הדרמה שהתרחשה במסיבת הקוקטיילים האחרונה, הותירה אותי תשושה.
העובדה שידעתי להציב את הגבולות בין ההיצמדות לחוקי הפורמט לבין השמירה על עקרונותיי ורצונותיי גרמה לי להרגיש חזקה ובשליטה. יחד עם זאת, הפרידה מאמיליו ונמרוד הייתה מתבקשת, אך גם לאחריה עוד נותרתי מבולבלת.
כשפקחתי את עיניי בבוקר יום שבת, תחושה נפלאה השתלטה עליי. לא האמנתי איך שבעה ימים קצרים יכולים לחולל כזה הבדל במצב רוחי ובגישתי לפרויקט אליו הכנסתי את עצמי ואת הגברים שלי.
מתחתי את שרירי גופי וחיוך נסוך על פניי כשנזכרתי בשיחה שניהלתי עם אוהד, בזמן שצוות ההפקה עמל על פירוק התפאורה והחזיר את דירתי למצבה המקורי.
ישבנו במרפסת ותכננו בקפידה את השבועות הבאים וכששמעתי אותו מפרט ומסביר כל שיקול והחלטה שלקח בחשבון, הבנתי עד לאיזו רמה של דיוק הוא ירד, כשתכנן כל מפגש ומפגש. אמנם נרדמתי בתחושת שעשוע מכך ששברתי את החוקים והגבולות שהציב לי עם הדחתו של אמיליו, אבל בבוקר המחרת, נראה היה שהתעוררתי עם המון כבוד והבנה להיגיון ולסדר בו הוא מוביל אותי ואת ההיכרות שלי עם הגברים.
הצורך שלי להשוות את תחושותיי משבוע לשבוע היה ברור ולא נלחמתי בו כיוון שידעתי שישנו הבדל עצום בין השלבים השונים. ברור היה שתחושת ההתרגשות והתאווה שעטפה אותי בתחילת הדרך לא תהיה זהה כלל וכלל לתחושתי כשאעמוד מול חמישה מהם, לאחר שכבר הספקנו לחוות אחד את השני בדרך זו או אחרת ואף לפתח רגשות עמוקים.
נותרתי שוכבת על גבי וזיכרונות מסיבת הקוקטיילים הראשונה צפו ועלו במחשבותיי. מוזר היה שהרגשתי כאילו התקיימה אי שם בעברי הרחוק, למרות שבעצם, נערכה רק לפני שבועיים.
אז היו כל כך הרבה מוזמנים וכל מה שיכולתי לשים עליו דגש היה החיבור הראשוני שלי עם כל אחד והקליק שנוצר בינינו.
אני זוכרת שחיפשתי ניצוץ בעיניים או שניסיתי לזהות שיחה שקלחה בצורה נעימה יותר עם אחד מאשר עם השני (או השלישי, הרביעי וכך עד העשירי) ואני זוכרת שנהניתי מאוד.
כלל לא הפתיע אותי שאותם אמיצים, שסחפו אותי בנשיקה סוערת עוד לפני שיצאנו לדרך, לא פגעו בחוות דעתי עליהם, אך גם אלו שלא נטפו ביטחון עצמי, הבהירו לא פחות שיש בינינו משיכה מינית, גם אם זה לא קרה במפגש הראשון או השני.
כשהתעוררתי באותו בוקר שבת, ידעתי שחמשת הגברים שנותרו איתי בדרך להצעת הנישואים, אינם נופלים זה מזה בשום מאפיין אותו הספקתי לבחון.
בעוד שבשבוע הראשון לפעילות, המפיק האגדי שלי עזר בהבהרת עניין המשיכה המינית ביני ובין כל אחד מהגברים, בשבוע השני לפעילות הפרויקט, למדתי מי מהם יכול להיות בן שיח מרתק, איתו אוכל להעביר את חיי ומי כשל לחשוף את עצמו בפניי. למדתי לא לתת ליצריי לעשות עבורי את ההחלטות ונפרדתי ממי שלא האמנתי שיוכל להיות שם עבורי.
