דף הבית > טל של סיפורים עד קצה האופק
טל של סיפורים עד קצה האופק
הוצאה: איפאבליש (ePublish) - הוצאה לאור
תאריך הוצאה: 2023
קטגוריה: ילדים נוער
מספר עמודים: 89

טל של סיפורים עד קצה האופק

         
תקציר

ארבעה סיפורים קצרים

סוס פרא שיודע להיות חבר, עם סנאי שתמיד היה בודד.

 סיפורו של שלומיאל עם לב טוב וקואורדינציה קצת פחות,

שתמיד ירוץ לעזור גם אם לא התבקש.

על חתולים בגינה ששולטים בנעשה, הם יחליטו מי ומה,

וסיפור על סבתא בלשית עם נכדה פותרים את תעלומת

הקוביות המוזרות.

 על מערכות יחסים ועלילות שונות, מספרת ליאור בהומור.

פרק ראשון

יש כללים בגינה!
תושי היה חתול מלא תושיה. בעודו מהלך על החומה בגינת השכונה, הבחין בשכנה השמנה מהקומה הראשונה, כשהיא משליכה את שקית הזבל הביתי שלה למכולה ולא סוגרת את הדלת.

'ארוחה טובה מחכה לי', חשב לעצמו.

בלי לבזבז זמן, קפץ לכיוון המכולה כשהוא מכוון להיכנס מבעד לפתח הישר פנימה. דווקא אז נזכרה השכנה שלא סגרה את הדלת. היא סבבה על עקביה ובתנועת יד קלה (יחסית למשקלה), סגרה את הדלת.

תושי הפגיש את פניו, באמצע הקפיצה, עם דלת סגורה. הוא נמרח לאיטו כשהוא שורט את צבע המכולה, עד שהגיע לכביש עליו עמדה.

תושי ניער את ראשו להתאושש כשהוא שומע קולות צחוק והתפקעות מאחוריו. כתם ופנס תפסו את ביטנם ועיניהם דמעו מרוב צחוק.

כתם היה חתול עליז ובעל מרץ. צבעו היה קרם עם כתמים חומים על גופו ואחד גדול על אפו. פנס היה חתול חכם שאהב ללמוד כל דבר. הוא היה לבן עם פסים דקים אפורים פה ושם, וסביב עינו הימנית היה כתם עגול גדול בצבע שחור. זאת היתה עינו הבוחנת. תושי היה כולו בצבע אפור-זית, מלכותי משהו, ואלה היו שני חבריו הטובים איתם גדל בשכונה.

תושי רצה לחשוף לעבר חבריו שיניים מאיימות כדי שיפסיקו לצחוק, אך פרצופו כאב כל כך וממילא ידע שזה לא יעזור, שזאת תהיה הבדיחה היומית עוד זמן רב. לכן סבב לעבר הגינה, אל הברז הדולף, לרחוץ את פניו ולהטביע עלבונו בדשא הרטוב. תמיד יוכל לנגב את הבוץ על כביסה שנפלה…

כתם ופנס הלכו אחריו וצחוקם הרועם צרם באוזניו.

תושי ניסה להתעלם מהם אך ללא הועיל. פנס שם לב שתושי נעלב:

"תושי תצחק! זה יכאב לך פחות. אם זה היה קורה לי או לכתם, אתה היית מת מצחוק. תחשוב על מה שעשתה השכנה ותראה שזה מצחיק." הוא המשיך לצחוק.

תושי חשב על זה, שפשף את אפו, ולאט לאט נדבק בצחוק המתגלגל של חבריו. הם כל כך צחקו ולא שמו לב שרעם, הבוקסר הזקן של השכן, התקרב אליהם. רעם בקושי צעד וכפות רגליו נרטבו ללא הרף מהרוק שנזל מלשונו המשתרבבת, הלשון שכבר שנים אינו מצליח להכניס בחזרה לפה.

-"מה מצחיק כל כך?"

-"מה העניינים רעם?" שאל כתם, "איפה ברק?"

-"מסתובב…"

ברק היה כלב קטנטן, יותר קטן מחתול, עם נביחות צווחניות לכל מטרה, גם אם אין סיבה, ומוח קטן שגם כך לא נוצל היטב. לפעמים שיטו החברים באחרים, למשל כשרעם יושב ומאחוריו מסתירים את ברק. עובר מישהו ורעם פותח את פיו בשעה שפנס מתגרה בברק. ברק היה נובח בצווחנות וזה היה נראה כאילו רעם פתח את פיו והוציא את הקולות האלה, שאינם מתאימים לחלוטין לגודלו והמרץ לא לגילו.

