לה, את בסכנה בואי אתי. הצעירה הלכה אחרי מאדאם אנג'נה שהמשיכה לאחוז בידה ולא הפסיקה לצעוק בקולי קולות משפטים בשפה שלא הבינה והמשיכה לנופף באגרופה לאחור.
מאדאם אנג'נה הרחיקה את הצעירה עד למרחק בטוח והושיבה אותה על מדרגת האבן. היא נעמדה מולה, אוחזת בידיה בעדינות את לחייה, ממקדת את מבטה של הצעירה אליה.
אני לא מבינה מה את אומרת אבל את לא יכולה להתנהג כאן בצורה כזו, אמרה לה באנגלית בקול רך. את רוצה לומר לי איפה את מתגוררת, אני אלווה אותך, את צריכה לנוח בין אנשים מוכרים ואוהבים. מבטה של הצעירה החל להרגע ונראה היה שנשמתה חוזרת אליה, אבל היא עדיין לא אמרה מילה וזה מאוד הדאיג את המאדאם.
היא אחזה בידה של הצעירה והובילה אותה בין סמטאות העיר שהשתפלה במורדות באי סדר עצום. הצעירה לא התנגדה גם כשהחלה להבין שהיא מתהלכת בסמטאות צדדיות ולא מוכרות. אבל משהו בעיניה של האישה השרה בה תחושת אמון. היא הרגישה בגופה אפיסת כוחות, החוויה שעברה באותו הבוקר סחטה את כל כוחותיה.
הן נכנסו לחצר הפנימית של בית המאדאם שהורתה לשבת על כורסת האבן המרופדת. היא ליטפה את לחייה של הצעירה ואמרה שהיא רק הולכת להביא לשתיהן צ'אי. הצעירה הנהנה בראשה שהונח לאחור על מסעד הכיסא. עיניה ליוו את המאדאם שנחפזה אל תוככי הבית תוך שהיא כורכת סביבה את יתרת הסארי התלוי על זרועה. הייתה אישה באמצע שנותיה, והחצר הפנימית של הבית הבהירה מיד שהיא אישה הינדית מאמינה. המקדש הקטן בפינת החצר היה נראה פעיל, קערת אורז עמדה לפני הפסל הקטן של האלה פרווטי, מקלות קטורת עמדו עשנים סביבה וקערת בלילה של עלי פרחים וצבע עמדה למרגלות המקדש.
מאדאם אנג'נה רישמור יצאה מהבית ובידה מגש עם שתי כוסות צ'אי וצלוחית עוגיות. היא הניחה את המגש על השולחן שלפני הצעירה והתיישבה על הכורסא ממולה.
היא החוותה בידה לכיוון כוסות המשקה הרותח, זה יעשה לך טוב, אמרה.
הצעירה הסתכלה בפניה היפות של המארחת שלה ושאלה מה היא עושה במקום הזה.
למה את שואלת אותי את השאלה הזו, את לא זוכרת מה היה על גדות הגנגאס הקדוש? שאלה המאדאם ברכות.
הצעירה נעה באי נוחות בכורסא. בטח שאני זוכרת מה קרה בגנגאס, השיבה אבל אני לא מבינה מדוע הבאת אותי לכאן.
המאדאם חייכה במבוכה. נדמה היה לי שאת לא מבינה את מה שהיה שם. את התקרבת בצורה מאיימת מידי לאדם שיכול להיות בלתי צפוי. בזמן התפילה שלו סאדו לא כל כך מחובר למציאות שאת מכירה ואת צעקת עליו בשפה שהוא אינו מבין והתקרבת אליו מידי. הוא בקלות יכול היה לתרגם את ההתנהגות שלך כטירוף ולהכות אותך במקל. זה מאוד מסוכן. ואת לבד היית שם ובכלל, זה לא בטוח לבחורה צעירה להסתובב לבד כאן בשעות הבוקר המוקדמות. הסקתי שאת עוברת התמוטטות עצבים כלשהי, אז חשבתי שהכי נכון להרחיק אותך משם. אני שמחה לראות ששבה אליך נשמתך.
הצעירה חייכה בעייפות, לא יודעת לגבי התמוטטות עצבים, אבל משהו קרה שם שאני לא יכולה להסביר אותו. האיש ההודי הזה שישב ליד המזבח והתעסק בגופה הנשרפת כל הזמן הפחיד אותי נורא. אז ישבתי רחוק ממנו אבל לא יכולתי להסיר את העיניים שלי והייתי מרותקת אליו. באיזה שהוא שלב לקח עצם מתוך האש וקירב את המקטרת שלו בשביל להדליקה. הזדעזעתי מעצם הרעיון והייתה לי סחרחורת ופתאום הלהבה הזו נראתה לי כמו שורה של להבות המסודרות במנורה מסורתית שאנחנו נוהגים להדליק בחג שלנו. ואז הרגשתי כדור של אש מציף את גופי וצורך לקחת ממנו את המנורה הזו כי הוא מטמא אותה. התחלתי לצרוח עליו שאסור לו לעשות את זה והוא עלול להרוג אותה.
את מי, קטעה המאדאם את הצעירה.
לא יודעת, השיבה, אני ממש לא יודעת לומר לך מה התכוונתי לומר.
זה מעניין, השיבה המאדאם תוך שהיא מסובבת את כוס הצ'אי שבידה. כשסיפרת לי שהייתה לך סחרחורת היו לך רגעים של חשיכה בעיניים.
הצעירה הנהנה בראשה. היה לי חושך לרגע אחד, כמו השניה הזו לפני שאת מתעלפת, אבל אז ראיתי את המחזה הזה של הנרות, וזה כל כך הכעיס אותי.
תתרכזי, ביקשה ממנה המאדאם, האם התחושה הייתה כעס באמת או משהו אחר?
הצעירה עצמה את עיניה לדקות ארוכות ואז אמרה, לא, את צודקת זה לא היה כעס, זה היה פחד.
המאדאם קמה מהכורסא וניגשה אל המקדש הקטן, אספה באצבעה מעט מבלילת הפרחים והטביעה נקודה בין עיניה הכחולות של הצעירה. היא התיישבה למרגלותיה ואחזה בידה. הפחד שלנו מגיע תמיד ממקומות לא ידועים, אמרה והדמיון שלנו מעצים אותו בדרך כלל. אנחנו פוחדים ממה שאנחנו לא מכירים או לא יודעים, יכול להיות מאוד שפרווטי שולחת לך כאן מסר, גם היא לא יכלה להיות לבד. יכול להיות שכל החוויה שעברת נועדה רק לומר לך שאת בודדה והסמל של החג שלך הופיע בשביל להזכיר לך את המשפחה שלך ואת המסורת שלך וכמה שאת אוהבת אותם.
הצעירה הנהנה בראשה לאות הסכמה ולא אמרה דבר. היא נפרדה ארוכות מהמאדאם שליוותה אותה בניפנוף יד עד שנעלמה מן העין בעיקול של הסימטה.
מיד כשנכנסה אל מלון הפאר בו התארחה עלתה היישר לחדרה וניגשה מיד לארוז את חפציה, מבחינתה הטיול שלה נגמר.
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
