שנער

"המתיישבים הילכו לאיטם על אדמת הכוכב, סוקרים ומביטים במרחבים הריקים שסביבם. ניקול, שהלכה בסוף הקבוצה, חשה לפתע צמרמורת בעורפה. היא הביטה לאחור בתחושה חזקה שמשהו צופה בה. משהו או מישהו עומד מאחוריה ובוחן את כולם. היא נעצרה והסתובבה לאחור, מעבירה מבטה סביב, בוחנת את השטח החשוף מכל עבריו אך לא ראתה דבר".

השנה הייתה 2044 על כדור הארץ ועל כן השיגור ניצבו שתי החלליות המיועדות להטיס אסירים ונידונים למוות, למושבת העונשין הראשונה בחלל. מושבה שתיבנה על הכוכב שנער שהתגלה כעשר שנים מוקדם יותר.

בתמורה לחופש התנדבו האסירים להקים את המושבה נורפוק, הראשונה מבין מושבות נוספות שאמורות להיבנות על הכוכב ולאפשר עתיד שכולל חיים מחוץ לכדור הארץ. האסירים אומנו והוכנו לחיים על כוכב אחר אך מעולם לא התכוננו למה שיתגלה להם שם, בשנער.

זהו מותחן עתידני מרתק המספר סיפור אנושי. סיפורם של אנשים שנסיבות חייהם אילצו אותם להיפרד מכדור הארץ ולעבור לחיות בכוכב אחר. סיפור המספר לנו שלא משנה היכן יחיו, אנשים תמיד ינהגו כאנשים, לטוב ולרע.

*
"א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץָ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים: ב וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: ג וַיֹּאֹמְרוּ אִיש אֶל-רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנְִשְׂרְפָה לְִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹֹמֶר: ד וַיֹֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשֹׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲֶשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ: ה וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְֹאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: ו וַיֹּאמֶר יְהוָה הֵן עַם אֶחָד וְָשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשֹׂוֹת וְעַתָּה לֹאֹ-יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּלֹ אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשֹׂוֹת: ז הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹאֹ יִשְׁמְעוּ אִישְׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹֹתָם מִשָּׁם עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְֹנֹת הָעִיר: ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָהְ שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ:"

— מגדל בבל, ספר בראשית, פרק י"א