מארז דואט אשמה
פשע * גבר מגונן * לא יכולים להיות יחד
״העולם הזה יפהפה, אבל אנחנו אלה שהופכים אותו לרע.״
אוולין
הבטחתי לעצמי להיות יציבה, חזקה, כזו שלא נשברת בקלות. רציתי להוכיח לכולם ובעיקר לעצמי, אבל לפעמים גם הכוונות הטובות ביותר מתנגשות בפחדים העמוקים ביותר. ברגע של בהלה פעלתי. בלי לעצור לחשוב, בלי לשקול את ההשלכות. במעשה אחד ערערתי את כל מה שבנינו. פגעתי בו. ועכשיו, אין דרך חזרה, רק דרך קדימה, בהתמודדות עם השלכות הבחירה שלי.
גבריאל
היא לא מפסיקה לברוח. כאילו עושה הכול כדי לדחוף אותי אל הקצה. החוצה מחייה. היא לא מבינה שלא משנה כמה תנסה להרחיק אותי, לא אוותר לה. בעבר, נשבעתי לעצמי שאסלק אותה אחת ולתמיד, אבל עכשיו, אני נחוש יותר מתמיד לאחוז בה. להחזיק אותה חזק, ולא לעזוב כי בתוך כל הבלגן שהיא מביאה איתה אני רואה את הלב שלה, ואני לא מוכן לאבד אותו.
השלכות ההווה מאת סנסציית הרשתות החברתיות גלי הוא רומן פשע עוצמתי על אהבה כנגד כל הסיכויים. הגיבורה מחליטה לחזור הביתה אחרי ארבע שנים ומתמודדת עם השלכות החלטתה על אירועי העבר ועל ההווה.
זה הספר שני בדואט אשמה. הספר הראשון, חטאי העבר, יצא גם הוא בהוצאת יהלומים.
ילדה רעה מאוד
גבריאל
צרה צרורה: זה נגמר. אתה ואני, נגמר. צדקת, ואני לא בסדר. אתה אחת הסיבות. קשה לי. קשה לי לראות אותך ולהתעלם מהכול. כשאני רואה אותך, אני נזכרת באבא שלך. אני מצטערת, אבל אני לא רוצה לראות אותך יותר. נחזור להתחלה. נתעלם זה מזה, אני לא אהיה קיימת בשבילך, ואתה לא תהיה קיים בשבילי.
אני מתעורר להודעה הזויה מאוולין. היא הזויה כל־כך שבהתחלה אני לא מתייחס אליה ברצינות. רגע אחד היא כאן. מנשקת אותי, מתכרבלת איתי וכמה דקות אחר כך מחליטה שהיא לא רוצה שום קשר אליי?
אני מניד בראשי כלא מאמין וקורא שוב את מה ששלחה.
״זה נגמר. אתה ואני, נגמר.״
״כשאני רואה אותך, אני נזכרת באבא שלך.״
החיוך שהיה על פניי כשראיתי שיש הודעה ממנה נמחק.
היא משווה אותי לאבא שלי? מה עובר עליה?
אני זורק בכעס את הטלפון שלי על המושב הריק בטנדר ומביט אל התלמידים הנכנסים לתוך בית הספר.
אני משעין את הראש על משענת הכיסא, יודע שלא אוכל לדבר איתה כאן כמו שצריך. לעזאזל, אצטרך למצוא זמן מתאים לכך.
אני יוצא מהטנדר וטורק את הדלת בעצבים.
זה שהיא לא ענתה לשום הודעה ממני רק מעצבן אותי עוד יותר.
אני עובר זועף על פני תלמידים במסדרון, והם זזים מדרכי ושולחים לעברי מבטים סקרניים.
אני נעצר ונשען על קיר הלוקרים ליד ריי ודייב.
״בוקר טוב?״ דייב מחליף מבט עם ריי.
״בוקר,״ אני עונה בקצרה.
״הכול טוב?״ ריי שואל. אני מביט בו כשאמברלי נעצרת לידנו.
״היי בנים,״ היא אומרת, מביטה בהם ואז בי. ״נו? אתה עדיין כועס עליי?״ היא שואלת ואוחזת בתיק הצד שלה בכוח. ריי מסמן לי בעיניו להיות נחמד אליה, ואני נושם נשימה עמוקה.
״אולי נסדר את העניינים בינינו, מה את אומרת?״ אני מציע לה, והיא מרימה גבות מופתעת.
אמברלי מסיטה מבט בביישנות ומהנהנת. ״כבר חשבתי ששכחת ממני,״ היא מודה בלחש.
אני נועץ בה מבט ובולע את הכעס שיש לי כלפיה בכוח. ״נלך לכיתה ונדבר?״ אני שואל ומושיט לעברה את ידי. היא מחייכת ולוקחת את ידי. ריי טופח על גבי, וכולנו ממשיכים במסדרון.
״אחרי אתמול, כבר חשבתי שלא תדבר איתי,״ אמברלי ממלמלת לצידי ומעיפה בי מבט מהוסס.
