דף הבית > המשימה: טנגו הארכי-טרוריסט
המשימה: טנגו הארכי-טרוריסט
הוצאה: איפאבליש (ePublish) - הוצאה לאור
תאריך הוצאה: 2023
קטגוריה: מתח ופעולה
מספר עמודים: 243

המשימה: טנגו הארכי-טרוריסט

         
תקציר

לה דוקטור, אינטלטואל צרפתי ממוצא מעורב (אבא צרפתי ואמא אלבנית מוסלמית) מקים ארגון טרור קטן ואפקטיבי במטרה למחות על העוול שנגרם במשך הדורות לאומה האיסלאמית על ידי הקולוניאליסטים, הקפיטליסטים, הקומוניסטים, והצלבנים. הוא חושב שדאעש ואל-קעידה אינם פועלים ביעילות ומזלזל בהם. הוא יוזם סדרה של פיגועי טרור קונבנציונלים ובלתי- קונבנציונלים ברחבי אירופה שמשבשים את חיי התושבים.

סוכנויות הביון בעולם המערבי, וכמובן המוסד הישראלי, מנסים לאתר את הארכי-טרוריסט ולעצור אותו. המרדף אחריו משתרע על פני ארצות רבות בהן הוא פועל. דויד אביבי סוכן המוסד הוא היחיד שמצליח לעלות על עקבותיו.

בניגוד לספרים אחרים מהסוגה (ז'אנר), אין גם קרבות אגרופים ואקדחים, ואין גיבור בעל כוחות על. כל המדע והטכנולוגיה המוזכרים בספר מתבססים על דברים שאינם בגדר הבלתי-אפשרי. להפך, המחבר מנסה לעורר את גופי הביון הידידותיים לחשוב מחוץ לקופסה גם להיערך לתרחישים שעדיף שיישארו בתחום הדמיון.

פרק ראשון

פרק 1
כנסיית סן־שאפל
הכנסייה המפורסמת עם חלונות הויטראג' הצבעוניים בדיוק נפתחה לקהל. התור הארוך של התיירים הנרגשים ליד הכניסה מבולבארד דה פאלייס התקדם באיטיות בגלל הבדיקות הבטחוניות הקפדניות. שני מאבטחים קשישים הורו לנכנסים לשים כל תרמיל ותיק על גבי הסרט הנע אל מכשיר השיקוף ובנוסף כל אדם עבר דרך מגנטומטר — שער של גלאי מתכות.

לה דוקטור הכיר את נהלי הבטחון וצייד את צמד הסוכנים שלו באמצעי־נגד פשוטים. פטימה לבשה מחוך שגרם לה להיראות כמו אישה בהריון מתקדם. המחוך כלל שלושה קילוגרם של חומר נפץ הפלסטי הידוע לשמצה, סמטקס H, אשר יוצר עוד בימים שהיצרנים סרבו להכניס לתוצרת שלהם סמנים המעידים על מפעל הייצור כדי להימנע מתביעות נזיקין. בן הזוג של פטימה, רפיק, הניח את התרמיל שלו על גבי הסרט הנע. הטכנאי שהפעיל את המכשיר ראה חפץ חשוד והורה לרפיק לפתוח את התרמיל. באיטיות רבה, רפיק הוציא בקבוק של חצי ליטר מים מינרליים, שני תפוחי־עץ אדומים בקופסת פלסטיק, באגט וגבינה. אחר כך הוציא את הטלפון הסלולרי, פנס כיס, אולר שוויצרי ושני עטים ממתכת. השומר לקח את האולר ושם אותו בסלסלה ואמר לרפיק שהוא יוכל לקבל את האולר ביציאה מהאתר. הכל התנהל בדיוק לפי התדריך של לה דוקטור. השומר לא העיף מבט נוסף לשני העטים בהם היו מוסלקים הנפצים, וכמובן שלא שאל על הפנס והסוללות שבתוכו.

