מארז האחים קאלו
הספר לא זמין למכירה זמנית.
*גבר אלפא * אישה חזקה * הזדמנות שנייה * אובדן זיכרון
״גם אם אצטרך לשרוף את ניו יורק ולהעלות את כולה בלהבות, אעשה זאת. אף אחד לא ייקח אותך ממני, גם לא השטן.״
קיארה פארו
את כל חיי העברתי בין בתי אומנה, מעולם לא הרגשתי שייכת. חסכתי כסף, ניסיתי להתחיל חיים חדשים ואז הוא נכנס לחיי והרס לי את התוכניות.
שום דבר לא הכין אותי לגבר העקשן הזה, שלא ויתר עד שהסכמתי לתת לו הזדמנות. זו הייתה טעות. הוא קיבל הזדמנות והרס אותה באותה נשימה. אני לא מאמינה בהזדמנות שנייה, והוא את הראשונה שלו פספס.
לוקה קאלו
מהרגע שבו הבלונדינית דרכה בתוך הבר, ידעתי שהיא תהיה שלי. נפצעתי קשה, שנתיים נמחקו מזיכרוני, אבל לא מהלב שלי. אני יודע שהיה לי משהו איתה כי כל פעם שמישהו מתקרב אליה אני משתגע. היא אומרת שפספסתי את ההזדמנות שנתנה לי. אין לי מושג מה עשיתי, זה גם לא משנה. אני נשבע שאעשה הכול כדי שהיא תהיה שלי. לא משנה מה המחיר שאצטרך לשלם.
הרומן לוקה מאת סנסציית הרשתות החברתיות מיני הוא רומן עכשווי המתרחש בתוך המאפיה האיטלקית שבארצות הברית. זהו הספר השני בסדרת האחים קאלו. הספר הראשון, מתאו והספר השלישי, רפאל יצאו לאור בהוצאת יהלומים.
מיני זהו שם העט של המחברת, שכתבה שלושה עשר ספרים.
שתיים שלושים ואחת.
אני מתעורר כל לילה בשעה המזוינת הזו לתוך מועקה בלתי נסבלת. אני לא מצליח לשחזר את הזיכרונות מהשנים האחרונות. ניסיתי הכול, כל טיפול אפשרי, אבל שום דבר לא עזר. אני מרגיש שיש לי בור בתוך החזה והוא שואב אותי לתוכו. אני מנסה להיאחז בזיכרון כלשהו כדי לא ליפול פנימה, אבל שום זיכרון לא עולה לי. משהו חסר לי והתחושה הזאת מאיימת להרוס אותי מבפנים.
שתיים שלושים ואחת.
השעה שבה התרחש הפיצוץ.
מאז אני חצי בן אדם.
זה רודף אותי. זה מטריף אותי.
אני לא זוכר מי הייתי.
שנתיים נמחקו לי מהזיכרון ברגע דפוק אחד.
אחים שלי מסתכלים עליי ברחמים. הם חושבים שהם יודעים איך זה פאקינג מרגיש, אבל מי שלא חווה את זה, לעולם לא יבין את המועקה, את הכאב שמכלה אותי. חלק ממני נלקח, חלק שלא יחזור לעולם. וזה חסר לי, משהו חסר לי. אני מרגיש שאני עומד להשתגע.
״הכסף, מאורו,״ קולי קר. אני משחק עם הסכין בידי, מבטי המאיים לא עוזב את עיניו שמתמלאות אימה.
״א-אדוני אמרתי לך,״ הוא נופל על ברכיו ומתחנן על נפשו. ״אני צריך עוד קצת זמן כדי להשיג את הכסף! אנ-״
אני תופס בצווארון חולצתו ומצמיד אותו בכוח לקיר. עיניו מבועתות כשהסכין שלי חותכת את הלחי שלו. אני מסתכל על הדם שמכתים את הסכין ומרגיש סיפוק.
