האפשרות שתגידי "לא" עוררה בי חשש ופחד.
רק אחרי דקה רצת ונתת לי נשיקה.
אלוהים הייתי כל כך מאושר.
אז למה באותו ערב ליבי לאלפי חתיכות נשבר?
אוי אלוהים כמה שהיית יפה.
"אנחנו צריכים לצאת מוקדם, אז אולי רק היום ניקח מונית בבקשה. "
"אל תדאגי, בשעה כזאת אין עוד משטרה".
אמרת שאין קשר, שהלילה הזה יש לך תחושה לא טובה.
אני זוכר איך תמיד נדהמתי מכמה שתחושות הבטן שלך לרוב צודקות,
אבל כמו תמיד, אמרתי לך שאצליח להיות מפוקס, בין אם אחרי בקבוק שלם או כמה כוסות.
היית כל כך עקשנית,רבת איתי וראיתי שכמעט בכית.
כמו טיפש, המשכתי להתעקש.
ואני רק רוצה לחזור לזמן באותו יום, זה הדבר היחיד שאני מבקש.