רפיק ופטימה צעדו לעבר הכניסה אל הכנסייה ובעזרת כרטיס "ויזיט פריז" עקפו את התור של התיירים שרצו לרכוש כרטיס כניסה חד־פעמי לכנסייה. הם נכנסו למפלס התחתון של הכנסייה שנבנתה במאה ה־13 על ידי המלך לואי התשיעי ואמורה היתה לאכסן את זר הקוצים שישוע חבש בעת צליבתו ונחשב לאחד השרידים הקדושים ביותר לנצרות הקתולית. פטימה אמרה לרפיק שהיעד שלהם נמצא בקומה השנייה והם עלו במעלה המדרגות הלולייניות שהובילו לשם. כאשר נכנסו לאולם הכנסייה, אפילו רפיק שלא היה חובב אמנות, ובוודאי לא אמנות נוצרית, התפעל מהויטראז'ים העתיקים שסודרו בעמודות שהקיפו את אולם הכנסייה מכל עבר. פטימה האיצה בו ללכת בעקבותיה אל השירותים כדי להכין את הפצצה, אך הוא התמהמה כדי לצפות עוד כמה רגעים ביצירות האמנות ההיסטוריות שהם עמדו לנפץ לרסיסים בעוד זמן קצר. פטימה היתה במתח, כל מה שהיא רצתה זה לסיים את העבודה ולהסתלק, ולכן משכה בשרוולו ובקול רם אמרה באנגלית שהיא חייבת ללכת לשירותים.

רפיק העיף מבט אחרון בויטראג'ים הנפלאים והלך בעקבות פטימה. היא לקחה את התרמיל שלו ונכנסה לשירותים בעוד הוא ממתין בחוץ. היא נכנסה לתא הגדול המיועד לשירותי נכים, פשטה את שמלתה והסירה את המחוך הלוחץ. היא לקחה את הסמטקס והכניסה למרכזו של גוש חומר הנפץ הפלסטי את הנפץ שהוציאה מתוך העט. לאחר מכן, פירקה את הפנס והוציאה ממנו את הסוללות אותן חיברה את הטלפון הסלולרי ואל הנפץ, כפי שלמדה ותרגלה. בזהירות רבה, הכניסה את הכל לתוך התרמיל. לאחר מכן ניפחה את כרית האוויר והכניסה אותה למחוך. היא חזרה ולבשה את שמלתה והמחוך המנופח שיווה לה שוב מראה של אישה בהריון מתקדם. כשהיא יצאה מהשירותים ראתה שרפיק היה בעיצומו של וויכוח קולני עם אחד מהשומרים שדרש ממנו לכבות את הסיגריה שהדליק. בכעס רב, נתנה לו את התרמיל הממולכד וגררה אותו חזרה לאולם המפואר.

הזוג חזר לכנסייה, והיא התיישבה באנחת הקלה קולנית, כמצופה מאישה בהריון מתקדם, על כיסא פנוי מול הקיר המזרחי. רפיק מסר לה את התרמיל והיא הניחה אותו מתחת לכיסא. אחרי כמה דקות, היא קמה מהכיסא, והובילה את הדרך למדרגות הצרות ביציאה מאולם הכנסייה. הם פסעו בניחותא דרך החצר וחזרו לבולבארד דה פאלייס, חצו את הכביש והתיישבו בבית קפה המשקיף על סיינט שאפל. פטימה העיפה מבט קצר בשעונה, הוציאה את הטלפון הסלולרי שלה וחייגה את המספר של הטלפון החבוי בתוך התרמיל.

קול הפיצוץ נשמע עמום, אבל גל ההלם שבא בעקבותיו הורגש במרחק של מאות מטרים. אנשים התרוצצו לכל הכיוונים. חלקם ניסו להתרחק ככל האפשר ממוקד הפיצוץ ונסו לכל עבר לאורך השדרות הרחבות ולתוך הרחובות הצרים שהובילו הרחק מסיינט שאפל. אנשים רבים יותר נהרו אל מקור הרעש וניסו לראות מה עשה הפיצוץ לאתר ההיסטורי.