״אתה חושב שיש לי זמן לשטויות האלה?״ אני צועק על האידיוט. ״קיבלת הארכה של פאקינג שבוע כי הקאפו היה רחמן. אין יותר הארכות, חתיכת מזדיין.״
אני משחרר את צווארון חולצתו ומטיח את אגרופי בפניו. מאורו נופל על הרצפה, רועד מפחד וזועק מכאב.
״אני מתחנן, יש לי אישה וילדים, בבקשה.״
״תגיד תודה שלא הגענו אליהם. יש לך מזל שהקאפו אוסר לפגוע בנשים ובילדים.״
״אני אחזיר לך את הכסף מחר, אני נשבע!״
״מועד התשלום נקבע להיום. אתה חושב שזה משחק? קנית חומר יקר. אנחנו לא מחלקים שום דבר בחינם.״
אני מאבד את הסבלנות שלי ותוקע את הסכין בבטנו. מאורו מתכווץ ומיילל בכאב. הוא תופס בחולצתי, מבט מלא תחנונים בעיניו. מבטי זולג אל ידו, הוא משחרר את אחיזתו בחולצתי.
"אתה יודע מה העונש של מי שמאחר בתשלום?" אני כורע מולו.
הוא מרים אליי את עיניו המפוחדות. "לוקה, אני מתחנן."
שמעתי מספיק. אין לי זמן מיותר לבזבז על הבן זונה הזה. אני מרים את הסכין ובתנועה מהירה חותך לו את העורק הראשי. כך הוא מסיים את חייו האומללים. מי שלא משלם בחיים, ישלם במוות.
אני מתרומם על רגליי, מנקה את הסכין בחולצתו של מאורו ומחזיר אותה לחגורה.
״תגיעו לסמטה שמאחורי ה'בלו רוק' ותטפלו בלכלוך,״ אני מורה לראש צוות הניקיון שלי.
אני חייב לשתות משהו כדי להירגע. הרגליים שלי נושאות אותי לתוך ה'בלו רוק'. לא מזמן החלטנו לשפץ את המקום ולהוסיף רחבה גדולה כדי להסב את המקום למועדון בסופי השבוע. השדרוג הזה מביא הרבה לקוחות.
אני מסמן בראשי לרומרו ומתיישב על הבר.
״בוס, שמעתי שאתם נוסעים בשבוע הבא לאיזו חתונה.״ רומרו, מנהל הבר שמתאו מינה בחודש שעבר, מופיע מולי. הבחור בשנות השלושים לחייו. הוא הסתבך יותר מדי עם עולם הפשע והגיע בסופו של דבר לידיים שלנו. מתאו התרשם מהיכולות שלו ומינה אותו לפקח על הבר, תחת השגחתי, כמובן.
רומרו מוזג כוסית ויסקי ומגיש לי אותה. אני לוגם מהמשקה החריף בזמן שהוא מנגב ומבריק את הכוסות הרטובות לקראת הערב.
״הבן של ריקרדו אמוסו מתחתן. נסגור שם איזה עניין קטן ונחזור מייד.״
רומרו מהנהן. אני מסיים בלגימה אחת את כוסית הוויסקי ועוזב את הבר.
לכל אחד מאיתנו יש תפקיד. מתאו הוא הקאפו, רפאל הוא הקונסיליירי ואני אחראי על העסקים הלא חוקיים של הארגון. אני מכיר כל פינה בעסקים שלנו, כל מי שנכנס למקומות שלנו וכל שמועה שרצה באזור. אני לא טיפוס רחמן, בתור האח של הקאפו אני לא יכול להרשות לעצמי רחמים. הרבה עיניים סקרניות ננעצות בי ומחפשות את החולשה שלי כדי לפגוע בי, אבל זה לעולם לא יקרה.
אני מגיע לאחוזה ומוצא את מתאו ורפאל יושבים בסלון.
״נזמין פיצה?״ רפאל מציע.
אני מהנהן. ״אתה יודע מה להזמין לי.״
התרגלנו לחיות על הג'אנק של ניו יורק. אין לאף אחד מאיתנו כישרון קולינרי.
רגע לפני שאני נכנס למקלחת, התראת הודעה מופיעה על מסך הטלפון שלי.
סטייסי: פנוי היום בערב?
