דף הבית > הקיפוד
הקיפוד
הוצאה: הוצאה עצמית e
תאריך הוצאה: 06-2025
קטגוריה: פרוזה וסיפורת
מספר עמודים: 186

הקיפוד

         
תקציר

תצוגה מרהיבה ומדהימה של כובעי נשים בארמון בקינגהאם בלונדון, ריקוד אהבה של זוג שרקרקים בפרדס מסביב לשוקת, אי שם בפלשתינה, התאבדותו של הגנרל הגרמני ארווין רומל בביתו בברלין - אלה הם רק תמונות אחדות מהספר המותח והמרתק.

הספר "הקיפוד" משלב רומן מרובע, עדין ומכמיר לב, עם פרשיות היסטוריות המתפרסות על עשרות שנים, החל משנת 1925, שנת חנוכתה של האוניברסיטה העברית על הר הצופים בירושלים, ועד שנת 1944, מועד התאבדותו של הגנרל רומל, לאחר תבוסת הגרמנים בקרבות אל עלמיין.

הספר מיועד לשוחרי הספר הטוב, למתעניינים בפרשיות היסטוריות חשובות, לאוהבי סיפורי מתח ולסיפורי רומנטיקה משובחים, ובקיצור, לכל אחד מאיתנו ."הקיפוד", הנו ספרו החמישי של אהרן בן שחר. קדמו לו הספרים: "מי רצח את ואן גוך?", קנה וסוף קמלו", "קשרים קטלניים" ו-"המיניסטר בארגז".

פרק ראשון

לגוסטב באוואר מעולם לא נודע אם נולד בשנת 1906 או בשנת 1907, אך ידע שהצלצול האחרון של פעמוני השנה החדשה בישר את לידתו. הוא יצא לעולם בצווחה גדולה, שהזעיקה את אביו וולף שהמתין בחדר הסמוך, בבית האיכרים הישן. המיילדת קיבלה את וולף בחיוך רחב ובישרה לו כי נולד לו בן בריא, והצווחה רק מעידה על אנרגיות גדולות הטמונות בגוף הקטן. היא נתנה לוולף לנתק את חבל הטבור שקשר את התינוק אל אימו ולהניח אותו על חזה של האם להנקה הראשונה.

אשתו פאולינה שכבה על גבה בעיניים עייפות, כואבות ומאושרות. היא הובילה את פי התינוק אל שדה, והניחה יד מיוזעת על זרועו של בעלה.

לזוג המאושר לא היה זמן רב לחלוק את אושרם. השחר התקרב והיה צורך לחלוב את הפרות ולהאביס את הבהמות הגועות. משפחותיהם של וולף ופאולינה התגוררו מזה דורות בכפר הגרמני, שטלץ. הם התקיימו מחקלאות, שהתבססה בעיקר על גידול בהמות לבשר וחלב וגידולי תבואה, והורישו את מורשתם ואהבתם לילדיהם אחריהם.

ילדותו ונעוריו של גוסטב עברו עליו בשגרה אופיינית לכל ילדי הכפרים. לימודים בבית ספר יסודי, אחד לשלושה כפרים, ולאחריו לימודים בבית ספר תיכון אזורי.

גוסטב היה תלמיד מצטיין. בנוסף לתכונותיו הפיזיות הבולטות – הוא היה גבוה, נאה ובהיר, עם עיניים כחולות – ניחן בשכל ישר ומוח חריף. הוא הוקפץ כיתה, ואת לימודיו התיכוניים סיים בשנתו השבע עשרה.

"אז מה התוכניות שלנו לגבי הילד?" שאלה פאולינה את בעלה באחד מימי ראשון, לאחר ביקור החובה בכנסייה.

"מה השאלה?" השיב וולף. "המשק מחכה לו. את יודעת שאני לא עומד בעומס, והפועל הצ'כי לא מספיק לי".

את המשק קיבל וולף מאביו, שהעביר את הבעלות בו לבנו לאחר שנכנע לעומס השנים. המשק כלל שתים עשרה פרות חולבות ושטחי חקלאות, שבהם גידלה המשפחה תבואות ותפוחי אדמה.

"אז מה?" שאלה פאולינה בתמיהה, "אתה רוצה שגם הבן המוכשר שלנו יקום כל יום בבוקר מוקדם לחלוב את הפרות, וילך איתן לישון כשהשמש יורדת? לא חבל?"

וולף ידע שהיא צודקת, אבל לא ויתר. "תראי מה קרה לכל הצעירים מהכפרים שעזבו וגויסו למלחמה, ולא חזרו ממנה. דווקא אלה שנשארו בכפרים קיבלו את הגנת הממשלה אחרי שהוכרו כספקי מזון לצבא והצילו את עצמם".

"כמה שנים עוד המלחמה הארורה הזאת תרדוף אותנו?" השיבה פאולינה לבעלה, מניחה יד עדינה על זרועו. "כבר עברו שנים מאז שהיא הסתיימה. צריך להסתכל אל העתיד".

