המדריך השלם למחלות מין

המדריך השלם למחלות מין כולל מידע מקיף ועדכני שנכתב על-ידי ד"ר עמיהוד צ'רנוב, מומחה למחלות עור ומין. עם ניסיון של למעלה מ-40 שנה ורפרטואר עשיר של ידע בתחום, ד"ר צ'רנוב חושף מידע ייחודי על מחלות כגון זיבה, איידס, עגבת, יבלות ויראליות (קונדילומות), הרפס, סיפיליס (גרדת) ועוד.

המדריך כולל:

• מידע על תרופות חדשניות עם יעילות מוכחת מחקרית
• מידע על טיפולים מתקדמים
• מידע על בדיקות מעבדה חדשניות, איכותיות ומדויקות יותר

המדריך יסייע לכם:

• להימנע מהידבקות במחלות המועברות במגע מיני
• לאבחן באופן נכון ומדויק את התסמינים שמהם אתם סובלים
• לקבל אלטרנטיבות לטיפולים מתאימים שיכולים למנוע נזקים רפואיים בעתיד
• ליהנות מאיכות חיים טובה יותר לצד מחלת המין

   מוזמנים לבקר בדף הספר

מחלות המין – סקירה כללית
מחלות המין הקלאסיות הן סוג של זיהומים המועברים במגע מיני, ושמן המקצועי הוא מחלות ונריות. הן קיבלו את שמן מוונוס, אלת האהבה במיתולוגיה היוונית. במונח זה משתמשים עד עצם היום הזה. גורמי המחלות חודרים לגוף דרך העור והריריות בעקבות מגע מיני עם אדם הנגוע בזיהום. גילוי של מחלות המין נעשה בדרך כלל על ידי בדיקה יסודית ומקיפה הכוללת בדיקות מעבדה ספציפיות לשם קביעת דרכי הריפוי וההחלמה, בהיותן מדויקות ומבוססות מבחינה מדעית.

בתחילת המאה נקבע שמחלות ונריות הן: עגבת, זיבה ועוד כמה מחלות שנתגלו, אך בהן לא נתקלנו בישראל ולגבינו הן נדירות ועניינן אקדמי בלבד. במשך השנים התברר, כפי שציינתי, שישנן גם מחלות מין לא קלאסיות שכונסו תחת הכותרת: מחלות המועברות במגע מיני. אם מסתכלים, למשל, על ההיסטוריה של מחלות המין בארה"ב, רואים שבשנות ה-60' הושם הדגש דווקא על פתרון מחלת העגבת ואילו ב-1972 גברה ההתעניינות במחלת הזיבה. ב-1979 עמד בראש דאגות אנשי הרפואה זיהום קשה, שאובחן כמחלה דלקתית של האגן הנגרמת על ידי חיידק הזיבה. ראוי לציין את העובדה כי במסגרת זו של בקרה וטיפול במחלות העגבת והזיבה חלה התקדמות חשובה בכל המדינות הנאורות. והנה בשנות ה-70', התחולל פתאום שינוי בקו המחשבה של החוקרים העוסקים במחלות המין. הם החלו לשים ליבם לטווח רחב מאוד של מחלות מין חדשות שהחלו להופיע ושעקרון התפשטותן מאדם לאדם הוא דרך מגע מיני. בהמשך, החלו גם לעמוד על ההשפעות השליליות של מחלות אלה על החולה וסביבתו בגלל הסבל שהן גורמות והנזקים הגופניים והכלכליים בעטיין. מחקרים מתמידים של מחלות המין השונות העלו שתופעות אלה, שכללו: עקרות, היריון מחוץ לרחם, פגיעות בפריון ואפילו גידולים ממאירים, נובעות ממחלות מין (כמו במחלת האיידס למשל). וכך, מבחינה היסטורית, התרחב אט אט המושג של מחלות המועברות במגע מיני, והיום הוא כולל, לצד מחלות המין הקלאסיות, רשימה ארוכה של מחלות המכילה זיהומים הנגרמים על ידי כלמידיה טרכומטיס, הרפס של אברי המין, וירוס הפפילומה הגורם ליבלות, ציטומגלווירוס, פטרת של אברי המין, דלקת כבד נגיפית, זיהומים של מערכת העיכול ומחלות טפיליות. כל אלה, כאמור, נוסף על מחלות המין ההיסטוריות.

