בֹּקֶר, צִיּוּץ שֶׁל צִיפּוֹרִים
נִשְׁמַע מֵעֵבֶר לַתְּרִיסִים הַיְּשָׁנִים.
וּכְאִלּוּ אוֹר שֶׁמֶשׁ מְנַצְנֵץ וְקוֹרֵא:
"קוּם יֶלֶד, הִתְעוֹרֵר!"
אָדִיס, יֶלֶד חָבִיב עִם כָּל הַיְּלָדִים,
שָׂמֵחַ כִּי הִגִּיעַ הַחוֹפֶשׁ וְאֵין כְּבָר שִׁעוּרִים.
אָדִיס יוֹדֵעַ לְצַיֵּר
וְעוֹשֶׂה זֹאת מִכָּל הַלֵּב.
מֵכִין דַּפִּים וּכְלֵי צְבִיעָה
וְרָץ לְקַבֵּל הַשְׁרָאָה בַּגִּינָּה.
אוֹי וַאֲבוֹי! מָה נוֹרָא!
הַצֶּבַע בַּדֶּשֶׁא וּבַּנַּדְנֵדָה
נֶעֱלַם כְּלֹא הָיָה.
אָדִיס מֻדְאָג, נֶעֱמַד עַל שְׁתֵּי בִּרְכַּיִים,
עֵינָיו הֻפְנוּ אֶל הַשָּׁמַיִם:
"לְאָן נֶעֶלְמוּ הַצְּבָעִים
שֶׁצָּבְעוּ אֶת חַיַּי בִּשְׁלַל גְּוָונִים?"
פִּתְאוֹם, מוֹפִיעִים מֵאֲחוֹרֵי מִסְתּוֹר שְׁנֵי גַּמָּדִים.
שׁוֹאֵל אוֹתָם אָדִיס: "מִי אַתֶּם, חֲבֵרִים?"
" תֵּסְּפָּה (תִּקְוָה) וְאַדָנֶה (מַרְפֵּא) שׁוֹמְרֵי הַצְּבָעִים",
עָנוּ לוֹ שְׁנֵי הַמֻּפְלָאִים.
"הַאִם אַתֶּם אַחְרָאִים לְהֵעָלְמוּת הַצְּבָעִים"?
"לֹא אָדִיס הַיָּקָר, הַצְּבָעִים לֹא נֶעֶלְמוּ מֵעַצְמָם,
הֵם אֶצְלֵךְ וּתְלוּיִים בְּךָ".
אָדִיס מְבֻלְבָּל, לֹא מֵבִין מָה כַּוָּנָתָם,
מְנַסֶּה לַחֲשֹׁב וְלָרֶדֶת לְסוֹף דַּעְתָּם –
אָדִיס: "לְאָן אֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת, דַּבְּרוּ חֲבֵרִים?"
הַגַּמָּדִים: "אַתָּה יוֹצֵא לְמַסַּע חִיפּוּשׂ אַחַר שְׁלַל הַצְּבָעִים".
נִפְרְדוּ לְשָׁלוֹם תֵּסְּפָּה וְאַדָנֶה וְהִמְשִׁיכוּ לְדַרְכָּם.
קְפִיץ, קְפִיץ, בְּדִילּוּגִים מַרְשִׁימִים,
הוֹפִיעָה גַּמָּדָה מִתּוֹךְ אֶחָד הַשִּׂיחִים:
"שָׁלוֹם אָדִיס, מָה אִתְּךָ?
שְׁמִי הוּא וִוינִי (מַיִים) וַאֲנִי חֵלֶק מִמְּךָ".
“אֵיךְ אַתְּ חֵלֶק מִמֶּנִּי אִישָּׁה קְטַנָּה?"
"אֲנִי מְיַצֶּגֶת אֶת עֹמֶק הַמַּחְשָׁבָה;
אִם תְּיַצֵּר מְצִיאוּת וְתַחֲשֹׁב חִיּוּבִי,
תִּצֹּר מַרְגּוֹעַ פְּנִימִי וְתַרְגִּישׁ חִיּוּנִי".
"בֶּאֱמֶת? וָואוּ, מַמָּשׁ מְרַגֵּשׁ".
"עֲצוֹם עֵינַיִים וּסְפוֹר מֵאֶחָד עַד שֵׁשׁ".
וִוינִי שָׁלְפָה אֶת הַמִּכְחוֹל שֶׁבְּכִיסָהּ
וְצָבְעָה בְּכָחֹל אֶת הַשָּׁמַיִם וְהַנָּהָר.
וִוינִי: "פְּתַח אֶת הָעֵינַיִים, מָה אַתָּה רוֹאֶה?