בבוקר שלאחר מסיבת הקוקטיילים השלישית, בערה בי התחושה שאם אמשיך לסמוך על חושיי, אהיה בכיוון הנכון למציאת אהבה. רווח לי שלא הסכמתי לקבל מהם דבר מלבד האמת ועל אף שגיליתי כי אמיליו אכן אמר את האמת, הדרך בה בחר לחשוף אותה, גרמה לי להבין שמקומו לא בחמישייה הסופית.
כשישבתי עם אוהד במרפסת, בזמן שחלק איתי את תוכניתו המפורטת לארבעת השבועות הקרובים, ציינתי בראשי את הדברים שחשוב היה לי לבדוק מול ליאור, עומר, נתן, רועי ומיכאל, שנותרו כמועמדים פוטנציאלים להיות 'האחד' איתו אחלוק את חיי.
האזנתי באדיקות כשהסביר איך במהלך השבוע הקרוב, הדייט שלי עם כל אחד מהם יהיה בליווי חבריי הקרובים, במטרה לבחון מי מהם ישתלב בחיי בצורה חלקה יותר. הוא גם גילה לי שבשבוע הרביעי לפעילות, תכנן עבורי היכרות עם משפחתם של ארבעת הגברים שצפויים להישאר בתהליך וגם הספיק לומר שבשבוע שלאחר מכן, תכנן ששלושת הגברים שישארו, יכירו את אמי.
זאת הייתה פיסת המידע שגרמה לי להחזיר את השליטה בפרויקט לידיו של אוהד.
הספקתי להתרשם שהוא מתייחס לכל התחומים אותם ארצה לבחון בגברים בקפדנות, לכן שחררתי מעליי את עול החלוקה לדייטים ואישור התכנים שלהם והחזרתי את המושכות לאחיזתו הבלעדית של אוהד.
הודעת הוואטסאפ ששלח לקבוצת הפרויקט המשותפת קטעה את מחשבותיי והקפיצה אותי. קראתי אותה מלאת התרגשות.
"נעמה, רבותיי, ברוכים הבאים לשבוע השלישי לפעילות הפרויקט שלנו.
לאחר שבחנתם את הקשר האישי ביניכם, גיליתם את רמת המשיכה ביניכם ונהניתם מהיכולת שלכם לנהל שיחות לעומק, הגיע הזמן לבדוק את ההתאמה החברתית ביניכם.
השבוע, כל אחד מכם יוזמן בנפרד למפגש עם נעמה וחבריה הקרובים.
הראשון יהיה ליאור, שמוזמן כבר היום בצהריים לצאת לפיקניק עם האנשים האהובים ביותר על נעמה.
ליאור, אני מציע לך להגיע בבגדים נוחים ועם הרבה מאוד סבלנות לילדים קטנים. פרטים נוספים ימסרו בהודעות פרטיות.
נתראה בקרוב,
אוהד".
שמחתי שזאת התכנית שלי לשבוע הקרוב וציפיתי למפגשים היומיים הללו עם כל אחד מהגברים אותם בחרתי להשאיר. התרגשתי מהרעיון שאצא לדייט של זוגות בו לא אהיה הרווקה. ידעתי שזה יהיה שבוע שעומד להחזיר לי את ההנאה של יציאה מהבית והוא החל בפיקניק צהריים עם הקטנטנים של חברותיי, השוות של תל אביב ובעליהן.
"בוקר טוב, נעמה" אוהד ענה כמעט מיד לשיחתי "למה התקשרת? יש משהו שלא כתבתי בהודעה ששלחתי לקבוצה?"
"רק רציתי לדעת מה אתה מתכנן עבורנו".
"אני מאמין שנתחיל בזה שנחזיר את הסדר הטוב".
"מה זה אומר?"
"יש לנו חוב לא משולם לליאור, את זוכרת?"
"אם אני זוכרת? אני זכרתי אותו מתחילת המסיבה, זה אתה ששכחת אותו".
"לא, לא, לא. שנינו יודעים שזה לא הייתי רק אני, נעמה".
"טוב, אולי לא מהרגע הראשון, אבל נזכרתי בו באמצע מסיבת הקוקטיילים בעוד שאתה הגעת עד סופה לפני שציינתי שאין רופא בקהל".