אם נבדוק את ההיסטוריה של רוב הזיהומים האמורים לעיל שהיו קיימים, למעשה, זמן רב, הסתבר שבמשך הזמן, גם הם נתגלו כמחלות המועברות במגע מיני, עקב ריבוין המבהיל והשיפור הניכר בטכניקות האבחנתיות שלהן. כיום בארה"ב, למשל, יש עדיין זיהומים רבים יותר שנגרמים מחיידק הכלמידיה מאשר זיבה. עובדה זו נכונה גם לגבי מדינת ישראל שבה יש כיום עלייה תלולה במחלת הכלמידיה, לצד מחלת הזיבה. הערכה ממוצעת של חולי הרפס ויבלות וירליות של אברי המין, מגיעה בארה"ב לכמות עצומה של מקרים חדשים כל שנה. גם בארצנו יש עלייה מתמדת ומדאיגה במחלות אלה ובתי החולים והמרפאות מוצפים. המחקרים העלו שגם רבות מן המחלות הפנימיות כמו: דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס), ציטומגלווירוס, זיהומים הנגרמים מסטרפטוקוקים, חיידקים מקבוצה B וחיידקי מעיים מסוימים, מועברות במגע מיני. כן נתבררה, ללא ספק, השפעת המפתח של מחלות מין מסוימות, כמו אלה הנגרמות על ידי וירוס הקונדילומה, על תופעות מערכתיות קשות.

בשנים האחרונות הגיעו מחלות המין לשיא של כל הזמנים. שיעורי המחלות המועברות במגע מיני בשנת 2017 היו כדלקמן: מקרי זיבה עלו בכ-19% בהשוואה לשנה קודמת, על פי דיווח המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן. כמו כן, מקרי הכלמידיה עלו בכ-7% לרמה של 1.7 מיליון חולים. בשאר חלקי העולם מחלות המין הנפוצות הן כלמידיה, זיבה, עגבת וטריכומוניאזיס, וחשוב להדגיש שהן נמצאות בעלייה מתמדת. לגבי מחלות מין אחרות קיימות השלכות בריאותיות, למשל, כמו וירוס הפפילומה (HPV - Human Papilloma Virus), שיש לו השפעות חמורות מעבר להשפעה המיידית של הווירוס עצמו. בהמשך החלו מחלות מין חדשות להתפתח בקצב מדהים ומדאיג, גם במספרן וגם בסיבוכים שלהן. ידועים כיום למעלה מ-20 גורמים זיהומיים שונים כמועברים במגע מיני. מחלות אלה אינן עוד בשליטתם המוחלטת של רופאי העור והמין ועקב מורכבותן חדרו גם לתחומים אחרים ברפואה, כפי שהזכרנו כבר בהקדמה. הדעה כיום היא, שככל שיהיו יותר מומחים מתחומים שונים הבקיאים בנושא זה, יש סיכוי טוב יותר לבקרה טובה יותר ובעקבות כך, לצמצום ניכר של המחלות. די להזכיר את העובדה שבארה"ב מופיעות כל שנה כ-10 מיליון מחלות מין כשהבולטות בהן: זיבה, דלקת שופכה לא זיבתית, הרפס של אברי המין ועגבת.

שיעורי המחלות המועברות במגע מיני
בשנת 2017 עלו מקרי הזיבה בכמעט 19% בהשוואה לשנה הקודמת. לפי דיווח המרכז האמריקני, האוכלוסייה העיקרית שנפגעת ממחלות המועברות במגע מיני היא, כמובן האוכלוסייה הצעירה, הפעילה יותר ביחסי מין. בידינו מצוי מידע רב על המתרחש בתחום זה בארה"ב. מעניין להשוות את שנת 1979 בארה"ב, בה 50% מכלל הנשים הבלתי נשואות בגיל 19-15 קיימו יחסי מין, לעומת 30% ב-1971. בשנת 1972 הופעלה בארה"ב תוכנית רבת היקף להפחתת מחלת הזיבה, ותוצאותיה ניכרו בשנת 1975. במשך 10 שנים, עד לאותה שנה, הייתה עלייה מתמדת במחלת הזיבה, בקצב של 12% לשנה. למעלה ממיליון מקרים היו ידועים לשלטונות הבריאות בארה"ב. כאשר החלה הירידה, היא הייתה בולטת יותר בקבוצות הגיל של 24-20 שנה ולאחר מכן גם בקבוצות גיל אחרות. ב-1982 ירד מספרם של מקרי זיבה מתחת למיליון, בפעם הראשונה זה שבע שנים.

אחת הבעיות הבולטות שהתעוררה בשנים האחרונות בעניין הזיבה, היא היווצרותם של זנים שאינם רגישים לפניצילין ושגורמים לכשל טיפולי. מקרי הזיבה עקב זנים אלה הם כ-0.5% מכלל המקרים, אך מטפלים בהם בכובד ראש ובזהירות.

