מאז שהוא זוכר את עצמו,
מאז שהיה קטן-קטן,
יודע אורי שיש לו שני אבות
ושהם הומואים.
האבות שלו, עומרי ויונתן,
אמרו לו מההתחלה את האמת.
“אנחנו הומואים,”
זוכר אורי את המילים המדויקות שלהם.
“זה אומר שאנחנו גברים שאוהבים גברים.
גברים - שאוהבים האחד את השני.”
אורי אף פעם לא חשב שזה מוזר.
אף פעם לא חשב שזה שונה.
גם כשראה ילדים אחרים בגן,
ומאוחר יותר - בבית הספר,
שלהם יש אמא ואבא,
בעיניו, להיות בן לשני אבות הומואים היה הדבר
הטבעי ביותר שיש.
“זה בזכות האהבה שהם נותנים לי,”
הוא אומר תמיד לכל מי ששואל אותו על שני האבות שלו,
“וההרגשה הזאת, הפשוטה והטבעית,
שאנחנו משפחה - כמו כל משפחה אחרת.”
אורי גר בתל אביב –
עיר גדולה שמקבלת את כל האנשים.
כשהיה בגן,
למדו איתו עוד ילדים - וילדות –
ממשפחות של שני אבות
או של שתי אמהות –
כך שזה אף פעם לא היה מוזר.
גם בבית הספר בו הוא לומד עכשיו,
בכיתה ג’,
יש ילדים וילדות שחיים במשפחות כאלו.
בכיתה לימדו את אורי ואת חבריו מה פירוש המילה “הומו”,
מה פירוש המילה “לסבית”
ומה פירוש המילה “סטרייט”.
גם לימדו אותו מה פירוש המילה “ביסקסואל” ו”טרנסג’נדר”.
לפעמים אורי אומר: “אני חושב שאני כבר יודע הכל!”
ואז ממשיך ומסביר:
“מה שמשנה זה קודם כל הבן אדם
ורק אחר כך אם הוא “הומו”, “סטרייט”, או אם היא “לסבית”.
מה שחשוב זה הבן אדם עצמו
והאישיות שלו,
ורק אחר כך מהי ההגדרה המינית שלו.”
שני האבות של אורי,
עומרי ויונתן,
מאוד גאים בו.
והוא –
גאה בהם בחזרה.
“באהבה שהם נותנים לי,”
הוא מסביר לכל מי ששואל.
“בכך שהם לימדו אותי להיות שמח במה שאני,
ולעולם לא להסתיר,
או חס וחלילה - להתבייש!
יש לי שני אבות והם הומואים.
ובשבילי - זה הדבר הכי טבעי שיש.”
“משפחה, בסופו של דבר, זאת משפחה,
גם אם הצורה שלה קצת משתנה,”
האבות שלו אמרו לו מאז שהיה קטן-קטן,
ועכשיו הוא אומר לכל מי ששואל:
“משפחה זאת משפחה,
ולא משנה באיזו צורה היא:
אם יש בה אמא ואבא,
אבא ואבא,
או אמא ואמא.
מה שחשוב זה האהבה שנותנים במשפחה לילד.
מה שחשוב –
זה להגיד את האמת
מההתחלה.
ותמיד-תמיד,
ולדעתי, הכי חשוב -
להיות גאה במי שאתה!”