"זה נכון" הוא נשמע מוטרד למדי "אני לא מבין איך זה קרה".
"שטויות, אוהד. לא נראה לי שזה כל כך משנה".
"זה מאוד משנה!" הוא הרים את קולו "כנראה שהכל התבלבל לי כשליאור הגיע לבית החולים. מבחינתי הוא קיבל את זמן האיכות שלו איתך שם, אבל שכחתי שלא השיק כוסית ולא קיבל הזמנה לפעילות השבוע הזה".
"תירגע, אוהד. אני בטוחה שהייתי משיקה איתו כוסית גם אם היה נוכח במסיבת הקוקטיילים".
"את זה נגלה בהמשך היום".
"מה זה אומר?"
"זה אומר שמבחינת ליאור, היום הוא יוצא לדייט הדחה".
"זה אומר שאשיק איתו כוסית, או שאפרד ממנו היום?"
"בדיוק. את חייבת לו השקת כוסית וזה יקרה או לא יקרה, היום, בסיום הפיקניק".
אמרתי את האמת או שרק רציתי להקל על נקיפות המצפון של אוהד? באמת הייתי משיקה איתו כוסית בכל מקרה?
עם כל הבלאגן שהתרחש אמש, בין נמרוד לאמיליו ואופל, מעניין אם בכלל הייתי מצליחה להתמודד גם עם ליאור.
בטח הייתי מבקשת שוב שיעטוף אותי בזרועותיו ויאפשר לי להתפרק, וודאי הייתי בוכה קצת בין זרועותיו ומשחררת את הכעס והתסכול שגעשו בי, בטח שהייתי משיקה איתו כוסית.
קמתי מהמיטה תוך שאני זונחת במהירות את כל השאלות שעלו בראשי. חששתי שמרוב מחשבות שוב אקבל סחרחורת כפי שגרמתי לעצמי רק לפני שבעה ימים.
התמקדתי בהתארגנות שלי, בהתרגשות ובחוסר הסבלנות לקראת פגישה נוספת עם הקטנטנים של מאיה ודולב, שאני כל כך אוהבת ונשימתי הסתדרה מעצמה.
תוך דקות ספורות, עמדתי שלובת ידיים במרכזו של המטבח. פיקניק משפחות זאת הזדמנות מצויינת להכין כמה דברים טעימים ולהעביר את הזמן עד שעת הצהריים בה רכב ההפקה השחור אמור היה לאסוף אותי.
העמדתי בשורה על משטח העבודה את כל המרכיבים שהיו נחוצים לי כדי להכין נקניקיות במעטפת בצק עלים, כדורי תפוחי אדמה קריספיים ופשטידת פטריות שהייתה אהובה על דולב במיוחד.
החיוך שנסוך על פניי ומצב הרוח המרומם הובילו אותי לנגן, במכשיר הטלוויזיה הממוקם במטבח, את הפרק הבא בתוכנית שאהבתי. עמלתי על הכנת המטעמים וצפיתי בג'ניפר כאילו הייתה סרטון הדרכה של מה עליי לעשות או לא לעשות.
"בפרקים הקודמים" הכרוז אמר וקטעים קצרים ממה שאירע בפרק הקודם החלו להתנגן.
הופתעתי שלא מיהרתי לקדם אותם, כפי שנהגתי לעשות. התעמקתי בכל קטע וקטע ששודר בפרקים שכבר צפיתי בהם ונדהמתי שחוויותיה עם כל אחד מהגברים נראו שונות ואחרות בעיניי.
מצאתי עצמי מנסה לפענח כל מילה, רמיזה או החלפת מבט שקיבלה והבנתי שלא אוכל לצפות בתוכנית כפי שעשיתי פעם, כשלא הייתי 'הרווקה'. עכשיו, יש לדרך שהיא עושה משמעות שונה מבחינתי.
קצצתי סלסילת פטריות שמפיניון וערבבתי אותן בקערה גדולה עם שתי ביצים, קמח, מלח ופלפל.