מחלה אחרת שהפתיעה את החוקרים היא מחלת העגבת. רבים כבר סתמו עליה את הגולל וניסו לשייך אותה להיסטוריה של מחלות המין, אך לא כן הוא הדבר, ויש לתת גם היום למחלה זו תשומת לב מיוחדת. בשנת 1987 התגלו בארה"ב 35,398 מקרים חדשים. הנפגעים העיקריים היו נשים וגברים הטרוסקסואלים, בעיקר בניו יורק, קליפורניה ופלורידה. דווקא אצל ההומוסקסואלים חלה ירידה באחוז מקרי העגבת, בגלל שימוש בשיטות בטוחות יותר. למרות שכיחותה הנמוכה עדיין, יחסית, של העגבת, יש לשים לב אליה. בישראל יש מקרים בודדים של עגבת טרייה ועדיין אי אפשר להתייחס לכך. ראוי לציין שבזמן שנעשתה פעולה נרחבת בנושא הזיבה, הוזנח במקצת נושא העגבת, ולכן לאט, לאט חלה עלייה איטית במספר המקרים נושאי מחלה זו. לפני שנת 1987 נתגלו מקרים רבים יותר של עגבת דווקא בין הומוסקסואלים וגם בין נשים. בשנת 1982 דווחו באמריקה 159 מקרי עגבת. אין ספק שאנו עדים לעלייה מסחררת במספר נושאי מחלת העגבת. בעלייה מתמדת נמצאים גם זיהומים הנגרמים על ידי כלמידיה טרכומטיס, וירוס ההרפס ווירוס הפפילומה. מחלת הכלמידיה היא אחת ממחלות המין הנפוצות ביותר בארה"ב כיום.

דלקת שופכה לא זיבתית, שנקראה בעבר הלא רחוק דלקת שופכה לא ספציפית, להבדילה ממחלת הזיבה, נגרמת ב-30%-50% מהמקרים על ידי כלמידיה. מחלת הכלמידיה משחקת תפקיד חשוב גם בגרימת דלקת רירית מוגלתית של צוואר הרחם אצל האישה. מצב כזה יכול להביא למחלה דלקתית חריפה של האגן אצל נשים שאינן בהיריון, או לזיהומים, הן אצל האם והן אצל העובר, בנשים הרות. נשים שמצויות בסיכון גבוה הן, בדרך כלל, בגיל הנעורים ומתגוררות באזורים עירוניים. אצל הגבר תוקפת דלקת השופכה הלא זיבתית את עילית האשך (אפידידימיטיס), ושכיחה בגילי 19 עד 35 שנה.

גם זיהומים של הרפס של אברי המין נמצאים בעלייה. בשנת 1966 היו 30,000 מקרי הרפס בארה"ב אך ב-1981 דווחו 300,000 מקרים.

יבלות וירליות הנגרמות על ידי וירוס הפפילומה הפוגע בבני אדם, הן כיום שכיחות יותר מהרפס של אברי המין. שמה של המחלה הנגרמת על ידי וירוס הפפילומה הוא קונדילומה אקומינטום, וב-1981 נרשמו בארה"ב 950,000 ביקורים במרפאות בהקשר לכך. אלה הם רק חלק מהמקרים שסימניהם גלויים. קיימים מקרים רבים סמויים, בהם היבלות מופיעות על צוואר הרחם ואינן ניתנות לגילוי מיידי. יבלות אלה המופיעות באזור צוואר הרחם, הנרתיק והפות, עלולות להיות טרום סרטניות.

מה שעשוי לעניין את הקורא באופן מיוחד, הן מבחינה מדעית והן מבחינה מעשית, הן התסמונות והסיבוכים שמופיעים במחלות המועברות במגע מיני. מחלה דלקתית של האגן היא סיבוך קשה ביותר בכל הנוגע לזיהומים של מערכת המין אצל האישה. סיבוך נוסף של מחלות אלו הוא עקרות, הפוגעת בזוגות רבים. עלולה, כמובן, להיות גם פגיעה בעובר בזמן ההיריון, כאשר האישה ההרה נדבקת במחלת מין או לוקה בה. למשל: אם אישה הרה חולה בעגבת, היא עלולה לעבור הפלה ספונטנית, ללדת תינוק מת, או תינוק שימות בימים הראשונים לאחר הלידה. אם התינוק יישאר בחיים, יש לו סיכוי לפתח עגבת מולדת. דוגמה נוספת: במקרה שהאם נגועה בזיבה, עלולה להיווצר דלקת של שק האמניון (שפיר) של העובר, קרע מוקדם של הקרומים העוטפים אותו ולידת תינוק פג.