אני מחייך. אם אוולין חושבת שהיא יכולה לשחק איתי משחקים, אז גם אני יכול, ואני יכול גם לנצח. היא שכחה מי אני, כנראה. היא עומדת להשתגע כשתראה את אמברלי לידי.
כשאנחנו נכנסים לכיתה, עיניי נמשכות דבר ראשון לאוולין. היא מדברת עם ברודי ויושבת במקומה ליד אדריאנה. זיק של כעס פועם בי. אני מסיט ממנה את מבטי ומתיישב. מודה על שהיא יושבת מאחור ושלא אצטרך לראות את פניה.
ריי מזיז את אמברלי הצידה. ״לפני השיחה המדוברת, אני צריך רגע עם גבריאל.״ הוא מחייך אליה ומתיישב לצידי. ״קדימה, דבר,״ הוא אומר ברגע שאמברלי מתרחקת.
״על מה?״ אני מבלגן את השיער.
״בסדר, תחסוך ממני את כל המשחק הזה שאתה משחק מול כולם בנוגע לאוולין כי יש לי עיניים ואם זה לא מספיק אני גם מכיר אותך.״
אני מניד בראשי. ״אין לי מושג על מה אתה מדבר.״
״אחי, תפסיק כבר עם ההצגות, ותודה שאתה מאוהב בה.״ ריי מתעצבן עליי.
לעזאזל, מתי נהיית חד הבחנה כזה? אני בוהה בו לרגע וצוחק. ״השתגעת? אני? מאוהב? ועוד בה?״ אוולין חשובה לי. מאוד. אם יש משהו שברור לי הוא שאני רוצה לבלות איתה בכל רגע, כל הזמן. הזמן בנפרד כאן והלילות כשאנחנו נאלצים להיפרד כדי שכל אחד יקום בבוקר בביתו, קשים לי. אני מהסס ולא יודע מה לומר והוא מבחין בכך.
״מה קורה איתך? אתה עצבני, מה היא כבר עשתה?״ הוא רוכן לעברי ולוחש, ״זה קשור לאבא שלך? לתמונות שמצאת?״ הוא פוער את עיניו בזעזוע, ״אל תגיד לי שמצאת עוד משהו?״
אני נושף בתסכול. ״שכח מזה, הכול בסדר. תקרא לאמברלי כדי שאסיים את הסיפור הזה, טוב?״
״גם זה קשור לאוולין, נכון? כי נראה היה שאתה קשה עם אמברלי בגללה – ״
״אתה מוכן לקרוא לה כבר?״ אני שואל חסר סבלנות.
הוא נאנח ומתרומם. ״המלך זימן אותך,״ ריי מודיע לאמברלי ועוקץ אותי באותה הזדמנות. אני מחייך.
כעבור שנייה אמברלי מתיישבת על השולחן שלי ומביטה בי בחיוך. ״היי, התגעגעתי לזה.״ היא מצביעה בינינו וחיוך קטן על שפתיה.
אני מתבונן בה ומהנהן, עדיין כועס על מה שהיא עשתה לאוולין.
אוולין שמה לב שאני מדבר עם אמברלי או שהיא עדיין מדברת עם ברודי? לעזאזל, מתחשק לי להחטיף לו. הוא יודע שאוולין שלי.
״זה שאנחנו ככה, זה אומר שאתה סולח לי?״ אמברלי מטה את ראשה בשאלה ומנסה להבין מה עובר לי בראש. אני מחייך חיוך קטן.
״עד לשטות הבאה שלך.״ אני מרים גבה ומצחיק אותה.
״אוי, גבריאל. אני נשבעת שאתנהג יפה ולא אפסיד אותך שוב.״ היא מרצינה ומביטה בי לרגע. ״אז מה הסיפור שלך איתה?״ עיניה מביטות לרגע באוולין מאחור.
״אוולין היא העסק שלי לא שלך,״ אני מבהיר לה ונראה שהיא מבינה את המסר.
״בסדר, אנסה לשתוק ולא להגיב אליה.״ אמברלי מרימה את ידיה לאות כניעה.
אני מצר את עיניי כשהיא יורדת מהשולחן ונושקת ללחיי.
״אבל תדע שהתגעגעתי אליך,״ היא אומרת בעצב והולכת.
אני נועל את הלסת בכוח ונושם עמוק.
* * *
הגוף שלי חם מדי, כל השרירים שלי מתוחים ומסביבי אני שומע את רעש המשחק, הכדור שמתגלגל וצעקות העידוד. אני כאן, אבל לא באמת מצליח להיות נוכח. עיניי נודדות בין הקהל ומנסות למצוא אותה בתוך כל ההמולה הזו, אבל היא לא פה. אין שום סימן לאוולין סוייר.
הכדור עובר אותי במהירות, אני מנסה להגיע אליו, אבל הוא חולף על פניי שוב.