אני: שמונה בערב ב'בלו רוק', אל תאחרי.
סטייסי היא עוד אחת מהבחורות שאני מזיין לפעמים. אני לא מחפש קשר רציני. הסטוצים היא הדרך שלי לשמור על עצמי. אני הילד הרע שמזיין ועובר הלאה, אין לי רצון או זמן להתעסק ברגשות או ברומנטיקה.
״לוקה, תישאר קרוב אליי ואל רפאל. אני לא אוהב את הרעיון שהקאפו של שיקגו יסתובב לי בין הרגליים כל הערב,״ מתאו מורה בטון הקשוח שלו.
הוא ורפאל מרגישים צורך לגונן עליי כאילו אני לא חלק מהמאפיה. מגיל קטן זה היה ככה, הם גוננו עליי מאבא ומהזוועות שעברנו. חשבתי שבגיל עשרים ושלוש הם יניחו לזה, אבל מתברר שטעיתי.
כשאנחנו נכנסים לתוך האולם המפואר, הרעש גובר. אנחנו מזהים את ריקרדו אמוסו עומד לצד מספר גברים מהמאפיה של שיקגו. אני לא אוהב את זה. הידיים שלי מעקצצות ואני בקושי מצליח להשתלט על הרצון לשלוף את הנשק.
״בואו נגיד שלום,״ מתאו אומר.
״קאלו, עבר זמן רב!״ ריקרדו פונה למתאו בנימה של כבוד. הם לוחצים ידיים ואני סורק בעיניי את האולם. אנחנו בשטח אויב, יש פה יותר מדי אנשים ואני לא אוהב את זה בכלל. הלוואי שיכולתי להוריד כמה ראשים מוכרים שנמצאים כאן.
המארחת מובילה אותנו לשולחן השמור לנו. רפאל ואני מתקדמים בזמן שמתאו נתקע מאחור.
״מתאו,״ אני מסתובב וקורא בשמו. הוא בוהה בנקודה מרוחקת ומפסיק כשאני קורא לו. אני מכיר את המבט שעל פניו, הוא מתכנן משהו.
״קוסטלו,״ רפאל מוזג ויסקי לשלוש כוסות. ״הבן זונה הזה שונא את אבא כמעט כמונו.״
החיוך המעוות על פניו של מתאו גורם לי לחשוב שאולי אשתתף הערב ברצח המוני. מתאו חתיכת מטורף, הוא מסוגל לפתוח באש אפילו שאנחנו בחיסרון מספרי מובהק.
״אני לא יודע מה גורם לך לחייך ככה, אבל אני לא בטוח שאני הולך לאהוב את מה שזה לא יהיה.״
מתאו צוחק. ״אני הולך לפטפט עם אדון קוסטלו.״ הוא נשמע משועשע מהעניין.
רפאל תופס בידו של מתאו בתקווה לעצור אותו. מתאו מחזיר לו מבט מזהיר.
״הם יראו בזה איום. על מה לעזאזל יש לך לדבר איתו?״ רפאל מכווץ את גבותיו.
מתאו מתעלם ומישיר מבט אל הקאפו של שיקגו. אין בו פחד. ״אמרת בעצמך שהוא שונא את אבא. למה לא לנצל את זה לטובתנו?״
״הוא ירצה משהו בתמורה,״ רפאל משיב בטון קשוח. אני מבין שהוא לא מרוצה מההחלטה של מתאו.
״ברור שהוא ירצה משהו,״ החיוך של מתאו מתרחב. ״אתן לו הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה.״
מתאו פסיכי, הם ישחטו אותנו במקום. אבל אני יודע שלא משנה מה יהיה, אלך עם המטורף הזה עד הסוף. השבועה שלנו חזקה מכל דבר אחר.
מתאו, רפאל ואני מביטים בשולחן של משפחת קוסטלו שממוקם רחוק מאיתנו. הקאפו טיאגו יושב במרכז השולחן תחת אבטחה כבדה. לצידו יושב היורש, אדריאנו. יש לו פרצוף מתנשא שמעורר בי רצון עז להכניס לו אגרוף.