"השבוע..." שוב המנחה הכריז ושוב הופתעתי שלא נמלאתי צורך לעצום עיניי ולאטום את אוזניי במטרה להיות מופתעת ממה שיתרחש. פתאום רציתי כל כך לקבל הצצה למה שעתיד לקרות בפרק הנוכחי, במהלך השבוע של ג'ניפר ובכלל.
חיממתי את התנור למאה ושמונים מעלות כשצפיתי בקדימונים קצרים של ג'ניפר, שעתידה הייתה באותו פרק לצאת ללילה בבית מלון עם כל אחד משלושת הגברים שהשאירה בדרך. נזכרתי שגם בתוכניתו של אוהד מחכים לי לילות כמו אלו, רק בהמשך דרכי.
"אתה שואל אם אני הולכת לשכב איתו? אני לא יודעת" היא אמרה ישירות למצלמה כשישבה בפרטיות לראיון "אני מניחה שאצטרך לבדוק את התאמתנו גם בין הסדינים לפני שאסכים להתחתן, לא?" היא השלימה וצחקקה במבוכה.
היא לא טעתה ולמעשה הייתה מדויקת להפליא.
איך תוכל להסכים להצעת הנישואים שתחכה לה בסוף הדרך אם לא בילתה אפילו לילה אחד עם הבחור המיועד? מצד שני, איך תוכל להכריז שהיא עומדת לשכב עם שלושה גברים שונים בהפרש של כמה ימים בודדים בידיעה שכל משפחתה, מכריה ותושבים רבים בעולם צופים ומעבירים על כך ביקורת?
הוספתי את העובדה שהפרויקט של ג'ניפר משודר על המסך בכמה וכמה מדינות בעולם למניית החסרונות שבו וקיוויתי למצוא את הכוחות להתמודד עם הדילמה הזאת, כשהרגע בו אצטרך לענות על שאלה שכזאת יגיע אליי.
"אני לא מתכוון ללחוץ או לדחוף את ג'ניפר לעשות משהו שהיא לא תהיה מעוניינת לעשות" ג'ייסון אמר למצלמה בדיוק כששיטחתי בתבנית את התערובת לאחר שהוספתי לה גביע קוטג', שמנת חמוצה וגבינה צהובה מגוררת "אני כמובן אשמח לכל קרבה שאוכל להשיג איתה, אבל לא אזרז אותה להיכנס איתי אל המיטה, אם אתה מבין למה אני מתכוון".
"כולנו מבינים למה אתה מתכוון, ג'ייסון" נופפתי לעברו את הכף איתה עבדתי וקראתי אל עבר הטלוויזיה.
"בכל מקרה, לא אספר לכם אם אכן נשכב" ג'ייסון מיהר להמשיך את הסברו למצלמה "ג'נטלמן אמיתי לעולם לא מנשק ורץ לספר לחבר'ה" הוא פרץ בצחקוקים נבוכים.
אלוהים, היא כל כך מסכנה.
מצד אחד ברור שמה שעומד על הפרק לבדיקה בסוף השבוע שהיא חולקת עם הגברים הוא החיבור המיני ביניהם. מצד שני, היא באמת תרשה לעצמה לשכב עם שלושתם? בתוכנית טלוויזיה?
איזו ברירה נותרה לה? היא הרי לא תוכל לשכב רק עם אחד מהם ולא עם האחר כיוון שברור שהחיבור הרגשי שלה למי שתרשה לו לחדור אל גופה יהיה גדול יותר. אז מה בכל זאת היא תעשה? תכניס לתוכה שלושה גברים שונים ותתחבר אליהם? לכולם? אלוהים אדירים, מה היא תעשה?
"מסכנה שלי, ג'ניפר. את ניצבת מול מצב בלתי אפשרי" המשכתי לדבר עם המסך והכנסתי את תבנית פשטידת הפטריות אל התנור, מלאת רחמים עליה ועליי, שבקרוב אהיה בדיוק באותו המצב.
בישלתי תפוחי אדמה מקולפים עד ריכוך, סיננתי אותם מהנוזלים ומעכתי לעיסה אחידה בזמן שג'ניפר יצאה לשייט רומנטי עם ג'ייסון באגם קסום ויפייפה.
