הקדמה למהדורה הראשונה
אני מתבסס על ההנחה שאלוהים – או, אם תרצו, קִראו לו "הטבע" – ברא אותנו בצורה מעולה, אולי אפילו מושלמת. אין בו רוע, הוא אינו חורש מזימות או נוקם ונוטר. הוא לא תכנן שאת האדם, יציר כפיו, יפקדו מחלות שונות כמו: סרטן, סוכרת, מחלות מפרקים, יתר לחץ-דם, אסתמה, טרשת נפוצה. הוא עיצב אותנו כיצירה האולטימטיבית בעולם, והשקיע בנו את מֵרב ניסיונו האבולוציוני. הוא צייד אותנו במנגנוני הגנה והבראה עצמית – אך לא תיאר לעצמו, בדמיונו האלוהי ביותר, שנאכל מזון שלא נועד לנו על-פי תוכניתו המקורית.
הוראות התזונה, שניתנו מייד אחרי בריאת האדם ואף נרשמו בספר הספרים, היו פשוטות, ממש כמו הוראות להפעלת מחשב או מדיח כלים:
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה" (בראשית א', 29)
כלומר: ירקות, פירות, חומוס, טחינה, פיתה, אורז, סויה, שקדים, אגוזים לסוגיהם, ועוד.
גם הדת הנוצרית הפנימה את הרעיון שמחלות האדם הן העונש על מעשיו.
אולי קשה לנו להבין זאת, אך המחלות אכן קשורות למעשינו – והאכילה היא מעשה, ועוד איזה! בידינו האפשרות לבחור מה וכיצד לאכול, אך "העיניים הגדולות" שלנו מכתיבות לנו אכילה בלתי-מבוקרת.
מרבית המחלות הכרוניות המאפיינות את האדם בעולם המערבי, צומחות אט-אט, בהתאם ליחסים בין הגנטיקה הייחודית של החולה-לעתיד, המזון הבלתי-מתאים שהוא צורך לאורך שנים, ומתחים נפשיים.
זהו "השילוש הקדוש" הנמצא בבסיס החולי הכרוני.
בתנאים כאלה, שבהם התפתחות המחלה איטית, ובמהלך ההשתרשות שלה היא אינה מאופיינת בתלונות ברורות – קשה לזהות את ה"אשמים" האמיתיים בקריסת המערכות שתבוא.
מעקב אחר קבוצות אנשים שעברו מהמזרח הרחוק או מאפריקה אל ארצות המערב – מעבר שהיה כרוך בשינוי הרגלי האכילה המקוריים, בד בבד עם קשיי הסתגלות רגשית – מצביע בבירור כי השילוב של שלושת הגורמים הנ"ל הוא היסוד למחלות המופיעות אצל תושבי הארצות המפותחות. סוכרת, מחלות לב ויתר לחץ דם, בריחת סידן הגורמת לשברים, מחלות שיגרון, מחלות הסרטן ועוד, הוא "המחיר" שמשלמים המהגרים, בעיקר בגלל שינוי תזונתם המקורית, שהייתה קרובה יותר לטבע הראשוני.
הניסיון להוכיח כי מזון מסוים, שאוכלים ממנו במשך זמן רב, קשור למחלה כלשהי – הוא משימת מחקר העשויה להימשך שנים רבות, מאחר שלא מדובר בחיידק, בנגיף או ברעל ידוע, שקל לזהותם.
כלי המחקר לגילוי הגורמים למחלות כרוניות – סקרים בתחום האפידמיולוגיה ועבודת מעבדה עם חיות ניסוי – דורשים זמן רב, מחשבה, מסירות ודבקות במטרה, מתוך אמונה שחייבים לעזור לכל החולים באשר הם. וכמובן, נחוץ גם מישהו שיממן את המחקר.
מול החוקרים, שטובת האדם לנגד עיניהם, יעמדו תמיד אלו שענייניהם הכלכליים הם בראש מעייניהם.
תעשיית הסיגריות, למשל, הייתה עסק רווחי במאה שעברה.
ארבעים שנה נדרשות כדי שנזקי העישון המצטברים יתבטאו בהופעת סרטן הריאה או שלפוחית השתן אצל אנשים בעלי גנטיקה מתאימה לכך. למרות שהנתונים האפידמיולוגיים הראשוניים הצביעו על הקשר בין העישון לסרטן, היו רופאים שלקחו חלק בתעמולה לעידוד העישון. הם טענו כי העישון משמש כאמצעי מרגיע. הייתה אמת בדבריהם, אלא שהמחיר המצטבר, האישי והלאומי, היה גבוה.
הנתונים על הנזקים הנגרמים למעשן עברו כבר מזמן את שלב ההוכחה הוודאית: פגיעה בדרכי הנשימה (ריאות), בשלפוחית השתן, בלב, בכלי דם בכלל ובכלי הדם של איבר המין הזכרי בפרט, וכן הנזקים למעשן הפסיבי. עם זאת, חלפו שנים רבות מאוד, והרבה מיליונים של קורבנות הלכו לעולמם, עד שקומץ אנשים הביאו את חברות הטבק אל בתי המשפט.
היום אנו זוכים לראות את מעשני ניו-יורק יורדים במעליות מבניינים רבי-קומות ויוצאים אל המדרכות כדי להתענג מעט על הסיגריה, להעלות את רמת הניקוטין בדם ולהירגע. היום ניתן לטוס במטוס ללא ניקוטין ולאכול במסעדה שבה העשן מקורו בבישול בלבד.
כל זאת – הודות לאותם לוחמים, מאמינים וחולמים, שלא ביקשו דבר לעצמם, אלא אוויר נקי לנשימה.
הספר הזה נכתב כי אני מאמין באמונה שלמה שניתן להיות בריאים יותר, כפרטים וכחברה. לשם כך יש לאתר את הגורמים המזיקים לנו בסביבתנו.
אנסה להראות כי חלב-פרה ומוצריו נמנים עם הגורמים הנכבדים הקשורים לתחלואה ולתמותה בעולם המערבי. אין ספק שקיימים גורמים נוספים, וגם זמנם יגיע.
מנגד, אנסה להראות את החשיבות של הסויה ומוצריה, כגון חלב סויה וטופו, בשיפור הבריאות העתידית של העולם המערבי.