הדיון המשפחתי לא הסתיים שם, אך באחת הפעמים שבהן עלה בדיון עתידו הקרוב הפתיע גוסטב את הוריו. "כן, אני רוצה ללכת ללמוד באוניברסיטה," אמר להם.

ליבו של וולף נחצה. הוא היה גאה בבנו והכיר בכישרונותיו, אך התקשה לוותר על חלומו לראות את בנו ממשיך את המורשת המשפחתית. לבסוף הבין כי הצדק עם אשתו והביע את הסכמתו.

"מה אתה רוצה ללמוד?" שאלו ההורים.

גוסטב הרים את עיניו הבהירות וענה בגאווה:"חקלאות".

אביו חיבק אותו אל חזהו ואמר:"ידעתי שתרצה להמשיך את מסורת המשפחה".

וולף, פאולינה וגוסטב החלו בחיפוש אחר אוניברסיטה מתאימה. ההחלטה לא הייתה קשה. כל מי שהתייעצו עימו המליץ על אוניברסיטת הוהנהיים, שנוסדה בשנת 1818 בעיר שטוטגרט וקנתה לה שם בפקולטה המעולה לאגרונומיה שהייתה בתחומה.

מיד עם סיום לימודיו התיכוניים נפרד גוסטב ממשפחתו וחבריו ונסע לשטוטגרט. במסגרת תוכניות האוניברסיטה לשלב סטודנטים מהפריפריה קיבל חדר במעונות הסטודנטים.

גוסטב אהב את הלימודים והלימודים אהבו אותו. הוא היה תלמיד שקדן והרחיב כל העת את ידיעותיו במקצועות האגרונומיה השונים, ובנוסף אף טיפח קשרים עם חבריו ללימודים, שחיבבו את הבחור המרשים שהגיע מהכפר הנידח.

בשנת הלימודים השלישית והאחרונה הוזמן גוסטב על ידי שותפו לחדר לפגישת חברים בחדרו של סטודנט אחר במעונות. גוסטב התלבט אם להישאר בחדרו ולהתקדם בכתיבת עבודת הגמר בנושא "מחזור הזרעים בזריעת תפוחי אדמה" או להצטרף לחברו. שכנועי חברו גברו והוא הצטרף למפגש, שבו השתתפו שבעה סטודנטים, שנהנו מבירה ונקניקיות שהוגשו על ידי המארח. לקראת סיום הפגישה רוויית בירה וצחוקים ביקש המארח לומר כמה משפטים.

"שמחתי לארח אתכם, ובהזדמנות זו אני רוצה לשתף אתכם בכמה מחשבות. החלטנו להקים תנועת צעירים נאציונליסטית, שתפעל למחיקת הסכם ורסאי המביש שהטיל חרפה על גרמניה, גזל ממנה חלק מאדמותיה והטיל עליה מגבלות שונות, וכן לפעול להחזרת מעמדה של גרמניה כמדינה מובילה בעולם. אשמח מאוד אם תצטרפו לפעילות שלנו".

גוסטב שמע את הדברים, אך היה מוטרד באותה עת בעבודת הגמר המצפה לו. הוא נפרד מחבריו ומיהר לביתו, אך במקום להמשיך בכתיבת המחקר נפל הלום בירה על מיטתו ונרדם לשעות ארוכות.

עם סיום הלימודים נערך טקס שאליו הוזמנו הורי הבוגרים. וולף ופאולינה ביקשו מאחד השכנים שידאג להאכיל ולחלוב את הפרות ועזבו, לראשונה בחייהם, את הכפר למשך לילה שלם.

נרגשים וגאים ישבו באודיטוריום המפואר של האוניברסיטה ושמעו את דיקן הפקולטה מעניק לבנם את התואר "אגרונום מצטיין".

יום לאחר הטקס, ולאחר שנפרד לשלום מהוריו, הוזמן גוסטב ללשכת הרקטור, שהציע לו להצטרף כאגרונום במשרד החקלאות הראשי בברלין ונתן לו כמה ימים לשקול את ההצעה המחמיאה.

מה חשבו הקוראים? 0 ביקורות
המלצות נוספות עבורך
דיגיטלי 40 ₪
מודפס 93 ₪
דיגיטלי 45 ₪
מודפס 104 ₪
דיגיטלי 45 ₪
מודפס 113 ₪
דיגיטלי 35 ₪
מודפס 93 ₪
דיגיטלי 44 ₪
מודפס 88 ₪
דיגיטלי 44 ₪
מודפס 88 ₪
עוד ספרים של הוצאה עצמית e
דיגיטלי 42 ₪
דיגיטלי 42 ₪
X
דיגיטלי 29 ₪
עוד ספרים של אהרן בן שחר
דיגיטלי 46 ₪
קינדל 45 ₪
מודפס 101 ₪
הירשמו לרשימת התפוצה של ביבוקס
Powered by blacknet.co.il