הם התנשקו ולא אכפת היה לאף אחד מהם שהמצלמות ישבו איתם על אותה סירה. הם הרשו לעצמם להתמסר זה לזו כאילו היו כל עולמם, כאילו רק הם היו שם.
"אני חושב שאני מתחיל להתאהב בך, ג'ניפר" ג'ייסון הפיל עליה פצצה לא נורמלית, כמה סצינות מאוחר יותר, כשסיימו לאכול את ארוחת הערב.
"אל תעני לו!" קראתי בקול אל הטלוויזיה ופיזרתי מעל עיסת תפוחי האדמה גם מלח, קמח, ביצה ופלפל לבן "מה שלא יקרה, אל תעני לו!"
פעימות לבי האיצו וצפיתי במתח במסך.
היא אולי שכחה, אבל אני זכרתי היטב שג'ניפר הגיעה להיות הרווקה לאחר שלא נבחרה לשלישיית הבנות הסופית שהתחרו על לבו של הרווק בעונה ששודרה לפני כן.
עד לפני כמה חודשים, היא הייתה בצידו האחר של המשחק.
היא זאת שנלחמה על לבו של הרווק יחד עם עוד עשרים וחמש נשים אחרות. גם היא הגיעה אל בקתה קסומה ביער רק שאז, היא הייתה מועמדת, כמו כל האחרות וגם היא הרשתה לעצמה להיחשף ולומר לרווק שהיא מתאהבת בו.
עד לפני כמה חודשים, היא הייתה זאת שנכנסה עם הרווק למיטה, לאחר שאמר לה שגם הוא מתאהב בה והיא גם הייתה זאת שחזרה הביתה שבורה ובוכייה כשבחר באחרת במקומה.
"הבטחתי לעצמי שלא אומר לאף אחד מהגברים את המילים האלו, ג'ייסון" שמחתי לראות שהיא עדיין חושבת בצורה שקולה ופועלת מתוך למידה של לקחי העבר.
"אני יודע, אני מבין. אני לא צריך לשמוע ממך כלום, רק חשוב היה לי לומר לך שמבחינתי, הלב שלי כולו שלך" הוא השלים ושוב הם טרפו זה את זו בנשיקה מלאת תשוקה שלא הותירה ספק לגבי מה שיקרה ביניהם כשהמצלמות יתרחקו ויותירו אותם לבדם בחדר המלון.
כדורים כדורים, עטפתי את העיסה שהכנתי בפירורי לחם ושומשום והנחתי בעדינות בתוך שמן עמוק רותח.
לא רחוק היום בו ארגיש שאחד מהגברים שנותרו בדרכי הצליח לעורר בי רגשות של אהבה.
נמצאתי רק בתחילת השבוע השלישי לפעילות הפרויקט וכשחשבתי על הצורך להיפרד מאחד מהם, לבי התכווץ מכאב.
לא רציתי להיפרד מאף אחד מהמועמדים איתם אפגש במהלך השבוע ולעומת זאת, הייתי שלמה לחלוטין עם פרידתי מהמועמדים שכבר לא נותרו בדרכי.
תהיתי אם כך יהיה גם בהמשך הדרך כיוון שבין הבריונות של בני שגב, הילדותיות של אביתר, חוסר הנוכחות של אלעד, השקרים של נמרוד והיהירות של אמיליו, הבחירה מי מהם יצא מהפרויקט הייתה קלה. כשניצבתי מול הדרישה לנקוב בשם אחד, הוא עלה בראשי בלי הרבה התלבטויות. מצד שני, אולי אני אומרת את זה רק מאחר והבחירה כבר מאחוריי ואני שלמה איתה?
דימיתי כל כדור מוזהב שהוצאתי מהשמן הרותח לאחד מהגברים שנותרו לצידי והכרחתי את עצמי להיזכר בו ובמערכת היחסים שהספקנו ליצור זה עם זו.
הכדור הראשון שהנחתי על הנייר הסופג הוקדש לנתן ולעיניו הכחולות. נתן, שידע לשנות את התנהגותו בדיוק בצורה לה נזקקתי והיה רגיש ומתחשב מספיק לשמור עבורי טעימות מכל דבר, להניח את ידו על כתפי, לשאול פעם אחר פעם לשלומי ולמשוך אותי אליו לנשיקה כשזיהה שכמהתי למגעו.