בשנים האחרונות החלו הרופאים לשים לב לפגיעות בפריון הקשורות בחיידקים "מודרניים", עימהם נמנית הכלמידיה. הכלמידיה, אם היא פוגעת בצוואר הרחם, עלולה לגרום לירידה בפריון. אוריאופלסמה אוריאליטיקום עלולה לגרום ללידת תינוק במשקל נמוך ולהופעת חום לאחר לידה אצל האם וגם תחלואה של התינוק הנולד בזמן המעבר בתעלת הלידה. ראוי לציין, שהיריון מחוץ לרחם עלול להיגרם ממחלה דלקתית של האגן.

ידוע כיום, שלפחות ארבע מחלות סרטניות קשורות עם מחלות מין: סרטן של צוואר הרחם, סרטן הפות, סרטן פי הטבעת וסרטן של הכבד. גם מחלת האיידס, עם הגידולים הסרטניים המזדמנים שלה וירידת חיסוניות הגוף (כמו במחלת הסרטן), יכולה להיחשב למחלה ממאירה. כפי הנראה, זיהומים למיניהם הם מן הגורמים ליצירת סרטן של אברי המין. סרטן של צוואר הרחם יכול להתפתח ממקורות שונים, אך ידוע הקשר שלו עם מחלות המין, בגלל וירוס הפפילומה, הגורם ליבלות וירליות.

המחלות המועברות במגע מיני (בלועזית STD - Sexually Transmitted Diseases) נמצאות כיום לפי הדוחות האמריקניים משנת 2019 בעלייה מתמדת. מקרי כלמידיה, זיבה, ועגבת עלו בשיעור ניכר. כלמידיה, למשל, עלתה ב-22% משנת 2014 עד 2017, זיבה – ב-67% ועגבת – ב-76%. עם הופעת הפנדמיה של וירוס הקורונה משנת 2019 חלה עלייה ניכרת במחלות מין עקב הבידוד וההגבלות. השהייה הממושכת בחללים סגורים גרמה לריבוי ביחסי מין מגוונים, שהוסיפו נופך לבעיה.

יש חוקרים המקשרים גורמים אחרים, כמו טריכומונס (סוג של טפיל הפוגע באברי המין) ועגבת, לסרטן של צוואר הרחם, גם סרטן של הפות קשור בווירוסים כמו הפפילומה, וגם סרטן של פי הטבעת, שנמצא אצל הומוסקסואלים, קשור לכך.

בתקופתנו המודרנית נעשו ניסיונות רבים להשתלט על מחלות המין, הן בתחום הטיפול המונע והן בתחום הריפוי, באמצעות הסברה נרחבת יותר על אפשרויות ההדבקה של המחלות, המניעה והטיפול בהן. הגורם לכך היה מחלת האיידס, שעוררה התעניינות רבה וחרדה בקרב הציבור. אמצעי התקשורת השונים כעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה יצרו קשר ענייני עם הציבור ברמות איכותיות שונות. בעניין המניעה כדאי לציין את הניסיונות לבקרה של הפרוצות, בהם הצליחו במידה רבה בארה"ב ובמערב אירופה. גם בארצנו גברה המודעות לאין ערוך עקב המדיה והטיפולים החדשים.

הקונדום (נדן, כובעון) יכול למנוע, אם כי לא בצורה מוחלטת, חלק גדול ממחלות המין. נטילת אנטיביוטיקה כטיפול מונע לא הוכיחה את עצמה. בהקשר לכך ידוע על חיילים אמריקנים שבאו במגע עם פרוצות בזמן מלחמת וייטנאם ונטלו אנטיביוטיקה ממשפחת הטטרהציקלינים, כמו מינוצין. ההצלחה הייתה חלקית בלבד. זה שנים שיש ניסיונות ליצור תרכיבי חיסון נגד מחלות מין שונות כמו ההרפס למשל וגם כמובן נגד מחלת האיידס, אך עדיין ללא הצלחה מרובה.

כאמור, יש עדיין בורות ואמונות תפלות אצל אנשים שונים בכל הקשור למחלות מין. בפרקים הבאים מתוארות המחלות השונות והשכיחות ודרך הטיפול בהן, בתקווה, שכל קורא יוכל להיעזר במידע בשעת הצורך, רחמנא ליצלן, או כדי להקדים רפואה למכה, ואולי פשוט לשם השכלה כללית בנושא חשוב זה. פרק אחד מוקדש למחלות מין בקרב תינוקות ובני נוער, נושא שמיעטו לדבר בו, מסיבה של חינוך שמרני ומודחק של הדורות הקודמים.