האיש היה מביט בהפתעה בתופעה והיה מתרחק משם במהירות, או שרץ לספר לחבריו. הללו היו מגיעים למקום לראות כדי להאמין, וכל שמצאו היה כלב בוקסר זקן, שוכב בעייפות ומגיב רק לכתם שסובב סביבו.

-"תושי תקע את הפרצוף בדלת המכולה." סיפר פנס.

רעם גנח מעט מצחוק והשתעל. ברק הגיע והחל לנבוח בקולי קולות. סתם… להפגין נוכחות..

"ברק! תסתום כבר את הפה!!!" צרחו עליו ביחד כולם.

ברק השמיע צוויץ קטן נוסף לסיום ושתק.

-"ראיתם את הכלב החדש שבא לשכונה?" שאל פנס.

-"הפודל המגונדר?" שאל רעם.

-"כן." אמר פנס, "כתם, תושי ואני ראינו אותו הולך עם רצועה ובחור צעיר. הוא די גדול, תמיד מחפש זבל על הרצפה והוא לא אוהב חתולים."

-"והבעל שלו שומר שיהיה נקי תמיד." הוסיף כתם.

-"ראיתי אותם." אמר רעם, "הם גרים בבניין הסמוך וכל יום בצהרים הם באים לגן הזה. הבחור מנסה להתחיל עם השכנה החמודה מלמעלה, אז הוא משחרר את הפודל המגודל הזה להסתובב בגינה. שלשום הפודל התחיל להתמרח על הדשא, אבל היה שם משהו טרי שברק השאיר…

נשפכתי מצחוק כשראיתי שהבחור מלטף את הפודל ומגלה במה הוא מרוח… "

החבר'ה צחקו וברק נבח-צוויץ מצחוק.

-"חבר'ה!" אמר תושי לפתע, "יש לי רעיון!"

החבר'ה נרגעו והקשיבו, חוץ מברק שהמשיך ל'הצוויץ' בנביחותיו המונוטוניות מחרישות האוזניים.

"ברק! סתום כבר!" צווחו עליו כולם.

הוא הביט בהם במבוכה ושתק. אחר עשה עצמו מקשיב רוב קשב לתושי בתקווה שתשומת הלב הלא נעימה תעבור ממנו.

-"פודל שלא אוהב חתולים וגר בשכונה איתנו, יעשה לנו חיים קשים.

כדי להגיע למצב שבו אפשר לתקשר, צריך להבהיר לו למי יש יותר יכולת, שהרי פודלים קודם נובחים וגם אחר כך לא שואלים ולא בודקים אפשרות אחרת. כך שתהיה בעיה לתקשר איתו כשהוא רודף אחרינו."

החברים הסכימו עם תושי והקשיבו לתוכנית המחושבת ולפרטים.

ברק הצוויץ להסכמה וכולם הביטו בו בדאגה… 'רק שלא יפשל את כל המהלך' חשבו.

ברק הניח את כף רגלו הקדמית על ליבו לאות שלא יעשה פשלות ויפעל על פי התוכנית בלבד, בלי להתפרץ ולנבוח על דברים או בעלי חיים שאינם קשורים לתוכנית.

רעם שכב פרקדן על הדשא. ברק שכב מחכה בקצה הדשא, לא רחוק מהכניסה המזרחית לגן. כתם ישב על הענף הנמוך של העץ במרכז הדשא. פנס ישב כששיח מסתיר אותו, על חומת האבן הנמוכה ליד הערוגות. תושי חכה מאחורי החומה החיצונית של הגן, לא רחוק מהמכולה שהעירייה שמה ממש מול פתח הכניסה לגן.

מה חשבו הקוראים? 0 ביקורות
המלצות נוספות עבורך
דיגיטלי 39 ₪
קינדל 39 ₪
מודפס 88 ₪
דיגיטלי 39 ₪
מודפס 78 ₪
דיגיטלי 44 ₪
מודפס 118 ₪
עוד ספרים של איפאבליש (ePublish) - הוצאה לאור
עוד ספרים של ליאור קדרון
דיגיטלי 35 ₪
קינדל 34 ₪
מודפס 79 ₪
הירשמו לרשימת התפוצה של ביבוקס
Powered by blacknet.co.il