רפיק ופטימה נשארו לשבת במקומם בבית הקפה ובקור רוח, עם מידה של קורת רוח, צפו במהומה שנגרמה בעקבות מעשה הוונדליזם הרצחני. דיווחים על מידת הנזק החלו להגיע. שני שלישים מהוויטראז'ים היפהפיים שמקורם במאה ה־13 וששרדו שש מאות וחמישים שנים של מלחמות, מהפיכות ופעולות טרור, הפכו לפיסות זכוכית צבעוניות שראויות לשימוש רק בקליידוסקופ של ילדים. פטימה לא ידעה שזר הקוצים הקדוש היה במקום בטוח — במרתף של כנסיית נוטרדם הסמוכה. היא חשבה שהפיצוץ יהווה עוד דוגמא לנצחון האיסלאם על הנצרות ויגרום לעוד גל של שנאה של הכופרים הנוצרים כנגד הברברים המוסלמים שאין להם הערכה לאוצרות התרבות של המין האנושי ולאחת משכיות החמדה הבודדות שנותרו מהאומנים של ימי הביניים.

מכוניות משטרה, כיבוי אש ואמבולנסים הוזעקו אל מוקד הפיצוץ, ואבטחו את המקום. המהומה גרמה לכך ששני הגשרים הסמוכים על נהר הסיין שהובילו מאיל דה לה סיטה צפונה ודרומה נסגרו לתנועה בגלל הפקקים שנוצרו. רק הולכי רגל הצליחו לחצות את הנהר. רפיק ופטימה צעדו בנחת לגשר פונט נף, חצו לגדה הדרומית של הנהר ועלו על אוטובוס בקיי דה גרנד אוגוסטין שלקח אותם הרחק מהמקום. פטימה שאלה את רפיק אם היא צריכה להתקשר אל לה דוקטור ולעדכן אותו על הצלחת המשימה, והוא צחק ואמר לה שאין ספק שהוא כבר שמע את שהחדשות.

HOTJAR
תחנת רכבת מונפארנס
הגבר האלגנטי יצא מהמונית ופסע במהירות לתוך אחת הכניסות של תחנת הרכבת מונפארנס. הוא נשא בידו תיק מסמכים ופנה לצפות בלוח האלקטרוני שהציג את לוח הזמנים של תנועת הרכבות. הוא חיפש את ההודעה על הרכבת המהירה לבורדו. למרות שהרכבת היתה אמורה לצאת לדרך כעבור עשר דקות עדיין לא הוצג מספר הרציף. לאחר רגע הבהב הלוח והופיעה שורת מידע שהרכבת שלו תצא מרציף מספר אחת. הוא הצטרף להמוני הנוסעים שפילסו את דרכם לרציף מספר אחת, והלך לאורך הרציף כשהוא מחפש את מספר הקרון שהודפס על גבי הכרטיס שלו. הוא התקשה למצוא את קרון מספר 18 שהיה הרביעי מההתחלה. כאשר עלה לקרון ומצא את מושב מספר 75, הניח את תיק המסמכים שלו על המדף מעל לראשו, הוריד את המעיל שלו והניח אותו על התיק. כשראה שהרכבת עומדת לעזוב את התחנה, קם ממושבו, חלף בנחת על פני חדרון השירותים וירד מהרכבת. כאשר עמד על הרציף, הוציא מכיס מכנסיו את הטלפון הסלולרי שלו וחייג מספר, אבל לא לחץ על הכפתור הירוק בצג עד שהקרון האחרון עבר אותו. הוא לחץ על הכפתור ועזב את רציף מספר אחת. הוא ירד במדרגות אל מפלס המטרו ועלה על הרכבת הראשונה שעצרה.

הטלפון הסלולרי בתוך התיק שלו התחיל לצלצל בקול חזק. הרעש עיצבן את הנוסעים שישבו בסמוך והם חיפשו את מקור הרעש. אחרי הצלצול החמישי, נראה כאילו נפרצו שערי הגיהינום. קילוגרם אחד של סמטקס קרע לגזרים את קרון מספר 18 והסיט מהמסילה גם את שני הקרונות שמאחוריו ואת הקרון לפניו. שמונה נוסעים בקרון 18 נהרגו מיד מההדף של הפיצוץ, ומספר הפצועים עלה על מאתיים בקרונות 16, 17, 18 ו־19 כאשר הם נזרקו מהמסילה. הרכבת המשיכה לנוע במשך מספר שניות עד שכוחות הגרר עצרו אותה.