״גבריאל! הכדור שם! מה עובר עליך היום?!״ מארק צועק עליי בעוד שמאחוריי נשמעת שאגת הניצחון של הקבוצה השנייה אחרי שהם זכו בנקודה נוספת.
הייתי מרוכז כל־כך במה שאני לא רואה, שלא ראיתי את מה שמתרחש על המגרש.
״זה לא ברור? הוא לא כאן היום,״ שיי אומר למארק, ואני נועץ בהם מבט.
״מה?״ אני שואל, לא מצליח להסתיר את כעסי.
״אתה דופק את המשחק, גבריאל! זה מה!״ שיי צועק, וכמה תלמידים מסביבנו עוצרים ובוהים בנו.
״תגיד את זה שוב.״ אני מציע ומתקרב אליו רואה איך כולם מתרחקים, שיי בעצמו צועד לאחור.
״רק אמרתי את האמת, שאתה לא מאופס.״
״היי, גבריאל! אתה מוכן להירגע?״ ריי הודף אותי לאחור, אחרי שהמשחק נעצר לחלוטין.
אני מצר את עיניי ונושף בכעס. ״שחרר ממני, ריי.״ אני מתנער ממנו, אבל הוא מסמן לדייב ושניהם חוסמים לי את המעבר.
״צא החוצה ותירגע, אי אפשר להמשיך ככה!״
דייב מניד בראשו. ״אחי, הם צודקים משהו בהחלט עובר עליך.״
״מצוין! אז אני עף מכאן, גם ככה המשחק הזה גרוע!״ אני מתפרץ על שניהם.
״לך כבר! מה נסגר איתך?״ ריי צועק לעברי.
נושם בכבדות, אני יוצא החוצה, שומע את הדיבורים סביבי ורואה את אדריאנה נועצת בי מבט שואל. היא מסירה את עיניה ממני במהירות ומעמידה פנים שהיא מתעסקת בטלפון שלה.
אני מנגב את מצחי המיוזע והולך אליה.
עיניה החומות מביטות בי בשאלה והיא ממצמצת. ״היי,״
היא מתחילה לומר, ואני קוטע אותה בגסות אין לי זמן לנימוסים, ״איפה היא?״
״איפה מי?״ אדריאנה מביטה סביב, מעמידה פנים שהיא לא יודעת למי אני מתכוון.
אני צוחק במרירות ומרים גבה. ״אני גם ככה עצבני, אדריאנה. בבקשה ממך ספרי לי.״
היא בולעת בחשש ומהנהנת. ״בסדר, בסדר, אבל אל תוציא את העצבים שלך על אוולין,״ היא מבקשת ומצביעה עליי.
אני מהנהן. ״אהיה רגוע אני מבטיח, אבל אני חייב לדבר איתה.״
אדריאנה נושפת בכניעה. ״היא נמצאת במלתחות.״
אני מסתובב וממהר אל הבניין.
״היי! אבל אל תגלה לה שאני זו שסיפרה לך, היא תהרוג אותי!״ היא צועקת אחריי וגורמת לי לחייך. כן, אוולין בהחלט תהרוג אותה.
לעזאזל, התגעגעתי אליה. אני מרגיש את הכעס שהיה בי מתחיל להתפוגג. אקשיב לה, אשמע מה גרם לה להתנהג מוזר כל־כך. אני רץ למלתחות, מגיע לדלת בנשיפה ופותח אותה.
״אני יודע שאת כאן אוולין, דברי איתי. אני...״ אני מתחיל לומר, אבל המילים מתפוגגות לי באוויר. אני נעצר במקום כשאני רואה את אוולין וברודי מתנשקים.
בשניות היא הודפת אותו ממנה, נעמדת ומביטה בי חיוורת לחלוטין. עיניה הירוקות מביטות בי בחשש, אבל היא לא אומרת מילה, לא מנסה אפילו.
אני רק מביט בה ומרגיש איך תחושת הבגידה שורפת אותי מבפנים. אני כועס, לעזאזל, אני זועם.
״שכחי מזה, אני כבר לא רוצה לשמוע אותך,״ אני אומר ובקושי שולט בעצמי. ביד רועדת, אני פותח את הדלת ויוצא החוצה. טורק את הדלת אחריי.
אתר ביבוקס הוקם מתוך אהבה גדולה לספרים, ומתוך מטרה להנגיש לקוראים חוויית רכישה וקריאה איכותית, נוחה ומהירה – בכל מקום ובכל זמן.
אנו מציעים מגוון עשיר של ספרים, הן במהדורות דיגיטליות לקריאה ישירות דרך האפליקציה שלנו, והן במהדורות מודפסות הנשלחות עד לפתח הבית. בין אם אתם מעדיפים לדפדף בעמודים או להחליק על מסך – אצלנו תמצאו את הדרך שמתאימה לכם לקרוא.
המבחר שלנו כולל רבי מכר, קלאסיקות, ספרי עיון, ילדים ונוער, ספרות מקור, ספרות מתורגמת ועוד – כולם במחירים משתלמים ובשירות מוקפד.