שתי נשים מתקדמות לכיוון השולחן של קוסטלו והמבט של מתאו משתנה. הוא זומם משהו.
״נסיכת הקרח,״ רפאל אומר.
״מי?״ אני שואל וקולט שמתאו לא מוריד את מבטו מהבחורה הצעירה.
״אנג'לה קוסטלו. יפהפייה קטלנית וכריזמטית. מספרים שאין לה רגשות. הבחורה הזאת היא היחידה במאפיה האיטלקית בשיקגו שלומדת באוניברסיטה. קוסטלו שומר עליה כמו על אוצר.״
הבזק של טירוף עובר בעיניו של מתאו בזמן שהוא בוחן את נסיכת הקרח. הוא מעוניין בה יותר ממה שהוא צריך להיות. אני מקווה שהוא לא מתכנן להתעסק עם הנשים של קוסטלו. לעזאזל, אני היחיד שחושב כאן בהיגיון?!
״לאן?״ רפאל שואל כשמתאו נעמד על רגליו.
״תישאר צמוד ללוקה, אני הולך לקוסטלו. אם משהו לא נראה לכם, תתחילו להוריד ראשים,״ מתאו פוקד ונעלם מהשולחן.
״הוא הולך לפתוח פאקינג מלחמה,״ אני מגלגל את עיניי וצופה בדמותו המתרחקת של מתאו.
״הוא הקאפו, אני יכול רק לייעץ,״ רפאל אומר.
בדרך לשולחן, מתאו נתקל בנסיכת הקרח. לא נראה שאחד משומרי הראש שלה נמצא באזור. היא עומדת מול מתאו, אני לא יודע על מה הם מדברים, אבל יש לי תחושה שזה הולך לדפוק אותנו.
היא מתרחקת ממתאו והמטורף הזה ממשיך בדרכו לעבר הקאפו של שיקגו. הוא מתיישב עם טיאגו קוסטלו והם פותחים בשיחה. הסקרנות אוכלת אותי מבפנים. גופי דרוך ומוכן למתקפה שעלולה להגיע בכל רגע.
עשרים דקות מאוחר יותר, מתאו מסמן לנו לעמוד. אנחנו מצטרפים אליו וצועדים יחד לכיוון הרכב. המבט המרוצה שעל פניו מעיד על כך שהשיג בדיוק את מה שרצה.
״מה היה הקטע באולם?״ אני שואל את מתאו. הוא מסתכל עליי דרך המראה הקדמית של הרכב.
״איזה קטע?״
״הבחורה הזאת לא פחדה ממך. זה לא קורה הרבה. אתם מכירים?״
״אתה מדבר על הבת של קוסטלו?״ רפאל שואל ואני מהנהן.
״היא מעניינת,״ מתאו עונה בחיוך שגורם לי לתהות מה הוא זומם.
״מתאו, אל תעשה שטויות. יש לנו תוכנית להוציא לפועל,״ רפאל מזהיר. הוא צודק, האבא המטומטם שלנו חייב למות.
״מי אמר שזה לא חלק מהתוכנית?״ מתאו נשמע משועשע. ״מה יבטיח את ההסכם ביני לבין טיאגו קוסטלו יותר מחתונה עם נסיכת הקרח?״
חתונה? אני פורץ בצחוק. מתאו הוא האחרון עלי אדמות שיתחתן.
״תחשבו על זה, ברגע שהבת שלו תהיה תחת ההגנה שלי, הוא לא יעז לעשות מהלך שיעמיד אותה בסכנה.״
המוח שלו מעוות לחלוטין, אבל זה לא מונע ממני למצוא היגיון בטירוף שלו.
״ומה בדיוק גורם לך לחשוב שהוא יסכים לשידוך הזה?״ רפאל שואל.
אני מגלגל את עיניי. זה פאקינג מתאו, הוא לא מקבל 'לא' כתשובה.
״היא תהיה שלי, שלא יהיה לך ספק לרגע.״
אני לוקח בחשבון שלא אזכה לחיות עוד הרבה בגלל התוכניות המטורפות שלו.
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