תנועת הרכבות הבינעירוניות בתחנת מונפארנס נעצרה לחלוטין, ודלתות התחנה החיצוניות נסגרו. גם תנועת המטרו בתחנה העמוסה הופסקה. אלפי נוסעים נתקעו — אין יוצא ואין בא.

קפה איל ג'יגולו, ליד הפנתיאון
קופסת קרטון קטנה ורגילה, עליה נכתב בכתב יד שהיא שייכת לפרופסור מישל סן־ז'אק היתה מונחת מתחת לאחד השולחנות בקפה איל ג'יגולו. זוג סטודנטים ישב ליד שולחן סמוך, ועסקו בקיטורים על עומס הלימודים תוך כדי לגימת קפוצ'ינו מספל גדול. הבחורה, אנט, ראתה את קופסת הקרטון כאשר התכופפה להרים את הטלפון הסלולרי שלה שנפל מתחת לשולחן. היא קראה את הכתובת על הקופסה וזיהתה את שם המרצה שלה בקורס משפט פלילי — הקורס שהיה נושא הקיטורים שלה ושל בן זוגה. היא אמרה לו, בצחוק, "הלוואי והייתי יכולה לשים פצצה בקרטון הזה. פצצה שתתפוצץ בפרצוף המכוער של סן־ז'אק כאשר יפתח אותה."

החבר שלה, אנרי, הרצין פתאום, "אל תגידי את זה אפילו בצחוק. את יודעת שפריז סובלת מגל פיגועי טרור והמשטרה לוקחת ברצינות כל חפץ חשוד. אל תגעי בשום דבר עד שיגיעו חבלני המשטרה לבדוק את הקופסה." הוא קם ממקומו והלך לחפש את הבעלים של בית הקפה ולהודיע לו על החפץ החשוד.

הבעלים לא רצה לקחת סיכון עם החפץ החשוד אבל ידע מה יקרה אם יתקשר למשטרה. הם יגידו לו לפנות את בית הקפה, לנעול את הדלתות ולהמתין ליחידת החבלה. הוא חשש שהלקוחות ינצלו את המהומה ויסתלקו מבלי לשלם, והפאניקה שתתעורר תבריח את האנשים שלא יחזרו לבית הקפה. הוא אמר לאנרי, "אני מכיר את פרופסור סן־ז'אק. הוא תמיד שוכח דברים כאן. זה כנראה שום דבר, אבל תראה לי איפה הקופסה."

אנרי אמר, "זה מתחת לשולחן ליד הבחורה הבלונדינית, שם. אל תיגע בזה — קרא למשטרה."

הבעלים של בית הקפה התעלם ממנו ופנה לשולחן. אנרי ניסה לעצור אותו אבל האיש היה נחוש להראות שאינו חושש. הוא התכופף לבחון את הקופסה וראה שיש כתם שמנוני על אחת הדפנות. הוא הזיז את הקופסה בזהירות וכשלא קרה כלום, הוא חייך, "אתה רואה, זה שום דבר. תיהנו מהקפה שלכם." הוא הרים את הקופסה ופנה לקחת אותה למשרדו, כאשר קול עמום כמו של פקק שנחלץ מבקבוק שמפניה נשמע מהקופסה. טלטול הקופסה שחרר קפיץ דרוך שהפעיל נוקר שגרם לפיצוץ של שני קילוגרם סמטקס.

כל האנשים שעמדו ברדיוס של חמישה מטר נהרגו מיד כתוצאה מגל ההדף שגרם לדימום פנימי. אלו שהיו במרחק גדול יותר הוטחו ארצה כתוצאה מגל ההלם. רסיסי זכוכית, סכינים ומזלגות התעופפו לכל עבר. חלונות בית הקפה נופצו לחתיכות קטנות שטסו כמו יהלומים קטנים ופגעו בעוברים ושבים כמו סופת ברד. יותר מתריסר אנשים נהרגו במקום, בעיקר סטודנטים צעירים שישבו בבית הקפה. פצועים רבים שזעקו לעזרה היו מוטלים בתוך בית הקפה ובסביבתו.