שמו של מיכאל עלה בראשי כשהנחתי את הכדור המוזהב השני על הנייר הסופג. מילותיו המושלמות, שהיו כדובדבן על הקצפת שהיה מראהו המשווע, חזרו להדהד בין קירות ראשי.
רעמת שיערו הבלונדינית, שעיטרה את פניו היפות, העלתה פעם אחר פעם חיוך על פניי. היכולת שלו להיפתח ולהוריד את חומות המגן סביב לבו תוך לקיחת סיכון של פגיעה ממשית גרמה לי להבין עד כמה עמוק הוא יכול לחדור ללבי, אם רק אתן לו.
במשך כמה רגעים, לא רציתי להמשיך ולמנות עוד גברים.
זאת לא הפעם הראשונה בה הייתה למיכאל השפעה כזאת עליי. מאז היה רק טופס הגשת מועמדות, הוא תמיד השאיר בי צורך לעצור רגע לפני שאמשיך, אך החשש מכך ששאר הכדורים ישרפו, לא הותיר לי ברירה מלבד להוציא אותם מהשמן הרותח ולהניח להם להתקרר.
אם לא במניית כדורים אשלים את מניית הגברים שלי, אולי אוכל לעשות זאת בזמן רידוד בצק העלים לריבועים קטנים?
הנחתי חצי נקניקייה בכל ריבוע וריבוע, עטפתי את הבצק סביבה, הידקתי והנחתי אותן אחת על יד השנייה על תבנית משומנת שהכנתי מראש כשליאור עלה בראשי.
ליאור, זה שאיתו אפגש עוד מעט.
תהיתי אם עיסוקו כרופא ילדים יעזור לו להשתלב טוב יותר במפגש שכלל משפחות עם ילדים וחייכתי כשהבנתי שכנראה על זה אוהד הסתמך כשציוות אותו למפגש המסוים הזה.
ג'ניפר וג'ייסון כיבו את האור בחדר המלון בו שהו והמצלמות נותרו מעברה השני של הדלת והניחו להם לנפשם.
"בוקר טוב" הוא איחל לה בסצינה הבאה ששודרה, בזמן שהגיש לה ארוחת בוקר למיטה.
"מה בוקר? אני לא רוצה לקום" היא הרימה את השמיכה אל מעל ראשה וברור היה לי, ובטח לכל מי שהביט בסומק לחייה, מה אירע ביניהם במהלך הלילה.
מרחתי ביצה טרופה על בצק העלים והמתנתי דקות אחדות לפני שהכנסתי את המאפים אל התנור במקום הפשטידה שהוצאתי ממנו.
"עשיתי מה שרציתי לעשות וזה כל מה שאני מתכוונת לומר בעניין הזה" שוב ג'ניפר ישבה לבדה מול המצלמה וסירבה להתנצל על החלטותיה כ'הרווקה'.
הלוואי שגם אני אצליח לומר זאת בקול גדול ובראש מורם.
הפרק הסתיים, המסקנות שלקחתי מהצפייה בו הוטמעו וההכנות לקראת המפגש עם ליאור הסתיימו.
הנחתי כל אחת מהמנות שהכנתי בקופסת פלסטיק אטומה וסידרתי הכל בתוך סלסילת פיקניק יפה.
כששעת האיסוף הגיעה, נעלתי אחריי את דלת הבית ובסופה של נסיעה קצרה במעלית, עמדתי לבושה בג'ינס כחול בהיר וחולצת טי-שירט לבנה מחוץ לבניין הדירות שלי וחיכיתי לצאת לדייט המיוחד ולפעילויות השבוע הזה בכלל.
כל כך קיוויתי שהיום, בסופו של הדייט, לא אחזור הביתה חסרת חשק ממפגש של זוגות נשואים בו הרגשתי עדיין כרווקה. רציתי שאחד מהגברים איתם אצא השבוע למפגשים יהיה זה שאיתו ארדם בכל לילה, לאחר שהילדים שלנו כבר ירדמו במיטותיהם.
אולי יום אחד זה יקרה.