כוחות החילוץ וההצלה שהגיעו למקום נתקלו בקשיים רבים בגלל שלא היה ברור אם מדובר בפיגוע נוסף לאלו של כיכר סנט מידאר, כנסיית סן־שאפל ותחנת מונפארנס או באותם פיגועים. צוותי האמבולנסים לא ידעו לאן להגיע והמשטרה לא ממש עזרה להסיר את הבלבול. עד שרכבי הכיבוי הגיעו לזירה, השרפות הקטנות שפרצו בגלל הפיצוץ כבר דעכו ולכוחות ההצלה נותר רק לסייע בפינוי הנפגעים.

בתי החולים בסביבה קיבלו הודעות על אירוע רב־נפגעים, וחדרי המיון הוכנו לטפל באירועים. אבל שוב, הבלבול והמהומה הפריעו להתארגנות. רוב נפגעי הירי בכיכר סיינט מידאר לא הגיעו לבתי החולים כי נקבע מותם במקום. הנפגעים בפיגוע בית הקפה סבלו ממספר גדול של פציעות חיצוניות מדממות ושל חבלות פנימיות, ובחדרי המיון התקשו לתת להם את הטיפול הנכון. בנוסף, חדרי המיון הוצפו בנפגעי חרדה והלם ובכך הוגדלה הצפיפות שנגרמה בגלל המוני הנפגעים. נפגעים רבים הגיעו עם מגוון של פגיעות חיצוניות, פנימיות ונפשיות.

מכון מארי קירי
קול הפיצוץ של בית קפה איל ג'יגולו נשמע בבירור במכון קירי ומוזיאון קירי. שני המוסדות נקראו על המדענית שמילאה תפקיד חשוב בגילוי יסודות רדיואקטיביים ותכונותיהם הכימיות והפיזיקליות. מארי קירי קיבלה פרס נובל לפיזיקה בשנת 1903 ופרס נובל לכימיה בשנת 1911. למשמע הפיצוץ יצאו העובדים והמבקרים לחצר לראות מה אירע. הם ראו בבירור את עמוד העשן מכיוון הפנתיאון. רבים קיבלו הודעות בטלפון הסלולרי על פיגועי טרור ברחבי פריז, אבל מרוב הבלבול לא הבינו אם מדובר במספר פיגועים או פיגוע בודד.

אף אחד לא שם לב לשני האנשים שלבשו סרבלים כחולים עם לוגו של חברת החשמל. הם פנו אל מחסן הכימיקלים וניצבו בפני ארון המתכת ששימש לאחסון הכימיקלים הרעילים והרדיואקטיביים. הארון לא היה נעול, כי במשך שעות העבודה תמיד היה מחסנאי שדאג לאפשר לחוקרים ולטכנאים לקבל את החומרים הנחוצים לעבודתם. שני האנשים איתרו את המדפים עליהם היו החומרים שסומנו בסמל המציין חומר רדיואקטיבי. במאמץ קל הרימו שלושה מארזים עם ציפוי עופרת ושמו אותם על גבי עגלה קטנה. הם כיסו את העגלה עם שמיכה והסיעו אותה אל רציף ההטענה. מכונית מסחרית עם סימון של חברת החשמל חיכתה ליד הרציף עם דלתות אחוריות פתוחות. העגלה הוכנסה בקלות לרכב, ועוגנה לרצפת הרכב בעזרת שרשראות ברזל. תוך שלושים שניות הרכב הגיע לרחוב ופנה לרחוב לוהמונד לכיוון דרום, והתרחק מפקק התנועה באזור כיכר סנט מידאר.

מה חשבו הקוראים? 0 ביקורות
המלצות נוספות עבורך
דיגיטלי 35 ₪
מודפס 86 ₪
דיגיטלי39 ₪ 25 ₪
מודפס 98 ₪
דיגיטלי 37 ₪
קינדל 37 ₪
דיגיטלי 44 ₪
קינדל 44 ₪
מודפס 98 ₪
עוד ספרים של איפאבליש (ePublish) - הוצאה לאור
עוד ספרים של צ'רלי וולף
הירשמו לרשימת התפוצה של ביבוקס
Powered by blacknet.co.il